הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המשימה: לנקות את העולם הסביבתי מעבריינות ופרזיטים

החקירות הפליליות שנחשפו לאחרונה בתחום הפסולת והמיחזור מעידות כי גורמים עברייניים יודעים לנצל את הסדקים במערכות ולתרגם אותם לכסף גדול ● ההודעות לעיתונות של משרד התחבורה הפכו למפעל האדרה עצמית של מירי רגב ● כצפוי, שנת 2023 נמצאת בצמרת השנים החמות בישראל אי פעם ● וגאדג'ט צהוב מפלסטיק מסעיר את אוהבי הבננות

המשטרה הירוקה (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
המשרד להגנת הסביבה
המשטרה הירוקה

1

תנועה ערה של נציגי רשויות החוק נרשמה לאחרונה, ולא בפעם הראשונה, באתרי הקומפוסט טובלן ומשואה שבבקעת הירדן. צוותים של המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה ושל ימ"ר חוף הגיעו לאתרים שנמצאים בבעלות חברת "ורידיס" ועיכבו שישה עובדים לחקירה.

מדובר בהמשך לחקירה קודמת שנפתחה בתחילת 2023, ושעל שורשיה נכתב בזמן ישראל לפני כשנה וחצי: במשרד להגנת הסביבה חושדים – ולמעשה הרבה יותר מחושדים – ש"ורידיס" קיבלה פסולת מהרשויות של אזור המרכז, ובמקום להפוך אותה לקומפוסט, פיזרה אותה בשטחים הפתוחים בבקעת הירדן.

או בקיצור: "ורידיס" חשודה כי השתמשה בטבע כמזבלה פרטית וגרפה לכיסה את הכסף שקיבלה תמורת הטיפול בפסולת שמעולם לא ביצעה.

גורמים בענף הפסולת חושדים שזה קורה כבר שנים, ואם זה נכון, זה מפרנס רשימה ארוכה של סעיפים פליליים. ב"ורידיס" מכחישים הכול.

משאית לאיסוף פסולת של חברת "ורידיס" (צילום: "ורידיס")
משאית לאיסוף פסולת של חברת "ורידיס" (צילום: "ורידיס")

ההתמודדות עם תאגיד עתיר תקציבים ומשפטנים היא אתגר לא קל עבור המשרד להגנת הסביבה, שכוח אדם ותקציבים אף פעם לא היו נקודות החוזקה שלו. החקירה נמשכת כבר שנה, החשדות נלחשים מפה לאוזן של העוסקים בתחום עוד הרבה קודם, וספק אם זה יסתיים בקרוב.

ימים אחדים לפני הפשיטה על אתרי הפסולת, חוקרי להב 433 עצרו את הבעלים של חברת משקאות גדולה. בחקירה, שנעשתה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, עלו חשדות כבדים לפיהם האיש והחברה שלו העמידו פס ייצור של הצהרות וחשבוניות פיקטיביות שאפשרו להם לגרוף מיליונים מכספי הפיקדון לכיסם הפרטי. גם במקרה הזה החשודים מכחישים בתוקף והחקירה נמשכת ותימשך.

בחקירה, שנעשתה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, עלו חשדות כבדים לפיהם האיש והחברה שלו העמידו פס ייצור של הצהרות וחשבוניות פיקטיביות שאפשרו להם לגרוף מיליונים מכספי הפיקדון לכיסם הפרטי

בין שתי הפרשות הללו עובר קו משותף: מדובר בתחומים אפרוריים, רחוקים מהעין והעניין הציבורי. זוהי החצר האחורית, התפעולית, של העולם הסביבתי שבחזיתו מתנוססים ערכים נעלים כמו מיחזור פלסטיק והפיכת פסולת ממטרד למשאב.

לכאורה, מי שנכנס לעסוק בתחומים הללו אמור להיות מונע מתחושת שליחות ירוקה ותיקון עולם אקולוגי; בפועל, גורמים עברייניים או סמי-עברייניים יודעים לנצל את הסדקים במערכות ולתרגם אותם לכסף גדול.

איסוף בקבוקים למיחזור. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
איסוף בקבוקים למיחזור. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקרים רבים מדובר בהפרת האמון של אנשים תמימים שבאמת משתדלים לתרום את חלקם הצנוע לסביבה, ומקפידים להשליך פסולת לפח המיחזור או להחזיר בקבוק פיקדון לרשת השיווק. אין להם דרך לדעת שמישהו מאחרי הקלעים עושה קופה על חשבון האזרחות הטובה שלהם ועל חשבון הסביבה.

במשרד להגנת הסביבה מתגאים בחקירות ורואים בהן הוכחה לאפקטיביות של מערכת אכיפת החוק. זו דרך מאוד אופטימית להסתכל על המציאות. עושה רושם שגופי החקירה אכן משקיעים מאמץ רב בתיקים הללו, אבל פעם אחר פעם נדמה שהם נכנסים לעובי הקורה באיחור ניכר: חברת המשקאות חשודה בזיוף נתונים כבר מ-2018. המידע המפליל לכאורה על "ורידיס" מסתובב בשטח כבר לפחות שנתיים.

במשרד להגנת הסביבה אומרים שהפרשייה המדוברת מחזיקה בנתח של 6% בלבד משוק הבקבוקים, אבל בדיון הארכת המעצר המדינה טענה ש"עבירות אלו המיוחסות לחשודים הצליחו למוטט ענף שלם של שוק המיחזור והאיסוף". ההיקף הכספי של העבירות בתיק מגיע למאות מיליוני שקלים. סכום זניח זה לא.

בדיון הארכת המעצר המדינה טענה ש"עבירות אלו המיוחסות לחשודים הצליחו למוטט ענף שלם של שוק המיחזור והאיסוף". ההיקף הכספי של העבירות בתיק מגיע למאות מיליוני שקלים. סכום זניח זה לא

ההתפוצצות של פרשת המשקאות מציבה סימני שאלה לגבי המבנה של חוק הפיקדון, שכידוע נתקל בקשיים רבים ואולי הפך לפרצה שקוראת לגנבים לחגוג.

מכונה לאיסוף בקבוקים ריקים (צילום: רועי גוטליב / המשרד להגנת הסביבה)
מכונה לאיסוף בקבוקים ריקים (צילום: רועי גוטליב / המשרד להגנת הסביבה)

כך או כך, לזרועות החקירה של המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל יש משימה חיונית: לנקות את העולם הסביבתי מעבריינות, מפייק ומפרזיטים, ולהחזיר את אמון הציבור שגם כך נוטה לחשוד שכולם עובדים עליו בעיניים. תחום הסביבה מושתת על ערכים ומחויבות לתיקון עולם. אם זה יילקח ממנו, לא יישאר הרבה.

2

מי שרוצה להבין איך נראה משרד ממשלתי שהולך ומתרוקן מאנשי מקצוע רציניים המוחלפים בעסקנים וחנפנים, צריך לעיין בהודעה לתקשורת שהוציא השבוע משרד התחבורה.

מי שרוצה להבין איך נראה משרד ממשלתי שהולך ומתרוקן מאנשי מקצוע המוחלפים בעסקנים וחנפנים, צריך לעיין בהודעה לתקשורת שהוציא השבוע משרד התחבורה

למרות הניסיון להעניק להודעה כותרת מושכת עין ("מתל אביב לבאר שבע ב-40 דקות"), הנושא אפרורי למדי: המשרד מקדם במוסדות התכנון הקמה של מסילת רכבת מחושמלת בתוואי שמכונה פלשת-שורק. כשהיא תושלם, החיבור הרכבתי בין מטרופולין תל אביב למטרופולין באר שבע אמור להיות מהיר יותר. ספוילר: זה לא יקרה מחר.

הניסיון לארוז בצורה אטרקטיבית ידיעות שיגרמו לעורכים לפנות מקום במהדורה הוא לגיטימי; אבל במשרד התחבורה של היום כל זה הוא הקדמה לדבר האמיתי: האדרת שמה של השרה העומדת בראשו.

שרת התחבורה מירי רגב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שרת התחבורה מירי רגב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פעם, לא מזמן, הודעות לעיתונות כללו מידע; אולי כזה שעבר מתיחת פנים והסתרת קמטים, אבל עדיין – מידע. והיום? כך נכתב בהודעה לעיתונות מפיו של מנכ"ל המשרד משה בן זקן, פעיל הליכוד ומנהל הליכודיאדה שוועדת המינויים הממשלתית פסלה את מינויו למנכ"ל בניסיון הראשון:

"מאז כניסתה של שרת התחבורה מירי רגב לתפקידה, אנו עדים לתנופת פיתוח חסרת תקדים בתחום הרכבות, הן ברכבת ישראל, הן ברכבות הקלות והן ברשת המטרו המתוכננת בגוש דן. חזון התחבורה הציבורית של השרה רגב הולך ומתממש לנגד עינינו… וזו רק ההתחלה!".

לא ברור איך שכח את "הייתה הראשונה לזהות".

המרחק בין הדברים הללו לבין האמת עצום: רגב דאגה להדיח את המנכ"ל הראוי של רכבת ישראל מיכה מייקסנר; תקעה את המטרו במשך חודשים ארוכים; עצרה את תנופת הנת"צים ובכך בלמה את התקדמות התחבורה הציבורית.

המרחק בין הדברים הללו לבין האמת עצום: רגב דאגה להדיח את המנכ"ל הראוי של רכבת ישראל; תקעה את המטרו במשך חודשים ארוכים; עצרה את תנופת הנת"צים ובכך בלמה את התקדמות התחבורה הציבורית

אבל גם אם היה קשר בין מבול הקילוסים הזה לבין המציאות, ההבלטה שלו בהודעה רשמית של דובר משרד ממשלתי (להבדיל מדובר אישי או ציוץ של השרה) היא אירוע מביך. בערך כמו התפקוד של משרד התחבורה בשנה האחרונה.

שרת התחבורה מירי רגב מניחה אבן פינה לקו הכחול. 9 באוגוסט 2023 (צילום: עידן סבח / דוברות משרד התחבורה)
שרת התחבורה מירי רגב מניחה אבן פינה לקו הכחול. 9 באוגוסט 2023 (צילום: עידן סבח / דוברות משרד התחבורה)

3

סיכום 2023 שפרסם השבוע השירות המטאורולוגי הזניק אותה, כצפוי, אל צמרת השנים החמות בישראל אי פעם: מלבד 2010, לא נמדדה פה שנה חמה יותר (2018 פחות או יותר שווה ל-2023).

סיכום 2023 שפרסם השבוע השירות המטאורולוגי הזניק אותה, כצפוי, אל צמרת השנים החמות בישראל אי פעם: מלבד 2010, לא נמדדה פה שנה חמה יותר (2018 פחות או יותר שווה ל-2023)

יותר מהטמפרטורות הגבוהות, השנה הזו התאפיינה בשלל מופעים של אקלים משובש ולא צפוי: פרצי גשם עזים בקיץ, גלי חום חריגים במשכם בחודשי הקיץ והסתיו, רצף של אירועי גשם חריגים ממקורות טרופיים במאי וביוני, שיטפונות באפריל בדרום הארץ עם הרוגים ונזקים, סופות רוח עוצמתיות במרץ שהביאו לקריסת עגורן באשקלון ולמותם של שני בני אדם, ועוד ועוד.

כמות הגשמים השנתית לא רחוקה מהממוצע, אבל הפיזור שלהם שונה ומתאפיין במטחים עזים, כמעט אלימים, בפרקי זמן קצרים, שמאתגרים את מערכות הניקוז בערים ופוגעים בחקלאות. "יותר ויותר אנחנו לומדים שלא כל גשם הוא גשם ברכה", אמר לי השבוע חקלאי מודאג.

לצד סיכום השנה פורסם גם סיכום חודש דצמבר. מה שהיה אמור להיות החודש המשמעותי הראשון של החורף היה ברובו המכריע קיצי למדי. גם דצמבר היה החודש השני הכי חם בהיסטוריה של המדידות בישראל (אחרי דצמבר 1960), כשברוב אזורי הארץ נמדדו בממוצע 2.5-3.5 מעלות יותר מהממוצע הרב שנתי.

סיכום מזג האוויר לשנת 2023 (צילום: השירות המטאורולוגי)
סיכום מזג האוויר לשנת 2023 (צילום: השירות המטאורולוגי)

מזג האוויר הזה מחלק את הישראלים בין עירוניים לחקלאים. יום חורף שטוף שמש בישראל הוא תענוג צרוף. קשה למצוא תנאי אקלים נעימים יותר על פני הכדור כולו. הבעיה היא שהתענוג של רוב הציבור הוא הסיוט של החקלאים. העובדה שהטמפרטורה בלילות אפילו לא פוזלת לכיוון האפס בעייתית מאוד כשמדובר בפירות שזקוקים למספר מינימלי של מנות קור כדי להתפתח.

הבעיה היא שהתענוג של רוב הציבור הוא הסיוט של החקלאים. העובדה שהטמפרטורה בלילות אפילו לא פוזלת לכיוון האפס בעייתית מאוד כשמדובר בפירות שזקוקים למספר מינימלי של מנות קור כדי להתפתח

כאילו המלחמה בגבול הצפון, אסם הנשירים של ישראל, לא מספיקה, מגדלי הנשירים והתותים – שכבר נמכרים במחיר של מטילי זהב – חוששים מעונה חלשה במיוחד. ומכיוון שתחילת ינואר מהווה בינתיים את המשכו החמים והנעים של דצמבר, מסתמן שעל התענוג הזה עוד נשלם ביוקר.

4

לא כל יום מעורר חפץ כה קטן (וזול – 8 שקלים) כזו סערת רגשות.

במארז הבננה נתקלתי לראשונה בסניף של Flying Tiger בלונדון לפני כשבע שנים. בשגרה אני חסיד קטן מאוד של גאדג'טים. אם אין להם שימוש קונקרטי, הם מעלים אבק ותופסים מקום מיותר בבית. אבל כשראיתי את הבננה החמודה ידעתי מיד שזה הפריט שתמיד חיפשתי. שנים בננות נמעכו ונמרחו לי בתיק, ולא ידעתי שמישהו בקופנהגן, עיר האם של הרשת, כבר מצא לזה פתרון.

אריזת בננה של Flying Tiger (צילום: Flying Tiger)
אריזת בננה של Flying Tiger (צילום: Flying Tiger)

מאז הרכישה, מארז הבננה שימש אותי אינספור פעמים. באופן כמעט מסתורי, אפשר להכניס לתוכו בננות בכל הגדלים והצורות. קצת מכופפים, כמו בשיר, ולכל היותר צריך לקטום את העוקץ, אבל עוד לא צמחה הבננה שלא התאימה את עצמה לאכסנייה הזו.

ברבות השנים הבננה שלי עוררה את קנאתן של חברות צוות "יהיה בסדר", וכשנתקלתי בה לאחרונה בסניף החדש שנפתח בדיזנגוף סנטר, יצאנו למבצע הצטיידות מערכתי.

כשהעלינו את התמונה בדף הפייסבוק של התוכנית, הגיע מבול תגובות. בראשן: איך אתם לא מתביישים לקדם פלסטיק? לא אחד ולא שתיים תהו למה צריך לקנות פריט מפלסטיק אם אפשר לעטוף את הבננה בשקית. ההצעה הזו מתעלמת מהעובדה שגם שקית עשויה מפלסטיק וכמובן שהיא לא מונעת מהבננה להימעך.

לא אחד ולא שתיים תהו למה צריך לקנות פריט מפלסטיק אם אפשר לעטוף את הבננה בשקית. ההצעה הזו מתעלמת מהעובדה שגם שקית עשויה מפלסטיק וכמובן שהיא לא מונעת מהבננה להימעך

אבל בעיקר, תגובות מהסוג הזה מעידות על האוטומטיות המסוימת שהשתלטה על השיח הסביבתי – אוטומטיות שכוללת שנאה עיוורת ויוקדת לפלסטיק באשר הוא.

חברי מערכת התוכנית "יהיה בסדר" עם נרתיק הבננה של Flying Tiger
חברי מערכת התוכנית "יהיה בסדר" עם נרתיק הבננה של Flying Tiger

ובכן: הנזק העיקרי שנגרם מפלסטיק הוא היותו ספינת הדגל של תרבות החד"פ – השתמש וזרוק. אם משתמשים באותו חפץ מפלסטיק אלפי פעמים במשך שנים כדי לחזור שוב ושוב על אותה פעולה, ההשפעה הסביבתית שלו כמעט מתאיינת ביחס לכל חלופה אחרת.

אם משתמשים באותו חפץ מפלסטיק אלפי פעמים במשך שנים כדי לחזור שוב ושוב על אותה פעולה, ההשפעה הסביבתית שלו כמעט מתאיינת ביחס לכל חלופה אחרת

הרבה יותר חשוב כמה פעמים אנחנו משתמשים בחפץ, מאשר ממה הוא עשוי. מארז פלסטיק צנוע שהציל אינספור בננות (וגם לזה יש ערך אקולוגי) ומשרת את בעליו מאז 2016 בהחלט עונה להגדרה של פלסטיק ירוק, גם אם הוא צבוע בצהוב.

עוד 1,498 מילים
סגירה