הכל קורה. אין יד מממנת ומכוונת.
הצהרת בלפור לא הונפקה ע"י "השולחן העגול" בראשות הלורד רוטשילד.
הרברט סמואל לא מינה את הבונה החופשי אמין אל-חוסייני למופתי, למרות שלא היה איש דת.
MI6 וה-CIA לא העלו את השאה ב-1953 והפילו אותו ב-1979.
בניין הפרלמנט האיראני איננו פירמידה עם 33 חלונות של הבונים החופשיים.
מי שדיבר על "מזרח תיכון חדש" לא התכוון לשלב בדרך ל"סדר עולמי חדש", ולא היה בונה חופשי דרגה 33.
וכו' וכדומה וכיו"ב.
הבו פרופסור אמריטוס לסטטיסטיקה, שימחזר את סיפורי המעשיות של התקשורת והאקדמיה שנשלטות ע"י המפיה הגלובליסטית.

ההבנה כי יש ביננו זוויות ראיה שונות ותרבויות שונות היא המפתח להמשך, הדרך היא לאחד בין הישן והחדש וליצור מצב של win win שבו כל צד ממנף את היכולות שלו ונעזר בצדדים האחרים.
פשרה כפשרה ללא התעצמות ושילוב אינטרסים, תוביל אותנו לבינוניות וסטטוס קוו מסוכן

הייתי מוסיף כי הפשרה היא המפתח לרגיעה הפנימית. אני מקווה ששני הצדדים ישכילו להגיע אליה.
שני הצדדים, החדש והישן, צריכים להבין כי אם לא נהיה תלויים האחד בשני נהיה תלויים האחד לצידו של השני.
החיים הם מלאי פשרות וכל צד צריך להבין שהוא לא יקבל את מלוא מבוקשו.
אני מאמין שאם נשכיל לשים בצד את כל רעשי הרקע וכל צד יעשה חשבון נפש של מה באמת חשוב לו, ניתן יהיה למצוא את הפשרה המיוחלת.
ודרוש לנטרל את השוליים הקיצונים בשני הצדדים.
יוסי

זה לא נכון שארצות הברית נשארה אותו הדבר. ארצות הברית בכלל עשתה אמברגו נשק על ישראל במלחמת העצמאות ואת משלוחי הנשק ישראל קיבלה מצ'כוסלובקיה באישור סטלין. רק בתקופת לוי אשכול ארה"ב התחילה לתמוך צבאית בישראל

התיאור נטרלי ומאוזן כביכול, אבל מערכתית לחלופה אחת יש יכולת לשגשג באזור וגלובלית, והשניה מובילה להתפוררות ואף חורבן.
הפער, בין פונדמנטליזם אמוני ושחיתות קיסרית,
לבין דמוקרטיה ליברלית של יתרון איכותי בהשכלה ועשיה רציונלית, אינו מקום של פשרה אהדדית.
יהודה סף דיקטטורית לא יכולה לשרוד בטחונית, כלכלית, מדינית או חברתית – בלי פלורליזם וחינוך שמוביל לתעסוקה ושירות לכולםן, הישות תקרוס.
הפילוג האידיאולוגי והמהונדס גורר התדרדרות חינוך, בריאות, תחבורה, ביטחון אישי, ושאר מוסדות פונקציונליים. הריקבון והשיטה הפשיסטית עבריינית, בשילוב עם עידוד ילודה במגזרים בורים לא יצרניים, לא יאפשרו קיום באזור לא יציב או בעולם תחרותי. הרצון בשטחי התפשטות, חוקי הסמכה, הכפפת שומרי הסף ורמיסת אנשי המקצוע, פירומניה פוגרומיסטית מקדשת חול ואבנים, החמס והפשע מבפנים מסכנים את הקיום, וכבר עולים בחיי רבים ואלפי נפגעים ורבבות עקורים. בלי שינוי עמוק ומהותי בקרוב, ההמשך ידוע.

הניצחון במלחמת השחרור נבע מאחדותנו ומראיה דומה לגבי מטרות המלחמה.
הניצחון במלחמת השבעה באוקטובר תנבע מיכולות טכנולוגיה ומתחושת אין ברירה, לפחות כפי שהתחילה המלחמה.
שוני נוסף ובולט שישראל של עצמאות נלחמה בצבאות וישראל של שבעה באוקטובר נלחמת בשליחות אירניות ובאירן באופן חלקי.
אז זה היה קיומי והיום זה התחיל קיומי לפחות בדרום והמשיך פחות קיומי.
אז כל העם היה מגויס ושלמנו מחיר של אחוז באוכלוסיה 6000 נהרגו מתוך 600000 איש והיום אנחנו הרוגים פחות ופצועים יותר 5000 עד כה.
היום מטרות המלחמה לא ברורות, דיי מעורפלות מעיני הציבור ואז נראו לעין לעייני כול.
בקיצור מלחמה מסוג אחר, אבל כמו אז מכה קשה בבני עמנו וראויה להמשך כדי להבטיח את קיומנו באזור מטורף זה של העולם הזה כבר נכתב "ארץ אוכלת יושביה".
אגב אז היו משתמטים בפקודת בן גוריון 400 בני ישיבות והיום 70,000 בכל שנת גיוס וזה מטורף ולא יוכל להמשך אם אנו חפצי חיים ( ללא חלוקה הוגנת בנטל, לא נוכל לעמוד בנטל).
בברכה,
ד"ר אליזהר שדה

פרשנות מעניינת, במיוחד התובנה שבעצם הקמנו מדינה כבר באיזור בעייתי שכבר " נמצא באי יציבות אנדמית", במילים אחרות, ישראל היא לא הסיבה לסכסוכים במזרח התיכון אלא שהיא פשוט עכשיו חלק מהאירועים (הבעייתיים) באזור

בישראל מתבצע היתוך איטי בין יהדות לאוניברסאליזם. מטרת שליחות העם העברי מאז ועולם היא להעביר את ידע הקבלה לכל האנושות, ללא שום אפליה דתית.
המאמר מעולה. משקיף על האירועים ממבט לוויין ההיסטוריה.

" גורם שנשאר יציב לאורך זמן זו ארה"ב…" – ארה"ב לא סייעה לישראל במלחמת השחרור. היא הטילה אמברגו על מכירת נשק לישראל. מדיניות החוץ האמריקנית הייתה נייטרלית ולעיתים אף עוינת למדי כלפי ישראל עד שנות ה-60, וגם אז זה לא בדיוק היה בגלל ציונות אלא מאינטרסים אחרים לגמרי.

עם כל הכבוד והתודות לאמריקאים ולסיוע שהתמכרנו אליו כמו קראק, לא צריך לתת להם קרדיט על הקמת המדינה.

בוקר אחד מירי רגב נתקלה בתמונה של חנאן אשרוואי (שרה לשעבר בממשלת יאסר ערפאת). הופרדו בלידתן. דרך אגב, חנאן אשראווי הרבה יותר מושכת ואינטיליגנטית מסרת הרמזור שלנו
וכמו כל היציע המזרחי בטדי
פלג ענק בישראל הבין שאי אפשר להבדיל בינו לבין הפלסטינים
שום מסדר זיהוי לא יפריד ביניהם
אז החליטו הערבים–בני–דת–משה להשמיד את הפלסטינים כדי למחוק את הבושה שברגשות הנחיתות שלהם
עד שלא יבינו שההשוואה בין היציע המזרחי/רגב לפלסטינים למעשה מחמיאה לערבים–בני–דת–משה, אנחנו תקועים

הניסוי כלל:
1. שילוב דת ומדינה במקום חוקה והפרדה מלאה
שלא מעודדת ילודה ולא מאפשרת סחטנות ומונעת כל כפיה, כתות מסתגרות ומשיחיות פונדמנטליסטית.
2. כיבוש ושליטה בכח במיליונים ערבים.
שעבוד צבא ההגנה ליהודה לשיטור והתפרסות על שטח גדול במקום התמקדות בהגנת ישראל.
מניעת גבולות קבע, הסדרה שהיא פתרון מוסרי ומעשי.
3. אובדן ריבונות של דמוקרטיה ליברלית מבוססת חוק: איפשור שחיתות, פשיזם, פשע מאורגן, מפלגות גזע, שרים מורשעים, חלוקת נשק, אובדן ריבונות בחלקי ארץ שונים, עבריינות בתוך מפלגות.
4. חולשה בראיה לטווח ארוך, בחינוך וביושרה: העדר אתוס וחזון משותף, תרבות שקר, העדר אסטרטגיה ותכנון לטווח ארוך, כסתח ואי לקיחת אחריות במקום מקצועיות וטוהר מידות.

יש מה שיעצור וזו ההבנה מדוע אנחנו כאן בארץ הזו.
אתם מצפים מהחרדים יותר מידי ומעצמכם פחות מידי.
החרדים יש להם תפקיד והם ביצעו אותו. עכשיו זה התור של הציבור הליברלי להבין מה התפקיד שלו.
https://www.seferhayashar.com/

הבעיה,פרופסור ברג, שזה לא עובד יותר. ההתמוטטות מתרחשת לפנינו ואין מה שיעצור אותה. החרדים לא ישתלבו בצבא ובעבודה מכיוון שהרבנים שלהם משוכנעים שמבחינה פוליטית השיטה הנוכחית תעבוד לנצח. החרד"לים והדתיים-לאומיים המתונים יותר לא יוותרו לעולם משום שגם הם משוכנעים שמבחינה פוליטית השיטה הנוכחית תעבוד לנצח. וראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו מבין שמתוך ישראל עצמה אין שום איום אמיתי על הדיקטטורה שלו – לא איום פוליטי (הבריתות הפוליטיות שלו בלתי שבירות) בעלי ההון מפוחדים ומורתעים משום שרובם נסמכים על השוק המקומי ומפחדים מחרמות עסקיות מצד מרכיבי הקואליציה השלטת, ועדי העובדים החזקים וההסתדרות נמצאים כולם בשליטת ארגון המחבלים ביבים שקרניהו, מערכת אכיפת החוק מורתעת ומוחלשת ונושמת את נשימותיה העצמאיות האחרונות והמשטרה כבר נפלה ללא קרב בידי השלטון. מייאש, אבל אנחנו בדיקטטורה ואין שום דבר שיעצור אותה.

כן כן דיברו לפני , מדברים כעת ומשנה לשנה יותר גרוע.לפיד הרכיב ממשלה עם רוצחים , ביבי נכנס לעזה והאם למאות חיילים למות
בעל הבלגאן הזה אנני מבינה למה ארהב לא משחררת את החטופים אלה לא שבויי מלחמה ..
איך לא מצליחים להרוג את המחבל שמחזיק בביצים מדינה שלמה…אני יותר לא בוחרת אף אחד , שיהיה זהב על הכביש

פרופסור ברג – אתה מוזמן לענות על שתי שאלות: מתי יתקיימו בישראל בחירות חדשות לכנסת, והאם ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו יתמודד בהן. רמז – לא יהיו יותר בחירות בישראל, ביבים שקרניהו ישלוט כאן עד מתי שיחפוץ, כלומר מבחינתו עד יומו האחרון. אנא תאר תסריט ריאלי שבו ממשלת השואה, הזדון וההפקרה של שקרניהו נופלת, הכנסת מתפזרת ומתקיימות בחירות. לדעתי אין תסריט כזה.

1. ביחסים בין עזה לישראל יהיה שינוי גדול ומה שהיה לא יהיהל בטווח הזמן הקרוב. הקלפים הם כרגע בידי ישראל אך אין ערבות שישראל לא תחליט לקיים ממשל ישראלי שגם יעודד התיישבות ברצועה.
2. שום סנקציות של המערב לא ישנו את עמדת המתנחלים והממשלות העתידיות בישראל. הציבור הישראלי הוא ימני. אפילו יאיר לפיד נמנע מלהגיד את המשפט "שתי מדינות לשני עמים". התהליך שמובילים המתנחלים רק יתגבר.
3. ממשלות ימניות ימשיכו לעשות דילים עם החרדים וגם ממשלות של המרכז (שהוא בעיקר מרכז – ימין) גם הם יעשו דילים עם החרדים. לכן אין סיכוי לשינוי מהותי בנושא גיוס החרדים ויציאה לעבודה של החרדים. יתכן שלפרקי זמן קצרים יהיו ניסיונות לשנות אך הם לא יחזיקו מעמד לאורך זמן.
4. הניסיונות לפגוע בבתי המשפט ימשיכו. כאמור כל הממשלות בעתיד הקרוב הם ימניות (כמו הציבור הישראלי) ולכן כל הזמן יהיו ניסיונות לפגוע בבתי במשפט. בסוף בתי המשפט יפגעו.
אם למישהו יש תקווה שבגלל ה- 7 באוקטובר ישראל לא תהפוך למדינה "מצורעת" עשוי להתאכזב.

יפה כתבת. לא הסברת איך זה יקרה. איך גורמים לכך, מעשית ובאופן פתאומי וחד משמעי שביבים שקרניהו יאבד את רוב 64 המנדטים שיש לו בכנסת? הרוב הזה הוא בטון יצוק, שלא מראה שום סימני שחיקה והתפוררות מאז שואת ה-7 באוקטובר. זה כל מה שביבים שקרניהו צריך כדי להמשיך לשלוט עד למועד הבחירות הבאות הקבוע בחוק – אוקטובר 2026.