יוקר המחיה בשלוש הערים הגדולות בישראל – ירושלים, תל אביב־יפו וחיפה – רשם בחצי השנה האחרונה ירידה חדה ביחס לערים אחרות בעולם, כך עולה ממדד יוקר המחיה העולמי לינואר 2024, שהתפרסם השבוע באתר ההשוואות הבינלאומיות Numbeo.
לפי מדד Numbeo, המשווה את יוקר המחיה בכ־350 ערים גדולות בעולם, תל אביב־יפו נמצאת במקום ה־74 בעולם; ירושלים במקום ה־131 וחיפה במקום 129. מדובר בירידה חדה במיקום ערי ישראל במדד יוקר המחיה ביחס למדד נומבאו לשנת 2023.
במדד 2023, תל אביב־יפו הגיעה למקום ה־47 בעולם, ירושלים למקום ה־89 וחיפה למקום ה־77. תל אביב־יפו צנחה במדד ב־27 מקומות, ירושלים ב־42 מקומות וחיפה ב־52 מקומות. ערי ישראל ירדו ירידה חדה גם במדד של 2023 ביחס לשנים קודמות.
הסיבות לשינוי הם ירידה במחירי הדירות להשכרה וחלק מהמוצרים והשירותים בישראל במהלך המלחמה, כיוון שהישראלים קונים ומבלים פחות; בשל שירות המילואים הנרחב; עקירת רבבות ישראלים מבתיהם; פיטורי עובדים והאווירה הדיכאונית; והיחלשות השקל לעומת המטבעות המרכזיים בעולם, שהחלה בהשפעת ההפיכה המשטרית והיחלשות ההייטק והמשיכה בצל המלחמה.
זאת, במקביל להתפרצות האינפלציה שעדיין נמשכת במרבית מדינות העולם. האינפלציה העולמית נחלשה בשנה האחרונה והיו תקוות שכבר נעלמה, אך בחודשים האחרונים היא מתחזקת שוב, בשל המתיחות הביטחונית העולמית והמשבר בשרשראות האספקה העולמיות, שהחל בסגרי הקורונה ובמלחמה באוקראינה ומחריף עקב התקפות החות'ים על ספינות מסחר בים האדום.
הסיבות לשינוי הם ירידה במחירי הדירות להשכרה וחלק מהמוצרים בישראל, כיוון שהישראלים קונים ומבלים פחות בשל המלחמה, והיחלשות השקל, במקביל לאינפלציה בעולם, ששוב מתחזקת
היחלשות השקל מעלה את המחיר השקלי של מוצרים המיובאים לארץ, וכך מעלה את יוקר המחיה לישראלים, המקבלים שכר בשקלים. אבל במונחים דולריים, שבהם נכתב המדד, היחלשות השקל מורידה את המחירים בישראל. כיוון שחלק מהמוצרים אינם מתייקרים גם במונחים שיקליים, וחלקם אף יורדים. סך סל הקניות בישראל, במונחים דולריים, נמצא בירידה, ונמוך כיום מהממוצע אשתקד.
מדד נומבאו אינו מתייחס למחירי הדירות למכירה, המהווים את הגורם החשוב ביותר ליוקר המחיה בישראל, ואינם יורדים במהלך המלחמה. המדד מבוסס על השוואה בין מחירי הדירות להשכרה, המצרכים בסופרמרקטים וחנויות המכולת, המזון במסעדות ומוצרי צריכה שונים; מחירי מרבית המוצרים הללו ירדו בישראל, לפחות במונחים דולריים, ביחס לממוצע ב־2023.
מחירי הדירות להשכרה ברוב הארץ נמצאו לפני המלחמה בעלייה חדה, בהתאם לזינוק במחירי הדירות למכירה; ואילו מאז פרוץ המלחמה, הם עברו לירידה חדה בכל המדינה. זאת, כיוון שצעירים גויסו למילואים או חזרו לבתי הוריהם, ישראלים וזרים עזבו את הארץ – ודירות חולקו לעקורים בחינם.
עם זאת, בירושלים, מחירי השכירויות עלו לפני המלחמה יותר מאשר ברוב הערים בישראל, בעוד שמאז פרוץ המלחמה הם ירדו פחות מאשר במרבית הערים.
בירושלים, מחירי הדירות להשכרה עדיין גבוהים ביחס ל־2023, ואילו בת"א וחיפה הם ירדו. במדד יוקר המחיה של נומבאו, תל אביב רשמה ירידה דרמטית, בעוד שירושלים עלתה
הסיבה להבדלים בין הבירה לערים אחרות אינה ברורה דיה; ייתכן כי היא נובעת מהעלייה המתמשכת בביקוש לדיור באוכלוסייה הדתית, לעומת היחלשות בביקוש לדיור בחברה החילונית בהשפעת אירועי השנה האחרונה. נוסף על כך, המלחמה פחות מורגשת בירושלים מאשר בערים אחרות, בשל שיעור נמוך יחסית של מגוייסים למילואים והעובדה שירי הרקטות פסח על הבירה.
התוצאה של ההבדלים הללו היא שבירושלים, מחירי הדירות להשכרה עדיין גבוהים כיום ביחס לממוצע לשנת 2023, ואילו בתל אביב־יפו וחיפה הם ירדו. באינדקס מחירי הדירות להשכרה במדד יוקר המחיה של נומבאו, תל אביב רשמה ירידה דרמטית של כ־14.5%; חיפה ירדה בכ־6%; אך ירושלים עלתה בכ־5.8%.
המחירים בסופרמרקטים ובחנויות המכולת בישראל קפאו בזמן המלחמה, ובמונחים דולריים הם ירדו, בעוד שברוב העולם הם ממשיכים להתייקר. אינדקס הקניות (Groceries Index) במדד נומבאו, המשקף את המחירים בסופרמרקטים ובמכולות, ירד בתל אביב־יפו ב־16.4%; בירושלים ב־19%; ובחיפה בכ־33%.
גם אינדקס המחירים במסעדות ירד בשלוש הערים הגדולות, מסיבות דומות: ירידה במחירים במסעדות בשל המלחמה, היחלשות הדולר, במקביל לעליית מחירים במדינות אחרות. אינדקס המסעדות ירד בתל אביב־יפו ובחיפה בכ־11% ובירושלים בכ־15%.
אינדקס "יוקר המחיה", המודד את מחיריהם של שורת מוצרי צריכה, ירד בירושלים בכ־13%, בתל אביב־יפו בכ־12% ובחיפה בכ־14%, מסיבות דומות: קיפאון במחירים של חלק מהמוצרים בישראל, אינפלציה בחו"ל והיחלשות השקל.
מדדי מוצרי הצריכה והמחירים בסופרמרקטים במכולות ובמסעדות ירדו, בשל קיפאון במחירים בישראל לצד אינפלציה בעולם, והיחלשות השקל
שנה וחצי של ירידות מחירים, אחרי שנים של עליות
יוקר המחיה בישראל גבוה באופן חריג ביחס לרמת החיים במדינה, בשל האופי המבודד של המשק, הצפיפות, ריכוזיות, בעלות הקרקע, וההוצאות על ביטחון, כשרות ושבת. ישראל זינקה עוד יותר במדדים הבינלאומיים של יוקר המחיה בשני העשורים האחרונים בשל התחזקות השקל הודות לצמיחת ההייטק, תהליך שהגיע לשיאו בזמן הגאות בהייטק ב־2021.
בחלק ממדדי יוקר המחיה הבינלאומיים, תל אביב־יפו הגיעה ב־2021 למקום הראשון בעולם, ונותרה קרובה לצמרת גם ב־2022. במדד נומבאו, ערי ישראל הגיעו למקומות נמוכים יותר, כיוון שהוא אינו כולל את מחירי הדירות למכירה.
במדד נומבאו ל־2022 – המבטא את יוקר המחיה הממוצע באותה שנה – ירושלים הגיעה למקום ה־32 בעולם, תל אביב־יפו למקום ה־20, חיפה למקום ה־31, פתח תקווה למקום ה־26 ובאר שבע למקום ה־27.
מ־2021 עד 2023 חלה התפרצות אינפלציונית בעולם, בהשפעת סגרי הקורונה והמלחמה באוקראינה. גם בישראל יוקר המחיה זינק, אבל פחות מאשר ברוב המדינות, בשל האופי הסגור של המשק הישראלי (שמעלה את יוקר המחיה המקומי מלכתחילה). כמו כן, השקל נחלש מאוד בשל המשבר בהייטק וההפיכה המשטרית, מה שהוריד את מיקומה של ישראל במדדי יוקר המחיה, כולל נומבאו.
בחלק ממדדי יוקר המחיה, תל אביב הגיעה ב־2021 למקום הראשון בעולם ונותרה בצמרת גם ב־2022. במדד נומבאו, שאינו כולל דירות למכירה, היא הגיעה למקום נמוך יותר
ירושלים צנחה במדד נומבאו מ־2022 ל־2023 ב־57 מקומות, למקום ה־89; תל אביב־יפו ירדה ב־27 מקומות למקום ה־47; חיפה נפלה ב־46 מקומות למקום ה־77; פתח תקווה ירדה 45 מקומות והגיעה ב־2023 למקום ה־71. באר שבע לא נכללה במדד ל־2023.
היקרות ביותר: ברמודה ושווייץ
במקום הראשון בעולם ביוקר המחיה במדד Numbeo ל־2024 נמצאת העיר המילטון – בירת הטריטוריה הבריטית ברמודה באוקיינוס האטלנטי – ואחריה הערים ציריך, באזל ולוזון בשווייץ.
במקום הרביעי נמצאת סאן חוזה בקליפורניה, ארה"ב. גם יתר הערים בעשירייה הפותחת הן שוויצריות ואמריקאיות: ז'נבה שבשווייץ; סן פרנסיסקו בקליפורניה; בירת שווייץ, ברן; בירת ארה"ב, וושינגטון; וניו יורק.
ברמודה, בזל, ציריך ולוזן נמצאו בראש המדד גם אשתקד (בזל נמצאה ב־2023 במקום השני, ציריך בשלישי), ואחריהן העיר זוג וברן בשווייץ; סנטה ברברה בקליפורניה; ג'ורג'טאון, שנמצאת בטריטוריה הבריטית איי קיימן בים הקריבי; ז'נבה שבשווייץ; והונולולו, בירת מדינת הוואי האמריקאית באוקיינוס השקט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה שירד – ירד ביחס לבועתיות, או במותרות.
המחיר של המזון לבני תמותה בסופר עלה משמעותית.
המחיר של המשכנתא עלה פלאים.
המחיר של האנרגיה והשירותים עלה.
זאת ירידה בשווי ההון ובמזומן הזמין,
ירידה בהשקעות זרות
ועליה בעלות גיוס חוב מהעולם,
בדרך לירידה בדירוג האשראי, בכלכלה, בשקל,
ואחריה ירידה חדה באיכות החיים.
ביטחון… כלכלי….