שנת 2023 תיזכר בתולדות ישראל כשנת האסון הלאומי הגדול ביותר במדינתנו הריבונית: היא החלה עם מהפכה משפטית בכרסום פניה השלטוניים ומסתיימת בהשמדת חבל ארץ שלם על אנשיו, נשיו וטפיו, שהמשכה המלחמה הממושכת ביותר בתוככי ישראל מאז מלחמת העצמאות.
על הדגל השחור המתנוסס מעל שנה זו ייכתב כי מעולם לא ערערה ממשלה אחת בזמן קצר כל כך את חיי אזרחיה, תוך הפיכת מאות אלפים מהם לפליטים בארצם.
על הדגל השחור המתנוסס מעל שנה זו ייכתב כי מעולם לא ערערה ממשלה אחת עד כדי כך ובזמן קצר כל כך את חיי אזרחיה, תוך הפיכת מאות אלפים מהם לפליטים בארצם
שני האירועים הונחתו על ראשיהם של מיליוני הישראלים בהפתעה גמורה ובמחיר כבד מאד: המהפכה המשפטית – במחיר קריעת המרקם העדין ממילא של החברה על מגזריה השונים, ואסון ההשמדה – במחיר דמים חסר תקדים.
בשעה שהמהפכה הציתה בעירה פנימית לוהטת מאד, אסון עוטף עזה הפך לזירת התלקחות מלחמתית עקובה מדם עם משמעויות חיצוניות בזירה הבינלאומית.
בנימין נתניהו האמין כי בהקמת ממשלת הימין "על מלא" נקרתה לו ההזדמנות הראשונה לבצע שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפטית, והבטיח ש"נעשה אותם באופן מדוד ואחראי, אבל בהתאם למנדט שקיבלנו לעשות שינויים במערכת המשפט". גם כשנוכח לדעת כי המהלך נתקל בהתנגדות ציבורית עזה מאד הוא לא חשב על ערך ה"יחד". באותם ימים של חורף עד קיץ 2023 מה שחשוב היה בעיניו זה לשמר את הקואליציה עם שותפיו הימנים הקיצונים, גם במחיר קרע נורא בעם.
רגשי ה"יחד" יצופו כשיתחוורו לו ממדי האסון של 7 באוקטובר. ההלם בו שקע ניכר בהופעותיו בשבועות הראשונים ומתגנבת המחשבה שמא נזכר באביו, פרופ' בן ציון נתניהו, שמחקריו עסקו באינקוויזיציה ויהדות ספרד. מעשי האינקוויזיציה החמאסית שהתחוללו הכו בו כרעם ביום בהיר.
גם כשנוכח שהרפורמה המשפטית נתקלת בהתנגדות ציבורית עזה נתניהו לא חשב על ערך ה"יחד", אלא על שימור הקואליציה גם במחיר קרע נורא בעם. רגשי ה"יחד" יצופו כשיתחוורו לו ממדי האסון של 7 באוקטובר
זה ניכר במיוחד בדבריו במסיבת העיתונאים המשולשת והקודרת במוצ"ש הרביעי לאסון ב-28 באוקטובר:
"המשימה העליונה שלי להציל את המדינה… יש רגעים שבהם אומה ניצבת בפני שתי אפשרויות, להיות או לחדול. אנו מצויים כרגע במבחן כזה – ואין לי ספק איך הוא יסתיים… זאת מלחמת העצמאות השנייה שלנו. נילחם על הגנת המולדת. נילחם ולא ניסוג. נילחם ביבשה, בים ובאוויר. נשמיד את האויב מעל הקרקע, ומתחת לקרקע. נילחם וננצח".
לא טועה מי שנזכר כי התוכן וחלק מהמלל נלקחו מאוצרו הבלום של וינסטון צ'רצ'יל, שנאם שבועות ספורים לאחר שמונה לראש ממשלת בריטניה, במאי 1940, כאשר גייסותיו של היטלר שטפו את אירופה.
הסכנה שנשקפה באותה עת גם לבריטניה לא הייתה נטולת יסוד, ולא אחד מבין בכירי הממשלה גרסו כי מוטב להניח את הנשק ולחבור לשטן במקום להמשיך להילחם בו.
העובדה כי בראשו של נתניהו עלתה התובנה כי לוחמי הנוח'בה שפשטו עם טנדרים ואופנועים על יישובי עוטף עזה סיכנו את עצמאותה של מדינת ישראל עד כדי האפשרות שתחדל להתקיים, העידה על הלך הרוח הירוד שעטף אותו בעקבות המכה הכואבת שנחתה עליו.
אגב, היסטוריונים מספרים כי במצב דומה מצא עצמו יוזף סטלין כשגייסותיו של אדולף היטלר פלשו בהפתעה גדולה לבריה"מ, ביוני 1941, למרות ההתרעות הרבות שקיבל קודם, בין היתר מצ'רצ'יל.
הרעיון שנתניהו טיפח במשך שנים כי הוא "צ'רצ'יל של ימינו", בלשונם של שופריו, לא נבחן באמת מול העובדות, וכל ההתייחסויות לקשר הזה הופיעו בכרוניקת הדימויים ששאף לקבע באמצעותם.
הרעיון שנתניהו טיפח במשך שנים כי הוא "צ'רצ'יל של ימינו", בלשונם של שופריו, לא נבחן באמת מול העובדות, וכל ההתייחסויות לקשר הזה הופיעו בכרוניקת הדימויים ששאף לקבע באמצעותם
כך, למשל, כאשר נאם בקונגרס האמריקאי ב-2015, הם דאגו לציין כי נתניהו הוא הראשון אחרי צ'רצ'יל שנאם שם שלוש פעמים. אין תמה כי את לשכתו קישט בתמונה ופסלון של "הבולדוג הבריטי".
תקצר כאן היריעה כדי להפריך את תובנת הדמיון בין שני האישים. די לצטט את נתניהו עצמו כדי להבין את ההבדלים ביניהם. את פילוסופיית המנהיגות שאמורה הייתה להדריך גם אותו, נתניהו הציג בעצרת האו"ם הראשונה שלו מאז שובו לראשות הממשלה ב-2009. הוא התייחס לעמדתו של צ'רצ'יל לגבי חולשתם של מנהיגים בעולם:
"לפני למעלה מ-70 שנה, קונן וינסטון צ'רצ'יל על מה שהוא כינה 'אי היכולת המוכחת של האנושות ללמוד מן הניסיון'. כוונתו הייתה להרגל המצער של חברות מתורבתות לשבת בחיבוק ידיים או לנמנם עד שהסכנה כמעט מציפה אותן.
צ'רצ'יל קבל על מה שהוא כינה 'היעדר ראיית הנולד, אי הנכונות לפעול כאשר הפעולה היא פשוטה ואפקטיבית, היעדר בהירות המחשבה, אובדן העצות עד שמגיעה שעת החירום, עד שיצר הקיום משמיע צפירת אזעקה'.
אני מדבר כאן היום בתקווה שהערכתו של צ'רצ'יל לגבי 'אי היכולת המוכחת של האנושות ללמוד' תוכח סוף סוף כשגויה. אני מדבר כאן היום בתקווה שנוכל ללמוד מן ההיסטוריה, שנוכל לבלום את הסכנה בעוד מועד".
האסון שפקד אותנו הוכיח כי אין דבר מהתובנות הללו שנתניהו יישם על עצמו. במלל נהג לשדר חוסן, נחישות ועמידה איתנה מול אויבינו. במעשים היה מרוסן הרבה יותר. כך קרה בנושא הגרעין האירני שהבטיח לטפל בו לבד אם אחרים לא יעשו זאת וכך בגבולנו הצפוני והדרומי.
האסון שפקד אותנו הוכיח כי אין דבר מהתובנות של צ'רצ'יל שנתניהו יישם על עצמו. במלל נהג לשדר חוסן ועמידה איתנה מול אויבינו. במעשים היה מרוסן בהרבה. כך עם הגרעין האירני וכך בגבולותינו
במשך חודשים רבים נפגעה ריבונות ישראל בגבול הלבנוני כאשר חזבאללה הציב אוהלים בשטחנו ללא תגובה כדי לא לעורר מתיחות ביטחונית. בעבר התגרות כזו הייתה נענית בתגובה מהירה אבל ממשלת הימין הלאומית עברה על כך לסדר היום במחשבה כי תוכל לפתור את המשבר מאחורי הקלעים.
" שום דבר לא מקרי. אנו מזהים דפוס ברור של חזבאללה בחודש וחצי האחרון ליצירת חיכוך והסלמה באזורי המחלוקת על קו כחול (13 האזורים המסומנים בקו אדום במפה ועוד שלושה אזורים בגזרה המזרחית : כפר ע'ג'ר, גבעות שובא וחוות שבעא) :
יוני 2023 – הצבת אוהלים באזור המחלוקת בכפר שובא.
05 ביולי –… pic.twitter.com/2HxMxFwsQI— Nagi N. Najjar (@NagiNajjar) July 16, 2023
קדמה להתגרות זו התגרות ממושכת יותר בדרום. לצד שריפות צמיגים, הפרחת בלוני נפץ והפגנות על הגדר, חמאס הציב מגדל תצפית גבוה מאד מעל נתיב העשרה, שהשקיף על כל המרחב ועליו התנוסס הכיתוב "השמדת הכובשים מתקרבת".
המגדל עמד על תילו למעלה משנה וחצי בלא לעורר תשומת לב לכיתוב וביום הראשון של המלחמה נורה ממנו טיל כתף למערכת "רואה-יורה" והשמיד תצפית שלנו. זו הייתה כמובן רק אפיזודה עצובה במדיניות נתניהו של כבדהו וחשדהו כלפי חמאס הפרובוקטיבי.
משמעויות תגובות החסר הישראלית בשני המקרים נקלטו היטב אצל חסן נסראללה ויחיא סנוואר.
נתניהו שאל בסיאןאן האם בוש אשם באסון התאומים ולמה לא קראו לו לקחת אחריות. אל קעידה לא שמו שלט ענק מול מגדלי התאומים "השמדת הכובשים מתקרבת" ובוש לא המשיך להזרים לארגון הטרור מיליארדים רגע לפני ההשמדה. צ'מברלין הביתה, אתה לא כשיר, הוזה ומנותק. כל דקה שנתניהו על ההגה זו סכנה קיומית… pic.twitter.com/BcYz9KQ4TV
— בר שם-אור Bar Shem-Ur (@Bar_ShemUr) November 12, 2023
אילו צ'רצ'יל חי היום, יכול היה להזכיר לנתניהו את מה שאמר לעמיתיו בלונדון לאחר חתימת הסכם מינכן ב-1938 על ידי נוויל צ'מברליין, שהפך לסמל הפיוס והתבוסתנות של ארצו:
"ניתנה לכם האפשרות לבחור בין מלחמה לחרפה. בחרתם בחרפה, ותקבלו מלחמה".
מעתה ועד אחרית ימיו יישא בנימין נתניהו על שכמו את קלון החרפה והמלחמה שפקדו את מדינת ישראל במשמרת שלו כראש הממשלה. הוא לא ייזכר כבן דמותו של צ'רצ'יל אלא של צ'מברליין, ושום ועדת חקירה לא תנקה אותם ממנו. גם לא קביעת שם למלחמה שתתאים למידותיו.
אפשר להזכיר לנתניהו את דברי צ'רצ'יל לאחר חתימת הסכם מינכן ב-1938 ע"י צ'מברליין, שהפך לסמל הפיוס והתבוסתנות של ארצו: "ניתנה לכם האפשרות לבחור בין מלחמה לחרפה. בחרתם בחרפה, ותקבלו מלחמה"
בפרפרזה על עוד אחת מאמרותיו האלמותיות של צ'רצ'יל מותר כבר לומר, כי אם בעוד אלף שנים תתקיים המדינה היהודית בארץ ישראל יגידו תושביה כי בשנת 2023 "זו הייתה שעתם הגרועה ביותר".
בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו