האם המחלוקת בין ראשי חמאס אמיתית?
בתחילת השבוע נסע מנהיג חמאס הגולה אסמאעיל הנייה לטהרן כדי לדון עם בכירי המשטר האיראני בעסקת החטופים התקועה. על פי הדיווחים, הנייה התלונן לבוסים האיראנים על לא אחר מאשר יחיא סנוואר – מנהיג חמאס בעזה.
אם להאמין לדיווחים, השיחה בין הנייה לאיראנים התקיימה פחות או יותר ברוח הזו: "סנוואר תוקע לנו את העסקה ומקרב את הפעולה ברפיח. אוי ואבוי לכולנו אם זה יקרה. לא בגלל מיליון וחצי הפליטים המתגוררים באוהלים ומתקיימים מחצי פיתה. שאללה יעזור להם, מה אנחנו קשורים?
"אם האויב הציוני ייכנס לרפיח, הם יגמרו גם את מה שנותר מהגדודים שלנו ומבחינה שלטונית נאבד את עזה. אולי תעשו משהו עם הפרד העקשן הזה שמתחפר לו במערה וחושב והוזה הזיות על כניסה חגיגית לירושלים?"
בין אם הנייה דובר אמת ויש מחלוקת בינו לבין סנוואר – או שהמחלוקת הזאת באה כדי להוריד מהגב שלו את הלחץ של הקטארים והאמריקאים – בסופו של דבר הצד הקיצוני ביותר של חמאס תמיד הצליח להכריע
השאלה היא האם כדאי להאמין לדיווחים הללו – ומה משמעותם. בעבר פורסם לא פעם כי בתוך חמאס מתקיימות מחלוקות כאלה ואחרות בנוגע לקיום היחסים עם איראן. לאחר מכן כולם יישרו קו. עוד לפני כן היו בחמאס מחלוקות לגבי ההסדרה עם ישראל, שלעולם לא יצאה לפועל – ולא בגלל שישראל לא רצתה.
היו גם עוד כל מני מחלוקות – אמיתיות או מדומיינות – שהסתיימו, כמו הריבים בקואליציה של בנימין נתניהו, בהסכמה להמשיך הלאה ביחד. בין אם הנייה דובר אמת ויש מחלוקת בינו לבין סנוואר – או שהמחלוקת הזאת באה כדי להוריד מהגב שלו את הלחץ של הקטארים והאמריקאים – בסופו של דבר הצד הקיצוני ביותר של חמאס תמיד הצליח להכריע.
לצערה של ישראל, כרגע נראה שזה נכון גם לגבי המקרה הנוכחי.
תושבי ראמיה הכריזו על מלחמה נגד חזבאללה
לא רק הצפון הישראלי, אלא גם הדרום הלבנוני סובל מאוד מה"לא מלחמה" של חזבאללה וישראל. עד תחילת הלחימה בעזה דווח שכ־100 אלף לבנונים נטשו את בתיהם. המספר הזה מאז כנראה רק הלך וגדל.
בסרטון אחד שפורסם ברשת "X" נראים תושבי העיירה מצלצלים בפעמונים בכל הכוח כדי להתריע על הסכנה, כלומר על התקרבות אנשי חזבאללה. ספק אם התושבים יוכלו להמשיך ולהגן על ביתם לאורך זמן
אולם, בעיירת גבול אחת בשם ראמיה, התושבים סירבו לברוח ולעזוב את אדמתם, בין היתר בשלל החשש שחזבאללה ישתלט עליה ועל ובתיהם. בימים האחרונים דווח כי תושבי העיירה הנוצרית הקטנה אף בולמים את ניסיונות חזבאללה לירות משטחם על הצפון הישראלי.
בסרטון אחד שפורסם ברשת "X" נראים תושבי העיירה מצלצלים בפעמונים בכל הכוח כדי להתריע על הסכנה, כלומר על התקרבות אנשי חזבאללה.
اصوات أجراسنا اعلى من اصوات مدافعكم! #رميش #جنوب_لبنان #اسبوع_الالام #لبنان_ارض_مقدسة #لبنان_لا_يريد_الحرب pic.twitter.com/RCogVBTwwR
— Karen Boustany كارن البستاني (@BoustanyKaren) March 26, 2024
ספק אם התושבים האמיצים – המאוימים על ידי המיליציה הפרו־איראנית – יוכלו להמשיך ולהגן על ביתם מפני הרס ומלחמה לאורך זמן. כמו כן, לא ברור האם מדובר בתופעה רחבה או באירוע בודד. אולם, כן ברור שמלחמה עם ישראל היא לא פופולרית בארץ הארזים, ושיותר ויותר קולות מעיזים לגנות את ההרפתקנות הצבאית המסוכנת של חזבאללה.
משטר הטרור במחוז אידליב הסורי
כשלושה מיליון בני אדם גרים במחוז אידליב שבצפון־מערב סוריה – המעוז האחרון של המורדים הסורים, שנדחקו לשם מכל חבלי הארץ בגלל המלחמה נגד בשאר אל־אסד. מי ששולט על השטח הזה הוא גוף בשם היאת תחריר א־שאם – ברית של ארגוני טרור אסלאמיסטיים, שחלקם היו מזוהים עם אל־קאעידה.
השבוע דווח על מחאות והפגנות נדירות נגד משטר האימה שהוקם באידליב. המחאה פרצה בעקבות עינויים ורציחות של כמה תושבים שהואשמו בריגול לטובת משטר אסד ושיתוף פעולה עם כוחות הביטחון שלו
השבוע דווח על מחאות והפגנות נדירות נגד משטר האימה שהוקם באידליב. המחאה פרצה בעקבות עינויים ורציחות של כמה תושבים שהואשמו בריגול לטובת משטר אסד ושיתוף פעולה עם כוחות הביטחון שלו. משפחות הנרצחים לא קיבלו אף ידיעה או הסבר מראשי המיליציות המנהלות את המחוז.
"נאבקנו נגד אסד שפעל בשרירותיות נגד אזרחיו, עינה אותם והתעלל בהם, וכעת הגורמים הנמצאים כאן בשלטון משתמשים באותן שיטות", אמר חכים – שאיבד את אחיו עבד אל־קאדר במסגרת מסע הרדיפות של האסלאמיסטים – לסוכנות הידיעות הצרפתית.
הבעיה היא שהעולם הפסיק להתעניין בסוריה ובמה שמתרחש שם מייד לאחר שהוכרז הניצחון על דאעש. עתה אסד מתעלל בסורים המתגוררים בשטחים שבהם הוא שולט – והאסלאמיסטים מתעללים בסורים שבשטחם, ואין מי שישמור על זכויות אדם ו/או יחקור את הרציחות וההעלמויות.
האופוזיציה הטורקית תצליח להתנחם בבחירות המקומיות?
ב־31 במרץ יתקיימו בטורקיה בחירות מוניציפליות, וכרגיל במקרה של טורקיה מדובר בדרמה פוליטית לא קטנה. מי שישלוט בערים הגדולות – ובמיוחד באיסטנבול – אולי ישלוט בסופו של דבר גם במדינה כולה. גם רג'פ טאיפ ארדואן התחיל כראש עיריית איסטנבול.
בסיבוב הקודם, לפני חמש שנים, האופוזיציה הטורקית הגיעה להישג משמעותי והבטיחה רוב בשלוש ערים גדולות ומרכזיות – איסטנבול, אנקרה ואיזמיר. אולם הפעם האופוזיציה לא הצליחה לייצר ברית אפקטיבית
בסיבוב הקודם, לפני חמש שנים, האופוזיציה הטורקית הגיעה להישג משמעותי והבטיחה רוב בשלוש ערים גדולות ומרכזיות – איסטנבול, אנקרה ואיזמיר. אולם הפעם, להבדיל מ־2019, האופוזיציה לא הצליחה לייצר ברית אפקטיבית בין חלקיה השונים.
הפעם המפלגה הכורדית HDP (מפלגת העמים הדמוקרטית) הכריזה כי תציג מועמדים בבחירות באיסטנבול ובאיזמיר (היא לא עשתה את זה בפעם הקודמת). אקרם אימאמאולו – מועמד האופוזיציה שזכה בבחירות באיסטנבול בפעם הקודמת – נהנה אז מתמיכה שקטה של הכורדים. לא בטוח שזה מה שיקרה הפעם.
ייתכן מאוד שמי שירוויח מחילוקי הדעות בין המפלגות CHP (מפלגת העם הרפובליקאית) והכורדים יהיה לא אחר מאשר ארדואן. כאשר כל כך הרבה תלוי בקולות של הכורדים, קיים גם חשש למהלך מפתיע מצד השלטון, כגון הוצאה של מה שנותר מהמפלגות הכורדיות בטורקיה מחוץ לחוק.
השבוע במזה"ת: יוזמת השלום הערבית
לפני 22 שנים, ב־28 במרץ 2002, יורש העצר הסעודי עבדאללה בן עבד אל־עזיז הציג בפני המנהיגים הערביים שהשתתפו בפסגה של הליגה הערבית בביירות את היוזמה הסעודית לשלום, לימים היוזמה הערבית.
לפי היוזמה, כל מדינות ערב ינרמלו את יחסיהן עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הכבושים והקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים
לפי היוזמה, כל מדינות ערב ינרמלו את יחסיהן עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הכבושים והקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה תהיה מזרח ירושלים.
בנוגע לבעיית הפליטים, התוכנית הציעה "למצוא פתרון צודק ומוסכם" בהתאם להחלטה 194 של האו"ם. בהתחלה סוריה התנגדה ליוזמה הזאת באופן נחרץ ודרשה להכניס סעיף המתיר לפלסטינים להמשיך במאבק המזויין נגד ישראל עד ל"השגת כל היעדים הלאומיים".
ערב הסעודית התנגדה – והסורים התקפלו. כמו כן, מספר מנהיגים ערביים כמו נשיא מצרים חוסני מובארכ ועבדאללה השני מלך ירדן, לא השתתפו בפסגה שהתקיימה בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, כאשר ההתנגדות לכל קשר עם ישראל ברחוב הערבי הייתה עזה במיוחד.
עם זאת, היוזמה אומצה על ידי מדינות ערב – והליגה הערבית אשררה את היוזמה כמה פעמים – והנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש שיבח אותה. אולם, ממשלת ישראל מעולם לא השיבה להצעה ולא התייחסה אליה באופן רשמי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם