אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לַפִּידִים 212

אפשר לתהות מדוע האסוציאציה הראשונה שעלתה בראשו של הצייצן יאיר נתניהו הייתה של צעדות הלפידים האלימות של הנאצים. כבן למשפחה ששמה כרוך לתמיד בתולדות המפעל הציוני, אפשר היה לצפות שיפנה קודם כל ללפידים הידועים ביותר בתרבות העברית – לפחות עד הגעתם של טומי ויאיר

בימים כתיקונם, במדינה המתנהלת בצורה סבירה יותר מישראל, לא הייתה כל הצדקה להתעכב על עוד דבר שטות שפלט יאיר נתניהו.

מדובר כידוע בגבר בן 32, שההישג הגדול ביותר שלו עד כה היה שהוא נולד. הוא מוגדר כ"צייצן ישראלי" בעמוד הוויקיפדיה הארוך המוקדש לו. כבר שנים הוא מלווה את חיינו כמעין גירוד לא נעים בעור, שאמנם מתברר שקשה להיפטר ממנו, אבל איכשהו מתרגלים לחיות איתו. לפעמים אפילו מצליחים לשכוח שהוא שם.

חוץ מגיחת צילום לחדר המצב של "איחוד הצלה", את רוב חודשי המלחמה בחר יאיר נתניהו לבלות בבית דירות במיאמי, שנהוג להוסיף לו את שם התואר "יוקרתי". צמודים אליו כל העת שני אנשי אבטחה, במימון מלא של המדינה כמובן. הם אחראים על בטחונו האישי, ובוודאי היו מעדיפים לתרום למאמץ המלחמתי בצורה אחרת.

ממקום מושבו הבטוח יוצא נתניהו הצעיר לגיחות תקיפה ממוקדות, שבהן הוא מפציץ את הרשתות החברתיות בתגובות עילגות וממטיר לכל עבר רסיסים של זרם תודעה עכור. השבוע הוא שיתף את 15 אלף עוקביו בטלגרם, שחלקם כנראה אנשים אמיתיים, בתובנה היסטורית עמוקה שאליה הגיע אחרי שנודע לו על הפגנת המחאה הגדולה מול בית הוריו בירושלים.

השבוע שיתף יאיר נתניהו את 15 אלף עוקביו בטלגרם, שחלקם כנראה אנשים אמיתיים, בתובנה היסטורית עמוקה שאליה הגיע אחרי שנודע לו על הפגנת המחאה הגדולה מול בית הוריו בירושלים

"צעדות לפידים אלימות היו סימן ההיכר של הנאצים דרך אגב", הוא כתב, באותה עברית משוחררת מכללי תחביר, שמאפיינת את מכלול גוף היצירה שלו.

יאיר נתניהו מבקר במוקד "איחוד הצלה", 28 בנובמבר 2023 (צילום: דוברות "איחוד הצלה")
יאיר נתניהו מבקר במוקד "איחוד הצלה", 28 בנובמבר 2023 (צילום: דוברות "איחוד הצלה")

זו טענה שמתגלגלת כעת בניסוחים שונים בפינות אפלות רבות של הרשת הישראלית. על פי רוב היא נתמכת על ידי חשבונות שנפתחו אחרי שבעה באוקטובר, ומוקדשים מאז כמעט אך ורק לנושא אחד: לפעמים קוראים לו "טבח קפלן". לפעמים "נוח'בות קפלן". לפעמים "שואת המחאה". ומהשבוע פשוט "נאצים".

ועם זאת, תמיד מפתיע לגלות שהחשש הגדול ביותר שמדיר שינה מכל בעלי ההשקפה הלא לחלוטין עקבית הזו, הוא ש"חס וחלילה לא נחזור לשישה באוקטובר".

תמיד מפתיע לגלות שהחשש הגדול ביותר שמדיר שינה מכל בעלי ההשקפה הלא לחלוטין עקבית הזו, הוא ש"חס וחלילה לא נחזור לשישה באוקטובר"

זו הסיבה, כנראה, שהם יוצאים לאחות את הקרע בעם בעזרת מספריים, סכין יפנית וזין בעין של המניאקים.

אם בכל זאת נתייחס לרגע אל נתניהו ג'וניור ברצינות שגדולה בכמה מספרים על מידותיו, ונבחן את התקפות ההיסטורית של ההשוואה שאותה בחר לערוך במחקרו בטלגרם, לא מיותר יהיה להזכיר, שצעדות הלפידים של הנאצים היו תהלוכות אלימות, שאותן אירגן השלטון, בעוד שצעדות הלפידים בירושלים הן צעדות של מתנגדי השלטון.

בנימין נתניהו ואביו בנציון בביתו בירושלים ב-2009 (צילום: נתי שוחט/פלאש 90)
בנימין נתניהו ואביו בנציון בביתו בירושלים ב-2009 (צילום: נתי שוחט/פלאש 90)

כנכדו של היסטוריון בעל שם, יאיר נתניהו בוודאי יודע, שהתנגדות לשלטון הייתה קונספט שהנאצים לא הכירו בקיומו, ועשו הכול כדי לדכא אותו בכל הכוח ובלי רחמים.

אפשר גם לתהות מדוע האסוציאציה הראשונה שעלתה בראשו של הצייצן הישראלי שהפעם חושב שדווקא מותר להשוות, הייתה זו של צעדות הלפידים האלימות של הנאצים.

אפשר גם לתהות מדוע האסוציאציה הראשונה שעלתה בראשו של הצייצן הישראלי שהפעם חושב שדווקא מותר להשוות, הייתה זו של צעדות הלפידים האלימות של הנאצים

כבן למשפחה ששמה כרוך לתמיד בתולדות המפעל הציוני, אפשר היה לצפות שיאיר נתניהו יפנה קודם כל ללפידים הידועים ביותר בתרבות העברית – לפחות עד הגעתם של טומי ויאיר – הלפידים המככבים בהמנון הציוני "אנו נושאים לפידים". שיר שאותו המפגינים הישראלים נוהגים לשיר שוב ושוב כשהם צועדים.

את "אנו נושאים לפידים" חיבר בשנות השלושים אהרן זאב, מי שיהיה לימים קצין חינוך ראשי של צה"ל ונשיא הוועד למען החייל.

זאב כתב את השיר בתקופה שבה היה מורה בבית החינוך של זרם העובדים בשכונת בורוכוב (אחד מתלמידיו באותם ימים היה נער בשם יצחק רבין. אנקדוטה שבוודאי תעניין את יאיר נתניהו). השיר חובר במיוחד למצעד חנוכה של תנועת הפועלים, שהציע אופציה חילונית-ציונית-חתרנית לסיפור חנוכה המקובל.

"נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו", קובע השיר, במשפט שחוזר שוב ושוב, כדי להזכיר שחיילי המהפכה הציונית לא מתכוונים לחכות להתערבות אלוהית וגם לא ממתינים למעשה נס.

"נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו", קובע השיר, במשפט שחוזר שוב ושוב, כדי להזכיר שחיילי המהפכה הציונית לא מתכוונים לחכות להתערבות אלוהית וגם לא למעשה נס

אלו היו אנשים מעשיים, אקטיביים, שאולי לא מאמינים באלוהים אבל מאמינים ביכולתם לשנות את המציאות בכוחות עצמם, עד ש"בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור". כששתי המילים האחרונות הן כבר כפירה מוחלטת בעצם מעשה הבריאה האלוהי.

עזבו אתכם מאלוהים, אומר השיר, אלה אנחנו שבוראים את עולמנו. אלה אנחנו אלה שנביא את האור. ומי אשר לב לו הצמא לאור – יישא את עיניו וליבו אלינו לאור, ויבוא! זה לא יהיה קל, לחצוב בסלע עד זוב דם, אבל הציונות כאן כדי לשנות את גורל היהודים בעבודה קשה – קונספט שכנראה אינו מוכר מספיק לבנו של ראש הממשלה.

מפגינים נגד הממשלה צועדים עם לפידים בירושלים. 2 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
מפגינים נגד הממשלה צועדים עם לפידים בירושלים. 2 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

מרדכי זעירא, מי שכונה "הטרובדור של הזמר העברי", הלחין את "אנו נושאים לפידים" כמין מארש מצעדים. הלמות הטה-טה-טה-טם הצבאית סייעה לשיר הכפירה באלוהים להיקלט אל לב הקאנון הישראלי, ולהיות ההמנון שאיתו נפתח מדי שנה טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות.

אם הלפידים שעליהם שרים נושאי הלפידים שמפגינים נגד ראש הממשלה הם אכן הלפידים הללו, שאיתם מגרשת התנועה הציונית את החושך, איך הם נהפכו השבוע לנאצים מסוכנים?

אם הלפידים שעליהם שרים נושאי הלפידים שמפגינים נגד ראש הממשלה הם אכן הלפידים הללו, שאיתם מגרשת התנועה הציונית את החושך, איך הם נהפכו השבוע לנאצים?

ככל שהצלחתי לגלות, התקף הטנטרום המתוזמר היטב, שלווה השבוע בשורה של גינויים מקיר לקיר ובאינספור דיונים בתקשורת על "חזרה לשישה באוקטובר" ו"שובו של הקרע בעם" – נסובה סביב לפיד אחד בלבד, שתועד בשניות שבהן נזרק באוויר לעבר פרשי משטרה. יש סרטון מטושטש מהאירוע, עם עיגול אדום שמסמן את הלפיד שעף באוויר.

אני חלילה לא מזלזל בסכנה שגלומה בלפיד מעופף כזה. מי שמשליך לפיד בהפגנה (או בכל מקום אחר) צריך להיעצר, להיחקר, לעמוד לדין ולשלם על המעשה האלים שלו.

אבל אני גם משוכנע, שלו יכולתי להיעזר ברוחב אופקיו ובידיעותיו ההיסטוריות המופלגות של בנציון נתניהו המנוח, גם סבא של יאיר היה מסכים שהלפיד הזה לא אמור להירשם בדברי ימי האומה כאחד האירועים המשמעותיים של התקופה האחרונה.

אני משוכנע, שלו יכולתי להיעזר ברוחב אופקיו ובידיעותיו של בנציון נתניהו המנוח, גם סבא של יאיר היה מסכים שהלפיד הזה לא אמור להירשם בדברי ימי האומה כאחד האירועים המשמעותיים של התקופה האחרונה

אלא אם כן מספיק אנשים ישתכנעו, שמדובר בלא פחות מנאצים, שמגיחים מהמחילות כדי לקרוע את העם, ולשרוף שוטרים בדיוק כמו שלמדו ממחבלי הנוח'בה בשבעה באוקטובר (קראתי ציוץ כזה ברשת. שככה יהיה לי רע).

החיפוש אחרי המילה "לפיד" בטוויטר כדי להתחקות אחר התגובות ללפיד שנזרק בירושלים, הקפיצה במקרה ציוץ של חשבון הטוויטר המושלם "חדשות מלפני שנה", שהזכיר נאום של אריה דרעי בוועידת הלאום של ערוץ 14. נאום שבו דרעי התריע – בדיוק השבוע לפני שנה – כי "הסכנה הגדולה ביותר למדינת ישראל היא חזרתו לשלטון של השמאל בראשות לפיד".

איזה מזל שאירע לנו נס וניצלנו מהסכנה האיומה הזו, והשם ברוב חסדו הוליך אותנו אל שמחת תורה שכמוה לא ידענו מאז השואה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 1,035 מילים ו-3 תגובות
סגירה