יותר מ־100 ימים לאחר שנעקרו מבתיהם, 40% מהמשפחות במועצה האזורית אשכול עדיין מפוצלות.

סקר בנושאי חינוך, שיזמה והוציאה הנהגת ההורים של התיכון במועצה האזורית אשכול – המורכבת מ־32 מושבים וקיבוצים, שרובם נפגעו במתקפת 7 באוקטובר – ממחיש כי במאות רבות של משפחות אב המשפחה חזר להתגורר בעוטף, בעיקר כדי לטפל בעסק או לצורכי תעסוקה במפעלים, בחקלאות או בהפעלת כיתות הכוננות, בעוד ששאר המשפחה נותרה באחד ממוקדי הפינוי ברחבי הארץ.

הסקר ממחיש גם את מצוקת החינוך של תושבי המועצה, ולטענת חלק מהתושבים גם את הניתוק של המועצה ומנהלת תקומה מהצרכים והרצונות של השטח: כ־20% מהילדים עדיין לא זוכים לשום מענה חינוכי (אף לא חלקי) לא מהמועצה ולא ממועצות אחרות. מדובר בתלמידים המפוזרים ברחבי הארץ.

תושבים ששוחחו עם זמן ישראל מעריכים כי לא מתקיים מעקב מסודר אחרי האפשרויות השונות ומצב קליטתם. יותר מ־63% מהתושבים מתנגדים לפתרון שמציעה המועצה, בתמיכת המנהלת, של הקמת בתי ספר בתוך תחומי המועצה, ביישוב צוחר, מכיוון שבית ספר כזה ימוקם בתחום של ארבעה–שבעה קילומטרים מהגבול עם עזה, מזרחית לכביש 232.

שלט הכניסה ליישוב צוחר (צילום: ניר ודל, ויקיפדיה)

גם מושבים וקיבוצים בטווח זה הותקפו על ידי כוחות חמאס ב־7 באוקטובר, נלחמו ובמקרים רבים ספגו אבידות קשות, בהם פרי גן, יתד, מבטחים, רעים, עין הבשור ועוד. 75% מהתושבים מעדיפים פתרון זמני מרוחק יותר של "בית ספר עורפי" ברמת נגב או בדרום המועצה, במקומות כמו צאלים, גבולות או אורים.

משמעות הממצאים היא שרוב התושבים עדיין לא מרגישים בטוח מספיק לחזור לשגרת חיים מלאה בקרבת הרצועה, ומעדיפים להרחיב ולהרחיק את מוסדות החינוך לטווחים של שבעה קילומטר ומעלה, בניגוד לעמדת המועצה האזורית.

רוב התושבים עדיין לא מרגישים בטוח מספיק לחזור לשגרת חיים מלאה בקרבת הרצועה, ומעדיפים להרחיב ולהרחיק את מוסדות החינוך לטווחים של שבעה קילומטר ומעלה, בניגוד לעמדת המועצה

אחד התושבים אמר לזמן ישראל השבוע: "אנחנו חיים בתחושה שהפקרנו את הילדים שלנו על מזבח חלום גן העדן של העוטף. אז גם אם חוזרים – צריך לשמור עליהם טוב יותר".

כ־20% מסתובבים בלי מעש

ממצאי הסקר נאספו בסוף דצמבר והשיבו עליו 600 תושבים – מתוך כ־11,600 תושבים מעל גיל 18 ו־5,500 ילדים. הוא נולד, בין היתר, על רקע חוסר שביעות רצון של נציגי התושבים מפתרונות החינוך המוצעים על ידי המועצה ומנהלת תקומה.

מפונים מישובי העוטף במלון באילת, 17 באוקטובר 2023. למצולמת אין קשר ישיר לנאמר בכתבה (צילום: Aris MESSINIS / AFP)

הסקר ממחיש את התחושה כי בתי ספר במיקום לא מתאים יקשו על התושבים לחזור לעוטף, גם אם יחפצו בכך וגם אם יחושו בטוחים לעשות זאת לנוכח הרגיעה ברצועה והירידה החדה בכמות האזעקות והטילים.

סוגיית מתווה החינוך, שיאפשר חזרה הדרגתית של התושבים לעוטף, היא אחת הסוגיות המורכבות ביותר העומדות בפני המועצה ומנהלת תקומה. חלק מהתושבים טוענים כי המועצה ותקומה עובדים ללא נתונים מדויקים או מהימנים, ולכן חלק מההצעות מנותקות, לטענתם, מהתחושות והצרכים בשטח.

נציגים של מושבי וקיבוצי ה"ארבעה פלוס" חשים כי חלק מהפתרונות המוצעים עבורם תורמים לפיצול קהילות והופכות את המושבים מ"אשכול לבדידים"

במועצה האזורית אשכול מבקרים את הסקר ואת מהימנות ממצאיו. "חשוב להבהיר שסקר שהופץ לא נעשה בשיתוף עם המועצה ולא עם משרד החינוך ומבלי שהתייחס לכל המידע המקצועי הרלוונטי", נאמר בתגובת המועצה. "במועצה התקבלו פניות רבות, הן מהורים, הן מצוותי חינוך והן מבעלי תפקידים בקהילות לגבי מהימנות הסקר ואופן הפצתו, שלא הגיע לכל ציבור ההורים".

לפני כחודש חשפנו בזמן ישראל את המחלוקת העזה בין תושבים ונציגיהם לבין המועצה האזורית, על רקע המדיניות כלפי מושבי הארבעה–שבעה קילומטרים, ואת התסכול הגובר של התושבים בעיקר מול הטיפול בסוגיות מורכבות כמו חינוך.

נציגי המועצה האזורית אשכול מוחים נגד הדרת חלק מהיישובים השייכים למועצה ממתווה הפיצויים של האוצר, 16 בנובמבר 2023 (צילום: פייסבוק)

בניגוד לקיבוצים הסמוכים לגדר, שזכו לפתרונות מהירים יחסית (גם בגלל התארגנות טובה של התנועה הקיבוצית, וגם בגלל הגדרות פינוי יעילות של יישובים הנמצאים פחות מארבעה קילומטר מהגבול), נציגים של מושבי וקיבוצי ה"ארבעה פלוס" חשים כי חלק מהפתרונות המוצעים עבורם תורמים לפיצול קהילות והופכות את המושבים מ"אשכול לבדידים".

"עד היום לא הגיע טיפול מסודר לילדים מגיל 0–6. אם לא פנית – לא באים לדבר איתך", אמרה אז נעמי סלע, נציגת היישוב הקהילתי צוחר. אין תחושה שמישהו מרכז את המאמץ. ככה אי־אפשר להמשיך לאורך זמן.

המצב משתפר אצל תלמידי היסודי – 46% כבר משולבים במסגרות של מועצה אזורית אשכול – אך מחמיר חלקית בגילי חטיבת הביניים (21% אינם לומדים בשום מסגרת חינוכית) והתיכון (23% ללא כל מסגרת)

"כנ"ל בתחום החינוך. הילדים מסתובבים בלי מעש כל היום, זה חופש גדול בלתי נגמר. יש יישובים שכל הזמן עוטפים אותם במעטפת וכאלה שלא. זאת האמת וחובה להגיד אותה. אף שהאסון היכה בכל היישובים במועצה, אף שהיו חדירות גם למושבים שמעבר לקו הארבעה קילומטרים – עדיין יש תחושה חזקה של 'מערבית ל־232 ומזרחית ל־232".

במועצה האזורית שוקדים בשבועות האחרונים על פתרון חינוכי שיאפשר חזרה מדורגת של התושבים ליישובים – בראש ובראשונה לאלה שנפגעו פיזית באופן קל יחסית ממתקפת חמאס. אך ממצאי הסקר מחזקים לכאורה את התחושות של התושבים כי סוגית החינוך המורכבת עדיין רחוקה מפתרונות מתאימים, בוודאי לטווח הארוך.

המצב בולט במיוחד בקרב בני 0–5, שם 37% מהילדים משולבים בגנים ברשויות אחרות, 17% השתלבו במסגרות שהתושבים הקימו באופן עצמאי, 19% לא הולכים לשום גן ורק 27% משתתפים במסגרות החינוך הניתנות על ידי המועצה.

המצב משתפר אצל תלמידי היסודי – 46% מאלה כבר משולבים במסגרות של מועצה אזורית אשכול, ורק 10% אינם לומדים כלל בבית הספר – אך מחמיר חלקית בגילי חטיבת הביניים (21% אינם לומדים בשום מסגרת חינוכית) והתיכון (23% ללא כל מסגרת).

סקר שפרסמה המועצה עצמה בשבוע האחרון מראה לכאורה נתונים דומים. על פי הסקר, 62% רוצים פתרון בתחומי המועצה; רוב התושבים עם ילדים ביסודי היו מעדיפים פתרון עורפי כמו גבולות או צאלים

אם ממצאי הסקר משקפים את הלך הרוח בקרב תושבי המושבים, המהווים רוב בקרב המשיבים עליו, הרי שמדובר בדחייה של פתרונות החינוך העתידיים בהם תומכת המועצה ומנהלת תקומה. זאת משום שכאמור, כשני שלישים הבהירו כי בית ספר בתחום ארבעה–שבעה קילומטרים "לא מתאים" לדעתם, ועוד 17% השיבו כי "אולי הוא מתאים". רק 16% תמכו בפתרון.

לעומת זאת, 46% סוברים כי "הרחבת מרכז הלמידה" במסגרת בית ספר עורפי, המרוחק יותר משבעה קילומטרים מהרצועה, הינו הפתרון מתאים, ועוד 27% סבורים כי הוא "אולי מתאים". רק 24% מהנשאלים התנגדו לפתרון זה. בשאלה האם הקמת בתי ספר במועצות שכנות הינו הפתרון מתאים, נחלקו הנשאלים: 50% תמכו, ו־44% התנגדו.

ראש מועצה אזורית אשכול גדי ירקוני בוועדת הכספים, 23 באוקטובר 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

סקר שפרסמה המועצה עצמה בשבוע האחרון מראה לכאורה נתונים דומים. על פי הסקר, 62% רוצים פתרון בתחומי המועצה; רוב התושבים עם ילדים ביסודי היו מעדיפים פתרון עורפי כמו גבולות או צאלים.

בקרב תלמידי התיכון אין רוב לפתרון חינוכי בתחומי המועצה בכלל. רק 49% תומכים בפתרון כזה, וגם מתוכם כרבע תומכים בהרחקת המוסד החינוכי לעבר העורף (בבסיס צאלים). הפתרון שזכה בסקר הזה באחוזים הגבוהים ביותר הוא בית ספר עורפי ברמת נגב.

"דבר לא בא על חשבון השני"

מהמועצה האזורית אשכול נמסר בתגובה: "אגף החינוך במועצה נמצא בשיח שוטף ופורה עם ועדי ההורים ועם נציגי החינוך ביישובים. מעורבות הקהילה חשובה ביותר לדיוק המענים בתוך האתגר ובתנאי חוסר הוודאות הקיצוניים. חובותינו כמועצה לתת מענה חינוכי לכלל אוכלוסיית אשכול, הן במוקדי הפינוי והן לתושבים שבוחרים לחזור למועצה.

"כחלק מההערכות למענים החינוכיים לתושבים שחזרו למועצה ולאלה המתכננים לחזור בקרוב, ולאור ריבוי דעות בנושא, יצאה המועצה בהליך שיתוף ציבור שכלל הצגת מספר אלטרנטיבות להקמת בית ספר עורפי זמני וסקר שנבנה על ידי חברה מקצועית.

מועצה אזורית אשכול (צילום: עמוד הפייסבוק של מועצה אזורית אשכול, צילום מסך)

"הסקר נועד ללמוד את העדפותיהם של התושבים שחזרו לאשכול לגבי מיקום מסגרות החינוך – והשיבו עליו כ־1,100 בתי אב. מתוצאות הסקר עולה שהאוכלוסייה הנמצאת בתחומי המועצה מבקשת מסגרות חינוך בתוך תחומי המועצה – גיל רך, יסודי ותיכון.

"הורי תלמידי בית הספר היסודי מעדיפים ללמוד במיקום עורפי בקיבוץ גבולות ואילו בקרב הורי תלמידי התיכון הנמצאים במועצה או מתכננים לחזור אליה בקרוב, ההעדפה הברורה היא בפתרון בתחומי המועצה, כשהעדיפות הגבוהה ביותר מבין האפשרויות היא לבית ספר במתחם הבשור.

"הורי תלמידי בית הספר היסודי מעדיפים ללמוד במיקום עורפי בקיבוץ גבולות ואילו בקרב הורי תלמידי התיכון הנמצאים במועצה או מתכננים לחזור אליה בקרוב, ההעדפה הברורה היא בפתרון בתחומי המועצה"

"בתי הספר שיפתחו באשכול ייתנו מענה לתלמידים שיחזרו והם יפעלו במקביל לשלוחות החינוכיות שממשיכות בכל מוקדי הפינוי. יודגש שברור מהסקר שרוב התושבים רוצה להישאר במוקדי הפינוי והמועצה ממשיכה ומשקיעה משאבים לחיזוק ויציבות המענים במוקדי הפינוי הקיימים. אולם, הסקר יועד לתלמידים שנמצאים באשכול – ודבר לא בא על חשבון השני".