באחת הסקירות הביטחוניות של ראש שב"כ רונן בר לבכירים לשעבר במערכת הביטחון הוא הצביע על תופעה שהפתיעה את חלק מחברי הפורום: הרשות הפלסטינית החלה בשבועות האחרונים לסרוק ולאתר מטענים שהניחו תשתיות טרור מקומיות בצדי הדרכים.

כך, למשל, בשבוע שעבר מצאו שוטרי הרשות בג'נין מטען מונח מתחת לאספלט באחד הכבישים בעיר. הדגש הוא על העיר ולא על מחנה הפליטים. בינתיים אנשי הרשות מפחדים להיכנס למחנות הבעייתיים: טולכרם, נור א־שמס, ג'נין ואזורים נוספים בהם הוקמו בשנים האחרונות מיליציות מקומיות הקוראות תיגר על הרשות ומוציאות פעולות טרור נגד ישראל.

הדוגמה הטובה ביותר היא תשתית "גוב האריות" בשכם, שפורקה על ידי ישראל אבל לא לפני שהועתקה למחנות פליטים אחרים באזור. במערכת הביטחון מדברים על עלייה משמעותית בפעילות של מנגנוני הביטחון, כולל הגברת התיאום ונחרצות גדולה יותר בשטח.

"המנגנונים פועלים, אבל תחת מגבלות", מספר לזמן ישראל גורם בכיר לשעבר בשב"כ. "הם לא פועלים נגד מחנות הפליטים בגלל העוצמה הצבאית שהצטברה שם. את זה הם משאירים לצה"ל. נוסף על כך הם לא פועלים מול גורמי תנזים של הפת"ח משום שזה בשר מבשרם. את זה הם משאירים לצד הישראלי".

חמושים מארגון "גוב האריות" במחנה הפליטים עסכר, הגדה המערבית, 9 בדצמבר 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

המצב הכלכלי של אנשי המנגנונים בכי רע. במקרה הטוב הם מקבלים כ־60% משכרם בשל ניכוי כספי ההעברה מישראל (ההסבר הישראלי: מתן המשכורות לאסירים בכלא) שעליו הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בניגוד להמלצת שב"כ, צה"ל ומתאם פעולות הממשלה בשטחים.

במצב הזה מי שנותר ללא מענה כלכלי הם עשרות אלפי הפועלים שהיו יוצאים לעבודה בישראל עד לפני 7 באוקטובר. מול האוכלוסייה הזו הרשות צריכה כרגע לפעול. גורם ישראלי מציין שהעובדה שעד כה לא ראינו הפגנות והפרות סדר המוניות במרכזי הערים או בנקודות החיכוך היא בשל פעילות המנגנונים.

אבו מאזן מתנהל בשבועות האחרונים במרחב מאוד צר של החלטות. מצד אחד הוא מגשש לראות האם ניתן לחדש את שיחות הפיוס עם חמאס; מצד שני, כוחות הרשות ממשיכים לפעול בשטח מול גורמי חמאס וג'יהאד

אבו מאזן מתנהל בשבועות האחרונים במרחב מאוד צר של החלטות. מצד אחד הוא מגשש לראות האם ניתן לחדש את שיחות הפיוס עם חמאס. אמש פרסם אוהד חמו בערוץ 12 כי נציגים של שני הצדדים דנים יחד בקטאר בארגון פגישה בין אסמאעיל הנייה לאבו מאזן.

מצד שני, כוחות הרשות ממשיכים לפעול בשטח מול אינטרסים וגורמים של חמאס וג'יהאד אסלאמי. וזה קורה במקביל לפעילות נרחבת מאוד של ישראל בשטח.

ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ויו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נפגשים באנקרה, 26 ביולי 2023 (צילום: נשיאות טורקיה)

אם עד 7 באוקטובר היו מי שכינו את הפעילות של צה"ל בגדה המערבית כמכסחת הדשא, כלומר פעילות כירורגית מול תשתיות טרור בהתהוות, הרי שעכשיו הפעילות משולה לחריש עמוק. כך, למשל, מאז תחילת הלחימה בעזה ביצע חיל האוויר יותר מ־50 תקיפות של מחבלים ויעדים בגדה המערבית. זה קורה אחרי כמעט שני עשורים שבהם ישראל נמנעה מלהפעיל אש אווירית בגדה.

מספרית, הפעילות המבצעית בגדה המערבית מאז 7 באוקטובר עולה על זו של כל מבצע "חומת מגן" ב־2002. אז נעצרו בערי הגדה כ־1500 מחבלים, כיום עומד המספר על 3,100 בארבעה חודשים של פעילות. בצה"ל יודעים להצביע על 400 מחבלים שנהרגו מאז תחילת הלחימה הנוכחית, בעוד ש"בחומת מגן" – אז נכבשו כל הערים הפלסטיניות – המספר עמד על 250.

הרשות נמצאת בצד הכחול, כלומר איננה מפנה קנים לעבר ישראל, ומי שעושה את זה בעוצמה גדולה יחסית הם אותן התארגנויות מקומיות שהפכו אזורים שלמים בגדה המערבית לאקס טריטוריות

הנתונים הללו מלמדים על רמת הטרור בשטח שקיבלה מאפיינים שונים בהשוואה ל־2002. אז הטרור המאורגן היה מבוסס על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים שהעלימו עין ואפשרו לתשתיות נרחבות של חמאס, ג'יהאד ותנזים לפעול, כשבחלק מהפעמים הם גם מספקים את הנשק.

כיום הטרור מאוד מבודל ומאופיין. הרשות נמצאת בצד הכחול, כלומר איננה מפנה קנים לעבר ישראל, ומי שעושה את זה בעוצמה גדולה יחסית הם אותן התארגנויות מקומיות שהפכו אזורים שלמים בגדה המערבית לאקס טריטוריות. לא ישראל ולא הרשות הפלסטינית רשאיות להיכנס לשם.

לוחמי ימ"מ בפעילות לסיכול מחבלים בג'נין, 30 בינואר 2024 (צילום: דוברות המשטרה)

גורם בצה"ל מספר שקנטוני הטרור הללו היו הזרז לרצף של 60 מבצעים חטיבתיים שבוצעו מאז 7 באוקטובר בגדה המערבית. "המלחמה ברצועה אפשרה לנו מרחב פעולה גדול יותר בהיבט העלת העוצמה. בעבר אם היינו מפעילים סדרי גודל של כוח כאלה, היינו מייד מאוימים בירי תלול מסלול מעזה. כיום האיום הזה הוסר".

הגל הבא אליו מתכוננים בפיקוד מרכז הוא חג רמדאן, שיצוין בחודש מרץ. בדרך כלל ישראל מאפשרת כניסה של אלפי תושבי הגדה לירושלים. השנה זה ככל הנראה לא יקרה, ולכן המתח בשטח צפוי להיות גבוה מאוד. כמו כן, יש מי שחושש מאוד מהמדיניות של השר לביטחון לאומי בן גביר בעניין הר הבית.

השנה רמדאן הוא לא בחזקת אדי דלק כמדי שנה, אלא מטען נפץ עצום עם פתיל חשוף שגלי ההדף של הפיצוץ שלו יגיעו רחוק הרבה יותר מאי פעם

לא בכדי ביקש השבוע חבר הכנסת רם בן ברק מיש עתיד דיון מיוחד בוודעת חוץ וביטחון, שיעסוק בעבודת המטה של המשטרה לקראת רמדאן. הוא אומנם לא ציין את זה בשיחה שלנו, אבל המסר שלו היה ברור. הוא לא סומך על בן גביר, שהוכיח בעבר שהוא מטפל באדי דלק עם מצית.

השנה רמדאן הוא לא בחזקת אדי דלק כמדי שנה, אלא מטען נפץ עצום עם פתיל חשוף שגלי ההדף של הפיצוץ שלו יגיעו רחוק הרבה יותר מאי פעם.