הפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושלים בקריאה לשחרור מיידי של החטופים המוחזקים בשבי חמאס, 24 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

חילוקי הדעות בקבינט המלחמה מקשים על המו"מ לשחרור החטופים

בזמן שחמאס גורר רגליים, קטאר ומצרים מאבדות סבלנות ו-136 חטופים עדיין בשבי בעזה, בקבינט המצומצם עיקר המחלוקת סובבת סביב הדרישה ל"עצירת לחימה" ● האם מדובר בעצירה זמנית עם שהיית כוחות ברצועה המוכנים לחדש אותה בכל רגע? ● או שמא נסיגה מלאה שמשמעותה סוף המלחמה? ● פרשנות

בשעה שההפגנות מול מעון ראש הממשלה בירושלים הולכות ומחריפות, נראה כי מאחורי הקלעים מתחילה דינמיקה של חידוש המשא ומתן. ההדלפה אתמול לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי בחמאס יש הסכמה עקרונית לחידוש המגעים יצרה גל ציפיות בקרב משפחות החטופים, אם כי נותרה ללא תגובה ישראלית רשמית.

הכי קרוב להתייחסות כלשהי היה שר הביטחון יואב גלנט, שאמר אתמול בביקור בגבול רצועת עזה:

"אני שומע גם עכשיו התחלה של כל מיני הודעות בשם כל מיני גורמים של חמאס שמתחילים לדבר על עסקאות שבויים ונעדרים, כתוצאה מהמגעים שלהם במצרים וקטאר וכן הלאה.

"קורה פה דבר מעניין: האנשים הכי קיצוניים במשא ומתן של חמאס הם אלה שנמצאים הכי רחוק מרצועת עזה – אלה שטסים במטוסי פאר, יושבים במלונות פאר, נעים מקצה לקצה. אלה שסובלים בעזה וכל הזמן מתחת לשרשראות של הטנקים הם לא כאלה גיבורים. אני שומע מה הם אומרים, רוב רובם רוצים לעצור".

ההתבטאות הזו של שר הביטחון מעניינת משני טעמים. ראשית, גלנט נחשב לשמרן מאוד בהתבטאויותיו בכל הקשור לנושא המו"מ לשחרור החטופים; ושנית, ההתבטאות הזו מגלה טפח על מה שיודעים בחדרי חדרים בישראל על השוני וחילוקי הדעות בתוך חמאס.

דברי שר הביטחון יואב גלנט ללוחמים בסמוך לגבול עזה, 24 בינואר 2024 (וידיאו: שחר יורמן)

האמירה הזו מעניינת גם בהיבט המודיעיני, משום שרק לפני שבועיים היה נראה שהעמדות בחמאס הן הפוכות –  חמאס-חוץ בראשות אסמאעיל הנייה נוטה לפרגמטיות ואילו חמאס-עזה בראשות יחיא סנוואר מקשיח עמדות.

יכולות להיות מספר סיבות לשינוי במאזן – העיקרית, ההרחבה המשמעותית של פעולת צה"ל בחאן יונס. הכניסה למחנה הפליטים של העיר הפתיעה מאוד הפלסטיניים, שחלקם היה בטוח כי ישראל תחשוש להמשיך לאזור הצפוף והמיושב הזה בלב העיר.

במחנה הפליטים של חאן יונס פועל הגדוד הרביעי של חמאס בגזרה, הנחשב לאחד הגדודים החזקים של הארגון באזור הדרום. בסיטואציה אחרת אפשר היה להגדיר אותו כמשמר הנשיאותי, שכן הוא פרוס סביב מה שנראה כבונקר המרכזי של צמרת חמאס.

במחנה הפליטים של חאן יונס פועל הגדוד הרביעי של חמאס בגזרה, הנחשב לאחד הגדודים החזקים של הארגון באזור הדרום. בסיטואציה אחרת אפשר היה להגדיר אותו כמשמר הנשיאותי

הכניסה הזו גם מסבירה את האמירה של שר הביטחון בתחילת השבוע למשפחות החטופים, עוד לפני כניסת הכוחות למחנה הפליטים של חאן יונס: "אנחנו מתחילים להתקרב למקומות הרגישים של חמאס".

ואחרי שמנינו את הסיבות להתרככות לכאורה של סנוואר, חייבים גם לאתגר אותה: לא מן הנמנע שמדובר בעוד תרגיל של סנוואר בכדי למקסם את מחיר השלב הבא בעסקה בשיטת הדג השמן: ברגע שמדובר בדג גדול שנתפס בחכה, השיטה היא להתיש אותו, משום שאחרת אי אפשר להעלות אותו לסירה. הדייג משחרר לו חוט ואז מושך אותו חזרה – כך כמה פעמים, עד שהדג מותש וניתן למשות אותו מהים.

מנהיג חמאס יחיא סנוואר מגיע למרכז העיר עזה לעצרת לציון 35 שנה להקמת הארגון, 14 בדצמבר 2022 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)
מנהיג חמאס יחיא סנוואר מגיע למרכז העיר עזה לעצרת לציון 35 שנה להקמת הארגון, 14 בדצמבר 2022 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

זו יכולה להיות המחשבה של חמאס מאחורי הודעת ההתגמשות של הימים האחרונים: להתיש עוד יותר את משפחות החטופים, לתדלק את המחאה ברחובות, לדבר אל הציבור הישראלי מעל לראשם של המנהיגים, ולגרום לדרג המדיני להתגמש.

את העמדות בקבינט המלחמה לגבי העסקה ניתן לחלק לשלושה מחנות.

גדי איזנקוט, כפי שהצהיר בראיון ל"עובדה" בשבוע שעבר, מוכן לעצור את הלחימה מייד בכדי לקדם עסקה. בעיניו, החזרת החטופים היא מטרת העל כרגע. בעניין הזה לא ברורה עמדתו בעניין סיום הלחימה: האם עצירה מבחינתו משמעותה סיום הלחימה, נסיגה מלאה של הכוחות מהרצועה ודחיית סגירת החשבון עם חמאס לעתיד?

שר הביטחון גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו מחזקים בעמדה ההפוכה: שניהם נחרצים להמשיך בלחימה. לגבי האינטרס של נתניהו, יש הרואים בכך שיקולים אישיים-פוליטיים. אמש, בהודעה חריגה, תקף דובר משרד החוץ של קטאר את נתניהו בטענה כי "ראש הממשלה הישראלי רק מפריע להליך התיווך – מסיבות שנראות כמשרתות את הקריירה הפוליטית שלו – במקום לתת עדיפות להצלת חפים מפשע".

דובר משרד החוץ של קטאר תקף את נתניהו בטענה כי "ראש הממשלה הישראלי רק מפריע להליך התיווך – מסיבות שנראות כמשרתות את הקריירה הפוליטית שלו – במקום לתת עדיפות להצלת חפים מפשע"

בראיית גלנט, הלחימה היא מנוף הלחץ היחיד על חמאס ובלעדיו ישראל תאבד מומנטום בשחרור החטופים. ואילו בני גנץ נמצא כנראה באמצע: לא בעד עצירה מוחלטת, ולא בעד המשך הלחימה בכל מחיר.

קבינט המלחמה מתכנס לדיון בקריה בתל אביב, 18 בינואר 2024 (צילום: קובי גדעון /לע"מ)
קבינט המלחמה מתכנס לדיון בקריה בתל אביב, 18 בינואר 2024 (צילום: קובי גדעון /לע"מ)

נראה שנקודת המפתח בקבינט המלחמה היא, אם כך, הגדרת "עצירת לחימה": האם היא זמנית עם שהיית כוחות ברצועה שמוכנים לחדש אותה בכל רגע? או נסיגה מלאה שמשמעותה סוף המלחמה?

נראה שנקודת המפתח בקבינט המלחמה היא, אם כך, הגדרת "עצירת לחימה": האם היא זמנית עם שהיית כוחות ברצועה שמוכנים לחדש אותה בכל רגע? או נסיגה מלאה שמשמעותה סוף המלחמה?

הכדור נמצא עכשיו אצל המתווכות – קטאר ומצרים. הסעיף המשמעותי כרגע הוא סופיות ההליך, כלומר מה ישראל תבטיח בסופו של המשא ומתן לחמאס, אם בכלל. הקו האדום שישראל לא מוכנה לחצות הוא שליטה כלשהי של חמאס ברצועה.

למרות שזה בעייתי, לא מן הנמנע שדווקא סוף המו"מ לא יוגדר כרגע, וההתמקדות תהיה בשלבים הבאים: שחרור אסירים כבדים תמורת חטופים ועצירת של הלחימה לפרקי זמן מוגדרים עם "סעיף יציאה", של ישראל כפי שהיה בסבב הקודם.

גרשון בסקין, שתיווך בעסקה לשחרורו של גלעד שליט לפני כעשור, טען אתמול במאמר לעיתון "הארץ" כי זה בהחלט אפשרי. "מהניסיון שלי מול סנוואר", בסקין כתב, "הדבר הכי חשוב לו הוא שחרור אסירים". השאלה היא האם סנוואר שבסקין הכיר בעסקת שליט הוא אותו סנוואר של השבעה באוקטובר.

עוד 784 מילים
סגירה