המתקפה הקשה בדרום, שכה זעזעה אותנו ברמה האנושית הבסיסית, אולי תתברר כטעות אסטרטגית קשה של חמאס. אם כך זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה בהיסטוריה המאוחרת שלנו.

השואה, שניתן לראותה כרצף יומיומי, שיטתי ולאורך שנים של אירועים מהסוג שקרה בדרום, תרמה לאישור שניתן ע"י עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 להקמת מדינת ישראל ("תכנית החלוקה"). היא הטתה ללא ספק לבבות רבים ברגע המכריע של ההצבעה ההיא באו"ם, כשנתיים וחצי לאחר השואה – שתמונותיה היו עדיין טריות במוחות האנשים.

השואה תרמה לאישור שניתן ע"י עצרת האו"ם להקמת המדינה. היא הטתה ללא ספק לבבות רבים ברגע המכריע של ההצבעה ההיא באו"ם, כשנתיים וחצי לאחר השואה – שתמונותיה היו עדיין טריות במוחות האנשים

במקרה זה, אפשר להתייחס לאסון הכבד שנפל עלינו כאיזו התערבות של שר ההיסטוריה, שבאמצעות טרגדיה שהביא עלינו מנע תהליכים שאיימו על שלומה ושלמותה של מדינת ישראל. באמצעות סטירת לחי עזה הוא העיר אותנו מהמשך התדרדרות מסוכנת שהיינו בה.

א. נמנע משבר פנימי קשה בישראל ופוטנציאל לשינוי משטרי

ישראל עמדה בסוף תקופת החגים של שנת 2023 בפני משבר חוקתי חסר תקדים בתולדותיה ובפני איום על הדמוקרטיה בה. המשבר היה צפוי לפרוץ במלוא עוזו במהלך מושב החורף של הכנסת, שעמד להיפתח מיד לאחר תקופת החגים.

הוויכוח הפנימי בישראל על מה שכונה ע"י הממשלה "הרפורמה המשפטית" פילג עמוקות את החברה הישראלית, אך למרות המחאה העזה, שמחה רוטמן ויריב לוין דבקו בדרכם.

אנשים מרכזיים בקואליציה הצהירו שבכוונתם להמשיך בחקיקת חוקי הרפורמה, מעבר לביטול עילת הסבירות שכבר נחקק, שבכללם היוו ערעור מעמדו וסמכותו של בית המשפט העליון. מכיוון שלישראל אין חוקה, מהלך כזה היה פתח לערעור המשטר הדמוקרטי בישראל.

כמו כן, החקיקה שכבר עברה בכנסת – ביטול עילת הסבירות, הייתה מקור פוטנציאלי לפיצוץ: החוק היה מונח על שולחן בית המשפט העליון, תוך שאנשי קואליציה בכירים מצהירים שלא יצייתו לפסק דין שיפסול את החלטת הכנסת. מה שהיה מוביל בהכרח למשבר חוקתי בישראל – כזה שאין לו פתרון ברור ולכן מהווה איום על שלמותה ושלומה של מדינת ישראל.

ישראל עמדה בסוף תקופת החגים של שנת 2023 בפני משבר חוקתי חסר תקדים בתולדותיה ובפני איום על הדמוקרטיה בה. המשבר היה צפוי לפרוץ במלוא עוזו במהלך מושב החורף של הכנסת, לאחר החגים

ישראל צעדה בעיניים פקוחות לקראת עתיד לא ידוע ומסוכן מאד עבורה. כל זה נמנע עתה כי לאטימות המוחלטת שגילו רוטמן ודומיו להתנגדות העזה שהייתה פה בקרב חוגים רבים וגופים חשובים, אין מקום במצב של מלחמה. אי אפשר להתייחס בדורסנות, כפי שהתגלתה אז, לעמיתיך לנשק ולקרבות.

את זאת אפילו אנשים חסרי רגישות וקיצוניים לאומניים כמו רוטמן, בצלאל סמוטריץ' ושותפיהם בליכוד מבינים. ולעדות: ההחלטה הפוסלת של ביהמ"ש העליון בעניין ביטול עילת הסבירות התקבלה על ידם בדומיה.

למעשה סמכותו ומעמדו של ביהמ"ש אף התחזקו. זה אמנם יכול עוד עקרונית להתהפך כי הממשלה עדיין על מכונה, אך יש סבירות רבה להערכה שהמלחמה טרפה את קלפי הממשלה וכי הרפורמה המוצעת לא תקודם עוד. ישראל ניצלה הן מהתפרקות חברתית והן משינוי משטרי פוטנציאלי בה.

ב. צפויה נפילת הממשלה הנוכחית וסיום כהונת נתניהו כראש ממשלה

יש סבירות גבוהה שהממשלה הצרה הנוכחית, שרוב רובו של המיינסטרים הישראלי נעדר ממנה ומצוי גם באופוזיציה חריפה לה, לא תישאר עוד זמן רב. אלמלא המלחמה שינוי זה לא היה באופק כי לקואליציה היה רוב שנראה מלוכד.
. כך גם עם סיום כהונתו של בנימין נתניהו כרה"מ. אלמלא המלחמה – שינוי זה לא היה באופק כי לקואליציה היה רוב והיא נראתה מלוכדת.

יש סבירות גבוהה שהממשלה הצרה הנוכחית, שרוב רובו של המיינסטרים הישראלי נעדר ממנה וגם באופוזיציה חריפה לה, לא תישאר עוד זמן רב

נתניהו ניצל את התקופה הארוכה בה היה רה"מ לביסוס שלטונו וליצירת מחסומים לסילוקו. הוא השקיע בכך מאמצים ניכרים ונתן לכך קדימות עליונה. הוא שתל נאמנים אישיים שלו בעמדות מפתח – גם אנשים שהיו בבירור חסרי כישורים לתפקידם הממלכתי – והשתמש בכספי המדינה כשוחד קואליציוני למפלגות החרדיות כדי למושכן לצידו ולשמר את תמיכתן.

גם "הרפורמה המשפטית" נועדה, בין היתר, לבצר עוד את שלטונו, כי הייתה מאפשרת לקואליציה – אם מכלול החוקים שקידמה היה מועבר בכנסת – לחוקק חוקים כרצונה.

תרחיש הרסני ומסוכן זה נמנע עתה, הן כי הרפורמה המשפטית הוקפאה באופן מעשי והן כי נתניהו נאלץ, עקב המלחמה, להרחיב את הממשלה – מה שמגביל את יכולת התמרון שלו.

אבל אף יותר מאלה, מבחינת עתיד הממשלה ונתניהו עצמו, הייתה התפתחות קריטית אחרת. המלחמה הביאה למעורבות גוברת של ארה"ב בענייני ישראל – שנהייתה מאד תלויה בפטרונה האמריקאי. ולארה"ב יש ביקורת קשה על קיצוניותה של הממשלה הזו ועל נתניהו עצמו.

האמריקאים הזהירו אותו נמרצות בזמנו בעניין הרפורמה המשפטית, אך הוא לא שעה להם. עתה שוב נשמעת משם ביקורת קשה עליו, ובמצב שנוצר עתה הוא כבר לא יכול עוד להתעלם מכך. יש סבירות גבוהה, גם לנוכח הנתק המסתמן בינו לבין ג'ו ביידן, שהוא לקראת עימות חריף עם הממשל האמריקאי. כאן כבר שום מניפולציה פנימית, שזה תחום מיומנותו, לא תעזור לו.

המלחמה הביאה גם למעורבות גוברת של ארה"ב בענייני ישראל – שנהייתה מאד תלויה בפטרונה האמריקאי. ולארה"ב יש ביקורת קשה על קיצוניותה של הממשלה הזו ועל נתניהו עצמו

התנגדותם של האמריקאים לממשלה הנוכחית נובעת גם מהחשש שקיצוניותה היא מכשול להגיע להסדרי קבע עם הפלסטינים – ענין שהפך עתה מרכזי בעיני ארה"ב, כמו גם בעיני בעלות בריתה באירופה ובעולם הערבי (ראה הרחבה על כך בסעיף הבא). כל זה מחזק את סבירות נפילתה של הממשלה הנוכחית ושל נתניהו עצמו.

מענין לציין שאין בכך חדש תחת השמש, כי לעקור מהשלטון אנשים כמו נתניהו –  שמצליחים להשתלט על מדינתם בצורה עמוקה ומתנהלים בחוסר עכבות ברדיפתם אחר השלטון (כולל החלשת או ביטול הדמוקרטיה בארצותיהם) – הצריך, היסטורית, עזרה של גורמים מהחוץ.

אם ישראל תצליח להשתחרר מהממשלה הנוכחית ומנתניהו עצמו, אפשר יהיה להתחיל לפעול להחזרתה לפסים תקינים.

ג. הסדר קבע אפשרי עם הפלסטינים

השטחים הפלסטיניים הם במצב לימבו כבר עשרות שנים, וכבר כ"כ התרגלנו למצב הזה שנוצרה מעין נורמליזציה בגישה אליו: ישראל לא עסקה בו ברצינות. אלא שטיבן של אנומליות כאלה – שהן לפתע מתעוררות ומייצרות "פיצוצים". ואכן כבר היו בעבר שתי אינתיפאדות.

השטחים הפלסטיניים הם במצב לימבו עשרות שנים. כ"כ התרגלנו למצב, עד שנוצרה מעין נורמליזציה בגישה אליו: ישראל לא עסקה בו ברצינות. אלא שטיבן של אנומליות – שהן לפתע מתעוררות ומייצרות "פיצוצים"

עתה, עקב המלחמה הזו, עניין זה שוב עלה לסדר היום. למעשה, כבר לאחרונה הוא החל שוב להתלהט לאור החמרה משמעותית במצב שם: חדשות לבקרים התפרצו עימותים בין מתנחלים אגרסיביים ובין כפריים פלסטינים. אלה תרמו את חלקם להעלאת רמת הדחיפות של הצורך בהסדר.

התעקשותם עתה של האמריקאים על התייחסות רצינית של ישראל למציאת הסדר, תחייב את ישראל להתייחס סוף סוף ברצינות לעניין. גם האירופאים לוחצים וכך גם בעלות בריתה הערביות של ארה"ב. ערב הסעודית כבר מתנה נורמליזציה עם ישראל בהתקדמות משמעותית בנושא.

הסדר עם הפלסטינים הוא בעיה סבוכה באופן כללי, ויש בו גם פוטנציאל למחלוקת פנימית עזה בישראל (אחת הסיבות לכך שנמנעו מלעסוק בו). אלא שהגענו עתה, במצב שנוצר עם המלחמה הזו, לפרשת דרכים שלא מאפשרת התחמקות נוספת.

מה שמקל על ישראל בהקשר זה הוא שהסעודים ממילא מעוניינים בנורמליזציה עם ישראל משיקוליהם הם: ישראל מצטיירת להם היום כבסיס צבאי אזורי חשוב של מעצמת הפטרון הביטחוני שלהם, ארה"ב, וגם הם מרגישים מאוימים ע"י האמביציות האגרסיביות של איראן באזור.

כך שבעקבות המלחמה, נוצרו עתה תנאים שדוחפים להתקדמות של ממש במציאת הסדר הקבע עם הפלסטינים, ועם זאת להשתלבות גוברת של ישראל באזור.

הסדר עם הפלסטינים הוא בעיה סבוכה ויש בו גם פוטנציאל למחלוקת פנימית עזה בישראל, אלא שהגענו עתה, במצב שנוצר עם המלחמה הזו, לפרשת דרכים שלא מאפשרת התחמקות נוספת

מובן שכדי לממש התקדמות בכיוון זה הממשלה הקיצונית של היום צריכה ללכת, כך שעניין אחרון זה משולב בזה לעיל: חילופי ממשלות בישראל והסתלקותו של נתניהו מכס ראש הממשלה.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.