מאז השבעה באוקטובר עולה תדיר השאלה איך קהיליית מודיעין (אמ"ן ושב"כ), המשופעת בתקציבים אינסופיים, טעתה בענק בהערכת הכוונות של חמאס לתקוף את ישראל.

השאלות מהדהדות לא רק לגבי אי ידיעת הכוונות אלא גם לגבי האיסוף עצמו – בידי המודיעין בישראל אין מפה של המנהרות בעזה וכוחות צה"ל מחפש אותן כסומא בארובה.

השאלות על קהיליית המודיעין מהדהדות לא רק לגבי אי ידיעת הכוונות אלא גם לגבי האיסוף עצמו – בידי המודיעין בישראל אין מפה של המנהרות בעזה וכוחות צה"ל מחפש אותן כסומא בארובה

אחת השאלות החשובות היא איך נוצרה הקונספציה שחמאס מורתע, שהיא הבסיס לכך שהופתענו בצורה כה חמורה. אף אחד בקהיליית המודיעין וגם לא במכוני מחקר בישראל שעוסקים בביטחון לאומי, לא אתגר תפיסה מוטעית זו.

אפשר להמשיל קונספציה לשובר גלים שאף גל לא עובר אותו, וכל הניסיונות מתנפצים עליו. כך קורה גם לידיעות על התרעה שנוגדות את הקונספציה ולכן בלתי אפשרי שתהיה התרעה למלחמה אם זה נוגד את הקונספציה.

אלו שמכירים את קהיליית המודיעין יודעים שהתמודדות עם קונספציה הוא תפקידה של יחידת הבקרה הפועלת בתוך אמ"ן. יחידת הבקרה הזו הייתה צריכה לעשות כן ולהביא לכך שראש אמ"ן, שהוא המעריך הלאומי, יעלה בפני הדרג המדיני ספקות לגבי נכונות הקונספציה, אך יחידה זו כשלה.

במוצאי שבת ב-6 בינואר 2023 שודרה בערוץ 12 כתבה שעסקה במצבה של מחלקת הבקרה ("פרקליט השטן") שבאמ"ן. הקונספציה שלטה אז ללא עוררין גם בתוך קהיליית המודיעין ולא רק בקרב הדרג המדיני. התברר כי מזה תקופה ארוכה מחלקה חשובה זו יובשה ולכן לא ביצעה את תפקידה.

הבה נזכיר כי אחת מההמלצות החשובות של ועדת אגרנט הייתה:

"לבצע שינויים מהותיים במבנה אמ"ן וחיל המודיעין, שיבטיחו שנקודת הכובד של המחקר וההערכה יהיו בתחומי המודיעין הצבאי, האסטרטגי האופרטיבי והטקטי. שיתנו ביטוי נאות ואף עידוד לדעות שונות ונוגדות בקרב עובדי מחלקת המחקר, ובהערכות אמ"ן המופצות לגורמים השונים".

כתבה מינואר על מצב מחלקת הבקרה ("פרקליט השטן") באמ"ן, מעלה כי הקונספציה שלטה גם בקהיליית המודיעין ולא רק בדרג המדיני. התברר כי מזה תקופה ארוכה מחלקה חשובה זו יובשה ולכן לא ביצעה את תפקידה

מתוקף ביקורת קשה זו, הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים פונקציה מחקרית ייחודית בתוך אמ"ן – מחלקת בקרה ("איפכא מסתברא"). עליה היה לאתגר באופן קבוע ושיטתי את הערכות המודיעין של אמ"ן, כפי שלא קרה ערב מלחמת יום הכיפורים. נדרש ממנה לפתח גישה ביקורתית כלפי הערכות אמ"ן ולנסות לערער על הערכות מקובלות של חטיבת המחקר.

יחידה זו פעלה כיחידה בעלת מעמד עצמאי והוכפפה ישירות לראש אמ"ן. היה מצופה ממנה שהדוחות שלה יגיעו ישירות לקברניטי המדינה: מראש הממשלה ומטה, בלי פילטרים. קשה לדעת את מידת השפעתה לאורך השנים, אך ככל הנראה היו מעט מקרים שהמחלקה הצליחה לשכנע לשנות הערכות קיימות של אמ"ן.

הכתבה איששה דבר שהיה ידוע רק למעטים, שמצב הבקרה הרבה יותר גרוע משחשבנו. לאורך השנים המחלקה יובשה. בעשרים השנים האחרונות, אם לא יותר, ראשי אמ"ן לא ייחסו לפונקציה זו משקל מתאים ולא עשו בה שימוש כדי להתמודד עם הערכות קיימות.

נוצר גם מתח בין מחלקת הבקרה לבין חטיבת המחקר, כאשר האחרונה ראתה בשלילה את התפקוד הביקורתי של מחלקת הבקרה. הקצינים שפעלו בבקרה היו חלק מאמ"ן, וככל הנראה הם לא ניסו לאתגר את חטיבת המחקר מאחר שהיו חלק מהמערכת, וכולנו יודעים מה קורה בארגונים למי שנתפס כלא הולך בתלם. נשמעה גם ביקורת קשה מפי פסיכולוג שעבד עם חטיבת המחקר לגבי הפתיחות של קציני המחקר לרעיונות אחרים. לבקרה לא היו תנאים מינימליים להצלחה, במיוחד שראש אמ"ן הנוכחי, האלוף אהרון חליוה, היה כה בטוח בעצמו ובהערכותיו.

הקצינים בבקרה היו חלק מאמ"ן, ונראה שלא ניסו לאתגר את חטיבת המחקר כי היו חלק מהמערכת, וכולנו יודעים מה קורה בארגונים למי שנתפס כלא הולך בתלם. במיוחד שראש אמ"ן חליוה היה כה בטוח בעצמו ובהערכותיו

מחלקת הבקרה הפכה ל-one man show של אזרח עובד צה"ל אחד, וממנו ציפו שיאתגר את המערכת בחשיבה שונה ובהערכות אחרות. בשלב מסוים, בתקופה המיידית שלפני מתקפת ה-7 באוקטובר, התעוררו אצל אותו קצין ספקות לגבי הקונספציה שהחמאס מורתע. הוא כתב על כך שני דוחות במטרה להעלות את הנושא לדיון מחודש, אך כשל.

ראש אמ"ן חליוה, הממונה הישיר עליו, לא מצא לנכון לשמוע אותו, ולדוחות הבקרה לא הייתה כל השפעה. חטיבת המחקר וראש אמ"ן המשיכו לדבוק בקונספציה.

ראש אמ"ן, שהעיד על עצמו כי הוא ספקן, ודיבר על חשיבות הספקנות בעבודת המודיעין ועל הצורך לאפשר לדעות שונות להיות מוצגות לדרגים הגבוהים, אמר בגלוי ובביטחון בספטמבר 2023 כי לדעתו חמאס מורתע לפחות ל-5 שנים בעקבות תוצאות מבצע "שומר חומות" (!) לא פחות ולא יותר. כאילו יחיא סנוואר חולק איתו את סודותיו.

ההתרעה והמחדל: מי החליש את יחידת הבקרה של אמ"ן ?
חלק 2. חלק 1 pic.twitter.com/PEDKkknUxP

— תמיר שלום (@8bg94uayBqvYfDN) January 8, 2024

ולשאלה: האם אפשר היה להימנע מההפתעה האסטרטגית שחווינו ב-7 באוקטובר? הבעיה היא לא במחלקת הבקרה שיובשה "כדי שלא תעשה בעיות" אלא במערכת המודיעינית כולה שהייתה שבויה בקונספציה שחמאס מורתע, ובראשה ראש אמ"ן. לאף אחד לא היה אומץ לאתגר את הקונספציה.

האם אפשר היה להימנע מההפתעה האסטרטגית ב-7 באוקטובר? הבעיה היא לא במחלקת הבקרה שיובשה "כדי שלא תעשה בעיות" אלא במערכת המודיעינית כולה שהייתה שבויה בקונספציה שחמאס מורתע

לכן כאשר הייתה התרעה בערב המתקפה היא לא נלקחה ברצינות, כי היא סתרה את הקונספציה. אחרי 50 שנה ויום אחד, הקונספציה שוב נצחה וקיבלנו מתקפה נוראה. חשבנו שפונקציה ארגונית כגון בקרה תוכל להתריע, אבל היו שדאגו להחלישה ולכן היא לא עשתה את מה שציפו ממנה.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט (אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב.