ב־4 בינואר 2023, שבעה ימים לאחר השבעת ממשלת בנימין נתניהו השישית, כשהטמפרטורה בירושלים נשקה ל־12 מעלות צלזיוס ועננות חלקית הסתירה שמש חורף חלמונית, הטיל כמעט בלחישה רפה שר המשפטים יריב לוין גזר דין מוות על כסות הדמוקרטיה הליברלית. וירא לוין את כל אשר עשה, והינה טוב מאוד.

ב־29 בדצמבר 2022 הושבעה ממשלת ההפיכה המשטרית. בראשה נאשם בפלילים וסביבו שרים מהזרם המשיחי והדתי הטובלים בעשרות כתבי אישום כאילו היו ביסקוויטים בתה, בהם תמיכה בטרור. באותו היום החגיגי הדגיש נתניהו בכנסת: "הובלנו יחד את תור הזהב של מדינת ישראל – וזה מה שנמשיך לעשות".

21 שנה לפני כן, ב־2002, אושר חוק שירות הביטחון הכללי, לפיו "השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". בסעיף 7(ב)(1) צוין באותו חוק כי השירות "אחראי על סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו".

המחאה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל החלה לאחר גזר הדין של לוין ונמשכת דה פקטו עד היום. במחאה זו נגד ההפיכה המשטרית, אחד מכל חמישה ישראלים – כשני מיליון איש ואישה – השתתפו בפועל לפחות בהפגנה אחת, כך לפי סקר שפורסם בחדשות 12.

המחאה הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל החלה לאחר גזר הדין של לוין ונמשכת דה פקטו עד היום. אחד מכל חמישה ישראלים – כשני מיליון איש ואישה – השתתפו בפועל לפחות בהפגנה אחת

ב־24 ביולי 2023, דיווחה מערכת "עובדה" על דבריו של ראש המוסד דדי ברנע לעובדי הארגון בשיחת עדכון על ההפיכה המשטרית אליה כינס אותם: "אם המצב יגיע למשבר חוקתי – אהיה בצד הנכון".

הפגנה בתל אביב נגד ממשלת בנימין נתניהו וקריאה לשחרור החטופים, 6 באפריל 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בכל אותה שנה השתעשע המשבר החוקתי בקפיצות ראש מעל לועות־תנינים, כשכבר בתחילת ינואר נפסל מינוי אריה דרעי לשר, אך שאר המורשעים והעבריינים לשעבר (מי יותר ומי פחות) זכו לחסד משפטי.

ב־20 במרץ 2024 מכון המחקר השוודי V-Dem, המתמקד במדד הדמוקרטיות, קבע לראשונה מאז 1966 כי ישראל איננה עוד דמוקרטיה ליברלית, אלא אלקטורלית. בפועל המצב גרוע בהרבה. בשלב זה ישראל היא למעשה דמוקרטיה אתנית הדוגלת בעריצות הרוב.

מכון המחקר השוודי קבע לראשונה מאז 1966 כי ישראל איננה עוד דמוקרטיה ליברלית, אלא אלקטורלית. בפועל המצב גרוע בהרבה. בשלב זה ישראל היא למעשה דמוקרטיה אתנית הדוגלת בעריצות הרוב

כשנה לפני כן, ב־26 במרץ 2023, פיטר ראש הממשלה את שר הביטחון יואב גלנט, אחרי שזה התריע מפני סכנות ההפיכה המשטרית. לו רק היה אז איזשהו טירסיאס הגון כדי להזהיר את המלך השליט: "אתה הוא מטמא הארץ המקולל… אתה הוא הרוצח שאינך מוצא…"

ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה 06:29 – כשלוש שנים וחמישה חודשים לאחר פתיחת משפט נתניהו – החלה מתקפת הפתע על ישראל. 1,200 בני אדם נרצחו בטבח האכזרי ו־253 אזרחים וחיילים, בהם תינוקות, ילדים, נערות וקשישים, נחטפו.

טעות נפוצה היא לחשוב כי המשפט המזוהה ביותר עם העידן הפוסט־מודרני הוא "אין אמת". אולם, האמת, שהושפלה לדרגת הפרשנות – או שמא הפרשנות שהועלתה לדרגת האמת – בהחלט עודנה קיימת, גם אם בצורה אחרת, ודאית פחות.

מחבלי חמאס על השער של קיבוץ ניר עוז, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

ואולם, הפילוסופיה של הפוסטמודרניזם אומרת משהו חשוב בהרבה לגבי האדם ואישיותו ועל אי־הימצאות ה"אני". למעשה, לפי הפוסטמודרניזם האדם רבוד באני־ים רבים המשתנים בהתאם לנסיבות, לזמן, למקום וכו', בדיוק כפי שהחומר "הסטטי" משתנה, נשחק, מתפרק ומתגבש.

התפיסה הזו פותחת גם צוהר למטפיזיקה הומנית, שבהכרח מכירה באפשרות של "אחר", משום שגם ה"אני" הנוכחי מתפרק עם הזמן ל"אחר לי" עבור ה"אני" הבא שלי, גם אם הוא לא באמת "שלי" אלא תוצר של… אפשר לומר אם כך, כפרפרזה על ז'אן־פול סארטר, שהפוסטמודרניזם הוא הומניזם. ועוד משפט יוצא: אין איש הצודק לנצח.

לעומת זאת, נתניהו מבושם מפולחן המלך־המצביא האחד שאין בלתו, המאמין כי קיימת זהות אינטרסים מוחלטת בין שרידותו הפוליטית ושרידות המדינה, לא רק שאינו יכול לטעות או להודות בטעותיו, אלא אף פועל (במודע או שלא) לדריסת מתנגדיו ומבקריו. באינסטינקט הוא מקריב את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ומוציא להורג כל סטנדרט בסיסי של שמירה על חוק כי לתפיסתו הוא הוא החוק.

רשאי אדם להיות מקיאווליסט במאה ה־21, כפי שרשאי לדגול בפריזמות נאורותיות. איש אינו רשאי לעומת זאת לרמוס את המשטר לדרגת עריצות – על חשבון אזרחי אותו משטר וביטחון היהודים – וגם להתנער מכל אחריות פלילית בעודו מתכסה באדרת הדמוקרט, אותה רכש במעות ליברלים.

איש אינו רשאי לרמוס את המשטר לדרגת עריצות – על חשבון אזרחי אותו משטר וביטחון היהודים – וגם להתנער מכל אחריות פלילית בעודו מתכסה באדרת הדמוקרט, אותה רכש במעות ליברלים

ב־22 בינואר 2023 העבירה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הנבצרות ברוב המינימלי הדרוש לאישור חוק יסוד. ב־3 בינואר 2024 – כחודש לאחר עסקת החטופים הראשונה – קבע בג"ץ כי מדובר בחוק פרסונלי, שיחול רק מהכנסת הבאה.

חברי הליכוד עומדים סביב בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפני פתיחת משפטו, 24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

באותו היום ציין הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית שכ־80% מכלל האנשים בעולם החווים רעב קטסטרופלי נמצאים ברצועת עזה, בהתבסס על נתוני IPC. באותו הערב הותר לפרסום כי אחד החטופים הישראלים נהרג בניסיון חילוץ של צה"ל.

ב־21 בפברואר 2023, בריאיון לגלי צה"ל, אמר חבר הכנסת אלעזר שטרן כי האופוזיציה שקלה להתפטר מהכנסת במחאה על חוקי ההפיכה. אין ספק כי הפעולה התקדימית הזו הייתה יכולה לזעזע את המערכת הפוליטית המקומית והבינלאומית ולהפעיל לחץ על מתכנני ההפיכה ולהביא אולי לאמברגו נשק.

אולם שנה לאחר מכן, אחרי שמאות חיילים נהרגו בלחימה בעזה, אלפים נפצעו, מאות אלפי עזתים התדרדרו לחרפת רעב – גם בגלל המדיניות הישראלית – ההפיכה המשטרית עדיין פועלת לדריסת הדמוקרטיה.

שנה לאחר מכן, אחרי שמאות חיילים נהרגו בלחימה בעזה, אלפים נפצעו, מאות אלפי עזתים התדרדרו לחרפת רעב – גם בגלל המדיניות הישראלית – ההפיכה המשטרית עדיין פועלת לדריסת הדמוקרטיה

האופוזיציה לא רק אדישה למקומה ההיסטורי כמשתפת פעולה עם הרס הדמוקרטיה, אלא לוקחת בכך חלק פעיל, על חשבון החטופים.

במדינה דמוקרטית מתוקנת, ב־3 בינואר פלוס דקה, שב"כ, המוסד והייעוץ המשפטי לממשלה היו מכריזים על נתניהו כנבצר, מפזרים את הממשלה, וממנים ממשלת מומחים זמנית, בדומה למצב הקיים ברשות הפלסטינית, או לכל הפחות משעים את נתניהו מתפקידו עד לסיום המלחמה בשל ניגוד אינטרסים מובהק.

ראש השב"כ רונן בר (מימין) וראש המוסד דוד ברנע בטקס יום השואה ב"יד ושם", 27 באפריל 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

באותו ינואר לפני כשלושה חודשים כבר היה ברור כי ראש הממשלה לא מוכן לעשות הכול כדי לשחרר את החטופים הישראלים. זה שהמדיניות המופקרת שלו אפשרה את התנאים לחטיפתם מלכתחילה, סימן דה פקטו את שיא תפיסת ה"אני=המדינה" – וכל עוד ה"אני נתניהו" בשלטון, המדינה ב"תור הזהב שלה". לא רק שהופר החוזה החברתי, אלא גם החוזה האנושי. האינדיבידואלים מוקרבים עבור שרידות המנהיג.

ב־24 ביולי 2023 מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את ביטול עילת הסבירות ויצאה מדושנת עונג לפגרת קיץ. ב־1 בינואר 2024 פסל בג"ץ את החוק. סוסו של קליגולה טרם העביר את התייחסותו לנושא.

ב־24 ביולי 2023 מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את ביטול עילת הסבירות ויצאה מדושנת עונג לפגרת קיץ. ב־1 בינואר 2024 פסל בג"ץ את החוק. סוסו של קליגולה טרם העביר את התייחסותו לנושא

ב־16 בדצמבר 2023 נורו למוות שלושה חטופים בעזה על ידי צה"ל, אף שעשו את כל מה שאפשר היה לעשות כדי להינצל, חוץ מלא להיחטף.

ב־6 בפברואר 2024 פורסם כי המודיעין הישראלי מעריך שכחמישית מהחטופים בעזה מתים. יודעי דבר חוששים פן משטרת בן גביר תשליך לצינוק את הבא שישאל כמה מהם ניתן היה להציל.

ב־9 בפברואר 2024, לראשונה בתולדות המדינה, ירד דירוג האשראי של ישראל. נתניהו טען שאין להחלטה הזו קשר לכלכלה. ב־26 בפברואר דווח כי המדינה "מימנה עבודות" בבריכת משפחת "זה לא קשור לכלכלה" בקיסריה בזמן המלחמה.

השלט המאולתר "הצילו 3 חטופים" שתלו אלון שמריז, יותם חיים וסאמר טלאלקה בבית שבו הוחזקו ברצועת עזה, 17 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

בתחילת אותו חודש, ב־1 בפברואר, ארה"ב – בת הברית החשובה ביותר של ישראל – אישרה להטיל סנקציות על מתנחלים המעורבים באלימות נגד פלסטינים בגדה המערבית.

ב־13 בפברואר 2024 דווח כי המוסד, צה"ל ושב"כ גיבשו מתווה לשחרור חטופים – אך נתניהו דחה אותו. זו לא הפעם הראשונה או האחרונה שדווח כי ראש הממשלה הנאשם בפלילים מקשה על גיבוש עסקה. בינתיים נחשפות בערוצי תקשורת בעולם ובישראל עדויות למעשים הסדיסטיים של חמאס בחטופים ובחטופות.

זו לא הפעם הראשונה או האחרונה שדווח כי ראש הממשלה הנאשם בפלילים מקשה על גיבוש עסקה. בינתיים נחשפות בערוצי תקשורת בעולם ובישראל עדויות למעשים הסדיסטיים של חמאס בחטופים ובחטופות

והרעב. הרעב הנמנע. הרעב הבלתי נסלח.

ב־26 במרץ 2024 פורסמה ב"ניו יורק טיימס" העדות הקשה של עמית סוסנה, שנחטפה בשבעה באוקטובר ושוחררה משבי חמאס אחרי 55 ימים, הכוללת תיאורים גרפיים של תקיפה מינית ועינויים פסיכולוגיים ופיזיים. ב־28 במרץ 2024, בוטלה, ולא בפעם הראשונה, ישיבת הקבינט בעניין העסקה לשחרור החטופים.

ב־28 במרץ 2024 נפגש לראשונה נתניהו עם בני משפחות החיילים החטופים. זמן קצר לפני כן ביקש ראש הממשלה מבג"ץ הארכה של 30 ימים לגיבוש חוק ההשתמטות. ב־30 במרץ ציין דובר מטה משפחות החטופים לשעבר חיים רובינשטיין כי ראש הממשלה והשרים "לא רוצים לשמוע מה החטופים עברו בשבי". זאת, כשבוע לאחר שפורסם כי רעיית ראש הממשלה אמרה: "שחררנו כל כך הרבה חטופים, אפילו תודה לא אמרו לנו".

שרה נתניהו ובני משפחותיהם של חטופים המוחזקים ברצועת עזה, 9 בנובמבר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

עוד ב־28 במרץ – ולא בלי קשר – הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה את תשובת המדינה לעתירות העוסקות בתיקון פקודת המשטרה, או "חוק בן גביר", וקבעה כי מדובר בתיקון לא חוקתי שיש לבטל בו את החלק המקנה לשר סמכות להתערב בחקירות.

גם צה"ל חגג ב־28 במרץ, כחמישה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, עם תרגיל פתע בצפון לשיפור מוכנות הלחימה – בעוד אלפים מתושבי האזור עקורים מבתיהם בלי מושג מתי ואם יהיה להם לאן לחזור.

גם צה"ל חגג ב־28 במרץ, כחמישה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, עם תרגיל פתע בצפון לשיפור מוכנות הלחימה – בעוד אלפים מתושבי האזור עקורים מבתיהם בלי מושג מתי ואם יהיה להם לאן לחזור

ב־30 במרץ 2024 – בזמן שנתניהו מתמקד בלחימה בארה"ב ובולם יציאה של משלחת ישראלית לוושינגטון – הצביעו חלק ממשפחות החטופים על ראש הממשלה כמכשול לעסקה: "הקואליציה מובילה מדיניות של זלזול במשפחות החטופים. זה כישלון מוחלט ומכוון".

ב־31 במרץ 2024, ביום שיא של מחאות לשחרור החטופים, נתניהו התייצב חיוור אך מפודר כהרגלו בצבעי האפור־נטול־החזון מול המצלמה. הוא התקשה להשלים משפט קוהרנטי אך היה מספיק נחוש כדי לתקוף את מתנגדיו: "הקריאות לבחירות עכשיו, בעיצומה של המלחמה, רגע לפני הניצחון, ישתקו את ישראל במשך חצי שנה". לפי נתניהו, בחירות ישתקו אותנו לחצי שנה והמשך המלחמה הוא שלום.

אחר כך הוסיף: "בחירות ישתקו את המסע ומתן לשחרור חטופינו". זאת, שעות לפני ששקע בחלימה עמוקה תחת סמי ההרדמה המלאה, באמצע משא ומתן – ומלחמה בשתי חזיתות – שאסור לשתק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים, 31 במרץ 2024 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

מחקרים פסיכולוגיים כבר הוכיחו כי בעלי שררה פועלים כאילו עברו פגיעת מוח טראומטית. הם נעשים אימפולסיביים, מודעים פחות לסיכונים – ולוקים בהבנת הפרספקטיבה של האחר. נתניהו דומה לאותו איש הנשאל כבר חצי שנה מי אמור לנהל את העניינים ב"יום שאחרי", אז הוא שולף בתגובה מראת כיס, מציב אותה על שולחנו ומצביע על השתקפותו כי "גַּם הָרִשְׁעָה תִּצְדַּק מוּל רִשְׁעָתַיִם".

ב־1 באפריל 2024 בג"ץ קבע בעתירה נוספת הקוראת להוציא את נתניהו לנבצרות כי הדין "אינו קובע שעצם ניהולו של ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה מונע ממנו מלהמשיך בתפקידו". הדין גם לא קובע שעצם החדרת האצבעות לשקעי חשמל מונעת הארכת תוחלת החיים.

בג"ץ קבע כי הדין "אינו קובע שעצם ניהולו של ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה מונע ממנו מלהמשיך בתפקידו". הדין גם לא קובע שעצם החדרת האצבעות לשקעי חשמל מונעת הארכת תוחלת החיים

ב־2 באפריל 2024 הותקפה שיירה של ארגון הסיוע "המטבח העולמי המרכזי". זמן קצר לאחר מכן מייסד הארגון, השף חוזה אנדרס, הודיע על הפסקה מיידית של פעילות הארגון בעזה. נתניהו אמר בתגובה: "זה (הרג חפים מפשע) קורה במלחמה. נעשה הכול כדי שהדבר הזה לא ישנה שוב". הכול חוץ מלהתפטר, כמובן.

והרעב. הרעב הנמנע. הרעב הבלתי נסלח.

באותו יום זעקה בכנסת מיה רגב, שנחטפה מהמסיבה ברעים עם אחיה ושוחררה ב־26 בנובמבר 2023: "כל בחורה שם עוברת הטרדה מינית. לא משנה איך תנסו לייפות את זה. בחיים לא הייתי מאמינה שזה ייקח כל כך הרבה זמן (להגיע לעסקה). אני חזרתי אחרי 50 ימים ואני מתמודדת עם דברים… לא רוצה לדמיין מה עובר עליהן".

מיה רגב בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, 2 באפריל 2024 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

ברור כי אסור לחכות להפסקת לחימה שתגיע אחרי חורבן מוחלט, כשכל מי שחשוב לנו כבר מת, ולתת לפנטזיה של רעיית ראש הממשלה, שאמרה ב־2002, "נעבור לחוץ לארץ. שהמדינה הזאת תישרף", להתגשם. הצעד הראשון הוא להתנגד לנרטיבים כוזבים באמצעות נרטיבים בונים. זו התשובה לברבריות הפוליטית.

ב־3 באפריל השר בני גנץ ניסה לגזלת בנוסח נתניהו את אנשי המחאה ולקרוא ל"אחדות" – מילת הקסם של הכסילים המנסים לדכא כל חשיבה חופשית בשם הלאומנות והדרת האפשרות של השונה – בעודו טוען כי לא יישב בממשלה "שלא תפעל להשבת החטופים". צריך להתבייש גם לעמוד בממשלה כזאת.

חברו לגזלות, יואב "אנחנו נדע כיצד להגן על אזרחי ישראל" גלנט, צייץ כמה שעות לפני כן: "מגנה בתוקף את הפעולות האלימות נגד ראש הממשלה". כאילו היו כאלה. את הפעולות האלימות של ראש הממשלה נגד אזרחי ישראל הוא דווקא מקבל, כידוע, בשתיקת משתף הפעולה.

ב־4 באפריל 2024 נחשף יומנו של ראש הממשלה ב־7 באוקטובר. בין היתר נודע כי ב־10:30 בבוקר – כארבע שעות לתוך מתקפת הזוועות של חמאס – ראש הממשלה שוחח טלפונית עם… ראש ממשלת הולנד, ולא כדי לזרז הגשת תלונה בבית הדין הבינלאומי בהאג או כדי להתחנן לנשק.

ב־10:30 בבוקר – כארבע שעות לתוך מתקפת הזוועות של חמאס – ראש הממשלה שוחח טלפונית עם… ראש ממשלת הולנד, ולא כדי לזרז הגשת תלונה בבית הדין הבינלאומי בהאג או כדי להתחנן לנשק

רק חצי שעה לאחר מכן, ב־11:00 בבוקר, עצר נתניהו מעיסוקיו כדי לצלם הודעה לתקשורת. עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אגב, הוא שוחח רק ב־17:45.

ראש ממשלה ישראל בנימין נתניהו בפגישה עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה בירושלים. 13 במרץ 2024 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

קצת לפני כן אמר ראש אמ"ן אהרון "אני לא מודאג, שיבואו" חליוה, שבחר להצטנף במצעיו החמים בבית המלון למרות ההתרעות, כי לא בטוח שהרע ביותר מאחורינו. חליוה כנראה התכוון לחזית הצפונית, אבל אולי תת־המודע שלו נאחז בדבר החשוב באמת – הרע לעולם לא מאחורינו, בטח לא כשהחטופים עדיין בעזה. בטח לא כשהאחראים ממשיכים בשלהם. הרע ביותר לא מאחורינו. והאינסופיות של היקום והטמטום…

באותו יום בג"ץ דן בעתירה הדורשת להרחיב את הסיוע ההומניטרי לרצועה ואמר כי המספר הכולל של משאיות הסיוע לא מספיק. נציג המדינה ציין להגנתה: "לא חולקים על כך שהמצב בצפון הרצועה חמור וקשה. המדינה אפשרה והמליצה לעבור דרומה". כלומר, מי שלא התפנה – שירעב בשקט.

במקביל, בחמאס טענו שישראל ממשיכה להתבצר בעמדתה ואין התקדמות במשא ומתן לשחרור החטופים. חמאס הוא גוף בלתי אמין ואי אפשר לסמוך עליו, כמובן. אולם, יומיים לפני כן, ב־2 באפריל, דווח כי ישראל התנגדה לערוך שיחות במתכונת דומה לאלה שנערכו לפני ההסכם לשחרור גלעד שליט, כשצוותי המשא והמתן יושבים בשני חדרים צמודים. כלומר, לפי הפרסום הזה נתניהו התנגד לכל הפחות לזירוז המגעים. יש לו זמן.

ישראל התנגדה לערוך שיחות במתכונת דומה לאלה שנערכו לפני ההסכם לשחרור גלעד שליט, כשצוותי המשא והמתן יושבים בשני חדרים צמודים. כלומר, לפי הפרסום הזה נתניהו התנגד לכל הפחות לזירוז המגעים

ב־6 באפריל נודע כי צה"ל הוציא מחאן יונס את הגופה של אלעד קציר, שתועד חי בשתי הזדמנויות שונות בשבי לפני שנרצח על ידי חוטפיו. כלומר, עסקה הייתה עשויה למנוע את מותו. מותו היה נמנע. אף "פעולה הרואית" לא תשכיח את זה. אחותו כרמית פלטי קציר ציינה בפייסבוק: "הוא אולי יוכר כנפגע פעולות איבה, אבל המונח המדויק הוא נפגע פעולות הפקרה".

הפגנה בתל אביב נגד ממשלת בנימין נתניהו וקריאה לשחרור החטופים, 6 באפריל 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

4,380 שעות, חצי שנה, של חוסר ודאות התכדררו עתה לבצק סמיך של זמן ושכחה, הניזון מציות ציבורי ואדישות. הגזיר המעורער של אחדות הגוף־נפש של הישראלים הנמצאים עמוק בעזה נפרם בששת החודשים הנדמים כהרף עין ביחסיות הבלתי נסבלת במעגל ההתרחשויות של המנהיג.

נראה שלא משנה מה יעשה נתניהו, הכול יתקבל במשיכת כתפיים על ידי הציבור העייף, המותש והרצוץ, שמנגב את הדם הקרוש מרגליה הפצועות של הדמוקרטיה, בזמן שמדינאים ממשיכים לבעוט בה בראשה.

נראה שלא משנה מה יעשה נתניהו, הכול יתקבל במשיכת כתפיים על ידי הציבור העייף, המותש והרצוץ, שמנגב את הדם הקרוש מרגליה הפצועות של הדמוקרטיה, בזמן שמדינאים ממשיכים לבעוט בה בראשה

אולם, 4,380 שעות – מסה שחורה וכאוטית של סבל – הן למעשה דקה מודעת של עינוי מתמשך בזמן כפול 262,800 דקות צלולות וארוכות מאוד של פחד, רעב, ייאוש והפקרה. 262,800 פעמים שראש הממשלה יכול היה לחתום על עסקה לשחרור כל החטופים תמורת שחרור כל המחבלים והחזרת תושבי עזה העקורים. עסקה שהייתה הכרחית כשלב ראשון של החלמה, ושהייתה גם מביאה לקץ שלטונו הסופי של נתניהו.

לא המחבלים, לא טובת האזרחים או היהודים בעולם, ולא הרצון המלוכלך לנקום בכל מה שמריח ממדינה פלסטינית בולם את נתניהו מלחתום על עסקה. רק הידיעה האחת – הצווחה העיוורת והמהדהדת במוחו של נתניהו כי עסקה כזו תביא לפירוק הממשלה – מאריכה את שהות הישראלים האומללים בעזה, נאכלים חיים במדמנת החטאים של המנהיג העליון ושלטון הקומבינה.

8 באפריל 2024, מליאת הכנסת יוצאת רשמית לפגרת כנס החורף. למעשה, מאז אוקטובר היא מעולם לא הייתה כאן.

הפגנה מול הכנסת בקריאה לשחרור החטופים המוחזקים בעזה, 22 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)