אלה (שוב) ימים קשים עבור תושבי שוהם, מודיעין, ראש העין ועוד מאות אלפי ישראלים החיים סמוך לקו התפר. עונת הגשמים הסתיימה – ועונת השרפות חזרה. עשרות דיווחים וצילומים מהשטח, מהכבישים ומהמרפסות, מתעדים פטריות עשן, שבשונה מגבול הצפון לא נוצרו מנפילות.
שרפות פסולת מסוגים שונים – חקלאית או ביתית – מרעילות ומחניקות את המרחב. הרוחות בקבוצות הווטסאפ של התושבים סוערות, ועל אף שהמשרד להגנת הסביבה הגדיר את שרפות הפסולת "מכת מדינה" והדוחות מלמדים ש־74% מהחומרים המסרטנים הנפלטים לאוויר בישראל מקורם בשרפות פסולת פיראטיות, לא מורגשת נוכחות ממשלתית בשטח.
במקביל, בנגב, הורעלו בשבוע האחרון למוות עוד ארבעה נשרים. אחרי שבמהלך השבוע שעבר אותרו שני נשרים שמתו כתוצאה מהרעלה, יצאו בשבת פקחי רשות הטבע והגנים לנחל עקב כדי לחפש את בני הזוג שלהם.
הם תצפתו על קן ששוכן על המצוק ואחרי כמה שעות שבהן הנשר בקן לא זז, הזעיקו את מתנדבי יחידת חילוץ הר הנגב. אלה גלשו אל הקן והגיעו אל גוויית הנשר, כשמתחתיה גוזל בן כמה ימים שגם הוא לא שרד.
כמעט לא נעים לעסוק במוות של נשרים בימים של מלחמה עקובה שגובה חיי אדם רבים, אבל בצל הטרגדיה האנושית, מלך העופות מתקדם לעבר הכחדתו הסופית משמי ישראל. כיום נותרו בארץ 190 נשרים, לעומת 460 שקיננו בישראל לפני 20 שנה.
אחרי הפרס והרחם – עופות דורסים שהיו כאן ואינם עוד – גם הנשר נאבק על הישרדותו. לא מדובר רק בעוף מרהיב, אלא בכזה שיש לו תפקיד חיוני בטבע ובמערכת האקולוגית.
לשתי הקטסטרופות הסביבתיות שתפסו תאוצה בימים האחרונים, אחת שמרעילה בני אדם והשנייה שמרעילה נשרים, נמצאו לכאורה מענים תקציביים שנועדו לממן פעולות שיצמצמו את היקף הנזק
גורם המוות העיקרי של הנשרים הם הרעלות. הרעל כלל לא מכוון אליהם: מקור הרעל בדרך כלל הם בעלי עדרים או חקלאים שמבקשים להיפטר מטורפים או מזיקים ומפזרים רעל בשטח. הנשרים, שבאים לאכול את הפגרים המורעלים נפגעים גם הם. במונחי מלחמה, הנשר הוא "נזק אגבי".
לשתי הקטסטרופות הסביבתיות שתפסו תאוצה בימים האחרונים, אחת שמרעילה בני אדם והשנייה שמרעילה נשרים, נמצאו לכאורה מענים תקציביים שנועדו לממן פעולות שיצמצמו את היקף הנזק.
בשנה שעברה יצאה רשות הטבע והגנים בקמפיין להצלת הנשרים. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן נתנה רוח גבית ושיגרה הודעות חגיגיות לתקשורת, בהן הבהירה ש"אנחנו צריכים להיות שומרי הסף של הטבע, של השרשרת האקולוגית. אנחנו רואים איך העופות הדורסים היפים האלה הולכים ונעלמים. במשרד להגנת הסביבה ננסה לסייע ככל שניתן, בתקצוב ובכל מה שעוד אפשר".
ברשות הטבע והגנים הכינו תוכנית מפורטת לצמצום תופעת ההרעלות, בראשה פינוי פגרים מהשטח, הצבת פחים ושיפור מצב הסניטציה ברשויות מקומיות חלשות שאינן מסוגלות לדאוג לניקיון המרחבים הגדולים שבאחריותן. התוכנית הוגשה לקרן הניקיון ובספטמבר, חודש לפני המלחמה, הקרן אישרה סופית לתקצב אותה ב־28 מיליון שקל על פני שלוש שנים.
הכול סוכם ואושר, אבל מאז חלפה חצי שנה ועד היום לא עבר שקל אחד מתוך הסכום המובטח.
ברט"ג לא יודעים איפה נתקע הכסף, רק מאשרים שהוא לא הגיע. במשרד להגנ"ס טוענים באופן רשמי שיש בעיה עם הגירעון העמוק שנוצר בתקציב רט"ג בעקבות המלחמה (התקציב אושר עוד לפניה)
ברשות הטבע והגנים לא יודעים איפה נתקע הכסף, רק מאשרים שהוא לא הגיע. במשרד להגנת הסביבה טוענים באופן רשמי שיש בעיה עם הגירעון העמוק שנוצר בתקציב רשות הטבע והגנים בעקבות המלחמה (כאמור, התקציב למאבק בהרעלות אושר עוד לפני המלחמה).
גורמים במשרד רומזים שמדובר בהפגנת שרירים של סילמן מול רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, שכזכור מונתה על ידי השרה הקודמת תמר זנדברג. השבוע מינתה סילמן לתפקיד יו"ר רשות הטבע והגנים את אהרוני נויבואר, מנכ"ל החברה הכלכלית גוש עציון, שנעדר כל רקע סביבתי.
המינוי זיכה את סילמן בביקורות קשות מצד גורמים בתנועה הסביבתית. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם, טבע ודין", הגדיר את השרה להגנת הסביבה "תקלה קשה לסביבה בישראל, שמה שמניע אותה הוא בראש ובראשונה השיקול הפוליטי ולא הדאגה לסביבה".
סילמן, בתגובה, אמרה ש"הניסיון של ארגוני השמאל לטרפד כל מינוי של אדם מקצועי רק בגלל שהוא מתגורר ביהודה ושומרון הוא פרקטיקה מגונה", אבל אתמול דווח ב"ישראל היום" שרשות החברות תבדוק את כשרות המינוי משום שהשרה לא דיווחה על הקשר האישי שלה לנויבואר. בנה של סילמן ובתו של נויבואר, כך לפי החינמון, מקיימים קשר זוגי.
תהיה הסיבה לעצירת התקציב המאושר אשר תהיה, התוכנית הגדולה שהכינו ברשות הטבע והגנים להצלת הנשרים נותרה על הנייר, והנשרים ממשיכים למות כמו זבובים
תהיה הסיבה לעצירת התקציב המאושר אשר תהיה, התוכנית הגדולה שהכינו ברשות הטבע והגנים להצלת הנשרים נותרה על הנייר, והנשרים ממשיכים למות כמו זבובים. "כדאי שזה יקרה לפני שכל הנשרים ימותו", אומר גורם בתחום שמירת הטבע.
באשר לשרפות הפסולת, התשובה לאלה שמתחוללות בתחומי הקו הירוק (בשטחים האחריות היא של משרד הביטחון והמינהל האזרחי) אמורה להיות יחידת "ינשוף" – מעין סיירת מובחרת של פקחים שהוקמה ב־2019. היחידה מתוקצבת על ידי המשרד להגנת הסביבה ומופעלת על ידי רשות הטבע והגנים, ויצא לה מוניטין של גוף יעיל המגיב במהירות לאירועים בשטח ולקריאות תושבים.
לפני כשנתיים התקבלה במשרד להגנת הסביבה החלטה להגדיל את מספר התקנים של יחידת ינשוף מ־13 ל־19 פקחים (ועוד מנהל אחד). רק שבמפתיע, ההחלטה הזו בוטלה לאחרונה ולא יהיה כל גידול במספר התקנים.
אם לא די בכך, רק 10 מבין 13 התקנים הקיימים מאוישים – כנראה בגלל הקשיים התקציביים של רשות הטבע והגנים והעיכובים בהעברת כספים מהמשרד להגנת הסביבה.
כל עוד בעיות העומק לא מטופלות – והממשלה אפילו לא שוקלת להתחיל לטפל בהן – גם פלסטר זה לא מעט, ונוכחות משמעותית של פקחים בשטח היא הדבר היחיד שיכול לתת לאזרחים תחושה שמישהו עושה משהו
"בפועל יש כיום שלושה פקחים בכל מחוז המרכז", אומר יניב בלייכר מעמותת "אזרחים למען אוויר נקי", שנאבק כבר שנים במגפת שרפות הפסולת, "עם שלושה אנשים מגדרה עד חדרה, כמה שהם לא יתאמצו, אי אפשר לעשות הרבה".
גורמים במשרד להגנת הסביבה מציינים, בצדק מסוים, שאכיפה היא לא הפתרון האמיתי למכת שרפות הפסולת. הפתרון טמון בצעדי מניעה – חיזוק הרשויות המקומיות החלשות בחברה הערבית, רגולציה בתחום פסולת הבניין ועוד. פקחים הם הפלסטר שמגיע אחרי שהאש כבר בוערת.
במהלך השבת, במשך שעות ארוכות, בערה האש באתר פסולת פיראטי דרומית לרנתיס שבשומרון. משוהם ועד יהוד זרמו אלינו התלונות על…
Posted by אזרחים למען אוויר נקי on Sunday, February 25, 2024
אולם, כל עוד בעיות העומק לא מטופלות – והממשלה הנוכחית אפילו לא שוקלת להתחיל לטפל בהן – גם פלסטר זה לא מעט, ונוכחות משמעותית של פקחים בשטח היא הדבר היחיד שיכול לתת לאזרחים החנוקים תחושה שמישהו עושה משהו, ושהם לא מופקרים כמו שחשים ישראלים רבים מאז 7 באוקטובר.
"הגדלת התקציב לא תתרחש בשנה זו"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בעקבות השלכות מלחמת 'חרבות ברזל' וירידת ההכנסות העצמיות של רשות הטבע והגנים, הרשות נקלעה לגירעון מאוד משמעותי. המשרד ביקש מהרשות להציג את הנתונים ולאורם קיים מספר פגישות עם רשות הטבע והגנים ומשרד האוצר.
"בשנת 2024 יחידת ינשוף תתוקצב בהיקף דומה לזה שהיה בשנתיים הקודמות. איוש תקני היחידה מתבצע על פי מכרזי רשות הטבע והגנים, ולמיטב ידיעת המשרד, התקנים בשלבי איוש"
"בפגישות המשרד ביקש ללמוד את הנתונים ולבחון דרכי פעולה. רשות הטבע והגנים אמורה לגבש ולהציג תוכנית כוללת לצרכים הכספיים ותעדוף התקציב, גם בהתייחס למלחמה. נקבעו דיונים נוספים עם האוצר להצגת הנתונים על ידי הרשות ובחינת הדברים.
"לאור הגירעון התקציבי של כ־200 מיליון שקל, נדרשת חשיבה ברשות על הקצאת התקציבים ועמידה ביעדי התקציב הנדרש. עם קבלת התוכנית הכוללת מהרשות ואישורה מבחינה כספית גם על ידי משרד האוצר, ניתן יהיה לבחון תעדוף וחלוקת משאבים, גם לנושאים הרבים שהוצגו על ידי הרשות כנדרשים בתקופה זו בעקבות המלחמה והשלכותיה, וגם לנושא החשוב של הנשרים.
"ב־2024 יחידת ינשוף תתוקצב בהיקף דומה לזה שהיה בשנתיים הקודמות. איוש תקני היחידה מתבצע על פי מכרזי רשות הטבע והגנים, ולמיטב ידיעת המשרד, התקנים בשלבי איוש. הגדלת התקציב לא תתרחש השנה בשל דרישות תקציביות נוספות על חשבון חוק השקיות המממן את היחידה". (התשלום על השקיות בסופר עובר לקרן לטובת הסביבה. התקציב לטיפול בנשרים מגיע מקרן הניקיון).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו