המתקפה הקשה בדרום, שכה זעזעה אותנו ברמה האנושית הבסיסית, אולי תתברר כטעות אסטרטגית קשה של חמאס. אם כך זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה בהיסטוריה המאוחרת שלנו.

השואה, שניתן לראותה כרצף יומיומי, שיטתי ולאורך שנים של אירועים מהסוג שקרה בדרום, תרמה לאישור שניתן ע"י עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 להקמת מדינת ישראל ("תכנית החלוקה"). היא הטתה ללא ספק לבבות רבים ברגע המכריע של ההצבעה ההיא באו"ם, כשנתיים וחצי לאחר השואה – שתמונותיה היו עדיין טריות במוחות האנשים.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

לפני כשנה הגיעו מתנחלי חברון באישון לילה עם כלים הנדסיים והתקינו גג בצדה היהודי של מערת המכפלה. העבודות נעשו ללא תיאום עם הווקף ועם עיריית חברון, שהיא זו שמנהלת את המתחם. אך המתנחלים כן עדכנו את מח"ט הגזרה באותה תקופה, אל"מ ישי רוזיליו. תגובות תקיפות של ירדן והפלסטינים העירו את הדרג המדיני, ששלח את אלוף הפיקוד אבי בלוט לחקור את האירוע. בסופו של האירוע הגג פורק.

השבוע פורסמה בישראל היום ידיעה, שאם היא נכונה מלמדת שממשלת ישראל ניצלה את הכאוס כדי למחוק את המושג סטטוס קוו מהלקסיקון של חברון,  ומעתה לא יזדקקו יותר מתנחלי חברון לטובות אישיות מקצינים כמו רוזיליו, ויוכלו להקים את הגג ועוד שורה ארוכה של פעולות שהם רוצים לבצע במתחם בקלות. יש לקוות שכמו בסיפור הקירוי, מישהו בדרג המדיני יתעורר.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".

ספרו של אהרן ברק, "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", שראה אור בסדרת "אתגרי דמוקרטיה" של אוניברסיטת רייכמן (2025), עורר שיח ציבורי רחב. הספר זכה לתגובות אחדות, בהן של אביגדור פלדמן בעיתון "הארץ", ושל צבי סדן בערוץ Tov.

דומני כי תגובות אלה, לא רק שחטאו לספר ולברק עצמו, אלא בעיקר ביטאו אי הבנה יסודית – הן באשר למניע של הכותב והן באשר לתוכן הספר ולתכליתו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

נסעתי אל דפוס אל-הודא בבאקה-אל-גרביה. את דפוס אל-הודא הכרתי כשהדפסתי שם את החשבוניות של העסק שלי כשעדיין היה לי עסק.

חייבת האמת להיאמר: אני אזרח ממושמע, אבל כשהבנתי עד כמה גונבים את המיסים שלנו לעניינים שלא להם נועדו, כאב לי הלב על כל חשבונית שהוצאתי.