ביקור במפקדת אוגדה 98, המתמרנת בימים אלה בחאן יונס וסביבתה, מלמד עד כמה עמוק צה"ל פועל בדרום רצועת עזה – ולא רק מעל הקרקע או במנהרות עצמן. המלחמה הזו מנוהלת גם במרחבי התודעה שהציבור בישראל כלל לא נחשף אליהם.

ר' הוא לוחם באוגדה, מעבר לכך פרטיו אסורים בפרסום. הוא איש מערכת הביטחון מזה כמה שנים, דובר ערבית רהוטה עוד מהבית. הוא מראה לי סרטון בו צולם מאחור במטה הביטחון של חמאס בלב חאן יונס כשהוא נושא נאום בערבית מצוחצחת בניב פלסטיני. בסרטון, שהופץ ברשתות החברתיות ובתקשורת בערבית, הוא מכנה את חמאס "עכברי מנהרות", "שפנים", ומאיים כי "קיצם קרוב".

זה נראה בדיוק כמו סרטוני הרהב של חמאס או הג'יהאד האסלאמי: משפטים קצרים ושפה בוטה. "זה ג'יהאד המילה", מסביר ר'. "אנחנו שופטים את המערכה בעזה בעיניים מערביות ומפספסים הרבה מאד בהבנה כיצד הצד השני רואה את זה.

זה נראה בדיוק כמו סרטוני הרהב של חמאס או הג'יהאד האסלאמי. "זה ג'יהאד המילה", מסביר ר'. "אנחנו שופטים את המערכה בעזה בעיניים מערביות ומפספסים הרבה מאד בהבנה כיצד הצד השני רואה את זה"

"יש באמונה המוסלמית פרשנויות רבות למונח ג'יהאד – אנחנו מכירים את הצד המלחמתי כי בו אנחנו נתקלים ואותו מבינים. אבל יש רובד חשוב נוסף, זה של השפה".

הוא אמנם לא אומר את הדברים במפורש אבל בהחלט ניתן להבין את הרמז שלו למקרים בישראל של כשלון בקריאת הצד הפלסטיני של המפה. ר' הוא חלק ממחלקת התודעה של האוגדה, זו שאמורה להביט על המערכה אחרת, לא דרך כוונות הנשק אלא דרך המסר.

חיילי אוגדה 98 פועלים בחאן יונס, ינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"לאוזן הישראלית זה נשמע לא טוב, אבל צריך להבין מה זה עושה בצד השני. זה לדבר בשפה שלהם. עצם ההגעה שלנו למטה המודיעין המרכזי של חמאס, והעברת המסר בשפה שלהם עם הסימבוליקה וההקשר הדתי, זה מרכיב משמעותי בתודעת הההישג שאנחנו רוצים לצרוב לצד השני".

בלחימה הנוכחית, שבה הממשק עם האוכלוסייה צמוד מאוד, נדרשת לא אחת תבונה אחרת כדי לנהל את המערכה. לצד דוברי הערבית ויוצרי התוכן בוגרי יחידות שונות באמ"ן, מורכבת היחידה מפסיפס של מקצועות.

בשיחה מקרית עם אחד הלוחמים מתברר שהוא עובד בתחום מחקר באחת מהחברות הגדולות בעולם לשיווק דיגיטלי, וכלל לא מתגורר בארץ. למלחמה הוא הצטרף ב-8 באוקטובר ומאז הוא כאן. התפקיד שלו הוא מיקוד המסר: איך להעביר אותו הכי קצר והכי ברור.

בשיחה מקרית עם אחד הלוחמים מתברר שהוא עובד בתחום מחקר באחת מהחברות הגדולות בעולם לשיווק דיגיטלי, וכלל לא מתגורר בארץ. למלחמה הוא הצטרף ב-8 באוקטובר ומאז הוא כאן

חבר אחר בצוות היה בעברו מנכ"ל של חברת גדולה מתחום התקשורת. הוא אחראי על סנכרון העבודה בין הצוותים השונים בהתאם למשימה.

אזורים אסורים בפתיחה באש

היבט נוסף של הממשק הצמוד עם האוכלוסייה ברצועה הוא הצורך בפינוי האזרחים מאזורי הלחימה הצפופים. במפקדת האוגדה יושב גוף ייחודי שאחראי על התחום הזה, בלעדיו אף כוח לא רשאי לפתוח באש.

טנק צה"לי בלב חאן יונס מוקף בתושבים הנודדים לעבר דרום-מערב הרצועה, 30 בינואר 2024 (צילום: Mahmud Hams / AFP)

"בתחילת הלחימה קרא לי מפקד האוגדה וביקש ממני בקשה אחת", מספר אל"מ (מיל.) ארז, מפקד היחידה, "הוא אמר לי, אני ארוץ  קדימה, אסתער הכי מהר שאפשר, אבל בשביל זה אני צריך אותך, שתעצור אותי בכל פעם שצריך. וזה אכן קרה לנו בלא מעט שלבים של הלחימה".

הצצה למסכי השליטה מספרת את הסיפור כולו. מעבר לסימון האויב באדום וכוחותינו בכחול, מנהל אל"מ ארז מעקב צמוד אחרי תנועת האוכלוסייה. כל כוח בקרקע, בשטח או באוויר מקבל את הסימונים הבולטים בהם מרוכזת האוכלוסייה הפלסטינית. שם הקוד הוא "מחסות", כלומר אזורים אסורים בפתיחה באש, גם אם יש זיהוי ודאי של מחבלים.

הניטור הזה מצריך מעקב רציף 24/7 אחרי הנעשה בשטח, וזה מנוהל בכמה אמצעים: צילום אוויר בזמן אמת, מעקב מהקרקע וקבלת חומרי מודיעין. כל הנתונים הללו מותכים לתמונה אחת שמוצגת על גבי המסכים לכל כוח בשטח. לעיתים היא משתנה על בסיס של דקות.

המשימה הזו הפכה מורכבת יותר אחרי המהלך המפתיע שביצעה האוגדה לפני שבועיים, כשכיתרה בלילה אחד את מחנה הפליטים בחאן יונס מבלי להודיע קודם לאוכלוסיה להתפנות קודם, כפי שעשה צה"ל עד אז בלחימה ברצועה. בבת אחת "נכלאו" עשרות אלפי פלסטינים בין מחבלי חמאס לכוחות צה"ל, וכאן נכנס אל"מ ארז לתמונה.

"אין ספק שהמצב הזה הפך להיות מורכב מאוד", הוא אומר. "היינו חייבים לפנות בזהירות רחוב אחרי רחוב. זה נעשה בכרוזים, הודעות אישיות לאנשים דרך הניידים שלהם ועד הכנסת רחפנים שכרזו לתושבים לצאת.

"אין ספק שהמצב הזה הפך להיות מורכב מאוד. היינו חייבים לפנות בזהירות רחוב אחרי רחוב. זה נעשה בכרוזים, הודעות אישיות לאנשים דרך הניידים שלהם ועד הכנסת רחפנים שכרזו לתושבים לצאת"

כוחות צה"ל פועלים ברצועת עזה, ינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"לא נתתי אישור התקדמות לאף כוח עד שהיינו בטוחים לחלוטין שהוא נקי מאזרחים. לעיתים הזמנו במיוחד גיחות צילום של חיל האוויר ובמקרים אחרים גם רחפנים בגובה נמוך שסרקו בתים ספציפיים".

"לא נתתי אישור התקדמות לאף כוח עד שהיינו בטוחים לחלוטין שהוא נקי מאזרחים. לעיתים הזמנו במיוחד גיחות צילום של חיל האוויר ובמקרים אחרים גם רחפנים בגובה נמוך שסרקו בתים ספציפיים"

באזרחות, אל"מ ארז הוא מנכ"ל של חברה יצרנית, הוא עבד בעברו בתקשורת כשבמקביל התקדם בשירות מילואים. גילוי נאות: יש לנו היכרות מוקדמת עמוקה מימי התיכון והצבא.

נפגשנו במהלך המלחמה כבר פעמיים. עקצתי אותו שהוא הלבין – "כנראה בגלל האחריות והדאגה" – אבל הוספתי שעדיף כך. בתפקיד הזה חייבים מישהו שיש לו ניסיון, שיקול דעת, פרספקטיבה ורק אחר כך יכולת פיקוד. הוא חייך והסכים.

"אני יודע שלעיתים הכוחות המתמרנים בשטח לא אוהבים את האיטיות שאני כופה עליהם", הוא אומר, "גם אני הייתי מג"ד חי"ר ומכיר את הרצון ללחוץ קדימה ומהר, אבל בלחימה הזו ברצועת עזה אין ברירה; הממשק עם האוכלוסייה כל כך הדוק שזה מצריך אותנו להקפדה יתרה.

"זה לא רק הלחץ הבינלאומי להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים, אנחנו חייבים את זה קודם כל לעצמנו".