בימים האחרונים אנו עדים להתנהגות מבישה של חלק מחברי הכנסת של הליכוד: התקפות על הרמטכ"ל ואנשי כוחות הביטחון, הדהוד של תיאוריות קונספירציה משונות, או אמירות חסרות אחריות, שמסבכות את ישראל בזירה הבינלאומית.

הדבר המשונה הוא, שאותם נבחרי ציבור, הפועלים בחוסר ממלכתיות ונגד הסנטימנט הציבורי הרחב, משדרים דווקא שביעות רצון וסיפוק מהתנהלותם. הקונסטרוקציה שמתחזקת דפוסי התנהגות שכאלו, היא שיטת הבחירות המקדימות, הפריימריז. לכן, כל דיבור על "היום שאחרי", חייב לכלול התייחסות לסוגיה זו.

נבחרי ציבור, הפועלים בחוסר ממלכתיות ונגד הסנטימנט הציבורי הרחב, משדרים דווקא שביעות רצון מהתנהלותם. הקונסטרוקציה שמתחזקת דפוסי התנהגות שכאלו היא שיטת הבחירות המקדימות, הפריימריז

הייתה זו מפלגת העבודה ששילבה לראשונה את שיטת הפריימריז, לקראת הבחירות לכנסת ה-13 (1992). לאחר שנים רבות, שבהן הרשימה נקבעה על ידי ועדה מסדרת, הוחלט להעביר את ההכרעה אל כלל מתפקדי המפלגה.

המראות של פוליטיקאים צובאים על דלתה של הוועדה המסדרת התחלפו בחגיגה דמוקרטית ססגונית, שבה מועמדים מתחרים על ליבם של חברי המפלגה. האמרה "בזכות כישורים ולא קשרים" נראתה רלוונטית מתמיד, והשיטה זכתה לאהדה רבה בציבור. בעקבות כך מפלגות נוספות החלו לשלב את שיטת הפריימריז, ביניהן גם מפלגת הליכוד.

אולם, בצד היתרונות של שילוב חברי המפלגה בקבלת ההחלטות והדימוי הדמוקרטי, הרחבת שיטת הפריימריז הביאה איתה לא מעט בעיות והתנהגויות בעלות השלכות הרסניות לדמוקרטיה הישראלית.

הוועדה המסדרת אמנם ריכזה בידי קבוצה קטנה השפעה רבה, אבל דווקא התלות של המועמדים בה אפשרה למפלגה לסנן מתוכה נציגים לא מתאימים, להבטיח קו אידאולוגי ברור ולאכוף משמעת סיעתית. תכונה זו חיונית במיוחד בשיטה הישראלית, שכן הבוחר מצפה מחברי הכנסת שהוא הצביע עבורם לפעול בהתאם לאידאולוגיה שבשמה הם נבחרו.

לעומת זאת, בשיטת הפריימריז כל אחד יכול להתמודד על מקום ולזכות בייצוג ברשימת מפלגה ללא קשר ליכולותיו או עמדותיו, שיכולות להיות אפילו הפוכות מעמדותיה של המפלגה. כפי שניסח זאת הסופר אפטון סינקלייר: "קשה לשכנע אדם להבין משהו, אם המשכורת שלו תלויה בזה שהוא לא יבין".

בצד היתרונות של שילוב חברי המפלגה בקבלת ההחלטות והדימוי הדמוקרטי, הרחבת שיטת הפריימריז הביאה איתה לא מעט בעיות והתנהגויות בעלות השלכות הרסניות לדמוקרטיה הישראלית

מהלך זה מתאפשר בזכות תפעול של "מפקדי ארגזים", בהם המתמודדים מביאים איתם לפריימריז חברי מפלגה חדשים שהם פקדו, רק לצורך מטרה זו. בנוסף, עסקנים ובעלי אינטרס ששולטים על קבוצות גדולות של מתפקדים יכולים לשמש קבלני קולות, ולהתנות את תמיכתם בחברי כנסת תמורת טובות הנאה או ג'ובים. לא בכדי, בכירי הליכוד וביניהם שר המשפטים יריב לוין, עלו לרגל לסוכתו של העבריין לשעבר רפי חיים-קדושים מהרצליה, שמחזיק בידיו מאגר של מתפקדי ליכוד.

שר המשפטים לוין בסוכת העבריין המורשע רפי קדושים: "המטרה שיעמוד בראש הסיעה הגדולה בעיר" | צפו בתיעוד >> https://t.co/X1NxoDwoVW@LiorKenan pic.twitter.com/leLdP4xraf

— חדשות 13 (@newsisrael13) October 2, 2023

סכנה גדולה יותר היא שהפריימריז משמשים פלטפורמה נוחה לקבוצות אידאולוגיות לקדם מטעמן מועמדים ולשנות מבפנים את אופייה של המפלגה, כפי שאכן מתרחש בליכוד. נוצר אם כך עיוות שבו חברי הכנסת אמנם נבחרים ברשימה מפלגתית על ידי כלל הציבור, אבל חייבים את נאמנותם רק עבור קבוצה קטנה של מתפקדים, ויפעלו למענם ללא היסוס אפילו במקרים שמנוגדים לטובת הכלל.

בכנס "החזרה לעזה" שהתקיים במהלך חודש ינואר, השתתפו לא פחות מ-12 חברי כנסת ושרים מרשימת הליכוד שנבחרו בפריימריז. מי שהתבונן מהצד, התקשה להבדיל בין אנשי הציונות הדתית שארגנו את הכנס, ובין אותם חברי כנסת מהליכוד שחוללו איתם במעגלים. הדמיון הוא לא רק במראה החיצוני, אלא בעיקר בחזון המתבקש למדינת ישראל.

מה באמת ההבדל בין עמדותיה של מאי גולן, אחת ממשתתפות הכנס מהליכוד, ובין איתמר בן גביר מעוצמה יהודית? מבחינה רעיונית אין ממש הבדל.  מאי גולן ניסתה להיבחר לכנסת במסגרת מפלגת עוצמה יהודית בשנת 2013 אולם, מכיוון שלא הצליחה להיבחר, עזבה את מפלגתה, הצטרפה לליכוד, ובאמצעות שיטת הפריימריז השתבצה ברשימה.

הפריימריז משמשים פלטפורמה נוחה לקבוצות אידאולוגיות לקידום מועמדים ולשינוי אופי המפלגה, נוצר עיוות בו ח"כים הנבחרים ברשימה מפלגתית ע"י כלל הציבור, חבים נאמנות לקבוצת מתפקדים קטנה

שלמה קרעי, עוד אחד מרקדני המעגל, אינו מסתיר את כוונתו לשנות את אופייה של מפלגת הליכוד. קרעי, שהתחנך במוסדות חרדיים, איש אמונו של הרב הספרדי מאיר מאזוז, הצהיר שמטרתו לפקוד לליכוד אנשים יראי שמיים בכדי "לחזק את התורה בארצנו". קרעי פוקד את אנשי הרב מאזוז, ובהנחיית הרב מבטיח לעצמו מקום ברשימה אגב, של מפלגה שמצהירה על עצמה כמפלגת ימין ליברלית.

דרכו של ניסים ואטורי אל הכנסת והתנהלותו כנבחר ציבור, יכולים אולי יותר מכל להמחיש את הכשלים של שיטת הפריימריז. נראה ששום ביקורת ציבורית ושום שערורייה, לא מצליחים לחדור אל תודעתו או לערער את בטחונו של סגן יושב ראש הכנסת.

4547 קולות בלבד הספיקו לניסים ואטורי בכדי להיכנס לרשימת הליכוד כנציג הגולן והגליל, וזאת למרות שהוא בכלל לא מתגורר במחוז הבחירה. ואטורי תושב המושב אלוני הבשן, העביר את כתובתו באופן זמני לעיר קצרין רק למטרת התמודדות בפריימריז, מאחר שהסיכוי להיבחר במחוז זה גבוהים יותר.

וכך זכינו לסגן יושב ראש כנסת, שנבחר בדרך "עקומה", שאמירותיו הקיצוניות מצוטטות בבית הדין לצדק בהאג (לשרוף את עזה), שהשכיר את רישיון הקבלן שלו לקבלן אחר בניגוד לחוק, שסיים דוקטורט מרחוק תוך שנה מאוניברסיטת חרסון בלי שלמד קודם, ושפרסם שייט מסחרי ליוון עבור חברי הליכוד כסגן יושב ראש הכנסת. ניסים ואטורי מרגיש בטוח למדי במעמדו, והוא אינו מרגיש צורך לתת דין וחשבון על אמירותיו או מעשיו, וכל זאת בזכות אותה קבוצת מתפקדים שתבטיח את מקומו.

הערכה: ייבחנו חקירות פליליות נגד אליהו, ואטורי וסעדה – להרתעה בגלל האג.

היועמ"שית ופרקליט המדינה הזהירו בהודעה חריגה כי "התבטאויות לפגיעה מכוונת בבלתי מעורבים עלולות להוות עבירות פליליות", והוסיפו: "מספר מקרים מצויים בבחינה של גורמי אכיפת החוק". גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי… pic.twitter.com/FPpKXiTeP7

— Asslan Khalil (@KhalilAsslan) January 9, 2024

ריכוז העוצמה בידי קבוצה קטנה הוא בעייתי ומנוגד להלך הרוח הדמוקרטי. שיטת הפריימריז, מבטלת את המחויבות של הנבחרים לציבור, ומכוונת אותם לרצות קבוצה מצומצמת.

ריכוז העוצמה בידי קבוצה קטנה הוא בעייתי ומנוגד להלך הרוח הדמוקרטי. שיטת הפריימריז, מבטלת את המחויבות של הנבחרים לציבור, ומכוונת אותם לרצות קבוצה מצומצמת

הפתרון אם כך, הוא לייצר מנופי לחץ של כלל האזרחים על חברי הכנסת. אחד הרעיונות הוא באמצעות שיטת הפתק "החצי פתוח". ביום הבחירות לכנסת כל מצביע יסמן על פתק ההצבעה את המועמדים המועדפים עליו, וכך תיקבע רשימת המפלגה. שיטה זו, שמיושמת ברוב מדינות ה- OECD, תנטרל את השפעתן של קבוצות הלחץ ותיצור פוליטיקאים קשובים יותר ונאמנים יותר לציבור.

מרדכי לוי הוא ד"ר למדע המדינה ומרצה במכללת עמק יזרעאל. תחומי המחקר וההוראה שלו עוסקים בזהויות פוליטיות, שפה פוליטית ובדמוקרטיה הישראלית. רואה את המילה הכתובה כפלא אמיתי, ומאמין בכוחה לעיצוב פני החברה.