מסע החיסול נגד בית המשפט העליון ומערכת המשפט מטעם פרנסי ההפיכה המשטרית – ובראשם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן – נמשך. על הפרק: ריסוק מוסד נציב תלונות הציבור על שופטים. העיתוי: סיום כהונתו של הנציב היוצא, השופט בדימוס אורי שהם.

השיטה: יצירת שיח ציבורי כוזב שיאפשר לקדם הצעת חוק לתיקון הליך בחירתו של נציב התלונות הבא, כך שיבוטל התנאי בדבר היותו שופט בדימוס של בית המשפט העליון. המטרה: הנמכת קומתו הציבורית, הגברת היכולת להפעיל לחץ פוליטי ולפגוע בעצמאותו, השתלטות על מאחז שממנו ניתן יהיה לסכל שופטים שאינם לרוחה של המערכת הפוליטית.

מאחר שכל עוד מצויה סיעתו של בני גנץ בקואליציה, לא ניתן לקדם הצעות חוק בנושאים שאינם דחופים ונובעים מתוך צורכי המלחמה בלא הסכמת כלל סיעות הקואליציה, בלא לייצר משבר קואליציוני – פועלת ועדת החוקה בהכוונתו של רוטמן ליצירת הקרקע המתאימה לקראת התיקון החקיקתי שאותו הוא מבקש לקדם.

בינתיים, כמו בדיון שהתקיים שלשום (שני), מדובר בדיונים בניוטרל, אך בבוא שעת הכושר תישלף הצעת החוק המתאימה. זוהי הצעת חוק שהניח ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד על שולחן הכנסת בדצמבר 2022, ושאותה העתיק מילה במילה בהצעה שהגיש השר שלמה קרעי בכנסת הקודמת.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 5 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על פי חוק נציב התלונות כיום, יכול להתמנות לנציב התלונות על שופטים מי ש"כשיר להתמנות לשופט של בית המשפט העליון". אולם, את המועמד להתמנות לתפקיד רשאים להציע שר המשפטים ונשיא העליון יחדיו. לפיכך, מאז הקמת הנציבות בשנת 2002, נוצר סטנדרט שלפיו הנציב הוא שופט עליון בדימוס, לא פחות מכך.

שכן, לא ראוי ששופט מחוזי בדימוס או שופט שלום בדימוס, או מי שהיה מועמד לשיפוט אך לא התמנה, ידון בתלונות נגד שופטים בערכאה גבוהה יותר. מצב כזה ישמש תמריץ לסגירת חשבונות.

הצעת החוק הזו מבקשת לעשות פוליטיזציה מלאה של תפקיד נציב התלונות על שופטים. מה ששר המשפטים יריב לוין ביקש לעשות למחלקה לחקירות שוטרים, רוטמן מבקש לעשות כעת לנציבות התלונות על שופטים

על פי הצעת החוק של מילביצקי, יהיה כשיר לכהן כנציב דווקא "מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון ולא כיהן כשופט בכל ערכאה שיפוטית". נוסף על כך, בחירת הנציב תוצא מידיה של הוועדה לבחירת שופטים, ותימסר לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה של הכנסת.

במילים אחרות, הצעת החוק הזו מבקשת לעשות פוליטיזציה מלאה של תפקיד נציב התלונות על שופטים. מה ששר המשפטים יריב לוין ביקש לעשות למחלקה לחקירות שוטרים, רוטמן מבקש לעשות כעת לנציבות התלונות על שופטים.

פעילי מחאה נגד המהפכה המשפטית מפגינים מול ביתו של ח"כ חנוך מילביצקי בפתח תקווה, 11 באפריל 2023 (צילום: מחאת קפלן)

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, העובדה שבראש הנציבות כיום עומד שופט בדימוס של בית המשפט העליון, מעוררת "חשש אמיתי שהיכרותו האישית עם מושאי הביקורת שלו, שהתקיימה זה מקרוב, תפגע ביכולתו לבצע ביקורת בצורה אובייקטיבית, איכותית וללא משוא פנים.

"מינויו של שופט בדימוס לתפקיד אשר מתוקף תפקידו יצטרך לדון את חבריו לכס השיפוט מעלה שאלה כבדה של ניגוד עניינים ולו אף רק למראית עין".

רוטמן ניצל את האירוע כדי לקרוא לחברי הוועדה לפעול לכך שהנציב הבא לא יבוא מקרב שופטי העליון. הנימוק שלו מעורר, ולא בפעם הראשונה, תחושה של עולם הפוך: "מן הראוי שהבחירה לא תיעשה בצורה פוליטית"

מאחר שרוטמן לא יכול היה לקיים דיון כהלכתו בהצעת החוק, הוא הקדיש את הדיון שקיימה ועדת החוקה השבוע למה שהוגדר כ"התנהלות נציבות תלונות הציבור על שופטים".

רוטמן ניצל את האירוע כדי לקרוא לחברי הוועדה לפעול לכך שהנציב הבא לא יבוא מקרב שופטי העליון. הנימוק שלו מעורר, ולא בפעם הראשונה, תחושה של עולם הפוך: "מן הראוי שהבחירה לא תיעשה בצורה פוליטית", אמר מי שמבקש לייצר שליטה פוליטית על זהות הנציב.

שופט בית המשפט העליון לשעבר אורי שהם בירושלים, 2 באוגוסט 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

בשבוע שעבר, לקראת הדיון, פנה רוטמן לנציב היוצא בבקשה לקבל נתונים על תלונות שהוגשו לאורך השנים נגד שופטי בית המשפט העליון ואת היחס בין שיעור התלונות שהתקבלו נגד שופטי העליון לבין אלה שנמצאו מוצדקות ביחס לשופטים בערכאות נמוכות יותר.

הרעיון ברור: רוטמן מחפש, באמצעות הנתונים האמפיריים, אישוש לטענתו כי הנציבים לאורך השנים, שהם שופטי העליון בדימוס, עושים הנחות לחבריהם מבית המשפט העליון.

מיותר לציין כי אין בנתונים הללו כדי לאשש את טענתו של רוטמן, אלא לכל היותר להצביע על כך שנגד שופטי העליון מוגשות יותר תלונות מופרכות, בדרך כלל מצד גופים ציבוריים מוטים פוליטית

שהם העביר את הנתונים, שמהם עולה כי לאורך השנים התברר ש־5% מהתלונות נגד שופטי העליון נמצאו מוצדקות, לעומת 18% מהתלונות נגד שופטי המחוזי, 17% מהתלונות נגד שופטי השלום, 22% מהתלונות נגד שופטי בתי הדין לעבודה ו־33% מהתלונות נגד שופטי בתי הדין הרבניים.

מיותר לציין כי אין בנתונים הללו כדי לאשש את טענתו של רוטמן, אלא לכל היותר להצביע על כך שנגד שופטי העליון מוגשות יותר תלונות מופרכות, בדרך כלל מצד גופים ציבוריים מוטים פוליטית – בדיוק כפי שאירע לאחרונה בעניינו של השופט חאלד כבוב.

שר המשפטים יריב לוין משוחח עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 14 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זו הייתה גם רוח תשובתו של שהם לרוטמן: "טיפולה של הנציבות בתלונות נעשה בלא קשר לזהות המוסד השיפוטי שבו מכהן השופט או לזהותו, ולא ננקטת אמת מידה שונה לטיפול בתלונות על בית המשפט העליון, במובחן מטיפול הנציבות בתלונות אחרות".

בשבוע הבא יגיש שהם את הדוח השנתי האחרון בתפקידו כנציב התלונות על שופטים, ולאחר מכן יפרוש. נציב חדש טרם מונה. לוין ורוטמן, שניהם אחוזי דיבוק ההפיכה המשטרית כאילו מלחמת עזה מעולם לא התרגשה עלינו, ממשיכים לאחוז את תפקיד הנציב בלתי מאויש.

לוין ורוטמן, שניהם אחוזי דיבוק ההפיכה המשטרית כאילו מלחמת עזה מעולם לא התרגשה עלינו, ממשיכים לאחוז את תפקיד הנציב בלתי מאויש

בדיוק כשם ששר המשפטים לא מקדם בחירת שופטים ונשיא לבית המשפט העליון, עד שישתנה החוק כך שיאפשר לו שליטה מלאה על הליך הבחירה וזהות המתמנים.