אחת מסדרות רמדאן המדוברות המשודרות בימים אלה היא "אל-חַשַאשִין", העוקבת אחרי אחד מארגוני הטרור הראשונים בתולדות האסלאם. אלא שאין מדובר רק בסדרת אקשן מהנה, אלא בנושא מטריד מאד ואקטואלי למרבה הצער.

*  *  *

מנהיג דת פנאטי באיראן, המנהיג כת משיחית, שולח מחבלים למשימות התאבדות, תוך שימוש משולב בשטיפת מוח ובסמים. אין מדובר במנהיגי המהפכה האסלאמית בטהראן, בחמאס, אל-קאעדה או בדאעש, אלא בכת שיעית מהמאה ה-11.

מנהיג כת משיחית פנאטית באיראן שולח מחבלים למשימות התאבדות בסיוע שטיפת מוח וסמים. אין מדובר במנהיגי המהפכה האסלאמית בטהראן, בחמאס, אל-קאעדה או דאעש, אלא בכת שיעית מהמאה ה-11

כת ה"חשאשין" (מעשני החשיש) חוזרת לחיינו שוב ושוב, קודם במשחק המחשב הנפלא Assassin Creed וכעת בסדרת רמדאן מושקעת עם שחקנים מצריים.

הסדרה החדשה מעוררת חששות וביקורת במצרים ובעולם הערבי כולו. רוב השיח בתקשורת והרשתות החברתיות במצרים הוא על הקשר האידיאולוגי בין הטרור בימי הביניים ל"אחים המוסלמים", תנועה אסלאמית שנרדפת כיום ברוב העולם הערבי.

האם האסלאם הפוליטי הינו לגיטימי? רוב הביקורת מופנית כנגד תופעת ה"תַכְּפִיר", כלומר האשמת קבוצות שלמות בחברה בכפירה והתרת דמן.

למרבה הצער, באזורנו כולם יודעים כי אין מדובר רק בסיפור אימים על כת רצחנית מטורפת ונוראית מלפני אלף שנה, אלא על אקטואליה מזרח תיכונית ממש. מי היו אותם חשאשין?

טרור שיעי בנוסח ימי הביניים

החשאשין לא היו ארגון הטרור הראשון בימי הביניים, אך ללא ספק המרתק והמוזר שביניהם. כבר בראשית האסלאם היו קבוצות אנרכיות שלא הכירו בסדר הקיים. הראשונים היו ה"חַ'וַּארִג'" (הפורשים) שנטשו את מחנהו של הח'ליף הרביעי עלי בן אבי טאלב, בן דודו של הנביא מחמד, החשיבו אותו לבלתי ראוי ורצחו אותו ב-660 לספירה.

למרבה הצער, באזורנו כולם יודעים כי אין מדובר רק בסיפור אימים על כת רצחנית, מטורפת ונוראית מלפני אלף שנה, אלא על אקטואליה מזרח תיכונית ממש. מי היו אותם חשאשין?

במאה העשירית פעלה קבוצת הטרור הראשונה בעולם השיעי, תחת השם "קַרַאמִטַה" (חסידי חמדאן קרמט), שיעים אסמעאילים שפעלו בעיקר נגד העולם הסוני. הם רצחו את עולי הרגל למכה, גנבו את האבן השחורה ב-930 לספירה, לקחו אותה לבחריין והשיבו אותה (כנראה רק חלק קטן ממנה) רק אחרי 22 שנה.

במאה ה-11 נוסדה באיראן כת החשאשון. זה היה כמובן כינוי גנאי לקבוצה האנרכיסטית ובני הכת כינו עצמם "נִזַאריה", מתוך נאמנות לאמאם-ח'ליף הפאטמי המצרי נזאר שנרצח ע"י יריביו.

בנו של האמאם (המנהיג הרוחני) שברח מרודפיו הגיע עד לאיראן, שם ייסדו חסידיו כת בהרי אלבורז (צפון איראן), שבסיסה היה במבצר אַלַמוּת במקום אסטרטגי על ראש צוק. בראש הכת המסתורית עמד המטיף והתועמלן חסן צבאח. הוא אימן צעירים, שטף את מוחם באידיאולוגיה השיעית בגרסתה הקיצונית והמשיחית.

הצעירים כונו "פידאיוּן" (אלה המוכנים להקריב עצמם) ונשלחו למשימות התנקשות. רוב ההתנקשויות התבצעו ברצח טקסי מזעזע עם פגיון זהב, לרוב במקומות הומים, כארמונות ומסגדים בתפילת יום השישי. כך, בהיעדר אמצעי תקשורת כמו בימינו, הצליחו החשאשון לזרוע אימה בקרב ההמונים.

עם הזמן הקימה הכת שלוחות גם בסוריה. הבסיס העיקרי בסוריה היה מצודת מַסְיַאף, לא רחוק מהעיר חמה. ממצודות אלה יצאו המתנקשים לפגוע בכל אויביה "הכופרים" של הכת: מנהיגים בולטים בעולם המוסלמי הסוני וגם מנהיגי הצלבנים, כולל מלך ירושלים. אפילו המנהיג הדגול סלאח א-דין אל-איובי נמנע מחיסולם של החשאשין אחרי שכמעט נרצח ע"י סוכניהם השתולים בארמונו בקהיר.

הצעירים כונו "פידאיוּן" (אלה המוכנים להקריב עצמם) ונשלחו למשימות התנקשות. רוב ההתנקשויות התבצעו ברצח טקסי מזעזע עם פגיון זהב, לרוב במקומות הומים, כארמונות ומסגדים בתפילת יום השישי

בעולם הנוצרי סיפרו סיפורי אימה על כת המסוממים, והמילה חשאשין מהמילה חשיש התגלגלה לשפות הלטיניות ונוצרה המילה Assassin למתנקש והתנקשות.

הפלג האלים של הכת חוסל בסופו של דבר במאה ה-13 באיראן ע"י המונגולים ובסוריה ע"י השושלת המוסלמית הממלוכים. אך הזוועה והעוצמה של מעשיהם וסיפורי האימה על המתאבדים שטופי המוח המסוממים מהדהדים עד לימינו.

חוקרים עדיין מתווכחים לגבי המוטיבציה למעשיהם, האם אכן נטלו סמים או שפעלו מתוך אמונה בלבד? ואולי כמו היום, נותר הקשר ההדוק בין סמים לטרור. אין ספק כי לסיפורים על החשאשין נוספו אגדות, כגון בסיפורי המסע של מרקו פולו מהמאה ה-13, עד שקשה להבדיל בין דמיון למציאות.

נושא אקטואלי לצערנו

השבוע כתב הרופא ואיש התקשורת המצרי ח'אלד מונתסר מאמר בעיתון "אל-וטן" המצרי.

حسن الصباح ومتلازمة الماسادا – الوطن https://t.co/pH5DFll1yP

— Dr.Dinah AyAsh. PhD. FHEA. MSc. BSc (Hons). D×2 (@DinaHipatia) March 16, 2024

המאמר התפרסם גם בערוץ "אל-ערביה". במאמר המערכת היטיב מונתסר לבטא את המחשבות שמעלה הסדרה במחשבותיהם של הצופים ברחבי המזרח התיכון.

בעולם הנוצרי סיפרו סיפורי אימה על כת המסוממים, והמילה חשאשין מהמילה חשיש התגלגלה לשפות הלטיניות ונוצרה המילה Assassin למתנקש. סיפורי הזוועה על המתאבדים המסוממים עדיין מהדהדים

למרבה הצער, קטע הפתיחה של הסדרה המראה פעולת טרור מלפני כאלף שנה, מזכיר אירועים אקטואליים למדיי במציאות המזרח תיכונית. אז דקרו המתאבדים בפגיון זהב את ליבם של הקורבנות, כיום המתאבד מפוצץ את עצמו עם חגורת נפץ או יוצא לפיגוע שממנו בד"כ לא ייצא חי. האמצעים השתנו אך האידיאולוגיה המטורפת של הטרור נותרה בעינה.

הרופא מחפש הסבר פסיכולוגי

כרופא, מונתסר מנסה להבין את הפסיכולוגיה של מעשי ההתאבדות והטרור לאורך ההיסטוריה. ממש כמו היום, כך הוא מציין, ישנן שתי דמויות מרכזיות: המנהיג הטרוריסטי בעל האידיאולוגיה הרדיקלית שאינו מוכן לשום פשרה או שיח ובטוח לחלוטין בצדקת דרכו. הוא בד"כ דמות כריזמטית בעלת יכולות שכנוע. הדמות השנייה היא של הצעירים המצייתים למנהיג ציות עיוור ללא כל שיקול דעת עצמאי.

מונתסר מסביר כי המשותף לשתי הדמויות הוא התפיסה של מעין "בריחה למצדה" – תחושה שהחברה נגדם וכי אין להם מנוס מלבד ההקרבה וההתאבדות (להפוך ל"שהידים"). כניעה אינה בגדר אופציה כלל.

החשאשין של היום, כך קובע מונתסר, הם ארגוני הג'יהאד והמיליציות הפרו-איראניות (כלומר טרור של קנאים סונים ושיעים). המשותף למתגייסים לארגונים אלה הוא אבדן המסגרת החברתית התומכת וזעם כלפי חברה שקיפחה אותם, ותחושה שהארגון מעניק להם מסגרת אלטרנטיבית של כבוד וזהות חדשה ומהפכנית. בנוסף, הצעירים חשים בארגון הטרור ריגוש והרפתקנות שחסרים להם בחיי היומיום.

קטע הפתיחה של הסדרה המראה פעולת טרור מלפני כאלף שנה, מזכיר אירועים אקטואליים למדיי במציאות המזה"ת. אז דקרו המתאבדים בפגיון זהב את לב הקורבנות, כיום המתאבד מפוצץ את עצמו

לטענתו, הזרזים של הטרור בימי הביניים ובימינו נותרו דומים: עוני, אבטלה, עושק של השלטון והיעדר אופק להתקדמות בחיים. הטרור ממלא את הריקנות של הצעירים ומעניק מטרה לחייהם. מונתסר מסכם את מאמרו כך: "המצטרפים לארגונים בד"כ מתאפיינים בחשיבה חד-ממדית, מביטים לאופק אחד בלבד שסופו הוא ההקרבה, ממש כמו סוס שדוהר ואינו מביט לצדדים".

השחקן המצרי כרים עבד אל-עזיז אמנם משחק בסדרה את חסן צבאח, גדול הטרוריסטים של ימי הביניים. אך הצופים רואים למעשה את מנהיגי הטרור של היום: המתים – אוסאמה בן לאדן, איימן א-זואהירי, אבו בכר אל-בגדאדי, קאסם סולימאני והחיים – עלי ח'מנאי, חסן נסראללה וכמובן יחיא סנוואר וחבריו.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q