מהאמור בכתבה עולה כי אני אחד ממאה אלף שקיבלו זכות לחניית נכה בדרך עוקפת. בקשה רשמית שלי בצירוף תעודות רפואיות המעידות על בעיה קשה בכפות הרגליים ההופכת הליכה לסיוט, נדחתה תוך יומיים(!) ללא הסבר פרט למשפט סתמי "מחלה אקוטית אינה מקנה זכות לחניית נכה". עכשיו נותרה לי דילמה פשוטה: לקבל את הדין ולהמשיך לסבול כאבי תופת או לפנות לאחת החברות המפרסמות בגלוי ולזכות בהקלה משמעותית. כך עשיתי וכך אמשיך.

טקסט מעניין אך לדעתי מנותק לחלוטין מהמציאות של היום. הקיטוב והקיצוניות נובעים ממחלוקת שאינה בין עמדות ימין לשמאל, לא בין שיטה כלכלית כזו או אחרת או מעורבות ממשלתית במגוון נושאים, במרכז המחלוקות ניצבת מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית מול דיקטטורה משיחית ועל זה צריך להילחם.

התשובה ברורה, צ.ה.ל לא מסוגל לנצח מלחמות מהסוג שנסראללה וסינוואר מומחים בהן. הוא יכול להחדיר חוליות של גיבורי-על לשחרר חטופים, לחסל מנהיגי טרור (עם פאות בלונדיניות), לגנוב ראדאר מסיני וספינות סער 3 ממספנות שרבורג , לא מסוגל לנצח מלחמות התשה מהסוג שנסראללה מנהל עכשיו. הניצחון המוחלט הוא פיקציה ותעלול בחירות בדיוק כמו הציוץ של טופז לוק, נדרשת מנהיגות אמיצה שיכולה להביא לסיום הקרבות בדרך שונה מכוח תמורת כוח וחוזר חלילה.

גרירת הרגליים של מערכת המשפט הישראלית בכל הנוגע למשפטיו המתנהלים של ראש הממשלה ומתן הכשר למועמדותו לבחירה על ידי בית המשפט העליון הם הבסיס הרעוע שעליו ניצב מעמדה הבינלאומי של ישראל כפי שבא לידי ביטוי גם אל מול בית המשפט בהאג.