אם מתעלמים מהמלחמה בעזה, מהכאוס השורר בממשלה, מסערת חוק הגיוס ומהמצב הכללי המדורדר – מערכת המשפט עדיין נמצאת תחת מתקפת ההפיכה המשטרית, שלכאורה מצויה בהקפאה מאז פרוץ המלחמה, ובפועל מתקדמת בהיחבא, בהתקפות ממוקדות ומרושעות על הייעוץ המשפטי ובתי המשפט.
על הרקע הזה הגיש היום (שלישי) נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, את הדוח השנתי האחרון שלו לשר המשפטים יריב לוין ולממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן.
בעוד חודש וחצי יפרוש שהם מכהונתו, שהוארכה בחצי שנה בחסות המלחמה. נציב חדש – אין. הינה חלק מההפיכה המשטרית השקטה: לוין מונע מינוי נציב חדש בשיטה הקיימת, באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, ומעדיף להמתין ששותפו להפיכה המשטרית ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, ימצא שעת כושר לשינוי החוק ויצירת שליטה פוליטית על הליך המינוי.
להבדיל מתפקיד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, שלשם כניסתו לתפקיד אין צורך בהסכמת שר המשפטים, במקרה של נציב התלונות, ללא פעולה אקטיבית של לוין – בהסכמת פוגלמן – למינוי ממלא מקום למשך שישה חודשים, לא יהיה כלל נציב תלונות שופטים שיוכל להחזיק בסמכויות אלה, ונציבות התלונות תהיה משותקת.
![שר המשפטים יריב לוין משוחח עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 14 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/01/F231214YS011-1024x640.jpg "שר המשפטים יריב לוין משוחח עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 14 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
הדוח השנתי האחרון שמגיש שהם, שפרש מכהונתו בעליון בשנת 2018, עוסק אומנם בתלונות שהוגשו והתבררו בשנת 2023, אך מוגש בצל פרשת שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב והתלונות החוזרות ונשנות שהוגשו בעניינו, שהגיעו אף עד קריאות להדיחו מכהונה שיפוטית.
בשבוע שעבר מסר שהם את החלטותיו בשתי תלונות שהוגשו נגד כבוב, הנוגעות להשתתפותו באירועים מסחריים, בין היתר של משרדי עורכי הדין של ילדיו, ובתגובותיו לתלונות נגדו, שלא שיקפו את האמת.
העליהום כלפי כבוב הוא מכוער וגזעני ונגוע במטרה פוליטית להדיח מבית המשפט העליון את השופט הערבי היחיד. אולם, המוטיבציות השליליות המלוות את רדיפת כבוב אינן מפחיתות דבר מחובתו של השופט לנהוג כראוי
שהם מצא את אחת התלונות בעניינו של כבוב מוצדקת – עניין משמעותי בעבור כל שופט בכל ערכאה, ובוודאי בעבור שופט של בית המשפט העליון. בתלונה האחרת הסתפק שהם בקביעה כי הבירור מוצה.
העליהום כלפי כבוב, המלווה בקמפיין תקשורתי, הוא מכוער וגזעני ונגוע במטרה פוליטית להדיח מבית המשפט העליון את השופט הערבי היחיד המכהן בו. אולם, המוטיבציות השליליות המלוות את רדיפת כבוב אינן מפחיתות דבר מחובתו של השופט לנהוג כראוי.
נגד כבוב הוגשה תלונה על כך שתמונת שמן גדולה שלו מעטרת את משרד עורכי הדין של בתו, וכי התצלום הזה משמש לקידום מסחרי של המשרד ברשתות החברתיות. שהם פנה לכבוב לקבלת תגובתו כמקובל, וכבוב מסר כי לא ידע שהתמונה מופיעה ברשתות החברתיות, וכי הורה להסירה מיידית.
לאחר שניתנה החלטתו הראשונה של שהם בעניינו של כבוב, הוגשו תלונות נוספות שבהן נטען כי כבוב הטעה את שהם בכך שטען כי הוא נמנע מלהשתתף באירוע הפתיחה של משרדה של בתו – ובאירועים דומים – וכי תמונת השמן הגדולה הוסרה מקיר המשרד.
"מצופה היה שהשופט ייזהר וידקדק בתגובתו גם בעניין השתתפותו בהשקת משרדה של בתו, ולא יצהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הוא נמנע מהשתתפות"
התלונה השנייה נגד כבוב התמקדה לפיכך במסירת מידע שאינו אמת לנציב. שהם פנה אליו פעם נוספת, וכבוב מסר כי אכן היה עליו לנהוג ביתר זהירות ביחס לאפשרות שייעשה שימוש לא ראוי בתמונתו.
הוא הוסיף כי הצילומים במשרדיהם של ילדיו נעשו במסגרות משפחתיות ולא בהקשרים מסחריים, וכי נודע לו רק בהמשך כי נעשה בצילומים אלה שימוש ברשתות חברתיות. אשר למסירת מידע לא נכון, מסר כבוב כי בתגובתו הראשונה נשמטה מזיכרונו השתתפותו בשני אירועים בשנים 2014 ו־2017, ושוב – בהקשר משפחתי ולא מסחרי.
הנציב שהם הפגין נימוס רב כשקבע בהחלטתו, ביחס לטענתו של כבוב כי תמונת השמן הוסרה מקיר משרדה של בתו, טענה שהתבררה בהמשך כלא נכונה: "מיטיב היה השופט, קודם שנתן את תגובתו לנציב, לו היה בודק בעצמו כי הדברים אכן בוצעו כפי שהורה, ושלא לסמוך על דבריהם של אחרים".
ועוד: "מצופה היה שהשופט ייזהר וידקדק בתגובתו גם בעניין השתתפותו בהשקת משרדה של בתו, כמו גם באירועים דומים, ולא יצהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הוא נמנע מהשתתפות".
זה איננו רגע מלבב בקריירה השיפוטית של השופט כבוב. עם זאת, יוזמת נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים להניע הליך להדחת השופט בעקבות הפרסומים היא הגזמה פרועה ונעדרת מידתיות
שהם הוסיף: "הגם שאיני סבור כי השופט ביקש להטעות אותי ביודעין ובכוונה תחילה, הרי שלאור החשיבות הרבה שאני רואה בכך שכל שופט, ובפרט שופט בית המשפט העליון, ישיב לפניות הנציב לאחר מחשבה ובדיקה יסודית, ויגיש מטעמו תגובה מדויקת, מוצא אני לקבוע כי התלונה נמצאה מוצדקת".
זה איננו רגע מלבב בקריירה השיפוטית של השופט כבוב. עם זאת, צריך גם לשמור על פרופורציות ראויות. החלטה שלילית של נציב התלונות בעניינו היא הצעד הנכון. יוזמת נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים להניע הליך להדחת השופט בעקבות הפרסומים היא הגזמה פרועה ונעדרת מידתיות, הנעשית ממניעים זרים ומתוך רדיפה.
הנציב שהם פעל במקרה הזה בזהירות המתבקשת, בין היתר נוכח העובדה שהוא ער למוטיבציות השליליות שבהן נגועות התלונות נגד כבוב.
בהקשר אחר, התנהלותו של הנציב שהם מעוררת סימני שאלה. נציבות התלונות הוקמה כדי לטפל בתלונות על היבטים של התנהלות שופט באולם המשפט ומחוצה לו, שאין בעניינם כל אמצעי בקרה אחר.
בהקשר אחר, התנהלותו של הנציב שהם מעוררת סימני שאלה. נציבות התלונות הוקמה כדי לטפל בתלונות על היבטים של התנהלות שופט באולם המשפט ומחוצה לו, שאין בעניינם כל אמצעי בקרה אחר
אחד העקרונות היסודיים המלווים את עבודת הנציבות מאז הקמתה היא שאין בסמכותו של הנציב לברר תלונות הנוגעות להחלטות שיפוטיות – שממילא נתונות לביקורת ערכאת הערעור.
אולם, בדוח השנתי החדש מופיעות כמה החלטות של הנציב העוסקות בתוכן של החלטות שיפוטיות שנתנו שופטים. אחת מהן עוסקת בהחלטת שנתנה שופטת בית משפט השלום בירושלים שרון לארי־בבלי, בעת מבצע "מגן וחץ" ברצועת עזה, במאי 2023.
השופטת דנה במעצרו של חשוד, שלפי הנטען צילם במהלך המבצע הצבאי נגד הג'יהאד האסלאמי אתרים שונים בירושלים בשידור חי בטיקטוק, תוך שהצהיר כי הוא מייחל שישוגרו טילים מעזה.
השופטת לארי־בבלי הורתה על שחרורו ללא תנאים, וכתבה: "את עניין הטילים פרסם הג'יהאד האסלאמי וזכותו של אדם לקוות שכך יהיה (גם אם חבל)". בגין דבריה אלה הוגשו נגדה תלונות לנציבות, ושהם החליט לברר את התלונה, ואף למצוא אותה מוצדקת, אף שמדובר בתלונה העוסקת בתוכן של החלטה שיפוטית, שלכאורה אינו מצוי בסמכותו.
"התבטאות שופט במסגרת החלטה שיפוטית נכללת בגדר 'התנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט' ועל כן בסמכותו של הנציב לבררה". זהו נימוק בעייתי, המרחיב יתר על המידה את היקף סמכויותיו של נציב התלונות
שהם הסביר: "התבטאות שופט במסגרת החלטה שיפוטית נכללת בגדר 'התנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט' ועל כן בסמכותו של הנציב לבררה". זהו נימוק בעייתי, המרחיב יתר על המידה את היקף סמכויותיו של נציב התלונות, וחודר לטריטוריה שאליה הוא לא רשאי להיכנס על פי החוק – תוכנן של החלטות שיפוטיות.
הוא גם יוצר כלל משפטי מעורפל ובעייתי, שלפיו ההכרעה השיפוטית המהותית אינה בסמכותו, אך "התבטאויות" בתוך ההחלטה דווקא כן. זהו כלל מסוכן היוצר סכנת מדרון חלקלק.
לא זו בלבד שהנציבים הבאים – אם ינקטו אותה מדיניות – יוכלו להתערב בתוכנן של החלטות שיפוטיות, אלא שהתערבות כזו עלולה אף לייצר התדיינות מיותרת במסגרת ערעורים בבתי המשפט, כאשר שופטי הערעור יצטרכו לשקול האם העניין העומד להכרעתם נוגע לקביעה האופרטיבית של שופטי הערכאה הראשונה או שמא מדובר ברטוריקה שהנציב רואה כ"התנהגות שופט במסגרת מילוי תפקידו" – ולעבור להכרעת הנציב.
הררים של התדיינויות רק בשאלה למי הסמכות ומי ראוי שיקבע, ורגלו של מי דורכת על איזו רגל. הכלל הזה הופך למעשה כל פעולה של שופט, באולם בית המשפט, בהכרעותיו המהותיות – ובכל היבט – לכזו הנתונה למרות הביקורת של הנציב.
מדובר בפריצת כל מגבלה על סמכות הנציב, באופן שמגביר את הסכנה לריכוז סמכויות רבות מדי בידיו, בעוד שהמצב הראוי הוא בביזור סמכויות הבקרה על התנהלות שופטים בידי מספר גופים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם