משרד החקלאות מקדם בימים אלה תיקון לחוק, שיאפשר לקצר משמעותית את תהליך ההמתה של כלבים משוטטים בעוטף עזה. מדובר בניסיון להתמודד עם הזרם הבלתי פוסק של כלבים שנכנסים מאז תחילת המלחמה מרצועת עזה לישראל והופכים לאיום על התושבים שמתחילים לחזור לבתיהם ועל חיות המשק.

במשרד החקלאות סבורים שאין מנוס מקיצור הליכי המתת הכלבים, אבל בארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית מתנגדים למהלך וסבורים שמדובר ב"יד קלה על ההדק".

הנהירה של הכלבים מהרצועה לישראל, כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, החלה זמן קצר לאחר תחילת התמרון הקרקעי.

הפתחים הנרחבים בגדר, שנועדו לאפשר מעבר לכוחות צה"ל, אפשרו לכלבים – שבימי שגרה הסתובבו בלהקות באתרי פסולת ומזבלות בפאתי היישובים ברצועה – להימלט מאזורי הלחימה בחיפוש אחר מזון. בצד הישראלי של הגדר הם מצאו שטחי כינוס עמוסים להתפקע באוכל ופסולת.

הפתחים בגדר, שנועדו לאפשר מעבר לכוחות צה"ל, אפשרו לכלבים להימלט מאזורי הלחימה בחיפוש אחר מזון. בצד הישראלי של הגדר הם מצאו שטחי כינוס עמוסים באוכל ופסולת

עמיר בלבן, איש החברה להגנת הטבע, צפה אז שהבעיה תחריף כששטחי הכינוס יתרוקנו, היישובים יתחילו להתמלא מחדש והכלבים הרעבים יגיעו אליהם בחיפוש אחר מזון. התחזית הזו מתממשת בימים אלה.

בחודשים האחרונים נאלצים קיבוצי העוטף להתמודד עם אלפי כלבים משוטטים. אלו כלבים פרא לא מבויתים שחדרו לישראל מרצועת עזה. הם מוצאים כאן אוכל ומקום להתרבות, תוקפים חיות משק ובר ומאיימים גם על בני האדם. הרשויות עומדות מול התופעה חסרות אונים ולא מצליחות לטפל בה. צילום: רועי רשף, מפלסים pic.twitter.com/HNibNpGBda

— Shani Ashkenazi | שני אשכנזי ???? (@ShaniAshkenazi) February 14, 2024

אם בדצמבר דיברו במשרד החקלאות על כמה מאות כלבים שחצו את הגדר ותקצבו לכידה וטיפול ב-500 כלבים, עכשיו מדברים במשרד החקלאות במונחים של אלפים.

המספר 5,000 הופיע השבוע בכמה מסמכים של המשרד, אם כי, מודה גורם במשרד החקלאות, "כל נתון הוא הערכה. כל מספר זוכה. אף אחד לא באמת יודע בכמה כלבים מדובר, אנחנו בשוק מהכמויות".

גידי סבאג, מנהל הרפת בקיבוץ נחל עוז – אחד המעטים שמתגוררים בימים אלה בקיבוץ עצמו (רוב החברים מתארחים במשמר העמק) – מספר שעגלים ברפת נטרפים כמעט על בסיס יומי.

"המצב רק החמיר", מספר סבאג. "את כל האזור שהיונקים גדלים בו גידרנו, אבל יש את האזור שהפרות ממליטות בו. אם זה קורה במשך היום אנחנו מייד אוספים את העגלים ומכניסים לאזור המגודר, אבל אם זה קורה בלילה, הפרה רק ממליטה את העגל ושתי דקות אחר כך הכלבים טורפים אותו. התמונות פשוט מזעזעות. זה ככה גם ברפתות של מפלסים, עלומים, סעד ודרומה יותר.

"אם זה קורה במשך היום אנחנו מייד אוספים את העגלים ומכניסים לאזור המגודר, אבל אם זה קורה בלילה, הפרה רק ממליטה את העגל ושתי דקות אחר כך הכלבים טורפים אותו. התמונות פשוט מזעזעות"

"עכשיו אומרים לי תגדר את כל הרפת. אף אחד לא יממן את זה אבל אין לי ברירה, אני מיוזמתי צריך לגדר את כל הרפת ומדובר בהיקף עצום. המדינה אי שם מאחור, כל היוזמות הן של האנשים שנפגעים בשטח".

כלבים משוטטים ביער שוקדה ליד בארי, דצמבר 2023 (צילום: גיא סלעי, החברה להגנת הטבע)

בחיפושיהם אחרי מזון, הכלבים המשוטטים לא עוצרים ברפתות. בכמה מקיבוצי העוטף, נאלצו לאחרונה להעלות את נקודות האכלת החתולים על גגות הממ"דים כדי למנוע מהכלבים להגיע. זה קרה אחרי שהכלבים הגיעו לנקודות ההאכלה, אכלו את האוכל של החתולים ובכמה מקרים גם את החתולים עצמם.

במצב רגיל, מי שאמור לטפל בנושא היא הרשות המקומית – במקרה הזה אשכול הנגב המערבי שמאגד את המועצות האזוריות בעוטף. בדצמבר הודיע משרד החקלאות שיתקצב את האשכול ב-2.15 מיליון שקל לטובת הטיפול בבעיית הכלבים מעזה, אבל מתברר שעד לרגע זה – כמעט חמישה חודשים אחרי תחילת המלחמה – הכסף עדיין לא עבר.

בדצמבר הודיע משרד החקלאות שיתקצב את האשכול ב-2.15 מיליון שקל לטובת הטיפול בבעיית הכלבים מעזה, אבל מתברר שעד לרגע זה – כמעט חמישה חודשים אחרי תחילת המלחמה – הכסף עדיין לא עבר

שבועות ארוכים חלפו עד שניסחו במשרד החקלאות את הסכם התקצוב וכעת מוחלפות חתימות אחרונות, בתקווה שבזמן הקרוב התקציב סוף סוף יגיע ליעדו.

"זה שהכסף עדיין לא עבר, לא אומר שלא עשינו עד עכשיו כל מה שיכולנו", אומר אורי פינטו, מנכ"ל אשכול רשויות הנגב המערבי. "יש לנו על זה וטרינר וחצי צמוד ופקח וחצי צמוד. יש בצה"ל עוד שני וטרינרים ופקחים, וביחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות, וטרינר ולוכד שמגיעים פעם-פעמיים בשבוע וביקשנו שהם יגיעו משמעותית יותר.

"יש לוכדים שאנחנו מביאים בשכר, אבל קשה למצוא אותם וקשה להפעיל אותם. זה לא נורא מעט אנשים אבל זה בהחלט לא מספיק. אנחנו לוכדים הרבה פחות מהכמות שאנחנו מתמודדים איתה בשטח. מגרדים".

תופעה מזעזעת ברפתות של קיבוצי עוטף עזה: כלבים משוטטים מורעבים שברחו מעזה בגלל הלחימה חודרים לרפתות וטורפים עגלות. הסיפור המלא כעת ב-ynethttps://t.co/VThKJjwAHE

— matan tzuri מתן צורי (@MatanTzuri) January 28, 2024

פינטו אומר שכרשות מקומית, הוא מנסה להתמקד בהגנה מפני הכלבים בתוך היישובים, בתקווה שפקחי רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות, בסיוע צה"ל, יטפלו בשטחים הפתוחים.

"אנחנו מנסים כמיטב יכולתנו לדחוק את הכלבים מהיישובים והרפתות, אבל נצטרך להתמודד עם זה כל זמן שהם ימשיכו להיכנס – והם ימשיכו להיכנס כל זמן שהגדר תהיה פתוחה", הוא מסביר.

"אנחנו מנסים לדחוק את הכלבים מהיישובים והרפתות, אבל נצטרך להתמודד עם זה כל זמן שהם ימשיכו להיכנס – והם ימשיכו להיכנס כל זמן שהגדר תהיה פתוחה"

"אנחנו עובדים מול ההנהגות של היישובים על סגירה מקסימלית של הגדרות. יש קיבוצים שיותר פרוצים ויש כאלה שהרפת שלהם נמצאת בחוץ. אנחנו יודעים לנקות את היישוב מכלבים – ניקינו את בארי ועלומים כבר כמה פעמים, אבל הכלבים מוצאים פרצות וחוזרים".

במשרד החקלאות הבינו שגם אם צי של פקחים יצליח ללכוד את הכלבים, כשמדובר במספרים כאלה אין בעצם איפה לאחסן אותם. על פי החוק הקיים, יש להחזיק כלב משוטט שנלכד לפחות עשרה ימים בהסגר, ולאחר מכן להציע אותו לעמותות בעלי חיים או לנסות למצוא לו משפחה מאמצת. רק אם זה לא עולה יפה, מותר להרדים אותו.

"הכלביות בישראל גם ככה עולות על גדותיהן", אומר גורם בתחום, "אין בהן מקום כי אין מספיק בתים שרוצים לאמץ כלבים לעומת כמות הכלבים הקיימת. בנוסף לזה, רוב הכלבים שמגיעים מעזה הם לא ברי אימוץ, זה לא כלב שאתה אומר 'וואי איזה חמוד', אלה כלבים שמגיעים עם מחלות ולא מורגלים בקרבת בני אדם".

כלבים משוטטים באזור עוטף עזה, דצמבר 2023 (צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)

במשרד החקלאות החליטו שאם ממילא הסיכוי להכשיר את הכלבים העזתים לאימוץ שואף לאפס, ואם הם סתם תופסים מקום בכלביות למשך עשרה ימים ויותר, כדאי לקצר תהליכים.

בתזכיר התיקון לחוק שמקדם כעת המשרד, מוצע שבהוראת שעה עד סוף 2024, לווטרינרים של הרשויות בעוטף (ובהמשך גם בגבול לבנון) תהיה סמכות להמית כלב משוטט מבלי להכניס אותו להסגר ולנסות למצוא לו בית מאמץ.

בתזכיר התיקון לחוק שמקדם כעת המשרד, מוצע שבהוראת שעה עד סוף 2024, לווטרינרים של הרשויות בעוטף ובגבול לבנון תהיה סמכות להמית כלב משוטט מבלי להכניס אותו להסגר ולנסות למצוא לו בית מאמץ

אורי פינטו סבור שזה צעד בכיוון הנכון: "אנחנו הרי יודעים שלא נמצא לכלב משפחה, הוא חולה וסובל וזה סתם. זה בעיקר ממלא לנו את הכלביות בכלבים שלא אמורים להיות שם, אז התיקון לחוק מאפשר לקצר את הטווח הזה.

"אם נוכל להחזיק את הכלבים פחות זמן, הכלביות יתרוקנו. זה אחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר ואני שמח שהמשרד סוף סוף מקדם את זה".

מי שהרבה פחות מרוצה היא ד"ר ענת ליכטר-פלד, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית. "אנחנו מאוד מתנגדים לרעיון הזה", היא אומרת, "כבר בסוף נובמבר פנינו לשירותים הווטרינריים, אמרנו להם יש פה בעיה, בואו שבו איתנו, נאסוף את כל האנשים באזור שעוסקים בבעלי חיים ונחליט איך עושים את זה ביחד.

"אולי צריך להקים מקום ארעי שבו יאוחסנו הכלבים ושם אנשי מקצוע יוכלו לראות מי בר אימוץ ומי לא בר אימוץ. אי אפשר פשוט להגיד 'יאללה בואו נהרוג את כולם'. זה לא פתרון. הכלבים הרי ממשיכים לעבור מעזה, אחרי כמה חודשים נגיע לאותה נקודה".

הטענה היא שרובם המוחלט של הכלבים האלה ממילא לא כשירים לאימוץ.
"אני לא יודעת להגיד נתון, כמה כשירים וכמה לא. אפשר לנסות ולא לוותר בכזו קלות. לא מדובר בהמון כסף. אפשר להכניס אותם ליחידות הסגר ארעיות, לתת להם הזדמנות ולראות אם הם מתקרבים או לא מתקרבים לאנשים. יש מספיק אנשי מקצוע טובים בשטח שיוכלו להגיד מי מתאים לאימוץ ומי לא.

"אני לא נאיבית, אני לא אומרת שאפשר להציל את כולם ולהגיע לאפס המתה, אבל אולי אפשר להציל חלק? הפתרון הקל הוא לא תמיד הפתרון הנכון. הפתרון הנכון הוא לעבוד ביחד, מ-7 באוקטובר המון וטרינרים ואנשי מקצוע הגיעו לעוטף, נתנו יד והתנדבו. חשבנו שמזה נצמח, אבל משרד החקלאות אמר 'אני עובד מול הווטרינרים הרשותיים' ובזה נגמר העניין".

"אני לא נאיבית, אני לא אומרת שאפשר להציל את כולם ולהגיע לאפס המתה, אבל אולי אפשר להציל חלק? הפתרון הקל הוא לא תמיד הפתרון הנכון. הפתרון הנכון הוא לעבוד ביחד"

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות מחויב לרווחתם של בעלי החיים בישראל. מדובר בהוראת שעה, מוגבלת בזמן ובמרחב, רק לשטחים סביב אזורי הלחימה. אין מדובר בקיצור תקופת הסגר, אלא במתן האפשרות לווטרינר הרשותי להפעיל שיקול דעת מקצועי.

"כלב חולה או תוקפן שלא יהיה בר אימוץ, יוכל להיות מוחזק פחות מעשרה ימים, אם נגרם לו סבל בהיותו כלוא בכלוב או סובל ממחלה כלשהי. כלבים בעלי פוטנציאל לאימוץ יועברו למשפחות מאמצות או לעמותות, ככל שיהיה להם ביקוש".