לעתים התחלות טובות נגמרות רע והתחלות קשות נגמרות טוב. נראה שמה שקורה לאחרונה מבחינת ישראל, הוא מהסוג השני. תחילת התקופה שאנו עדיין מצויים בה, ה-7 באוקטובר, הייתה קשה מאד. גם ההמשך לא פשוט או קל. אך יש עתה סימנים להתפתחויות חשובות מבחינת מדינת ישראל, דהיינו קפיצת מדרגה בהשתלבותה במרחב סביבה.

מאז קמה מדינת ישראל, אחת ממטרותיה המרכזיות הייתה להיות משולבת באזור ולא להיות לנצח נטע זר בו. אבות הציונות היו ערים לפרובלמטיקה הזו וכאשר הגו את חזונם. ציפייתם הייתה שאף שההתחלה תהיה לוחמנית, הרי שעם הזמן אפשר יהיה להגיע ליחסים תקינים בין הגוף הלאומי היהודי שיקום פה לבין הארצות הערביות מסביב. וזה אכן מה שבהדרגה קורה.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

במהלך שנת 2023 הבין סוף סוף בנימין נתניהו את מגבלות הכוח. האמונה שלו, שבעזרת משחקי כוח אפשר להגיע לכל, אף אם מתעלמים מנורמות וכללי משחק מקובלים – התבדתה.

אבל שנת 2023 נפתחה מבחינתו אחרת לגמרי. היו בחירות ונתניהו הצליח לחזור לשלטון. אז גם התחיל ניסיונה של הממשלה הצרה שהקים לערער את מעמד וסמכות ביהמ"ש העליון. הכוונה הייתה לאפשר לגופי הקואליציה לפעול ללא מגבלת ערעור לביהמ"ש.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

בדרמה הפוליטית בישראל היום מזדקרות דמויותיהם של בני גנץ ויאיר לפיד כשחקנים פוליטיים מרכזיים. יאיר לפיד היה זה שהבחין, לפני למעלה מעשור, שלמרכז הישראלי אין בית פוליטי. הצד השמאלי של המפה היה בשקיעה ואילו הצד הימני שהיה בשלטון, הראה סימנים של התנוונות.

בנימין נתניהו, מנהיגו של הימין, לא בחל בשום אמצעי לשמר את שלטונו, כולל פגיעה בנורמות שלטוניות של המדינה. כפי שהמרכז הישראלי נטש בסוף שנות ה-70 את ממשלות השמאל לשעבר, אחרי שהחלו בהן סימני ניוון בעקבות שלטון ממושך, החל להתפתח דפוס דומה ביחס לשלטון הימין, ובפרט לזה של נתניהו (שכבר בעצמו היה בשלטון תקופה ארוכה).

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

"לא אפסיק לתמוך בישראל, אך מבצע ברפיח הוא קו אדום".

זהו ציטוט מראיון שנתן הנשיא ג'ו ביידן השבוע (10.3.24) ושבו הרחיב על מעורבות ארה"ב בענייני המלחמה בעזה והקשרים עם ישראל.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

עכשיו, כשההתרגשות הגדולה והתגובה הרגשית והספונטנית לפעולת חמאס קצת שככו, וכבר עברו חודשים מאז, אפשר לנסות להבין בראש צלול מה באמת קרה ולאן אנחנו הולכים מכאן.

ראשית, למה חמאס נכנס להרפתקה התאבדותית כזו? יש לכך כמה הסברים אפשריים. הראשון שבהם כבר אובחן מיד אחרי האירוע. חמאס ראה את ההכנות לנורמליזציה עם סעודיה והבין לאן הרוח נושבת. פירוש הדבר שהכנותיו לאורך עשור שנים לעימות עם ישראל היו יורדות לטמיון.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

מעבר לאופי הברברי של מתקפת חמאס – שעל פסילתו המוחלטת אין עוררין – לגישתו האידיאולוגית של הארגון אין בסיס של ממש. כוונתו המוצהרת לפעול למען "החזרת המצב לקדמותו", דהיינו ל"שחרר את פלסטין הכבושה", היא חסרת הגיון היסטורי או בסיס מציאותי.

להחזיר את גלגלי ההיסטוריה אחורה זה בלתי אפשרי. מה שהיה לפני כמאה שנה כבר לא יכול להיות שוב: נוצרה מציאות חדשה. אין גם מתווה ריאלי לכוונה לייסד פה מדינה פלסטינית במקום מדינת ישראל, כי אם משתחררים מסיסמאות חמאס ובודקים קונקרטית איך מהלך מהסוג הזה יכול להתבצע, מתברר שהדבר היחיד שאפשר להשיג בגישת חמאס הוא הרס טוטלי של כולם פה: יהודים וערבים.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

המתקפה הקשה בדרום, שכה זעזעה אותנו ברמה האנושית הבסיסית, אולי תתברר כטעות אסטרטגית קשה של חמאס. אם כך זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה בהיסטוריה המאוחרת שלנו.

השואה, שניתן לראותה כרצף יומיומי, שיטתי ולאורך שנים של אירועים מהסוג שקרה בדרום, תרמה לאישור שניתן ע"י עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 להקמת מדינת ישראל ("תכנית החלוקה"). היא הטתה ללא ספק לבבות רבים ברגע המכריע של ההצבעה ההיא באו"ם, כשנתיים וחצי לאחר השואה – שתמונותיה היו עדיין טריות במוחות האנשים.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.