שעת בוקר בפאתי אחד הקיבוצים בעוטף. שביל עפר שבימים כתיקונם שימש חקלאים ורוכבי אופניים, הורחב והפך לאוטוסטרדה עליה דוהרים כעת טנקים, האמרים ושאר משוריינים צבאיים לתוך הרצועה.
אבל מתברר שכיוון התנועה אינו חד־סטרי: מתחת לרדאר – ובאדיבות הפרצות הרבות לאורך הגדר – מתרחשת בשבועות האחרונים פלישה מאסיבית של כלבים משוטטים מעזה לתוך ישראל. לפי הערכת ראש השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ד"ר תמיר גושן, כ־500 כלבים נמלטו בתקופה האחרונה מההרס בעזה והגיעו לחפש מזון וחיים טובים יותר בישראל.
"בהיעדר גדר הם עושים עלייה מעזה", אומר גושן, "ומסכנים מאוד את היישובים, האנשים ובעלי החיים – וגם עלולים להפיץ מחלות". "אין סיור שאני עורך בגזרה שאני לא נתקל בו בלהקות של כלבים משוטטים", אומר עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. "כל להקה מונה 5–10 כלבים, זה יכול להגיע עד 15.
"הם מתקיימים מהפעילות האנושית שמתרחשת ליד הגדר, ממצבורי הזבל של הצבא, ממה שנשאר מארוחות הצוהריים בשטחי הכינוס. הם מאוד גדולים ומאוד שבעים".
גם לפני פלישת הכלבים מעזה ישראל התקשתה להתמודד עם בעיית הכלבים המשוטטים, בעיקר בפריפריות הדרומיות. לפי דוח שפרסמה אשתקד "תנו לחיות לחיות", יש בישראל כ־32 אלף כלבים משוטטים, 60% מהם בנגב.
כלבים החיים בטבע נוטים להתלכד ללהקות וחוזרים להתנהג כמו חיות טרף. "אין הבדל גדול בינם לבין זאבים", אומר ד"ר גושן, "לפני כמה ימים הם טרפו עגלים ברפת של נחל עוז".
"באופקים ילדה ננשכה על ידי כלב משוטט. עכשיו הבעיה מחריפה בגלל חדירת הכלבים, וכשלא יהיה מזון זמין מהצבא הם עלולים להתקרב ליישובים"
"מינים כמו הצבי הישראלי מאוד רגישים ללהקות האלה", מוסיף בלבן, "יש צבאים באזור מכתש בארי, נחל עוז, כיסופים. גבול התפוצה של הצבי הישראלי מגיע עד החלוציות. זו אוכלוסייה שנמצאת בעקה מתמדת בגלל פעילות אינטנסיבית של האדם – חקלאות, ציד, מלחמות, ועכשיו יש גם את הכלבים".
"עוד לפני המלחמה היו תושבים שיצאו להליכה בשדות עם נבוט ביד – ולא בגלל שהם פחדו מחמאס", אומר גיא סלעי, מנהל מיזם "צבא ההגנה לטבע" בחברה להגנת הטבע. "באופקים ילדה ננשכה על ידי כלב משוטט. עכשיו הבעיה מחריפה בגלל חדירת הכלבים, וכשלא יהיה מזון זמין מהצבא הם עלולים להתקרב ליישובים. באביב יהיו גם עופרים צעירים, זה עומד להיות אתגר משמעותי".
הסכנה נשקפת לא רק לצבאים ולחיות הבר האחרות. גם לבני האדם יש סיבה לדאגה. ד"ר גושן: "חייל בעזה ננשך על ידי כלב ונאלץ לקבל טיפול מונע נגד כלבת. מאז החייל שננשך ברמת הגולן בסוף שנות ה־90' ומת מכלבת, רשויות הבריאות לא מקלות בזה ראש.
"אתמול נודע לנו שילד מיריחו, שננשך לפני חודש על ידי כלב משוטט, מת מכלבת. יריחו קרובה לירדן שמלאה בכלבת ולכן זה לא מפתיע. בעזה, לפחות בשנים האחרונות, לא ידוע לנו על כלבת. אבל זה לא רק כלבת. כלב שלא מטופל נגד תולעים מסכן את הסביבה".
"אוכלוסיית הכלבים מתרכזת סביב המזבלות הגדולות. כל עוד הם מתרכזים שם אין בעיה, אבל מדי פעם, כשזה הופך למפגע בלתי נסבל, שולחים חוליה ומרססים אותם עם הקלאצ'ים"
מהיכן בעצם מגיעים הכלבים?
"הם לא גדלו אצל אנשים בבתים", מסביר בלבן, "אצל מוסלמים זה לא מקובל לגדל כלב בבית. אוכלוסיית הכלבים מתרכזת סביב המזבלות הגדולות. כל עוד הם מתרכזים שם אין בעיה, אבל מדי פעם, כשזה הופך למפגע בלתי נסבל, שולחים חוליה ומרססים אותם עם הקלאצ'ים.
"ככל שהשיקום של העוטף יצבור תאוצה, המרחב הזה יחזור להיות מרחב שכל כולו מזמין לטיילות ואופניים ונופש ופנאי, ואלה כלבים שאתה לא רוצה להיתקל בהם כשאתה עושה ג'וגינג בשביל של יער שוקדה או רוכב על אופניים ביער בארי. הבעיה הגדולה תהיה ביום שאחרי המלחמה.
"מה שיקרה זה שהכלבים האלה יתפזרו על כל מרחב הנגב. בפזורה הבדואית, בפאתי באר שבע, אופקים ונתיבות. זו בעיה שצריך לטפל בה כבר עכשיו אבל היא לא לגמרי על הרדאר של מקבלי ההחלטות".
תמיר גושן טוען שהרשויות דווקא לגמרי בתוך האירוע. "גם האנשים שלי בשטח וגם הרשויות המקומיות בעוטף התריעו ואנחנו על המדוכה הזו כבר יותר משבועיים. הרשויות המקומיות אמרו לנו 'חברים, אין לנו משאבים וכוח אדם לטפל בזה', בסוף זה מתנקז לכסף.
"מנכ"ל משרד החקלאות הקצה 2.1 מיליון שאמורים לממן לכידה של 500 כלבים, אחזקתם בהסגר של 20 יום, שני חיסונים נגד כלבת, התקנת שבב, עיקור וסירוס. התקציב הוא גם לצורך העסקת וטרינר"
"מכיוון שהבנו שבאמת אין להן את הכלים, ביקשנו להעביר לנו רשימה של צרכים ומנכ"ל משרד החקלאות הקצה 2.1 מיליון שאמורים לממן לכידה של 500 כלבים, אחזקתם בהסגר של 20 יום, שני חיסונים נגד כלבת, התקנת שבב, עיקור וסירוס. התקציב הוא גם לצורך העסקת וטרינר במשך חודשיים שבהם הפרויקט אמור להתבצע".
אבל כסף זו לא הבעיה היחידה. מדובר ברשויות שעברו אירועים קשים ועסוקות בשיקום הקהילה. איפה, למשל, הן אמורות להחזיק את הכלבים?
"הן אמורות להתקשר עם לוכדים פרטיים ועם כלביות אחרות שיעזרו בהחזקת הכלבים. ביקשנו מהם לתת לנו רשימה של מקומות שיכולים לשמש כהסגרים אד הוק שהם יכולים לפקח עליהם".
![ד"ר תמיר גושן (צילום: עודד קרני/משרד החקלאות)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/08/tamir_gashen-1024x640.jpg "ד"ר תמיר גושן (צילום: עודד קרני/משרד החקלאות)")
לכידת מאות כלבים מתפראים, חיסון, עיקור סירוס והחזקה בכלביות זו משימה מורכבת ותובענית שמועצות אזוריות מתקשות להתמודד איתה בימי שיגרה. המחשבה שרשויות העוטף יצליחו בכך עכשיו – גם עם התקציב הייעודי שיוזרם ממשרד החקלאות – נראית אופטימית במיוחד.
השאלה היא גם מה יעלה בגורל הכלבים בסוף הדרך. הסיכוי שכלב כזה יוכל להימסר לאימוץ קטן מאוד, ובלי בית מאמץ לא תהיה ברירה אלא להרדים אותו.
"צריך להיות כאן טיפול מונע, דילול. אין מה לעשות", אומר עמיר בלבן, "זה נשמע נורא ואני יודע שאנשים לא אוהבים את זה, אבל מי שחושב שאפשר להרדים כלב כזה ולמסור אותו לאימוץ – זה לא עובד"
"צריך להיות כאן טיפול מונע, דילול. אין מה לעשות", אומר עמיר בלבן, "זה נשמע נורא ואני יודע שאנשים לא אוהבים את זה, אבל מי שחושב שאפשר להרדים כלב כזה ולמסור אותו לאימוץ – זה לא עובד; ולזרוק אותם חזרה מעבר לגדרה כל עוד היא לא סגורה הרמטית זה גם לא פתרון".
את מה שבלבן אומר במפורש, גושן, אולי בגלל תפקידו הממלכתי, מנסה לומר בזהירות: "אני לא יודע אם יצא לך לאמץ כלב שהיה הרבה זמן בלהקה. יש לי אחד כזה בבית, זה הפרעות התנהגותיות לא פשוטות.
"ביקשנו מהרשויות המקומיות ליצור קשר עם עמותות ועם כל מי שיכול לאמץ או למצוא משפחות אומנות, אבל צריך לקחת בחשבון שחלק מהכלבים לא בריאים ועלולים להדביק במחלות את בעלי החיים האחרים בכלביה וחלקם כל כך פראיים שאי אפשר יהיה למסור אותם לאימוץ כי הם יסכנו את המשפחה שתיקח אותם.
"נצטרך לבחון כל כלב לגופו. כל כלב שהוא לא בר אימוץ והוא חולה, צריך לשים את הדברים על השולחן – לא יהיה מנוס מלהרדים אותו".
"היינו כבר באירועים כאלה, לפני כמה שנים הייתה להקה של כלבים תוקפניים בבית שמש שעשתה הרבה כותרות. אני זה שנתתי בלית ברירה את ההנחיה לירות בהם"
יש כאלה שסבורים שלא תהיה ברירה אלא לירות בהם.
"אנחנו עוד לא שם. סביר להניח שנגיע לשם. חלק מהכלבים אי אפשר יהיה ללכוד, מדובר בכלבים כל כך פראיים שאפילו לא נכנסים למלכודות. היינו כבר באירועים כאלה, לפני כמה שנים הייתה להקה של כלבים תוקפניים בבית שמש שעשתה הרבה כותרות. אני זה שנתתי בלית ברירה את ההנחיה לירות בהם. עם כל האהבה שלי לבעלי חיים, הדבר הראשון זה ביטחון הציבור".
תקצבתם את הפרויקט לחודשיים, אבל זה נראה כמו משימה סיזיפית. הרי בעוד אנחנו מדברים הכלבים ממשיכים להיכנס ואין שום ודאות שבעוד חודשיים זה ייפסק.
"נכון. נצטרך לטפל בזה באופן רציף. זה לא זבנג וגמרנו. ברור לנו שזה יימשך כל עוד לא תהיה גדר. אנחנו מדברים על מתווה לטיפול בחודשיים הראשונים, נראה מה יהיה אחר כך".
ללהקות הכלבים יש נוכחות מאיימת בשטח, אבל לפי גושן במלחמה הזו נוצרים אתגרים חדשים לכל אורך החזית של בעלי החיים: "יש חיילים שליבם נכמר על גדיים, סוסים, והם עלולים להחדיר לכאן מחלות שיפגעו מאוד בבעלי החיים המקומיים ומסכנות גם את החיילים עצמם.
"אתה מביא לארץ גדי שנראה נחמד ואתה לא יודע אם אימא שלו נדבקה בברוצלה (סוג של חיידק מסוכן, א"ל). הכניסו גדיים וגילינו אותם בעמק יזרעאל במקום הכי צפוף מבחינת בקר וצאן במדינת ישראל.
"אנחנו עובדים עם הצבא, הכנסתי לתמונה את הווטרינרית הראשית של צה"ל, מעבירים הנחיות לחיילים אבל הם לא תמיד מפנימים אותן, הם רואים טלה קטן מתולתל ולא מבינים את המשמעויות"
"היו גם סוסים שהוכנסו לארץ. ברצועת עזה יש כל מיני זנים אקזוטיים של פה וטלפיים שמגיעים מאפריקה. אנחנו עובדים עם הצבא, הכנסתי לתמונה את הווטרינרית הראשית של צה"ל, מעבירים הנחיות לחיילים אבל הם לא תמיד מפנימים אותן, הם רואים טלה קטן מתולתל ולא מבינים את המשמעויות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואמצתי כלב שחולץ מההפגזות בעזהIנסיון של 20 שנים בגידול כלבים) הבאתי אותו לצער בעלי חיים בתל אביב חוץ מלירות בי עשו הכל כדי לא לטפל בו לא רצו לשים לו שבב או לחסן אותו על כל דבר רבו איתי וגם לא ולסרס אותו הכלב היה להם עוף מוזר עשו הכל כדי לדחות אותנו ממליץ לכולם לא להגיע לצער בעלי חיים בתל אביב האינטרסים שלהם מעוותים ועוד הייתה שם פקידה שאשכרה עשתה הכל כדי למנוע ממנו טיפול. הייתי סוגר את צער בעלי חיים תל אביב לצמיתות ומפטר את כל פקידי הקבלה העלובים ששם במיוחד זאת עם הקרה והמשקפיים