במשחק כדורגל שחקן יכול לקבל רק כרטיס צהוב אחד, בשני הוא כבר הופך לכרטיס אדום ויוצא מהמשחק. לא במקרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שלשום (שלישי) הוציא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עוד כרטיס צהוב לישראל, אחרי הפגיעה ברכבם של עובדי "המטבח המרכזי העולמי" (WCK) בדיר אל-בלח.

ביידן היה הפעם חריף בהרבה בדבריו, כשהוסיף את המשפט "ישראל אינה עושה די בכדי להגן על אזרחים ועובדי סיוע הומניטרי" והצהיר כי זו איננה תקרית יחידה. לא בכדי נכנס הרמטכ"ל הרצי הלוי לרצועת עזה אתמול על מנת לתחקר את האירוע בדיר אל-בלח אישית, ומייד אחר כך צילם הצהרה באנגלית שבה התנצל על מותם של השבעה.

אלא שהפגיעה באנשי WCK היא, מכמה היבטים, הרבה מעבר לעוד אירוע.

הראשון הוא כמובן ההד העולמי. כל עוד הפגיעה הייתה רק בפלסטינים, מעגלי התגובה היו מוגבלים יחסית, אולי בשל צילם של אירועי השבעה באוקטובר. העובדה שבאירוע בדיר אל-בלח נהרגו אזרחים זרים יצרה בתוך יממה גל ביקורת חריף, כולל ממדינות שעד עכשיו היו יחסית סובלניות למתרחש ברצועה – למשל פולין, שאחד מאזרחיה נהרג ברכב שהופצץ מהאוויר.

העובדה שבאירוע בדיר אל-בלח נהרגו אזרחים זרים יצרה בתוך יממה גל ביקורת חריף, כולל ממדינות שעד עכשיו היו יחסית סובלניות למתרחש ברצועה – למשל פולין, שאחד מאזרחיה נהרג ברכב שהופצץ מהאוויר

רכב של ארגון המטבח העולמי המרכזי לאחר שהותקף ברצועת עזה, 2 באפריל 2024 (צילום: AFP)

ההיבט השני קשור ליום שאחרי. מאחורי הקלעים, ישראל הידקה את הקשרים ושיתוף הפעולה עם WCK כדי שיוכל להחליף מיידית את אונר"א בכל הקשור לפעילות חלוקת המזון ברצועה בשלב זה.

אבל גם לטווח הארוך, ישראל ראתה ב-WCK כחוד החנית של ארגונים דומים שיחליפו את אונר"א בשלל תפקידיו ברצועה, וכדי להניע את הפרויקט השאפתני והמורכב הזה, היה צריך להכניס למשוואה גם גורם כלכלי חזק.

כאן נכנסה לתמונה איחוד האמירויות שמימנה עד כה את הפעילות של WCK ברצועה, אשר כללה יותר מ-80 נקודות חלוקת מזון. מבחינת ישראל, זה היה המצב האידאלי – דחיקה מיידית של שני גורמים עוינים ברצועה בבת אחת: גם אונר"א וגם קטאר.

איחוד האמירויות מימנה עד כה את הפעילות של WCK. מבחינת ישראל, זה היה המצב האידאלי – דחיקה מיידית של שני גורמים עוינים בבת אחת: גם אונר"א וגם קטאר

האינטרס הזה לא השתנה מבחינת ישראל. עכשיו כשהביקורת הבינלאומית חוצה מחנות, הצעד המיידי והנכון היה לקחת אחריות, כדי לעצב את הממשק העתידי עם השותפים – מתוך תקווה שמדובר רק במתיחה של החבל ולא קריעה שלו. כך או כך, נראה שעבודת שיקום האמון תהיה ארוכה ומורכבת.

סיוע מושט ברצועת עזה מטעם עמותת "המטבח העולמי המרכזי", 16 במרץ 2024 (צילום: World Central Kitchen)

ביום יום, הממשק עם WCK התנהל דרך מתאם הפעולות בשטחים כשהדרג המדיני עודכן כל העת. בנוסף, ישראל מנהלת מגעים גם ארגון המזון העולמי של האו"ם ומספר ארגונים הומניטריים קטנים יותר.

הקמת חמ"ל התיאום המשותף לצה"ל ולארגונים הללו תוכנן זה זמן בין אגף המבצעים, מתאם הפעולות בשטחים ופיקוד דרום. הרג שבעת עובדי WCK ביום שני, האיצה את התוכנית – ובתזמון רע מבחינת ישראל, הוא נחנך כעת במקביל לתחקיר האירוע.

הקמת חמ"ל התיאום המשותף לצה"ל ולארגונים הללו תוכנן זה זמן בין אגף המבצעים, מתאם הפעולות בשטחים ופיקוד דרום. הרג עובדי WCK האיצה את התוכנית

WCK הוא הרבה מעבר לארגון הומניטרי עבור ישראל; הוא חלק מאסטרטגיה. סביר להניח שבשוך הביקורת, ישראל תבקש לחזר את הקשר עם הארגון ככל הניתן – כולל הבטחות ברורות לגבי הביטחון והבטיחות של אנשיו.

לכן יש להביט על הביקורת של הנשיא ביידן ככרטיס צהוב ולא אדום. בנוסף, הנמל הימי האמריקאי יופעל בשבועות הקרובים במרכז הרצועה תחת אבטחה ישראלית, והאמריקאים חייבים את התשתית הלוגיסטית ברצועה כדי להעביר את הסיוע.

צבאות ארה"ב ואוסטרליה מתרגלים הקמת משטח פריקה, כפי שיוקם באזור חופי עזה (צילום: U.S. Army Photo by Sgt. Ashunteia' Smith, 16th Combat Aviation Brigade)

גם האמריקאים צריכים את WCK ודומיו כדי להצליח עם הפרויקט ההומניטרי ברצועת עזה. מיום ליום זה הופך לחשוב יותר במסע הבחירות של ביידן, בכדי להרגיע את המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית.

כך או אחרת, האירוע הזה צריך להאיץ משמעותית את סוגיית היום שאחרי. כניסה של גורמים בינלאומיים לרצועה זה אינטרס משותף לכל הצדדים מלבד שניים, חמאס וקטאר. כל ואקום שלטוני במצב שנוצר מחזק באופן מיידי את חמאס, שמנסה כל העת להפגין סממני משילות ברצועה.

כניסה של גורמים בינלאומיים לרצועה זה אינטרס משותף לכל הצדדים מלבד שניים, חמאס וקטאר. כל ואקום שלטוני במצב שנוצר מחזק באופן מיידי את חמאס, שמנסה כל העת להפגין סממני משילות ברצועה

מסקנה מתבקשת נוספת היא כי ישראל תהיה חייבת ללכת כברת דרך במאמץ ההומניטרי בכדי להמשיך את הלחימה. שימור האיזון הזה חשוב מאד למשא ומתן, שכן כפיית הפסקת אש כרגע תגרע מישראל קלף מיקוח מרכזי, גם אם לא יחיד.

לכן, בדיוק כמו שההפצצה בכפר קאנא במהלך מבצע "ענבי זעם" בלבנון ב 1996 עצרה את המלחמה, העולם מצפה מישראל לצעד נוסף שהוא מעבר לתחקיר מפורט והתנצלות.

הפליטים ואנשי האו"ם שנהרגו מההפצצה השגויה של צה"ל על כפר קאנא בלבנון במהלך מבצע "ענבי זעם", 18 באפריל 1996 (צילום: AP Photo)

כדי לשמר את שאריות הלגיטימציה ללחימה, ישראל חייבת לשלם ומהר. בחשיבה נכונה וחיבור חזק ל-WCK ודומיו, זה יכול להשתלב ולהשתלם ביום שאחרי.

אבל, לצורך כך חייבים עכשיו תעוזה מדינית, משום שכמו שהדברים נראים השבוע, אירוע הרג המתנדבים הוא קו פרשת המים: יש את הלחימה בעזה לפני הפגיעה באנשי WCK, ויש את המציאות שאחריו.