שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה בישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה במנהרות הכותל ב-21 במאי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

משרד המשפטים חייב להימנע ממשפטי ראווה למחבלי חמאס

ישראל ניצלה ביקור של משלחת בינלאומית של תובעים כללים כדי לתאם את היבטי ההעמדה לדין של מחבלי חמאס המוחזקים בישראל ● האינטרס של משרד המשפטים הוא שההליכים הפליליים יהיו ככל הניתן דומים למשפט פלילי רגיל – וכמה שיותר רחוקים ממה שעלול להצטייר כמשפטי ראווה ● אחרת, השיח המשפטי והציבורי בעולם לא יעסוק בפשעים, אלא בקרקס הפסאודו־משפטי ● פרשנות

משלחת של תובעים כלליים וראשי מערכות תביעה משורה של מדינות – ארה"ב, גרמניה, בולגריה, פורטוגל, אסטוניה וצ'כיה – סיימה אמש (שלישי) ביקור בישראל. התובעים, שאזרחיהן נחטפו או נרצחו בטבח 7 באוקטובר, היו אורחים של משרד המשפטים ומשרד החוץ.

הביקור נוצל כדי לתאם עם מדינותיהם את היבטי ההעמדה לדין של המחבלים המוחזקים בישראל, שאמורים לעמוד למשפט פלילי. נוכחותם של התובעים בישראל אינה סימבולית בלבד. יש לה משמעות אופרטיבית מיידית עבור היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, במאבקים שהיא מנהלת מול הממשלה, ביחס להליכי ההעמדה לדין של המחבלים.

האינטרס של משרד המשפטים הוא שההליכים הפליליים יהיו ככל הניתן דומים למשפט פלילי רגיל, וכמה שיותר רחוקים ממה שעלול להצטייר כמשפטי ראווה.

נוכחותם של התובעים בישראל אינה סימבולית בלבד. יש לה משמעות אופרטיבית מיידית עבור היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, במאבקים שהיא מנהלת מול הממשלה

בהרב־מיארה אמרה לתובעים הכלליים שהגיעו לישראל, כי חקירת המחבלים והעמדתם לדין "היא משימה בעלת חשיבות עליונה בעבור ישראל והקהילה הבינלאומית. חובתנו להילחם בטרור. לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען הקהילה הבינלאומית ושאר מדינות העולם החולקות עימנו את המחויבות לעקרונות הצדק והאנושיות".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה נפגשת עם תובעים כלליים וראשי מערכות תביעה מהעולם, תל אביב, 22 בינואר 2024 (צילום: משרד המשפטים)
משלחת התובעים הכלליים וראשי מערכות התביעה מהעולם בתל אביב, 22 בינואר 2024 (צילום: משרד המשפטים)

פרקליט המדינה עמית איסמן הוסיף: "יש חשיבות עצומה לעובדה שאתם כאן. חמאס הוא לא רק הבעיה שלנו כמדינת ישראל, אלא בעיה של העולם כולו".

הינה דוגמה אחת לאתגרים העומדים בפני מערכת אכיפת החוק בזירה הפנימית: ביום ראשון האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, הצעת חוק מבית היוצר של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, המבקשת למנוע מהסנגוריה הציבורית לייצג את מחבלי חמאס שהשתתפו בטבח.

נציגיה של היועצת טענו בדיון בוועדת השרים כי האפשרות למנוע ממחבלי החמאס ייצוג משפטי, עלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ניהול ההליכים הפליליים נגדם

"ימים אלו הם ימים קשים למדינת ישראל", כתב רוטמן בדברי ההסבר להצעת החוק, "במטרה להימנע מחוסר הנוחות של עורכי הדין המסורים של הסנגוריה הציבורית כאשר הם נדרשים לייצג את רוצחי חמאס, מוצע לקבוע כי אותם מחבלים לא יוכלו להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית".

הן היועצת המשפטית לממשלה והן הסנגוריה הציבורית מתנגדות להצעת החוק הזו, המרחיקה את האפשרות שמשפטם של מחבלי חמאס יתנהל במתכונת משפטית סבירה. נציגיה של היועצת טענו בדיון בוועדת השרים כי האפשרות למנוע ממחבלי החמאס ייצוג משפטי, עלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ניהול ההליכים הפליליים נגדם.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה נפגשת עם תובעים כלליים וראשי מערכות תביעה מהעולם, תל אביב, 22 בינואר 2024 (צילום: משרד המשפטים)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה נפגשת עם תובעים כלליים וראשי מערכות תביעה מהעולם, תל אביב, 22 בינואר 2024 (צילום: משרד המשפטים)

על אף עמדתן של היועצת והסנגוריה, אישרה ועדת השרים את הצעת החוק להצבעה בקריאה טרומית, וזאת כפוף להסכמת משרד המשפטים. במשרד המשפטים הסבירו כי יהיה קשה מאוד, ואולי אף בלתי אפשרי, לנהל את ההליכים הפליליים נגד מחבלי חמאס אם הם יתייצבו לדיון ללא ייצוג משפטי.

ממילא קיימת אפשרות שהם יימנעו מלשתף פעולה עם ההליכים המשפטיים שישראל תקיים נגדם, יעטו דימוי של לוחמי חופש וינצלו את העובדה שההליך מתקיים בלי שהם זוכים להגנה אפקטיבית, כדי להציג את ישראל כרפובליקת בננות המקיימת משפטי ראווה.

מטרה נוספת של התיאום שעורכת מערכת אכיפת החוק הישראלית עם המדינות שאזרחיהן נפגעו במתקפה, היא לעודד ולקדם חקירות במדינות שמהן מגיעים התובעים וראשי מערכת המשפט

מטרה נוספת של התיאום שעורכת מערכת אכיפת החוק הישראלית עם המדינות שאזרחיהן נפגעו במתקפה, היא לעודד ולקדם חקירות במדינות שמהן מגיעים התובעים וראשי מערכת המשפט, כמו למשל חילוט כספים שכבר נעשה בצרפת לפעילי חמאס בכירים, או העברת חומרי חקירה למדינות האלה במטרה שהן יפעלו משפטית אצלם נגד גורמי חמאס.

אפשר לקוות, ואף להניח, שהעין הפקוחה של אותן מדינות שנציגיהן ביקרו כעת בישראל, לצד העניין העולמי שההליכים הפליליים נגד מחבלי חמאס יעוררו לבטח, ימנעו ממערכת אכיפת החוק הישראלית לחרוג באופן בלתי נסבל מסדרי דין מקובלים ולהפר זכויות בסיסיות הנוגעות לקיומו של הליך הוגן.

פלסטינים במעבר ארז אחרי כניסת מחבלי חמאס לישראל. 7 באוקטובר 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
פלסטינים במעבר ארז אחרי כניסת מחבלי חמאס לישראל. 7 באוקטובר 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

אחרת, השיח המשפטי והציבורי בעולם לא יעסוק בפשעים שעליהם המחבלים יעמדו לדין, אלא סביב הקרקס הפסאודו־משפטי שישראל תזמרה.

עוד 555 מילים
סגירה