עד שיחתם האחרונה ביום שני השבוע (18 במרץ), הנשיא ג'ו ביידן נהג בבנימין נתניהו שלא כהלכה. הוא סירב להזמין אותו לבית הלבן על אף שזוהי מחווה סטנדרטית. אולי זכר את השתובבותם שלוחת הרסן של הפעוטות לבית נתניהו בחדר הסגלגל של ביל קלינטון עוד ב-1996.

ביידן נועד עם נתניהו אך ורק במסדרונות בניין האו"ם ולא בוושינגטון. לפי המדווח, ביידן כינה את נתניהו בתואר "asshole" והוסיף והגדיל זלזול על עלבון בכנותו אותו בתואר "bad f…ing guy". כך אין מתנהגים כלפי מנהיג של מדינה קרובה. זה מעליב וככה לא עושים.

ביידן נועד עם נתניהו אך ורק במסדרונות בניין האו"ם ולא בוושינגטון. הוא כינה אותו "asshole". והוסיף והגדיל זלזול על עלבון בכנותו אותו "bad f…ing guy". כך אין מתנהגים כלפי מנהיג של מדינה קרובה

מנהיג הרוב בסנאט האמריקאי, הסנטור היהודי ותומך ישראל מושבע צ'אק שומר חרג מכללי הנימוס המדיני בקבעו, במליאת הסנאט, כי ישראל בהנהגתו של נתניהו "איבדה כיוון" והיא צריכה בחירות והנהגה חדשה.

הסנטור שומר נשא דברים אלה בעודו עונד את סיכת החטופים הצהובה והמרגשת, סיכה שנתניהו משום מה טרם נצפה עונד. שומר הוא ממובילי התמיכה האמריקאית בישראל. סביר שעמדותיו היום משקפות את אלו של הקהילה היהודית מחר, אותה קהילה שהיא המסד לכוחנו במסדרונותיה של מעצמת העל של דורנו. אך צ'אק שומר שגה, כי על פניה, זוהי התערבות בענייניה של מדינה זרה וברצון בוחריה. ככה לא עושים.

הספיקרית לשעבר (הדמוקרטית) של בית הנבחרים האמריקאי, ננסי פלוסי, וכן הסנטור הדמוקרטי הפרו-ישראלי רוברט מננדז, מתחו גם הם ביקורת על נתניהו, כולל על הימנעותו מאמירה כי ילך לבחירות בהמשך. גם כאן, החלטת הציבור הישראלי אינה מעניינם. ככה לא עושים.

המועמד הרפובליקאי לנשיאות דונלד טראמפ הגזים בביקורתו על נתניהו. לאחר בחירות 2020 נזף טראמפ בנתניהו, וטען כי הלה "בגד בו" והיה המנהיג הזר הראשון לברך את ביידן על נצחונו, בעוד שהוא, טראמפ, כלל לא מקבל את תבוסתו בבחירות. "F… him", שחרר אז טראמפ בוננות מקורית שאינה עולה בקנה אחד עם הנימוס המתבקש בין מנהיגים.

טראמפ הגדיל לעשות כעת, כשהטיף לנתניהו: "אתה צריך לסיים את המלחמה בעזה. לעשות את זה מהר, ולחזור לעולם של שלום". זוהי לכל הפחות עצה מיותרת אם לא בלתי קבילה. ככה לא עושים.

טראמפ הגדיל לעשות כעת, כשהטיף לנתניהו: "אתה צריך לסיים את המלחמה בעזה. לעשות את זה מהר, ולחזור לעולם של שלום". זוהי לכל הפחות עצה מיותרת אם לא בלתי קבילה. ככה לא עושים

יואב גלנט חרג מגדר המותר והאסור כאשר מתח ביקורת על ההפיכה המשטרית במרץ 2023. נתניהו פעל במסגרת סמכויותיו כראש ממשלה כשפיטר אותו מתפקידו כשר הביטחון. גלנט היה צריך לדבר על כך באופן פרטי עם ראש הממשלה ולא לצאת לציבור ללא התראה.

כעת מסרב שר הביטחון גלנט להביא למליאת הכנסת את חוק הגיוס המשופצר ובכך הוא מונע בפועל מראש הממשלה לקדם את מדיניותו. גלנט פועל בדרכים לא מקובלות מול ראש הממשלה. ככה לא עושים.

בני גנץ פעל עצמאית כמיניסטר. על אף שיידֵעַ את נתניהו בדבר כוונתו לנסוע לוושינגטון – לא קיבל מראש הממשלה אישור מפורש ומלא לנסיעה, סדר יום מוסכם ונושאים שיש להעלות מול הממשל האמריקאי. מבחינת הנוהל, גנץ שגה. ככה לא עושים.

מפקד אוגדה 98, תא"ל דן גולדפוס, נשא נאום תקיף ופרוגרמטי (אולי בעקבות האלוף יאיר גולן שהתריע בשעתו מפני תהליכי פנים מעוררי חלחלה). כגולן לפניו, גם גולדפוס שגה בכך שעקף את שרשרת הפיקוד, פנה ישירות לפוליטיקאים ודחק בהם "להיות ראויים לאותם לוחמים שקיפחו את חייהם, לאותם אנשי המילואים שלא עניין אותם מאיזה צד הם ונלחמים זה לצד זה".

אין זה מתפקידו של קצין במדים ובחגור להטיף מוסר לפוליטיקאים. בדין נזף בו הרמטכ"ל, וטוב עשה תא"ל גולדפוס שהתנצל על השגגה שיצאה מתחת ידו , והבין שככה לא עושים.

כעת מסרב שר הביטחון גלנט להביא למליאת הכנסת את חוק הגיוס המשופצר ובכך הוא מונע בפועל מראש הממשלה לקדם את מדיניותו. גלנט פועל בדרכים לא מקובלות מול ראש הממשלה. ככה לא עושים

על צד הפרוצדורה, שוגים האישים הללו ועמם רבים אחרים שלא הוזכרו כאן. כך באמת אין נוהגים. אבל על צד התוכן אישים אלה, אוהבי ישראל ומשרתיה, מתבטאים מדם ליבם והם צודקים ועוד איך.

נתניהו הוא ראש ממשלה חד-פעמי ולא היה לנו עוד שכמותו. השוואה חלקית שלו לראשי ממשלה קודמים היא מאלפת.

1

שר החינוך בממשלת בן-גוריון, זלמן ארן, התבטא שהוא הולך אחרי ב"ג בעיניים עצומות ורק מפעם לפעם פוקח עין תורנית כדי לוודא שבן-גוריון אינו פוסע בעיניים עצומות. בן-גוריון היה עריץ פוליטי במידה ידועה אך הוא הקים מדינה וידע אנה מועדות פניו לתועלת האומה.

נתניהו פועל לטובת עצמו ומשפחתו. הוא מקריס את הגבולות בין משפחתו למדינתו ומתחקר מועמדים למשרות רגישות בשאלה אם המועמד יהיה נאמן לו אישית.

2

משה שרת, הדיפלומט האולטימטיבי, הבין אל נכון עד כמה תלויה בעמים היא ישראל הזעירה.

אין כן פני הדברים אצל נתניהו, המעז לחרף ולגדף את נשיא ארה"ב, בעלת בריתנו, ולסובב בכחש את הקנצלרית הנדיבה של גרמניה.

על צד הפרוצדורה, שוגים האישים הללו ועמם רבים אחרים שלא הוזכרו כאן. כך באמת אין נוהגים. אבל על צד התוכן אישים אלה, אוהבי ישראל ומשרתיה, מתבטאים מדם ליבם והם צודקים ועוד איך

3

לוי אשכול השכיל לסלול מסילות אל נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון. מבית, הוא הצליח לרפא את פצעיה של הנפש הישראלית בפיוס היסטורי בין השמאל הסוציאליסטי לימין הרביזיוניסטי.

ואילו נתניהו יוצר פילוגים ושסעים חדשים בעם לאחר שכבר שכחנו מזמן את מחלוקות העבר.

4

גולדה מאיר שהחמיצה, או לא הבינה את מהלכי הגישוש של סאדאת, שילמה את מלוא המחיר על מלחמת יום הכיפורים והתפטרה, למרות שהקואליציה שלה זכתה ב-51 מנדטים בדצמבר 1973. בכך היא נענתה לרחשי הלב של הציבור.

המחדל של 1973 מתגמד מול המכה של 2013 אבל נתניהו נאחז בקרנות המזבח. הוא מפליג בדמיונות שווא (שלא לומר משקר) מול התקשורת העולמית ואומר ש-80 אחוזים מן העם תומכים בו, ביודעו שגם אם נמשכת התמיכה בימין, הרי שככל הנראה רוב העם רוצה מנהיגות חדשה, ללא האיש נתניהו.

5

יצחק רבין היה קצין מעולה ובעל חזון מדיני להשתלבות במרחב; הוא גם היה איש הגון, שכאשר דבק בו רבב, ולו הזעיר ביותר, כגון חשבון הדולרים הננָסי של רעייתו, מיהר להגיש את התפטרותו.

אצל נתניהו לא ייתכן מהלך אשר כזה, ובכלל "מותר לקבל מתנות".

גולדה מאיר שהחמיצה, או לא הבינה את מהלכי הגישוש של סאדאת, שילמה את מלוא המחיר על מלחמת יום הכיפורים והתפטרה, למרות שהקואליציה שלה זכתה ב-51 מנדטים בדצמבר 1973

6

מנחם בגין לקח אחריות על מלחמת לבנון הראשונה, הכושלת; ליבו נשבר בקרבו כשאמר "איני יכול עוד", הלך אל ביתו ולא יצא ממנו יותר.

שלא כמו רבין או בגין, מישהו מעלה בדעתו שנתניהו ייקח אחריות כלשהי?

*  *  *

נתניהו הוא אישיות ייחודית, המזהה את המדינה עם עצמה. נפשם של מנהיגי הקהילה הבינלאומית נקעה מנתניהו, וידידי אמת של ישראל מדגישים שהם מפרידים בין ישראל לבין העומד בראשה.

סגולותיו מזכירות במידת מה את אלו של ריצ'רד ניקסון, הלא הוא Tricky Dicky. נתניהו עשוי להשוות את ההישג של "הסכמי אברהם" עם פריצת הדרך של ניקסון כלפי סין. אלא שהשחיתות של ניקסון הייתה פוליטית ולא משפחתית והוא לא נקט כלפי סין בצעדים מתריסים כפי שנתניהו מנפיק חדשות לבקרים כלפי העולם הערבי.

בהמשך הדרך יהיה  מקום למחזה או מחזמר עתידיים על אישיות ייחודית זו של הפוליטיקאי המוכשר נתניהו, זה שהיה לו הכל – אך הוא רצה יותר. אולי אפילו מחזה שייקספירי ברמה של "ריצ'רד השלישי", אותו מלך אכזר שהיה מוכן למכור את ממלכתו תמורת סוס.

לפי המדווח, נתניהו מפליג אל מעבר לסחר בסוסים והוא מוכן לסחור בצוללות, ובעצם בביטחון ישראל. הייתכן שנתניהו מוכן לפגוע במדינה ובלבד שהמהלך יאריך את שלטונו?

בעתיד יהיה מקום למחזה או מחזמר על אישיותו של נתניהו, זה שהיה לו הכל – אך הוא רצה יותר. אולי אפילו מחזה שייקספירי כמו "ריצ'רד ה-3", המלך האכזר שהיה מוכן למכור את ממלכתו תמורת סוס

טוב יעשה אם יזכור שאותו מלך תחבולן ורשע מצא את מקום מנוחתו האחרון בעיר השדה האנגלית לסטר, ושמעל מקום מנוחתו מתנוסס כיום לתלפיות מגרש חניה עירוני ללא תואר וללא הדר.

ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.