הם מתקשרים למבוגרים דוברי רוסית ומציעים להוזיל את שירותי התקשורת שלהם. לצורך כך הם מבקשים את פרטי האשראי – ומהרגע שהם עוברים אליהם, מתחילים החיובים: כמה עשרות שקלים לחודש, לתקופות ארוכות ככל האפשר.
זה היה המקרה של זוג מבוגרים מצפון הארץ. בתם גילתה חיובים של 30 שקלים בחודש, ביקשה לבטל את העסקה – וסורבה על ידי מציעי השירות. הם הודיעו כי עליה לחכות לתום תקופת החוזה והחיובים ייפסקו. בחברת האשראי לא הסכימו לבטל את החיוב. כשהגיע מועד הסיום המובטח, היא ראתה שהחיובים נמשכים.
משהבינה שלא תוכל לבטל את העסקה – היא ביטלה את כרטיס האשראי והחלה במסכת הבירוקרטית של העברת פרטי הכרטיס החדש של הוריה לכל נותני השירותים החיוניים.
אחרי שהתבקשו להפסיק, מציעי השירות המשיכו להתקשר לזוג המבוגרים והודיעו שהם חייבים עוד כספים. כשהבת ניסתה לחסום את המספר, הם התקשרו ממספרים אחרים
כמו כן, היא פנתה למציעי השירות בבקשה שלא יתקשרו אליהם יותר. אולם, הם המשיכו להתקשר ואף הודיעו לזוג המבוגרים שהם חייבים עוד כספים. כשהבת חסמה את המספר, הם התקשרו ממספרים אחרים. תלונות דומות נגד החברה – "איי פיי לס" – מוכרות לעמותה החדשה לצרכנות ונמצאות ברשתות החברתיות. טרם התקבלה תגובת החברה.
"הזויים וחצופים!"
אחת הגולשות כתבה כי גם אחרי שהצליחה לבטל את החיוב בחברת כרטיסי האשראי, היא גילתה חיוב נוסף על שם אותה חברה הכתוב אותו דבר רק מימין לשמאל באותיות באנגלית – והבינה שעליה לפנות שוב לחברת האשראי. גולשת אחרת כתבה שביטלה את הכרטיס ביום העסקה והם המשיכו להתקשר.
"כולי רותחת כי הם מתקשרים ממספרים שונים, מטרידים ושולחים הודעות ווטסאפ שיש חוב מולם… הזויים וממש חצופים!" החברה הזו רשומה בנס ציונה בבעלות שלושה ישראלים ואת תגובתה לא ניתן היה להשיג.
החברות מפעילות לחץ כדי להציע הוזלת שירותי תקשורת, מוצרי קוסמטיקה, ביטוח למוצרי חשמל, איתור כספים אבודים, ביטוחי בריאות; ומתחזות לבנק או לחברת אשראי
הונאות קשישים ואוכלוסיות מוחלשות הם מכת מדינה שלפי הערכות גורמת לנזקים של מאות מיליוני שקלים בשנה. על פי רוב מדובר בהצעה של שירותים פיקטיבים או במכירת מוצרים עם גביית יתר.
בעמותה החדשה לצרכנות מציינים שלפי התלונות שהתקבלו אצלה, אותן חברות מנצלות חולשה, מפעילות לחצים והשפעה בלתי הוגנת כדי להציע עסקאות להוזלת שירותי תקשורת, רכישת קוסמטיקה בקניונים, ביטוח למוצרי חשמל בעת התקנת מוצר או תיקונו, איתור כספים אבודים, ביטוחי בריאות; ומתחזות לבנק או לחברת אשראי בטענות שווא – ולאחר קבלת הסיסמה מרקונים את החשבון.
לפנות לחברה ולתבוע
עו"ד הדס יעקובזון מהעמותה מציינת שמתבקשת פנייה לחברת האשראי כדי לבטל את העסקה, אך היא לא תמיד תועיל. במקרה שאין תמורה לתשלום על מוצר, חברת האשראי יכולה לבטל את העסקה, אך בכל הנוגע לשירותים מתמשכים היא תתקשה לפעול ולבטל חיובים עתידיים – וגם ביטול הכרטיס לא תמיד יעזור.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצבים כאלה היא לפנות לאותן חברות בכתב ולדרוש הפסקת חיוב והחזר הכספים, ולאחר מכן להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.
עו"ד יעקובזון: "לצערנו, הקושי האמיתי של הצרכנים בכלל והאוכלוסיות המוחלשות בפרט, היא שהמחוקק נותן להם הגנה משפטית באמצעות חוק הגנת הצרכן, אך בכדי לקבל אותה עליהם לפעול בכלים משפטיים ולא ניתן לקבל את ההגנות הללו באופן אוטומטי.
"לצערנו, המחוקק נותן לצרכנים הגנה משפטית באמצעות חוק הגנת הצרכן, אך בכדי לקבל אותה עליהם לפעול בכלים משפטיים ולא ניתן לקבל את ההגנות הללו באופן אוטומטי"
"אבל, חשוב להבין שההליך של הגשת תביעה קטנה הוא פשוט ויעיל, וניתן לעשות זאת ללא ידע משפטי מוקדם ולעיתים, ההגשה לכשעצמה, מביאה לכך שהחברה מפסיקה את החיובים ומשיבה את הכספים".
"סוגרים להם את החמצן"
בקרוב אמורה להגיע לוועדת הכלכלה הצעת חוק שאושרה השבוע בוועדת השרים, שתאפשר לרשות להגנת הצרכן להגביל סליקה של בתי העסק החשודים כבר בשלבים המוקדמים. בשלב שבו יש חשד סביר לראיות של הפרת חוק הגנת הצרכן בנסיבות מחמירות, הרשות שולחת הודעה לבית העסק על כך שבכוונתה להטיל עיצום כספי ובסוף לקבל החלטה בעניין.
"זה חשוב כי אם עד עכשיו היה אפשר להטיל עיצום כספי והחברה תספוג אותו, פה לא מאפשרים להם לפעול כחברה, סוגרים להם את החמצן – ומחר לא יוכלו לנהל עסקאות"
לפי ההצעה החדשה, בשלב הזה תישלח הודעה גם לחברת האשראי שתמשיך לגבות את התשלום מהצרכנים אבל תשמור אותו אצלה ולא תעביר לעסק, כדי למנוע פגיעה מהצרכן אם יתברר שהעסק אכן מפר חוק. בשלב שבו תתקבל החלטה סופית, הרשות תיידע את חברת הסליקה שתוכל להחזיר את הכסף לצרכן ולהפסיק לסלוק את העסק.
"זה חשוב ומשמעותי כי אם עד עכשיו היה אפשר להטיל עיצום כספי והחברה תספוג אותו, או בזה שיסגרו חברה ויפתחו חדשה או לא ישלמו וישכחו ממנו, פה לא מאפשרים להם לפעול כחברה אם היא נמצאה כמעוולת, סוגרים להם את החמצן ומחר הם לא יוכלו לנהל עסקאות", אומרת אניטה יצחק, סגנית הממונה וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
הרגולציה עובדת לאט
ההצעה מחייבת תיקון בחוק הגנת הצרכן, חוק נתוני אשראי וביחס להוצאה לפועל. "לצערנו הרבה מעוולים לא רק פוגעים בצרכנים, אלא שברגע שמחליטים להפסיק להם את התזרים, בתי העסק פותחים ללקוחות תיק בהוצאה לפועל, ובהודעה להוצאה לפועל נוכל לעצור את הטיפול בתיקים האלה ובשלב ההחלטה גם לסגור אותם ולא לאפשר להם לפתוח תיקים נוספים נגד צרכנים", הוסיפה.
הרגולציה עובדת לאט והחוק הזה אמור להבשיל רק עכשיו, שלוש וחצי שנים אחרי שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא. תחולת ההפרה של בתי העסק נוגעת לכל ענף ושירות שהפר הוראות ליבה של חוק הגנת הצרכן, לעסקים שהטעו צרכנים, הפעילו השפעה לא הוגנת או לא נתנו להם את זכות הביטול לעסקה, ששונה בין מכירה פנים מול פנים לבין מכירה מרחוק.
"יש כאלה שמרימים טלפון לקשישים, מספרים שעלו בהגרלה ומבקשים פרטי אשראי ושולחים מוצרים שהם לא צריכים ולא ביקשו. לזה קראנו 'עושק הקשישים' וזו תופעה שמיגרנו"
איזה סוג של בתי עסק חשודים בדבר הזה בדרך כלל?
"כשאנחנו מזהים הפרה שנעשית באמצעות דפוס חוזר ושזו שיטת העבודה של העסקה, שהפגיעה היא כלפי אוכלוסיה חלשה, כמו קשישים, אנשים עם מוגבלויות, עולים, קטינים וחסרי ישע, אלה הקריטריונים שבהם נפעיל את הסנקציה.
"בשטח פגשנו שלל עסקים שפעלו בשיטות האלה: טלמרקטינג, כאלה שמרימים טלפון בעיקר לקשישים, מספרים שעלו בהגרלה ומבקשים פרטי אשראי ושולחים להם מוצרים שהם לא צריכים ולא ביקשו – וחייבו אותם. לזה קראנו 'עושק הקשישים' וזו תופעה שמיגרנו, החברות האלה לא פועלות היום ולגבי אלה שכן, האכיפה נגדם נמשכת.
דוגמה לעוקץ טלפוני
עלייה בהונאות
"הייתה תופעה של דפוס דומה בכאלה שהציעו אחריות למוצרי חשמל שאינו ממש ביטוח אבל כך זה הוצג. כל חודש צרכנים שילמו סכום קבוע וברגע שהיה צריך תיקון למוצר פתאום לא היה כיסוי לביטוח. היום יש תופעה של עוקץ פיננסי, שזה שם כללי להטעיות ופגיעה בתחומים של תיווך להלוואות, איתור כספים אבודים, דירוג נתוני אשראי, ייעוץ לזכויות רפואיות וייעוץ למחזור משכנתה.
"ככלל, יכול להיות שהפגיעה תהיה בתחום אחר ואם נמצא שהוא ענה להגדרות ומפר בנסיבות מחמירות בתחום הרכב או אחר נבצע אותה פעולה". ברשות ממליצים להירשם למאגר החדש יחסית שהם מפעילים, 'אל תתקשרו אליי', שכולל רק מספרי טלפון ללא שם. לאחר ההרשמה, המשווקים לא אמורים לפנות לאותם מספרים.
כל התופעות האלה מגבירות את תחושת חוסר המוגנות. בדיון שנערך בוועדה בראשותה, ח"כ מירב כהן ציינה ש"מפרוץ המלחמה יש מגמה מטרידה של התגברות מקרי עושק וניצול כלכלי של זקנים ושורדי שואה", והוסיפה ש"המשטרה צריכה לעשות בדק בית כדי לראות איך מקרים כאלה עדיין קורים".
לפי חלוקת העבודה בפועל, המשטרה אמורה לחקור גביית כספים שלא ניתנה להם הסכמה כחשד לגניבה. כאשר צרכנים מקיימים איזושהי אינטראקציה עם בתי עסק ויש חשד לגביית יתר, החקירה חונה אצל הרשות להגנת הצרכן. במקרים שבהם יש גבייה בהסכמה מבלי שסופק השירות או המוצר, התיק יכול ליפול על שני הגופים – וייבחן בהתאם לנסיבות.
"מי שפגע ב'עושק הקשישים' לא פוגע יותר. עוקבים אחרי בעלי העסק שפוגעים ועושקים אחרים. אנחנו ממליצים לפנות אלינו, להיות ערים לקשישים ומי שמסתירים שנפלו קורבן"
בתשובה לשאלה האם החקיקה החדשה תבלום את התופעה, סגנית הממונה ברשות עונה כך: "שמנו בראש סדרי העדיפויות את התופעה של פגיעה בצרכנים, בדגש על אוכלוסיות חלשות, ופועלים כל העת באכיפה והסדרה למגר אותה. בימים אלה מגיעות להבשלה כמה הוראות חקיקה שאמורות להצעיד אותנו קדימה בטיפול בתופעות האלה. כל אחד שנפגע חווה תחושה של (חוסר מוגנות) – והשאלה מה נעשה ברמה הרוחבית.
"מי שפעל ופגע ב'עושק הקשישים' לא פוגע יותר. אנחנו עוקבים אחרי בעלי העסק, ומצאנו כאלה שפוגעים ועושקים אחרים. אנחנו ממליצים לפנות אלינו, להיות ערים לאוכלוסייה קשישה ולכאלה שמתביישים שנפלו קורבן ומסתירים. במקביל, אנחנו לא מחכים ופועלים במערך המודיעין לאתר את התחומים והחברות והצרכנים שנפגעו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בלי להוסיף מנגנון בבנק ישראל של חסומים זה בזבוז זמן. פעם כדי לפתוח מספר בית עסק… היה מגיע סוכן ומספק מכשיר גיהוץ.. אחר כך נעשה הכל פשוט יותר. אולם היום זה כמעט לא קיים. חברות כמו טרנזילה או קרדקום קיבלו רישיונות ובדקות ניתן לפתוח מסוף. חסימה צריכה להיות כזו שלא ניתן לפתוח במקומות אחרים.
הפעילות הזו נפוצה בעיקר במגזר הרוסי… מקרי סעד שמציעים להם לבקש החזר מס תמורת כאלף ש"ח לבדיקה.. כאשר הנוכלים יודעים מראש שאין סיכוי. הרבה פשוט נשברים מהלחץ האינסופי וההצקות בטלפון.. נדרשת פעילות הסברתית בשטח. בערוצים הרלוונטיים