נבחרינו יוצאים לפגרה כדי לנוח מעמלם והחטופים נמקים במחילות. בעיה שלהם. לבנימין נתניהו לא אצה הדרך להחליט. יש לו בקע על הראש והוא חרד מחרון אפם של החרדים בגלל חוק הגיוס ומחלומם של הבן גבירים על ארץ ישראל השלמה, ויהיה המחיר אשר יהיה.

אז בין המשיחים לחרדים השמש תידום בין עזה לרפיח והחטופים יחכו לניצחון המוחלט, זה ממש מאחורי הדלת ולא מוצאים את המפתח. בינתיים הכנסת נחה. רק הבואש לא נח.

פגרה אומרים לכם.

בין המשיחים לחרדים השמש תידום בין עזה לרפיח והחטופים יחכו לניצחון המוחלט, זה ממש מאחורי הדלת ולא מוצאים את המפתח. בינתיים הכנסת נחה. רק הבואש לא נח. פגרה אומרים לכם

בזמן הזה במיאמי, תוגת אמו חי במלון דירות מפואר ומכנה את המפגינים "הנוחבות מקפלן" ויש קונים לסחורה הרקובה הזאת. הם הולכים ומתרבים ככל שמתרחקים מהשבת השחורה בואכה אין תקווה. תסתכלו על בצלאל סמוטריץ' ותראו אותנו. זפזפו לערוץ 14, זה לא שופר, זו נפיחה ואפשר להתקדם ממנה לפרס ישראל.

בצד השני של העולם נוח'בת אביו מנהל אותו ממרחק ת"ק סטירות ועולה לקופת המדינה מיליונים שיכולים להציל שכונת עוני או שתיים. גם אמו הגנרלית ואביו עולים לנו, כמו שהודה מבקר המדינה במה שידוע שנים.

חלק מהכסף הזה העביר בנימין נתניהו בזמנו ליחיא סנוואר כדי שיישאר מורתע, אבל יחיא ממזר שיודע מאיזה צד הדג מסריח ואיך אפשר לנצל את זה לטובתו. הוא כבר הזהיר פעם ש"לא נהיה חובבי ציון", לקח את הכסף שנתן לו האיש השישי הכי חכם בעולם ובנה מנהרות (אצלנו עוד מחכים לרכבת הקלה). ויש מלחמה שלא נגמרת, למה שתיגמר? יש כאן עניין של כבוד וצוחק מי שבוכה אחרון.

נתניהו בקרב ההישרדות קשה והוא זורק מהסיפון שק אחר שק, לא לפני שרוקן אותם. ראיתם את גלית דיסטל אטבריאן מייללת אצל רוני קובן. הלכה לאיבוד דרך מרפסת ונותרה עם המעקה ביד. בני גנץ נזרק מהחלון וחזר מהדלת, יש לו קטע כזה, לא לומד. וגדעון סער הבלתי נמנע שבא הולך. איך ממשיכים מכאן? ויואב קיש, כי אין תחתית מספיק נמוכה.

סנוואר ממזר שיודע מאיזה צד הדג מסריח ואיך לנצל זאת לטובתו. הוא כבר הזהיר פעם ש"לא נהיה חובבי ציון", לקח את הכסף שנתן לו האיש השישי הכי חכם בעולם, ובנה מנהרות (אצלנו עוד מחכים לרכבת הקלה)

נתניהו יודע את המלאכה, בכל זאת שנים של תחמנות, הוא כאן מסוף המאה הקודמת אחרי שנמשח לשלטון מאחורי הארון של יצחק רבין, שוכן עפר כמעט 30 שנה, רק נתניהו כמו חדש כולל צבע ופחחות ושיטות הישרדות שלא ראתה שפחה על הים. תשאלו את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ ואת ראש המוסד שמורטים שיער על בסיס יומיומי וזורמים איתו כדי שלא יזרוק גם אותם מהסיפון.

משהו פה דפוק מאוד ואין מושיע. סנוואר לא ידע אם לצחוק או לצחוק. נתניהו זה סמי הכבאי שלו, תמיד נותן שירות. סנוואר צריך רק לחכות במחילה, אנחנו כבר ניפול לבד. למה שנחשוש מסנוואר אם הצרה היא מבית? הרי אשתו איימה פעם "נרד מהארץ ושהמדינה תישרף". ובכן גבירתי, המדינה נשרפה וגם יש פגרה, אולי תרדו כבר? או סתם תלכו לעזה? זה פה קרוב. אם צועקים מספיק חזק גם החטופים שומעים.

מה שקורה עכשיו סביב ההפגנות, כולל ספירת ראשי משפחות, מי במפגינים ומי עם רה"מ, משקף את עומק התהום. ההפגנות, טוענים נאמני נתניהו מתוך דפי מסרים, תוקעות את המו"מ והן לא על דעת כל המשפחות. אלה בכלל קרועות בין אלה לאלה. גם אני הייתי עולה לרגל אל ראש המשלה ובעלה אם חיי קרוביי היו מוטלים על כף המאזניים לשבט או לחסד. הייתי בונה לה בעצמי מספרה כמו זו ששכרו לה כדי שהזוג המלכותי לא ייאלץ לראות אזרחים בדרך להדבקת תוספות שיער.

ומה עם דעת העם שיוצא לרחובות? להמונים בכיכרות אין זכות לדרוש את התפטרות רה"מ עם הקדנציה הארוכה בתולדות ישראל? המפעל הציוני כולו מתנדנד על פי התהום ואלה סופרים ראשים בשירות הראש. הפגנות ענק במוקדים שונים, ובחדשות רצה כיתובית שקרית "אלפים בהפגנות". וואללה? בשביל "אלפים" צריך כוחות משטרה ומכתזית? היו מביאים שוטר עם אקדח מים וסוגרים את הסיפור במשפחה.

הפגנות ענק במוקדים שונים, ובחדשות רצה כיתובית שקרית "אלפים בהפגנות". וואללה? בשביל "אלפים" צריך כוחות משטרה ומכתזית? היו מביאים שוטר עם אקדח מים וסוגרים את הסיפור במשפחה

134 חטופים מחכים לישועה ומאבדים תקווה, ומה שתוקע את ההסכם זה ראש ממשלה שמחשב את קיצו קדימה. אם אלה ישובו – הוא הולך. בעודם הולכים וכלים הוא נאחז בקרנות השלטון, בידיו רימון חי וסביבו חצי עם אדיש וחגורת בני ערובה, בני משפחות החטופים שמבועתים מהחשש שיקיריהם לא יראו אור יום. זה כלי יעיל בידי האיש הנורא הזה, אשר אמא של חטוף כינתה במר לבה "פרעה". הייתי מוסיפה ואומרת שהוא מכה שלא כתובה בתורה.

ההפקרות של נתניהו וצמרת העץ היבש שלו חסרת גבולות, המדינה בידיים של ערל לב ומשפחתו הגבולית, ובשתיקת ח"כים עלובים. ואין מושיע. ההסכם תקוע, החטופים גוועים והמדינה נוסעת, אין עצור.

אתה הולך להפגנות ומבטיח לעצמך ללכת בכל שבוע, זה חשוב, אחר כך תראה את ההפגנה "שלך" בחדשות בקטע קצרצר כמו הסבלנות של נתניהו לשאלות במסיבות עיתונאים.

הלב נקרע לנוכח עדויות הניצולים והמשוחררים, המבט המת בעיניהם מרסק את הלב יותר מהעדויות עצמן. כמו רוחות רפאים הם מתהלכים בינינו, לבם בל עמם והם מתחננים בייאושם להצלת החטופים שהשאירו מאחור. הם יודעים את התופת שאלה עוברים בעוד אנחנו חוגגים פורים ומתכוננים לסדר פסח.

החטופים הם רק כתם על הקיר וזה הולך ודוהה, אתה רואה את תמונותיהם ומקשיב למשפחותיהם בלב נחמץ, אבל אז קורים החיים עצמם, צריך לקפוץ להורים, הילד לומד לבגרויות ונגמר החלב. על משכבך לפני השינה תראה חסימת כביש או שניים, מפגינים נגררים (אחד זחל מתחת לבואש וזה מפתיע, הרי הבואש בכנסת), עדות ניצולה וכמה פרסומות לדיל בכרתים ותלך לישון מרוצה. אה, וצריך להשיג עוד סיכת סרט צהוב, הקודמת הלכה לאיבוד.

ביחד נכסתח.

הפקרנו אותם ועלינו החובה לשחרר אותם בכל מחיר. את כולם.

134 חטופים מחכים לישועה ומאבדים תקווה. אתה הולך להפגנות ומבטיח לעצמך ללכת בכל שבוע, זה חשוב, אח"כ תראה את ההפגנה "שלך" בחדשות בקטע קצרצר כמו הסבלנות של נתניהו לשאלות במסיבות עיתונאים

הייתי מציעה את נתניהו ואת איתמר בן גביר ואת הקואליציה כולה תמורת החטופים ואז ניקח את הזמן בסבבה. חלום שלי, ככה לא נצטרך לרוץ, ממילא הם בפגרה, אז למה לא בעזה?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת