אסון השבת השחורה של השבעה באוקטובר תפס את גיא רולניק בשעות הלילה המאוחרות של יום שישי, השישה באוקטובר, בדיוק כשהתארגן לשנת לילה בביתו בשיקגו, שם הוא חבר סגל ומרצה לאסטרטגיה עסקית בבית הספר המפורסם למנהל עסקים של האוניברסיטה המקומית.

כעבור כמה שעות הוא התחיל להבין – כמו כולנו – את סדר הגודל המפלצתי של האירוע. "הדבר הראשון שעשיתי היה להתקשר לכל בני המשפחה שלי בארץ. אחרי שווידאתי שהם בסדר, ביקשתי מהם רק דבר אחד: שלא ייכנסו לרשתות החברתיות".

אתה נכנסת לרשתות?
"שום דבר. לא פייסבוק ולא טוויטר ולא אינסטגרם ולא טלגרם ולא טיקטוק. ואני גם לא לוחץ על כל הסרטונים שאני מתחיל לקבל בווטסאפ. כלום. ודרשתי את זה גם מהילדים שלי. לא לגעת. לא פותחים. אמרתי כמעט מייד, לכל מי שהסכים לשמוע: הרשתות יהיו האסון פה".

"לא נכנסתי לשום דבר. לא פייסבוק ולא טוויטר ולא אינסטגרם ולא טלגרם ולא טיקטוק. ודרשתי את זה גם מהילדים שלי. לא לגעת. לא פותחים. אמרתי כמעט מייד, לכל מי שהסכים לשמוע: הרשתות יהיו האסון פה"

כשרולניק מדבר על הרשתות החברתיות הוא רושף זעם. הוא גם רושף זעם כשהוא מדבר על נושאים אחרים, אבל הרשתות מוציאות ממנו זעם מיוחד. הוא מוכר לישראלים במייסד וכעורך הראשי הראשון של העיתון הכלכלי "דה מרקר" וכבעל הטור הכלכלי החשוב והמשפיע ביותר בארץ בעשורים האחרונים.

הוא גם כיכב בפרק הראשון של הסדרה הדוקומנטרית "מגש הכסף" שיצרנו דורון צברי ואני, ומאז העבודה על הסדרה נותרנו חברים.

אמיר בן-דוד, גיא רולניק ודורון צברי בעת הכנת הסדרה "מגש הכסף" ב-2015

בשנים האחרונות הוא חוקר את השפעת הרשתות החברתיות על הכלכלה, החברה והפוליטיקה בעולם. הוא כותב, מרצה ומתריע בכל הבמות הרבות שעומדות לרשותו, בארץ ובארצות הברית, שאם לא נרסן את הכוח העצום של חברות הטכנולוגיה ששולטות ברשתות החברתיות – הן יהפכו לאיום ממשי על האנושות.

שבועות אחדים לפני שבעה באוקטובר רולניק סיים לערוך את שני הפרקים הראשונים במסגרת סדרת תחקירים בהובלתו שנקראת "דו"ח רולניק", שתעלה לשידור ביום ראשון הקרוב ב"כאן 11". שני הפרקים הוקדשו לרשתות החברתיות.

בימים הראשונים אחרי שבעה באוקטובר, תחת ההלם על היקף הפלישה, האלימות, הרצח, מעשי האונס, החטיפות – היה נדמה גם לרולניק שהנושא הזה, שהעסיק אותו כל כך, יידחק לשוליים. כי למי יהיה ראש לשמוע על האלגוריתם של פייסבוק ומנגנוני הטירגוט של יוטיוב – כשזוועות כאלה מתרחשות?

אבל אז קרה דבר נוסף ובלתי צפוי: גל עצום של אנטישמיות שלא ראינו כמוה מאז מלחמת העולם השנייה. זה התחיל ברשתות החברתיות וגלש במהירות למאות ואלפי תקריות אלימות נגד יהודים וישראלים בעולם.

אבל אז קרה דבר נוסף ובלתי צפוי: גל עצום של אנטישמיות שלא ראינו כמוה מאז מלחמת העולם השנייה. זה התחיל ברשתות החברתיות וגלש במהירות למאות ואלפי תקריות אלימות נגד יהודים וישראלים בעולם

"כמה ימים אחרי שבעה באוקטובר, קרובת משפחה שלי סיפרה לי שהיא בהלם מזה שמעגל החברים שלה גם באירופה ובארצות הברית, פנו פתאום בבת אחת נגד ישראל", מספר רולניק.

גיא רולניק במסיבת עיתונאים בארצות הברית (צילום: באדיבות המצולם)

"היא אמרה לי: אני מסתכלת מה קורה באינסטגרם של אנשים שהם חברים טובים שלי ואני בשוק. ככה שמעתי בפעם הראשונה על מה שקורה במעגלים של Black Lives Matter (תנועת המחאה של האפרו-אמריקאים בארצות הברית) ופעילי האקלים. קרובת המשפחה שלי מחוברת חברתית לשתי הקבוצות האלה.

"כשגילי גאון (ראש מחלקת התעודה ב'כאן 11') התקשרה ושאלה אם אפשר להתאים את מה שצילמנו ל'דו"ח רולניק' לשבעה באוקטובר, אמרתי לה: 'ביג טיים. כל מה שאני מזהיר מפניו כמעט עשר שנים קרה בשבעה באוקטובר, ובגדול'".

מתקפת טרור שנייה

מה שהתרחש בשבעה באוקטובר בישראל הוא אירוע חסר תקדים בתולדות האנושות. לא בגלל היקף מעשי הרצח, האונס והאלימות – ההיסטוריה של המין האנושי זרועה במעשי רצח, אונס ואלימות מעוררי פלצות. הפוגרומים והשואה, השמדת העם הארמני, הטבח בבני הרוהינגה במיאנמר, מעשי רצח המוניים באפריקה ובאוקראינה, האלימות השטנית של דאעש, אסון התאומים.

השבת השחורה היא נקודת מפנה היסטורית בגלל מתקפת טרור שנייה, שנפתחה במקביל למתקפה האלימה של מחבלי הנוח'בה – מתקפה שבשבועות הראשונים נותרה כמעט ללא מענה. בפרק הראשון של "דו"ח רולניק", רולניק מראיין בתוך ביתה השרוף של ברכה לוינסון ז"ל בניר עוז, את בתה שחר ביידר ואת נכדתה, מור ביידר.

מה שהתרחש בשבעה באוקטובר בישראל הוא אירוע חסר תקדים בתולדות האנושות בגלל מתקפת טרור שנייה, שנפתחה במקביל למתקפה האלימה של מחבלי הנוח'בה – מתקפה שנותרה כמעט ללא מענה

השתיים התעוררו לקול האזעקות הראשונות בביתן ביבנה, ודבר ראשון התקשרו לסבתא ברכה בעוטף, לוודא שהיא בסדר. ברכה לוינסון עוד הייתה בממ"ד, וקיטרה על זה שהנה הורסים לה את שמחת תורה. כמה דקות מאוחר יותר הגיע טלפון היסטרי מבת אחותה של שחר ביידר, שהייתה בטיול ביפן. היא נכנסה לפייסבוק ובדף של ברכה לוינסון היא ראתה איך מוציאים את סבתה להורג.

מה שנותר מביתה של ברכה לוינסון ז"ל, שנרצחה במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מטוויטר)

מחבלי החמאס שידרו את הרצח בפיד של ברכה לויסון בפייסבוק בזמן שרצחו אותה. נכדתה ראתה את זה ראשונה, ביפן. ככה המשפחה בישראל גילתה שסבתא נרצחה. את מראות הזוועה, הן מספרות לרולניק, הן כבר לא יוכלו למחוק מזיכרונן לעולם.

ההעלאה השיטתית של סרטוני הזוועות בטלגרם, השידורים החיים בפייסבוק, תיעוד מעשי הזוועה במצלמות גו-פרו והפצתם אל הרשתות החברתיות של הקורבנות באמצעות מכשירי הטלפון שלהם – לפעמים אחרי עריכה שטנית ששילבה בין צילומים בטלפון לבין רגעי הרצח – תוכננו ותוזמרו מראש וגם גובו במערכת עריכה והפצה מתוחכמת. ויקרה.

תיעוד המעשי הזוועה והפצתם אל הרשתות החברתיות – לפעמים אחרי עריכה שטנית – תוכננו ותוזמרו מראש וגם גובו במערכת עריכה והפצה מתוחכמת. ויקרה

"חמאס הבינו שבשטח הם יכולים להגיע ולפגוע בעשרת אלפים איש", אומרת לרולניק אורית פרלוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, "אבל לתודעה הם יכולים להגיע לעשרה מיליון ישראלים, ל-400 מיליון צופים במזרח התיכון, לכל העולם. הכוח של הכלי הזה יותר חזק לפעמים מהכוח של רובה".

וזה היה רק גל אחד, הגל הגלוי לעין, בקמפיין הרשת של חמאס. הוא לווה בהתקפה נוספת, מתוכננת בקפידה וממומנת בסכומי עתק, שנועדה לעורר בבת אחת גל ענק של מחאות נגד ישראל ונגד יהודים בכל העולם. סדר הגודל עוצר הנשימה של הקמפיין הזה התברר לרולניק, אחרי שהצליח לשכנע בכירים ברשתות החברתיות לספר לו איך זה נראה מאחורי הקלעים.

"בפרקים שצילמנו וערכנו לפני שבעה באוקטובר הגעתי לאנשים בחברות הגדולות שהסכימו לדבר, אבל לא לכאלה שהיו ממש בלב המערכת. אנשים שבאמת ידעו ויודעים מה קורה לא היו מוכנים לדבר איתי. כמה שבועות אחרי שבעה באוקטובר, חזרתי לעבוד על הסדרה בקצב מטורף ממש, יחד עם העורך הראשי אבי זילברברג, עורכת המשנה הדר יוסלביץ והמפיקה עידית קליגר.

גיא רולניק עם מנכ"ל הליגה נגד השמצה ג'ונתן גרינבלט בניו יורק בצילומים לסדרה "דו"ח רולניק", נובמבר 2023 (צילום: "כאן 11")

"בישיבה הראשונה שעשינו אחרי שבעה באוקטובר, אמרתי להם שננסה לפנות שוב לאנשים שכבר פנינו אליהם בעבר והם סירבו, לראות אולי בעקבות האירוע הזה משהו השתנה אצלם.

"ככה הצלחתי להשיג פגישה עם בכיר שעובד ברשת חברתית, שלא הסכים לפגוש אותי בכלל קודם. הוא ביקש שנשים את הטלפונים במקום אחר – וכשרק התחלתי לדבר איתו, הוא התפוצץ עליי.

"הוא אומר לי 'גיא, אין לך מושג מה קורה. אתה בכלל לא מבין'. והוא מתחיל לירות עליי טקסטים על זה שהמצב הרבה, הרבה יותר חמור מכל מה שחשבתי וכתבתי קודם. והוא נרגש. וכועס. ואני יורד על ארבע מולו ואומר לו: אנחנו חייבים להביא את זה לטלוויזיה.

"הוא אומר לי 'גיא, אין לך מושג מה קורה. אתה בכלל לא מבין'. והוא מתחיל לירות עליי טקסטים על זה שהמצב הרבה, הרבה יותר חמור מכל מה שחשבתי וכתבתי קודם. והוא נרגש. וכועס"

"זה לקח עוד קצת זמן ועוד חיזור, דרך כל מיני מתווכים, עד שהוא הסכים לספר לי על המספרים של הצפיות שיש לתוכן פרו-חמאסי ואנטי-ישראלי בארצות הברית, באירופה, בסין, ברוסיה.

"הוא עשה מולי חישוב – היינו אז שלושה שבועות בדיוק לתוך המלחמה – והוא אמר לי: 'תבין, אם מדינה או חברה מסחרית הייתה רוצה לקנות חשיפה בהיקף כזה, זו הוצאה של רבע מיליארד דולר. לפחות'. בשלושה שבועות'. המספרים של צפיות בחומר נגד ישראל – ואנחנו חושפים אותם בסדרה – מגיעים לטריליונים. אלפי מיליארדים.

פרומו לסדרה "דו"ח רולניק" (וידיאו: "כאן 11")

"אחרי שאני שומע את המספרים האלו ומבין מהבכירים ביותר ברשתות החברתיות מה קורה ברשתות באמת, את היקף הצפיות בתוכן אנטי-ישראלי, אני הולך לשני מומחי סייבר ודיגיטל – אורי שעשוע ורן פרחי – ומספר להם מה אני שומע. הם מאשרים לי שגם הם רואים דברים מטורפים על המסכים שלהם, והם רואים את זה החל מהבוקר של שבת, השבעה באוקטובר.

"עכשיו – וזה דבר ממש חשוב שחייבים להבין וגם לחזור ולהגיד – כולם אומרים עכשיו שישראל נכנסה לעזה, הרגה יותר מ-20 אלף איש, מתוכם חצי ילדים, אז מה הפלא שיש נגד ישראל הפגנות בכל העולם? וזו טענה לגיטימית, בטח בקרב שמאלנים כמונו. אבל זה לא מה שקרה פה – מה שקרה פה זה שהתחיל קמפיין ענק נגדנו בשבעה באוקטובר, כשעוד טבחו באנשים שלנו".

"כולם אומרים עכשיו שישראל הרגה יותר מ-20 אלף איש, מתוכם חצי ילדים, אז מה הפלא שיש נגד ישראל הפגנות בכל העולם? אבל זה לא מה שקרה: הקמפיין נגדנו התחיל ב-7 באוקטובר, כשעוד טבחו באנשים שלנו"

הקמפיין הזה כלל ניצול של כלי הטירגוט המדויקים של הרשתות החברתיות כדי להתסיס במהירות ציבורים גדולים, במקומות שונים, בעזרת תעמולה מותאמת אישית. התעמולה הופצה בעזרת צבא ענק של בוטים, אווטארים ובובות גרב – הלוחמים הנסתרים של הרשתות החברתיות, שנבדלים זה מזה במידת ההשפעה ובעלות ההפעלה.

בוט הוא פרופיל ברשתות החברתיות שמופעל באמצעים ממוחשבים, לא פעם מחוות עם אלפי טלפונים סלולריים בהודו. אווטארים הם כבר עניין יקר יותר, דמויות מזויפות שאינן מופעלות על ידי מחשב, אלא על ידי בני אדם.

"בובת גרב" זו כבר דמות פיקטיבית, בעלת עבר משכנע והיסטוריה ברשת, שיכולה לפעול לאורך תקופה בצורה שנראית לגיטימית לחלוטין. לדוגמה: להשתלב בקבוצות של פעילי אקלים ברשת ולבסס מעמד ושם כמי שמעלה תכנים מעניינים ומביעה דעות מעניינות בנושאים ששאר חברי הקבוצה עוסקים בהם.

אפליקציות של רשתות חברתיות באייפון. אילוסטרציה (צילום: iStock)

כשיום אחד בובת הגרב "מזדעזעת" ממה שהישראלים עושים לפלסטינים, או מתחילה להעלות עוד ועוד סרטונים שמדברים בדיוק בשפה של הקבוצה והפעילים, ו"מוכיחים" שישראל משקרת ושאנשי חמאס לא רצחו זקנים וילדים ולא אנסו נשים – חברי הקהילה מקשיבים. הם בטוחים שהם מכירים את הדובר או הדוברת, ומשוכנעים שהיא אחת מהם.

כשעשרות אלפי בובות גרב, אווטארים ובוטים מתחילים בבת אחת לתקוף את ישראל, את הציונות ואת היהודים – הם סוחפים אחריהם במהירות מיליונים שרובם לא התעמקו קודם בנושא, לא מבינים אותו לאשורו, אבל מתחברים ל"הלך הרוח" הכללי בסביבתם, בלי לדעת שהלך הרוח הזה הונדס מלמעלה.

כשעשרות אלפי בובות גרב, אווטארים ובוטים מתחילים בבת אחת לתקוף את ישראל, את הציונות ואת היהודים – הם סוחפים אחריהם במהירות מיליונים שרובם לא התעמקו קודם בנושא ולא מבינים אותו לאשורו

פעילי BLM שזועמים על דיכוי שחורים בידי לבנים, הוצפו במסרים ובסרטונים שהציגו את ישראל כמדינה "לבנה" שמדכאת "ילידים שחורים". פעילי אקלים שחרדים לעתיד כדור הארץ, טורגטו במסרים על ישראל כמעצמה קולוניאליסטית שהורסת את המרחב האזורי. אקטיביסטים שמוטרדים מאי השוויון בעולם הותקפו בקמפיין על ישראל כמעצמה קפיטליסטית שרומסת עניים.

רחובות ניו יורק והמדשאות של אוניברסיטאות העלית באמריקה הפכו לזירת קרבות.

מה שמדהים בסיפור הזה, אני אומר לרולניק, זה שאנחנו הרי אומת הסטארט-אפ. יש לנו ראש ממשלה שממתג את עצמו כ"מר סייבר". בנימין נתניהו מבין את העולם הדיגיטלי ומשתמש בו לצרכיו כבר שנים. גם גדולי מבקריו מהללים את הבנת הרשתות שלו ואת היכולת שלו לנהל קמפיין מתוחכם. אבל מתברר שזה היה טוב רק כדי לשרת את צרכיו הפוליטיים, וביצור כוחו. לא את צרכי מדינת ישראל והגנה על אזרחיה.

גיא רולניק בהפגנה פרו-פלסטינית נגד ישראל באוניברסטית קולומביה בניו יורק, נובמבר 2023 (צילום: "כאן 11")

בשבעה באוקטובר, ברגע דרמטי בהיסטוריה, כשמדינת ישראל נזקקה להנהגה שמסוגלת להתמודד עם הנושאים האלה – לא היה אף אחד. גם כאן הופקרנו. ולא רק אנחנו. זו כבר הפקרה שפגעה גם ביהודי העולם.

"הפרק הרביעי בסדרה עוסק במודיעין ובכשל המודיעיני", משיב רולניק, "אתה פשוט רואה שכל מה שמספרים לך על הכשלים של האוגדה, ושל אמ"ן, ושל הרמטכ"ל, ושל ביבי, מתגמדים לעומת הכישלון שלנו בדיגיטל וברשתות. זה היה הכישלון הכי גדול שלנו. למה? כי אנחנו פשוט אפס מוחלט שם.

"צה"ל נכשל בשבעה באוקטובר, זה נכון, אבל הוא גם התאושש. היו הרבה אירועי גבורה. נרשמו שם הרבה הפסדים אבל גם ניצחונות. בתחום של הרשתות החברתיות – אפס מוחלט. ברשתות החברתיות, שבעה באוקטובר נמשך בשמונה באוקטובר ובעשרה באוקטובר ובעשרים באוקטובר. הוא נמשך שבועות. לא עשו עם זה כלום.

"צה"ל נכשל בשבעה באוקטובר, זה נכון, אבל הוא גם התאושש. בתחום של הרשתות החברתיות – אפס מוחלט. ברשתות החברתיות, 7 באוקטובר נמשך ב-8 באוקטובר וב-10 באוקטובר וב-20 באוקטובר"

"ואתה רואה שגם עכשיו, אחרי כל מה שאנחנו יודעים שקרה בשבעה באוקטובר, פייסבוק וגוגל וכל החבר'ה האלה מטילים את מימיהם עלינו. זה מטריף אותי. מה עוד צריך לקרות?"

"אנחנו כאן כדי להרוויח כסף"

רולניק התחיל לעקוב אחרי הרשתות בחשדנות שהתחלפה במהירות בדאגה לפני כעשר שנים. "זה היה תהליך", הוא אומר, "אם היית מדבר איתי לפני 2014, נניח בעשר השנים הראשונות של הרשתות, הייתי אומר לך שהרשתות החברתיות ובכלל חברות ההייטק, הן כוחות חיוביים שפועלים לשבור מוקדי כוח בעולם.

גיא רולניק, אז עורך "דה מרקר", בוועידת הנשיא בירושלים, 21 באוקטובר 2009 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"כמי שעסק שנים בנושא של ריכוזיות – לא רק בהקשרים של יוקר המחיה, אלא בעיקר בהקשרים של הכוח הפוליטי – חשבתי אז שהכוח שנמצא בידי מעטים בסקטור העסקי, מי ששולט בפיננסים ומי ששולט בעיתונות, הוא משחית ומסוכן".

המאבקים הציבוריים שניהל רולניק בעקביות בדה מרקר – כעורך וככותב – העמידו אותו לא אחת מול הכוחות החזקים ביותר במשק, ביניהם נוחי דנקנר בשיא כוחו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס – שלא שוכח ולא סולח.

השבוע נודע כי קבוצת "ידיעות אחרונות" ביטלה קמפיין של תאגיד "כאן" לקידום "דו"ח רולניק", ובכך ויתרה על הכנסות בסך 200 אלף שקל בשל הטינה שרוכש המו"ל שלה כלפי רולניק.

השבוע נודע כי קבוצת "ידיעות אחרונות" ביטלה קמפיין של תאגיד "כאן" לקידום "דו"ח רולניק", וויתרה על הכנסות בסך 200 אלף שקל תמורה הטינה שרוכש המו"ל כלפי רולניק

אבל מוזס הוא כלום לעומת ראשי החברות הגדולות באינטרנט, לא בהשפעה ולא בכיסים העמוקים. ועל החברות הללו רולניק מסתער כעת ללא היסוס.

"ב-2014 הייתי בהרווארד, בארצות הברית, ואז התחלתי להסתכל מה שקורה בנושאים האלה גם בחברות הטכנולוגיה. אם תחזור לטורים שלי מאותה תקופה, תראה שהתחלתי לכתוב יותר ויותר על הבעיות במונופולים הדיגיטליים, ועל זה שיכול להיות שנגלה שההייטק הוא לא פתרון אלא בעיה".

מחאה נגד פייסבוק בגבעת הקפיטול בזמן שמארק צוקרברג נחקר בסנאט, 10 באפריל 2018 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

היה "רגע" כזה? רגע של הארה?
"היו כמה רגעים כאלה. אחרי ההצלחה של 'מגש הכסף', פתאום נושאים שכתבנו עליהם במשך שנים לקהל מצומצם יחסית של הארץ ודה מרקר, הפכו להיות מדוברים ופופולריים. מצאתי את עצמי לראשונה במצב שבו החשיפה שלי ברשתות החברתיות התפוצצה – יחסית, כמובן, למי שכותב על כלכלה.

"פתאום היו לי קוראים שהם לא קוראי הארץ ודה מרקר. נחשפתי למאות אלפי אנשים. מצאתי את עצמי גם מול הציבור וגם מול הרשתות. מהר מאוד הבנתי שאני לא אוהב את הפופולריות הזו ברשתות. הבנתי שהשיח ברשתות לא משרת בכלל את מה שחשוב לי".

למה?
"התחלתי לקבל תגובות מאנשים שהתחילו לעקוב אחריי ורצו בטובתי, בנוסח 'אתה כותב ארוך מדי ומורכב מדי', 'תכתוב דברים יותר פשוטים, יותר חדים'. ראיתי מה קורה כשאני באמת משנה את הכתיבה ואת השפה. והבנתי שבעצם פייסבוק מאלף אותי לכתוב אחרת ולחשוב אחרת.

"התחלתי לקבל תגובות מאנשים בנוסח 'תכתוב דברים יותר פשוטים, יותר חדים'. ראיתי מה קורה כשאני באמת משנה את הכתיבה ואת השפה. והבנתי שבעצם פייסבוק מאלף אותי לכתוב אחרת ולחשוב אחרת"

"ראיתי שכשאני כותב דבר מורכב ובעל ערך, אני מקבל איקס תגובות ושיתופים, וכשאני כותב חד ומקטב, זה קופץ פי עשר. וכשאני מבין את זה, אני גם מבין שהמקום הזה לא מתאים לי – עם כל הכבוד לפופולריות שלו. התחלתי להבין שהדבר הזה רעיל. והתחלתי לצמצם את הנוכחות שלי ברשתות.

"היה רגע נוסף, כשישבתי בלשכתו של נשיא אוניברסיטת סטנפורד. וסטנפורד זה במרכז פאלו אלטו, שזה במרכז עמק הסיליקון. ככה שסטנפורד זה המקום שמשקף בצורה הכי טובה את הלך המחשבה האוטופית של עולם הטכנולוגיה: התפיסה שהאנושות תמיד מתקדמת למקום טוב יותר דרך טכנולוגיה ושטכנולוגיה היא המנוע שהופך את העולם למקום טוב יותר.

מבט אווירי על הקמפוס של אפל בקליפורניה (צילום: CC by SA Daniel L. Lu, Wikipedia)

"ואני יושב אצל נשיא סטנפורד ואני אומר לו, תשמע, כשאני מסתכל על הרבה מהדברים שאתם עושים בעולם הטכנולוגיה, אני רואה שאתם מזהים כל מיני כשלים בכלכלה ובחברה, ובמקום לתקן אותם, אתם בעצם רוכבים עליהם.

"חלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות מרוויחות המון כסף מהכשלים האלו. למשל, במערכת הבריאות האמריקאית, שהיא מערכת אי-שוויונית ומושחתת, וחברות הטכנולוגיה בעצם מפתחות מוצרים במחירים מופקעים ומטורפים, ונהנות מהשיטה הזאת.

"ואז נשיא סטנפורד ענה לי, 'אנחנו פה באמריקה. אנחנו בעמק הסיליקון. אנחנו כאן כדי להרוויח כסף'. עכשיו, זה כאילו מובן מאליו, נכון? אבל מבחינתי, זה היה האירוע שבסיומו התחלתי לשאול את עצמי האם יכול להיות שחברות ההייטק הגדולות – שעד אז היה נהוג להעריץ אותן – יהיו בעצם הטייקונים החדשים.

"נשיא סטנפורד אמר לי, 'אנחנו פה באמריקה, בעמק הסיליקון, אנחנו כאן כדי להרוויח כסף'. מבחינתי, זה היה הרגע שהתחלתי לשאול את עצמי האם יכול להיות שחברות ההייטק הגדולות הן בעצם הטייקונים החדשים"

"בערך אחרי שנה התחלתי לכתוב על זה שצריך לפרק את פייסבוק וגוגל. זה היה נשמע הזוי אז. קודם כל כי על מה אתה מדבר? אלה החברות שהכי מקדמות ודוחפות את הכלכלה ואת העולם ואת הדמוקרטיה והכל נהדר ופנטסטי.

"ודבר שני: לפרק?! מה אתה שותה, אחי? לא מפרקים חברות כבר שנים. בפעם האחרונה שפירקו חברה בארצות הברית זה היה לפני ארבעים שנה, את AT&T. איזה לפרק? איפה מפרקים חברות בכלל? ועוד חברות כל כך חדשניות וטובות וחינמיות?

משרדי גוגל בקליפורניה (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)

"מ-2017 אני בעצם משקיע את כל האנרגיה האינטלקטואלית שלי במונופולים הדיגיטליים, ובסכנות שלהן לדמוקרטיה והכלכלה. ובדיוק בתקופה הזו קרו עוד דברים: האלגוריתמים של החברות האלה השתכללו מאוד, וגם ההתמכרות של כולנו, וזה הפך את החברות האלה להרבה יותר מזיקות ומסוכנות לעולם.

"ככה הגענו למצב שבו האנשים המוכשרים שעובדים בחברות האלה, גם בישראל, מרוויחים המון כסף כדי להפעיל אלגוריתם שיכול להפוך לכלי נשק בידי חמאס. יש ציטוטים מקפיאי דם בסדרה למה הם בחיים לא ישנו את האלגוריתם. כי זה על הזין שלהם, כל זמן שהם ממשיכים לעשות כסף".

"האנשים המוכשרים שעובדים בחברות האלה מרוויחים המון כסף כדי להפעיל אלגוריתם שיכול להפוך לכלי נשק בידי חמאס. והם בחיים לא ישנו את האלגוריתם. כי זה על הזין שלהם, כל זמן שהם ממשיכים לעשות כסף"

משהו בכל זאת השתנה אצלם אחרי שבעה באוקטובר?
"לאורך השנים, כשאני מספר לאנשים מה קורה בחברות האלה, אז או שאומרים לי שאני מגזים או ששואלים אותי: הרי עובדים שם האנשים הכי חכמים בעולם, איך זה שהם לא רואים מה קורה? ואני תמיד מסביר איך זה עובד בחברות האלה, ואיך אתה תמיד תשרת את האינטרס של החברה ולא תחשוב על האינטרס הציבורי.

"והקטע המדהים הוא שכל אחד מהמרואיינים שלי בחר – ברוב המקרים מיוזמתה או מיוזמתו – להסביר למצלמה, או למחברת שלי, למה המבנה הארגוני והתרבות הארגונית בחברות האלה תמיד תשים את מחיר המניה ואת הרווח לפני טובת הציבור. וזה חוט השני בכל הפרקים. כולם אומרים את זה".

מתחילה התעוררות בעולם לגודל הבעיה?
"לא, כי העולם עסוק בענייניו. אני לא חושב שהניצחון של חמאס בזירה הדיגיטלית יגרום לאנשים להבין מה קורה פה. אני מאמין שהבחירות בארצות הברית בסוף השנה יעשו את זה.

גיא רולניק מראיין את נועם ברדין, מייסד "וייז" ולשעבר סגן נשיא בחברת "גוגל" (צילום: "כאן 11")

"מבחינתי, החיבור של הרשתות החברתיות לבינה מלאכותית שווה לסוף הדמוקרטיה. אנחנו מגיעים במהירות לרגע שבו עדיין אין לנו רגולציה יעילה על הרשתות, והבינה מהמלאכותית מתקדמת בצעדים מטורפים. הכלים האלה כבר מופעלים. כמות השקרים והפייק והמניפולציות שיהיו בבחירות הקרובות בארצות הברית יהיו דבר שלא ראינו כמוהו. אולי אחריהם העולם יתעורר. ואולי זה כבר יהיה מאוחר מדי".

"מבחינתי, החיבור של הרשתות החברתיות לבינה מלאכותית שווה לסוף הדמוקרטיה. אנחנו מגיעים במהירות לרגע שבו עדיין אין לנו רגולציה יעילה על הרשתות, והבינה מהמלאכותית מתקדמת בצעדים מטורפים"

"מכונת רעל" היא לא עניין שזר גם לפוליטיקה הישראלית. עמית סגל פרסם השבוע מאמר ב"הארץ" שבו הוא קורא ל"הארץ" "תשלובת תעשייתית של רעל משמאל". את מה שנהוג לכנות "מכונת הרעל" של נתניהו הוא מגדיר "אוסף חשבונות טוויטר של מרי נפש מימין". נראה לי שצירוף המילים הזה הפך במהירות לקלישאה שאפשר להצמיד אותה לכל מי שלא מסכים איתך.
"מכונת רעל היא מערכת מאורגנת, שמפיצה תעמולה ברשתות באמצעות גידול ופיתוח של בוטים, אווטארים ובובות גרב. ככל שהיא יותר מצליחה וגדלה, היא יכולה להישען בהמשך על יותר ויותר משתמשים אותנטיים שפועלים לעתים עם הכוונה ותיאום, ולעתים באופן עצמאי.

"אגב, השיח הרעיל ברשתות הוא פשוט התוצאה הישירה של הדרך שבה פועלים האלגוריתמים. השיח ברשתות הופך תמיד לרעיל, גם בלי יד מכוונת של יוזמי תעמולה".

לתחושתי, רוב האנשים עדיין רחוקים מלהבין את היקף ועומק הבעיה.
"ברור. יש למשל שמאלנים שבטוחים שכל מדינת ישראל הפכה לימנית ומטורללת מאז שבעה באוקטובר והתחילה לילל 'אנטישמיות, אנטישמיות'. הם בטוחים שאם רק נפסיק את הכיבוש וניפטר מבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, הכול יסתדר. זו לא המציאות.

אמיר אוחנה ובנימין נתניהו במהלך קמפיין הבחירות באפריל 2019, מגיבים לתחקיר "ידיעות אחרונות" שטען כי הליכוד הפעיל רשת בוטים ברשתות החברתיות להפצת מידע כוזב נגד יריבי המפלגה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"עמדותיי בנושא הכיבוש והסכסוך הישראלי-פלסטיני ידועות ולא השתנו. אני כותב בעיתון 'הארץ', לא בערוץ 14. אבל כששמאלנים מתווכחים איתי וטוענים שהרשתות גם משקפות משהו אמיתי, אני אומר להם: אה, כן? באמת? אז אם ככה, אתם גם בטח מסכימים שהבחירות בארצות הברית נגנבו, נכון? כי חצי מהאמריקאים חושבים ככה.

"ואני אומר לכם שהבחירות לא נגנבו והסיבה שחצי מהאמריקאים בטוחים שהם נגנבו, זה כי הרשתות החברתיות מפיצות את זה בלי חשבון. ובגלל זה אנשים עלו על גבעת הקפיטול".

מה אתה מציע להם לעשות?
"מה עשיתם כשגיליתם שפורום קהלת עמד מאחורי המהפכה המשטרית? אמרתם: עד כאן. עד עכשיו חשבנו שקהלת זה עוד מכון מחקר לגיטימי, עכשיו כשאנחנו מבינים איזה נזק הם גורמים, לא נלך יותר לכנס של קהלת, ולא נסתחבק עם האנשים של קהלת".

"מה עשיתם כשגיליתם שפורום קהלת עמד מאחורי המהפכה המשטרית? אמרתם: עד כאן. עכשיו כשאנחנו מבינים איזה נזק הם גורמים, לא נלך יותר לכנס של קהלת, ולא נסתחבק עם האנשים של קהלת"

אם אני מבין לאן אתה חותר, אני לא צריך להעלות ביום שישי פוסט לפייסבוק שמקדם את הריאיון עם גיא רולניק בזמן ישראל שבו אנחנו מדברים על כמה פייסבוק מסכן את חיינו.
"המסר שלי לכל אחד הוא מאוד, מאוד פשוט: תתנתק מהרשתות החברתיות ככל שאתה יכול. אלא אם כן אתה ממש זקוק לזה כחמצן לעבודה שלך".

גיא רולניק (צילום: Andrew Nelles, The University of Chicago Booth School of Business)

קודם כל, כמעט כולנו זקוקים לרשתות במידה זו או אחרת לעבודה. וכולנו גם ממשיכים במקביל להפיק מהן תועלת. לגרעין הנח"ל שלי יש קבוצת פייסבוק נהדרת. ולאוהדי הפועל תל אביב יש זירה פעילה ומעניינת בפייסבוק.
"הסיפור הזה שהרשתות מחברות בין אנשים הוא אשליה מוחלטת. הן מרחיקות בין אנשים. יש על זה מחקרים מכאן ועד הודעה חדשה. הקבוצות הגדולות האלה רק מרעילות את כולנו. לא מחברות אותנו בשום צורה".

אבל הקבוצה של המשפחה שלי בווטסאפ ממש חמודה. וגם של זמן ישראל. למרות שחופרים שם לפעמים.
"הקבוצות הקטנות שמחברות מעט אנשים הן לא 'רשת חברתית'. מתי זה הופך להיות רשת חברתית? כשהקבוצות האלה מתחילות לגדול ולגדול ולגדול, ואז כל הצד החברתי הרעיל מתחיל לפעול. האלגוריתמים פועלים בקבוצות ענק, לא בחיבורים האלה בין האנשים, שיתקיימו עם או בלי פייסבוק. אל תבלבל בין הדברים.

"הרשתות החברתיות בהתחלה באמת חיברו בין אנשים. אבל לפני עשר שנים בערך הן השתנו והחלו להשתמש בכלי ההרסני הזה של איסוף הדאטה והטירגוט. ואלה הכלים שדוחפים לנו רעל. החברות האלה לא רוצות לחבר אנשים. הן רוצות לנתק בין אנשים – ולהגדיל רווחים.

"הרשתות החברתיות בהתחלה באמת חיברו בין אנשים. אבל לפני עשר שנים בערך הן השתנו והחלו להשתמש בכלי ההרסני הזה של איסוף הדאטה והטירגוט. ואלה הכלים שדוחפים לנו רעל"

"תאר לך ששיחת הטלפון הארוכה הזו שלנו שמתקיימת בעזרת טכנולוגיה ישנה, סלולר, הייתה נקטעת באמצע כמה פעמים לפרסומות, שהיו מטרגטות אותנו לפי החולשות שלנו. למה אנחנו יכולים לדבר בטלפון בלי שיטרגטו אותנו ועושים עלינו מניפולציה, אבל אנחנו לא יכול לעשות את זה ברשת?

"זה כמו שתבוא ותגיד לי: גיא, למה אתה עושה תחקירים נגד חברת חשמל? אנחנו צריכים חשמל. אתה בעצמך משתמש בחשמל. אז בגלל שאנחנו צריכים חשמל, אנחנו צריכים חשמל מושחת? אנחנו צריכים חשמל שיטרגט אותנו? אנחנו צריכים חשמל שיהיו בו הפסקות חשמל? אנחנו צריכים להתחבר לרשת חשמל שתפיץ סרטוני רצח של חמאס ותעורר אנטישמיות בעולם?"

גיא רולניק וטלי מורנו בפודקאסט לרגל עליית הסדרה "דו"ח רולניק" ב"כאן 11"