ישראל ממשיכה להביע התנגדות פומבית למפת הדרכים הנוכחית של מועצת השלום לפירוק חמאס מנשקו ברצועת עזה.

"ישראל לא תיסוג מהקו הנוכחי ברצועת עזה", מסר גורם ישראלי, "ותמשיך לחסל כל איום על אזרחינו ועל חיילינו".

מוקדם יותר היום אמר דובר ישראלי בכיר כי מפת הדרכים לפירוק הנשק בעזה "אינה משקפת את עמדותיה של ישראל".

במועצת השלום וכן גורמים אמריקאים אנונימיים הביעו תסכול מההסתייגות הישראלית, וציינו כי ירושלים הייתה מעודכנת במלואה בתנאי ההסכם במשך חודשים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק דורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו לכנס מייד את הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי לאסור על כניסתו של כוח ייצוב בינלאומי לעזה – מהלך שאושר בקבינט בשבוע שעבר.

הקבינט אישר את המהלך המאפשר כניסה של 200 חיילים מ"מדינות ידידותיות" לרצועה. כוחות הייצוב ייפרסו תחילה לאורך גבולותיו של אזור הומניטרי ניסיוני בעזה, המתוכנן על ידי מועצת השלום באזור העיר החרבה רפיח.

על פי ההחלטה, כניסת הכוחות עדיין תהיה כפופה לאישור פרטני של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער.

במכתב ששיגרו לנתניהו, טענו שני הפוליטיקאים מהימין הקיצוני כי ההחלטה התבססה על "מידע שגוי", וכי מפת הדרכים של מועצת השלום לעזה "מסוכנת לישראל ועומדת בסתירה מוחלטת לפירוק חמאס מנשקו ולפירוז עזה".

השניים קוראים לכנס מחדש את הקבינט כדי לבטל את ההחלטה מהשבוע שעבר, וכן "לקבל החלטת קבינט מניעתית שתחסום את יישום מפת הדרכים שפרסמה מועצת השלום, ולחייב את המועצה לתקן את המתווה כך שיעלה בקנה אחד עם יעדי המלחמה וההתחייבויות שניתנו לישראל".

בית המשפט העליון ממליץ למשוך את העתירות שהוגשו נגד החקיקה האוסרת על סוכנות הסעד הפלסטינית אונר"א לפעול בישראל, ומגבילה את פעילותה בגדה המערבית ובעזה.

ההמלצה ניתנה בתום דיון שנערך היום, ובו הביעו השופטים ספקנות באשר לטענה כי זכויות הפלסטינים נפגעו מהפסקת פעילותה של אונר"א. טענה זו הועלתה על ידי ארגון הסיוע המשפטי "עדאלה", שהגיש את העתירה.

השופטים ציינו כי הרשות הפלסטינית וארגונים נוספים ממשיכים לספק מענה לצרכיהם של מי שנעזרו בעבר בשירותי הסוכנות.

בפתח הדיון החלה חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) לצעוק על עורך הדין שועאע מסארווה מנצור מטעם "עדאלה". עד מהרה התפתחו חילופי צעקות שכללו גם את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בעוד מאבטחי בית המשפט מנסים להרגיע את הרוחות.

גוטליב ובן גביר קראו למנצור "להסתלק מפה", ואמרו כי העובדה שהוא מחזיק ברישיון עריכת דין היא "חרפה ללשכת עורכי הדין".

מנצור לא נשאר חייב, וכינה את בן גביר "אפס" ו"עבריין", בהתייחסו להרשעותיו הפליליות הרבות של השר לביטחון לאומי, הכוללות הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור.

חברות הכנסת טלי גוטליב ויוליה מלינובסקי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר משתתפים בדיון בבית המשפט העליון בירושלים בעתירות נגד חוקי אונר"א שאישרה הכנסת. 3 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

באוקטובר 2024 אישרה הכנסת ברוב עצום שני חוקים האוסרים על פעילות אונר"א בשטח הריבוני של ישראל, לרבות מזרח ירושלים, ומונעים מרשויות המדינה לשתף פעולה עם הסוכנות.

החקיקה קודמה בעקבות עדויות לחדירת חמאס לשורות אונר"א, השתתפותם של חלק מעובדי הסוכנות במעשי הטבח של השבעה באוקטובר, וההסתה הפרועה נגד ישראל ויהודים ברשת החינוך הענפה שלה.

באוקטובר 2025 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת מייעצת שאינה מחייבת, ובה קבע כי ישראל מחויבת מבחינה משפטית לאפשר את פעילות אונר"א.

ישראל דחתה את הפסיקה והבהירה כי היא "לא תשתף פעולה עם ארגון הנגוע בפעילות טרור".

דיון בבית המשפט העליון בירושלים בעתירות נגד חוקי אונר"א שאישרה הכנסת. 3 באוגוסט 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לפי דיווח באתר וואלה, שירות הביטחון הכללי החליט לשחרר מהכלא את ג'יבריל זביידי, תושב ג'נין, בכיר בפת"ח ואחיו של זכריה זביידי, המשמש כיום כראש רשות האסיר ברשות הפלסטינית.

משרד החינוך הזהיר בשנה שעברה עשרות בתי ספר חרדיים כי יאבדו את רישיונם עקב אי-לימוד מקצועות ליבה, כמו מתמטיקה ואנגלית. הדברים עולים מתוך תגובה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ בדצמבר 2025.

על פי דיווח בחדשות 12, התגובה, שהוגשה במסגרת עתירה נגד העברת כמיליארד שקלים לבתי ספר חרדיים, חושפת כי כ-31 מוסדות חינוך המזוהים עם המפלגות החרדיות בכנסת קיבלו אזהרות מסוג זה.

עוד צוין במסמך כי משרד החינוך הציע לכל בתי הספר הזדמנות לתקן את הליקויים, וכי רק שלושה מהם סירבו לעשות זאת ואיבדו את מעמדם כחלק מהרשתות המפלגתיות.

בנוסף, התגובה מפרטת כי משרד החינוך רואה בבתי ספר המלמדים לימודי חול בחלק מהשכבות בלבד ככאלה שעומדים בקריטריונים שלו. זאת, בניגוד לעמדת משרד האוצר, שלפיה מוסדות שאינם מלמדים לימודי חול עד כיתה ח' אינם עומדים בדרישות.

לפי הקריטריונים של משרד האוצר, 32% מהמוסדות החרדיים אינם מלמדים את מקצועות הליבה הנדרשים, ויש להוציא 171 בתי ספר מהרשתות שאליהן הם משתייכים.

במקביל, בחדשות 13 דווח אמש כי חרף טענות הפוכות, בשלוש השנים האחרונות משרד החינוך לא שלל תקצוב מבתי ספר שלא לימדו ליבה. בפועל, קוזז פחות מחצי אחוז מתקציב רשת החינוך של יהדות התורה.

ממצאי התחקיר עולים בקנה אחד עם דוח מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2025. הדוח מצא כי רק שבריר מבתי הספר היסודיים לבנים במגזר החרדי, שאינם מלמדים את תוכנית הליבה כנדרש בחוק, סופגים סנקציות כלשהן.

למרות היעדר לימודי הליבה במערכת החינוך החרדית, ועדת הכספים של הכנסת צפויה להצביע מחר על הקצאת 200 מיליון שקלים נוספים לבתי ספר חרדיים.

אילוסטרציה: תלמידים חרדים לומדים בכיתה בבית הספר בביתר עילית, 16 באוגוסט 2015 (צילום: מנדי הכטמן/פלאש90)