ב־19 בינואר 1986 שב"כ התבשר על אחת התקלות הגדולות בתולדותיו, אולי הגדולה ביותר חוץ מרצח רבין, כאשר התברר כי אחד, מרדכי ואנונו שמו, עובד הקמ"ג ובעל הסיווג הביטחוני הגבוה "סוד מועדף", מימש סיוט של מערכת הביטחון ויצא לחו"ל כדי למכור למרבה במחיר את סודות הגרעין של ישראל.

באוזניים בוערות ומצלצלות היה השירות נחוש לעשות הכול כדי למנוע כל נזק אפשרי. השירות היה אחראי לביצוע התחקיר הביטחוני שנערך לוואנונו והוא שנתן לקמ"ג אור ירוק להעסיק אותו. בחקירה שנערכה אחרי שהתבהרו כוונות ואנונו, גילו עובדי השירות עובדות על האיש שנעלמו מעיניהם בנסיבות שאין להן מחילה.

המבצע לעצירת ואנונו נחלק בין המוסד, שב"כ ומלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון). בדרך כלל אחראי המוסד על פעילות בחו"ל, אבל במקרה של ואנונו היה יוסי גנוסר החוקר המיועד של העובד שסרח במידה שייתפס, וגם היה שותף לחלק ניכר מהרעיונות וההחלטות שהביאו ללכידתו.

גנוסר היה מושקע ב"מבצע ואנונו" זמן קצר טרם חשיפתה הפומבית של פרשת 300. מרדכי ואנונו התגייס לצה"ל ב־2 בנובמבר 1971. הוא היה בחור נמוך (166 סנטימטרים), צבע שיערו שחור ועיניו חומות. הפרופיל הרפואי שלו היה 97, אך הקב"א שלו היה נמוך, 53, יחסית לבחור בעל השכלה תיכונית.

מרדכי ואנונו לפני דיון בבית משפט השלום בירושלים, 4 ביולי 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ייעודו בצבא היה חיל הנדסה. הוא עבר טירונות, קורס פלסים, קורס מ"כים וקורס מש"קי חבלה. ואנונו הגיע לקמ"ג כשהוא מצוי בעסקי חבלה וחומר נפץ, עובדה שכשלעצמה הייתה אמורה אולי להרחיק אותו מקודש הקודשים.

בסוף הכשרתו הצבאית נשלח ואנונו לבה"ד 14, שם שירת כמדריך טירונים של חיל הנדסה עד שחרורו ב־27 באוקטובר 1974. במהלך שירותו הצבאי התחיל ואנונו לצבור את החריגות שהיו אמורות להבהב כמרכזת טלפונים עמוסה בשב"כ.

הוא נעצר על נהיגה ברכב ללא רישיון. העונש: 250 לירות קנס ומאסר על תנאי לשלוש שנים. בעת תחקורו הביטחוני לקמ"ג, גרסת ואנונו לבודקים אותו בעניין המקרה ההוא הייתה כי נתפס נוהג ברכב של חבר

הוא נעצר על ידי משטרת ירושלים על נהיגה ברכב ללא רישיון. העונש: 250 לירות קנס ומאסר על תנאי לשלוש שנים. בעת תחקורו הביטחוני לקמ"ג, גרסת ואנונו לבודקים אותו בעניין המקרה ההוא הייתה כי נתפס נוהג ברכב של חבר שישב לידו.

בתום שירותו הצבאי הבין ואנונו שכדי להתקבל ללימודים אוניברסיטאיים עליו להשלים תעודת בגרות. זה מה שעשה ונרשם בנובמבר 1974 לחוג למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב. שנה לאחר מכן, כשהוא סטודנט לפיזיקה, שבע ואנונו מתל אביב וחזר הביתה לבאר שבע.

.מבט על אוניברסיטת תל אביב, 16 בדצמבר 2022 (צילום: משה שי/פלאש90)

הוא חיפש עבודה ואת עינו משכה מודעת דרושים בעיתון שבה דובר על משרה קבועה בקמ"ג. הוא ענה למודעה ועבר תחקיר ביטחוני מקיף שנמשך חצי שנה. בתחילת דצמבר 1976 הוא קיבל מהשירות את הסיווג הביטחוני הדרוש להעסקתו בקמ"ג.

במשך עשר שנים תמימות עבד מרדכי ואנונו בקמ"ג עד שהחליט שעבודתו, כמו הקמ"ג, מהוות איום על שלום העולם בכלל והאזור בפרט. במשך כל התקופה הזאת לא היו מודעים בשירות לחריגות נורמטיביות בהתנהגותו. אם היו כאלה, הקב"ט של הקמ"ג לא עדכן בהן את השירות.

במשך עשר שנים עבד מרדכי ואנונו בקמ"ג עד שהחליט שעבודתו, כמו הקמ"ג, מהוות איום על שלום העולם בכלל והאזור בפרט. במשך כל התקופה הזאת לא היו מודעים בשירות לחריגות נורמטיביות בהתנהגותו

***

העיתונאי רון בן ישי פנה לראש שב"כ אברהם שלום ודיווח לו כי מקס פרנגל, עיתונאי מ"הסנדיי טיימס" הבריטי, פנה לעיתונו, "ידיעות אחרונות", בהצעה למכור עבור 750 אלף דולר את סודות הקמ"ג לפרסום. נציג השירות נפגש עם בן ישי ושמע ממנו את הסיפור שגיבורו היה ואנונו.

בן ישי דיווח כי הבריטים חשדו כי ואנונו אינו שפוי וניסו לאמת את סיפורו מול עיתונאים ישראלים. המנטרה של ואנונו בפגישתו עם "הטיימס" הייתה שהוא חושש שבקמ"ג יכול להתרחש אסון בסדר הגודל של צ'רנוביל. הוא הציג את עצמו כמי שהתריע על הסיכון ועל כוונתו לצאת נגד מקום עבודתו.

מבט אווירי על תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל (צילום: AP Photo)

המידע מבן ישי גרם לרבים בשירות ובמוסד לחוש בחילה עזה. הפוטנציאל האסוני לסודותיה הכמוסים ביותר של ישראל ולתדמיתה היה ברור להם. באותם ימים היה יוסי גנוסר ראש האגף לזרים בשירות. מתוקף תפקידו הוא שריכז את עבודת השירות מהידיעה הראשונה על ואנונו ועד הבאתו לישראל.

גנוסר עמד על הבעיות והקשיים שניצבו בפני השירות. הוא הבין את מידת הנזק הטמון בפרסום הפרטים. הוא התחיל לבחון את האפשרויות לאיתור ואנונו והבאתו לארץ. הוטל עליו להמליץ מה לעשות עם כתב ה"סנדיי טיימס" שחקר בנושא.

אם חשב גנוסר לפני הדיון כי לפניו מרגל מזא"רי טיפוסי, הרי שבמהלכו הבין שוואנונו הוא מישהו שאותו יהיה חייב השירות לחקור בצורה רצינית

בפגישות הבכירות בשירות אמר גנוסר כי קשה לעשות דירוג בחשיבות הבעיות ובמיידיות הטיפול בהן "ולכן מצאתי לנכון שכיווני העבודה ופעילות השירות יתקיימו בשלושה מסלולים במקביל. חייבים לאתר את ואנונו ולהביאו לארץ לפני שהמידע יופץ.

"יש לאתר 'מובילים' שאליהם עלול לפנות מקס פרנגל הבריטי ולתדרך אותם כיצד להציג את ואנונו כאדם מעורער בנפשו. יש לאתר את בני משפחת ואנונו בתקווה למצוא ביניהם מישהו המקורב לוואנונו ובעל השפעה עליו. במידה שאדם כזה יימצא, ניתן יהיה להשתמש בו כדי להניא את ואנונו מכוונותיו. את הכתב הבריטי יש לשים תחת מעקב הדוק, כולל להצמיד לו עובד שירות".

יוסי גנוסר, מבכירי שירות הביטחון הכללי, 1985 (צילום: משה שי/פלאש90)

אנשי אגף "צומת" של המוסד יעודכנו ויבררו האם יש להם דרך לסייע לחקירה. אם חשב גנוסר לפני הדיון כי לפניו מרגל מזא"רי טיפוסי, הרי שבמהלכו הבין שוואנונו הוא מישהו שאותו יהיה חייב השירות לחקור בצורה רצינית.

הדיון התקיים ב־5 בספטמבר 1986 וההחלטות שהתקבלו בו מומשו מיידית. כל העת היה ברור לשירות כי המירוץ אינו נגד הזמן בלבד ותוצאות בגידתו של ואנונו, אלא גם חובתו של השירות, המצולק מפרשת 300, להוכיח כי יש ביכולתו לתקן את טעויותיו.

כאשר נמצאה מכרה של ואנונו – מזכירת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת באר שבע – חש אליה עובד שירות. השיחה איתה העלתה כי המזכירה שמעה שמועה כי יתכן שוואנונו נמצא באוסטרליה

חששו של גנוסר הפליג הרבה מעבר להכלתו של האירוע המסוים עצמו. מה שהנחה אותו בהפעלת המערכת, הייתה ההנחה שמקרה ואנונו מייצג שבירה של מחסום פסיכולוגי דוגמת זה של אודי אדיב, עם תג מחיר יקר בהרבה.

אם המגמה לא תיעצר, ימצאו שותפי סוד אחרים סיבות לעשות מעשים דומים. היה לגנוסר ברור שוואנונו חייב להילכד ולעמוד לדין. את חלקו במבצע ראה גנוסר במה שהוא קרא "ללחוץ על הדוושה ולהביא במהירות האפשרית את המל"מב שיסייע בלכידתו של האיש".

מרדכי ואנונו משוחח עם התקשורת עם שחרורו מבית הסוהר שקמה באשקלון, 21 באפריל 2004 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

***

כאשר נמצאה מכרה של ואנונו – מזכירת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת באר שבע – חש אליה עובד שירות. השיחה איתה העלתה כי המזכירה שמעה שמועה כי יתכן שוואנונו נמצא באוסטרליה או במזרח הרחוק. זו הייתה הפעם הראשונה שבו עלה כיוון שהתברר כנכון.

בפגישה נוספת באותו יום עם ראש החוג לפילוסופיה בו למד ואנונו, שמע נציג השירות כי במהלך עבודתו של ואנונו כעוזר מחקר, הוא נחשד בשתי עבירות משמעת: העברת תשובות בחינה לסטודנט ערבי תוך כדי בחינה; והעלאת ציוניהם של סטודנטים ערבים שאת עבודותיהם בדק.

גנוסר לא הבין כיצד הניח קב"ט הקמ"ג לשמועות הללו על התנהגותו הביזארית של ואנונו מבלי שחקר אותן. מדוע לא עשה את ההקשר שהתבקש מיידית, בין התנהגותו המדאיגה ובין האפשרות שהפך לסיכון ביטחוני

אותה פגישה העלתה את העובדה כי ואנונו שימש דוגמן עירום לציירים. קב"ט הקמ"ג ידע לספר כי בקמ"ג הסתובב סיפור שוואנונו התפשט במהלך מסיבה בקמפוס ורקד עירום. על פי שמועה נוספת, במהלך ביקור בלונדון נעצר ואנונו על ידי המשטרה בעת שניסה להתגנב למגרש כדורגל.

גנוסר לא הבין כיצד הניח קב"ט הקמ"ג לשמועות הללו על התנהגותו הביזארית של ואנונו מבלי שחקר אותן עד תום. מדוע לא עשה את ההקשר שהתבקש מיידית, בין התנהגותו המדאיגה של ואנונו ובין האפשרות שהפך לסיכון ביטחוני ולסכנה ברורה ומיידית לקמ"ג.

הכור הגרעיני בדימונה ב־2016 (צילום: משה שי/פלאש90)

המעקב אחרי מקס פרנגל, כתב "הטיימס" ששוטט בישראל כתייר, לקח את העוקב שהוצמד לו דרומה, לציר צומת ביל"ו, באר שבע, צומת רותם, צומת זוהר, ערד ועוד. עצירתו של פרנגל במהלך נסיעתו בנקודות תצפית מהן ניתן היה לראות את הכיפה המוכרת לחולפים בכביש, התפרשה כניסיון שלו להתרשם מהקריה למחקר גרעיני ולצלם אותה.

ב־5 בספטמבר 1986 התקשר פרנגל לאוסטרליה, למי שהתגלה כשחקן נוסף בפרשה. הוא דיבר עם אדם בשם פיטר. בהתחלה היו בשירות תחת הרושם ששם משפחתו של פיטר היה האומן. בהמשך הסתבר ששם משפחתו הוא הונאם והוא כתב בכיר ב"סנדיי טיימס".

באותה שיחת טלפון ביקש פרנגל מהונאם את הכתובת של הורי ואנונו בארץ. על השאלה כיצד יידע אדם בסידני את פרטי ההורים, השיבו גנוסר והשירות במענה המתבקש מאליו: מרדכי ואנונו נמצא בקרבת מקום

מאותה שיחה נאלץ השירות להקדיש תשומת לב וכוח אדם לערוץ החדש שנפתח בין "הילטון" תל אביב ל"הילטון" סידני. באותה שיחת טלפון ביקש פרנגל מהונאם את הכתובת של הורי ואנונו בארץ. על השאלה כיצד יידע אדם בסידני את פרטי ההורים, השיבו גנוסר והשירות במענה המתבקש מאליו: מרדכי ואנונו נמצא בקרבת מקום להונאם בסידני.

***

המידע החדש חייב דיון נוסף שבו השתתפו נציגי השירות, המוסד והמלמ"ב. אנשי המלמ"ב אמרו למשתתפים כי מדובר במקרה החמור ביותר מאז הקמת הקמ"ג וכי הוא חייב בפתרון מיידי. ההצעות שעלו בדיון לא הפילו את גנוסר מכיסאו.

מרדכי ואנונו מתייצב בבית המשפט בירושלים אחרי שהפר את תנאי שחרורו, 2 ביולי 2007 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

הן היו אסטרטגיות ולא טקטיות: לנסות ולהשהות את הפרסום ב"טיימס"; לצוות עיתונאי לפרנגל כדי שיבחן את החומר שמסר ואנונו לעיתון. הרווח אמור היה להיות כפול: להרוויח זמן ולהתרשם מיד ראשונה מהחומר של ואנונו; ולהבהיר לאלברט ואנונו, האח הבכור, את הסכנות העומדות בפני אחיו הצעיר.

כפי שחשש גנוסר, חלק מההצעות לא היו פרקטיות. במהרה הסתבר שמשפחת ואנונו, באמצעות האב והאח אלברט, עוינת את השירות ואת הניסיון להתערב בחיי ואנונו בהנחה ששום דבר טוב לא ייצא לו מכך. בדיקה של קב"ט הקונסוליה הישראלית בסידני העלתה כי מרדכי ואנונו לא היה רשום בקונסוליה, כפי שעדיין היה מקובל בימים ההם.

גנוסר טען כי על פי ניסיון מצטבר ממבצעים קודמים, ברור לו כי הקו המנחה צריך להיות תחבולה ולא הפעלת כוח ואלימות. גנוסר העלה, בפעם הראשונה, את הרעיון להכניס גבר או אישה שייפתו את ואנונו

בדיון נוסף הבהיר גנוסר כיצד הוא רואה את אופי הפעולה נגד ואנונו. גנוסר טען כי על פי ניסיון מצטבר ממבצעים קודמים, ברור לו כי הקו המנחה צריך להיות תחבולה ולא הפעלת כוח ואלימות. גנוסר העלה, בפעם הראשונה, את הרעיון להכניס גבר או אישה שייפתו את ואנונו.

הוא הסביר כי ברגע שוואנונו יאותר, כדאי יהיה להצמיד אליו מישהו שייפתה אותו בהצעה אטרקטיבית יותר מה"טיימס", שבסופה ניתן יהיה להביאו לארץ. דבריו לא נפלו על אוזניים ערלות. המוסד בחר בקו שהעלה גנוסר בגרסה אינטימית יותר.

מרדכי ואנונו מובא לבית המשפט המחוזי בירושלים להארכת מעצר, 21 בדצמבר 1987 (צילום: אפי שריר, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

גם לפרנגל, שהיה עדיין בתל אביב, ניסו להצמיד בחורה. היא יצרה איתו קשר ופרנגל סיפר לה כי הגיע לישראל כדי לערוך תחקיר עיתונאי שלקח אותו לבאר שבע, דימונה ומקומות אחרים.

כעת הגיע שלב שינוע הכוחות. במטרה ליצור חבירה באוסטרליה בין אנשי המוסד לשירות, נשלח רמב"ח אסיה לסידני. עובד שירות נוסף נשלח גם הוא כדי להיות זמין למוסד. הוחלט שישתמשו בו אם יעלה צורך להפעיל מקורות לצורך איתור ואנונו וגם לצורך פנייה ישירה לוואנונו אם תהיה אפשרות לכך.

כאשר הופיעו עיתונאים מ"הסנדיי טיימס" אצל נספח העיתונות בשגרירות ישראל בלונדון ובידיהם מסמכים שהוכיחו את יכולתה הגרעינית של ישראל, התברר היקף התקלה

כאשר הגיעו נציגי המוסד ושב"כ לסידני ב־13 בספטמבר, הסתבר שפיטר הונאם עזב יומיים קודם לכן ואיתו ואנונו. נציג השירות המאוכזב סיפר כי לפני נסיעתו התייעץ עם גנוסר ועם רפי רהב בדבר גישות שונות לשכנע את ואנונו לשוב הביתה.

שמו של ואנונו הופיע ברשימת הנוסעים בטיסה מסידני ללונדון ב־15 בספטמבר 1986. כאשר הופיעו עיתונאים מ"הסנדיי טיימס" אצל נספח העיתונות בשגרירות ישראל בלונדון ובידיהם מסמכים שקיבלו מוואנונו שהוכיחו את יכולתה הגרעינית של ישראל, התברר היקף התקלה.

"נחטפתי ברומא": מרדכי ואנונו מצמיד את ידו לשמשת רכב המשטרה בדרכו לבית המשפט בירושלים, 22 בדצמבר 1987 (צילום: AP)

המסמכים הגיעו לידי "הטיימס" ב־29 באוקטובר 1985, שנה לפני תחילת המרדף. המסקנה הייתה ברורה: ואנונו השלים את מעשה הבגידה. המידע הרגיש ביותר של מדינת ישראל הגיע לידיים זרות. שנים של עמימות וסיכול ירדו לכאורה לטמיון. אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה ודהרו בעיתון, הצליחו שב"כ והמוסד לסגור את הדלת.

***

חבר מעברו של ואנונו בשם יורם נתקל בו במקרה בלונדון. יורם סיפר לאביו על פגישתו עם "מוטי" והאב דיווח עליה לשירות. לדבריו התכוון יורם לדווח על הפגישה המקרית תוך מספר ימים. הקשר עם יורם הניב צילומים עדכניים של ואנונו עם בחורה יהודייה בת 22 להורים הגרים בלונדון (ככל הנראה "סינדי" המסתורית של המוסד על פי רעיונו של גנוסר).

הכתבה הראשונה על הקמ"ג התפרסמה ב"דיילי מירור" דווקא, כתבה בסגנון הספוילר השגור, שהייתה נקמה מתוקה ב"הטיימס" על שחטף את ואנונו ללונדון

הצילומים ועדותו של יורם זירזו את המרדף. הכתבה הראשונה על הקמ"ג התפרסמה ב"דיילי מירור" דווקא, כתבה בסגנון הספוילר השגור, שהייתה נקמה מתוקה ב"הטיימס" על שחטף את ואנונו ללונדון באמצעות פיטר הונאם.

***

ב־7 באוקטובר 1986 הושב מרדכי ואנונו לישראל. הטענה שנשמעה הייתה כי הנזק לסוד הקיומי הישראלי היה מסיבי. בעיקר משום שהמשך ההיצמדות למדיניות העמימות הגרעינית הפך לבלתי אמין ומגוחך. אילו היה השירות משקיע בתחקיר הביטחוני של ואנונו רבע מהמאמץ שהשקיע בהבאתו לארץ, עוגמת נפש גדולה הייתה נחסכת.

מרדכי ואנונו ב־2004, מחזיק את גיליון ה"סאנדיי טיימס" מ־1986, בו חשף את סודות האטום של ישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

המעבר היה חשאי ומנע כל קשר בין ואנונו לעולם החיצון. ואנונו הגיע לישראל כשהוא בהכרה. הוא הובל בנסיעה מהירה תחת שם בדוי למתקן באשקלון. כל הנוגעים בדבר הוחתמו על חוזה חשאיות. רופא הוצמד לוואנונו למתן עזרה לכל התפתחות.

את דקותיו הראשונות בישראל של ואנונו ליווה איש שב"כ בשם ח': "נכנסתי לרכב ובאנגלית שאלתי אותו אם נוח לו ואם הוא יודע איפה הוא. לשאלתי השיב ואנונו בשלילה. שאלתי אותו אם הוא רוצה שיתירו אותו והוא השיב בחיוב. התניתי את התרתו בכך שייתן מילה של כבוד ולא יתפרע ויתנהג כשורה.

"האיש היה די מפוחד והיה בטוח שעומדים לחסל אותו. הבנתי שהמצב אידיאלי לקיים איתו שיחה. ביקשתי מאנשי המבצעים שיצטרפו אליי על מנת שיהיו עדים לשיחה"

"האיש היה די מפוחד והיה בטוח שעומדים לחסל אותו. הבנתי שהמצב אידיאלי לקיים איתו שיחה. ביקשתי מאנשי המבצעים שיצטרפו אליי על מנת שיהיו עדים לשיחה. רציתי להבטיח שהעדות היחידה הכוללת הודאה תעשה כשורה. היה לו צורך אדיר לדבר, להפגין ידע ולהציל את עצמו. הבנתי שעומדת לפני הזדמנות אדירה לקבל הסבר על ה'למה' בנוגע למעשים שעשה.

הסוף ידוע. במקביל ללכידת ואנונו, הבשילה פרשת 300 לחלקה הגלוי; שלושת הבכירים יצאו חזיתית נגד אברהם וחבריהם בשירות; החנינה מהנשיא עמדה להיכנס לתוקפה.

מרדכי ואנונו מובא לבית המשפט המחוזי בירושלים להארכת מעצר, 21 בדצמבר 1987 (צילום: אפי שריר, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

פורסם לראשונה ב"מעריב", 2013.