עולם הפוך: אם להאמין למה שכתב אתמול (ראשון) מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס למשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי־מינהלי) ד"ר גיל לימון, ראש הממשלה בנימין נתניהו צריך להיות מאוד מרוצה מהחלטת בג"ץ בסוף החודש שעבר בעניין גיוס תלמידי הישיבות.
בג"ץ הוציא צו ביניים שהורה לעצור את תשלומי התמיכות לתלמידי ישיבות המיועדים לגיוס באופן מיידי החל מ־1 באפריל, וקבע כי העתירות הדורשות לגייס מיידית את תלמידי הישיבות יידונו בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים במהלך חודש מאי.
בשבועות האחרונים פוקס ולימון הם חברים הדוקים לעט. חילופי המכתבים ביניהם משמשים צינור מרכזי להתנהלות בין הממשלה לבין מערך הייעוץ המשפטי בשורה ארוכה של נושאים, ובעיקר בעניין גיוס תלמידי הישיבות.
כעת, לאחר שבג"ץ הוציא צו המקפיא את תשלומי התמיכות, ונוכח עמדתה של היועצת גלי בהרב־מיארה כי על הממשלה וצה"ל להיערך לגיוסם בפועל של תלמידי הישיבות חייבי הגיוס, פנה פוקס ללימון ודרש כי הממשלה תיוצג בעתירות באמצעות עורך דין פרטי, ולא על ידי אנשיה של היועצת.
צו הביניים שהוציא בג"ץ ניתן על אף פנייתו של נתניהו לשופטים במכתב מטעמו המבקש לא לקבל כל החלטה בנושא במשך 30 ימים, כדי שיהיה בידו זמן לגבש מתווה הסדרה לעניין תלמידי הישיבות מול שותפיו הפוליטיים. למרות זאת, ממכתבו של פוקס עולה כי לדעת נתניהו בג"ץ דווקא נענה לבקשתו ולא דחה אותה.
"באשר למכתבו של ראש הממשלה שאליו הפנה בג"ץ בהחלטתו, בקשתו מבית המשפט הייתה שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, כדי שניתן יהיה לגבש הסכמות, להשלים את עבודת המטה ולהסדיר את מתווה הגיוס. בית המשפט נענה לבקשתו של ראש הממשלה, ועל כן כל ההנחיה של הייעוץ המשפטי לממשלה, בשלב זה, לפעול אקטיבית לגיוסם של תלמידי הישיבות מנוגדת להחלטת בג"ץ".
בניגוד לטענתו של פוקס, בג"ץ לא "נענה לבקשתו של ראש הממשלה", אלא להיפך. מעניין שנתניהו, באמצעות מזכיר הממשלה, בוחר למסגר כך את העניין – ככל הנראה מתוך שיקולים פוליטיים
הרבה מקופל בפסקה הזאת, וראוי לפרק את הדברים. ראשית, טענתו של פוקס שבג"ץ קיבל את עמדת נתניהו – הפוכה מהמציאות. נתניהו ביקש מבית המשפט "שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום". בג"ץ אכן לא נתן החלטה אופרטיבית – פסק דין או צו ביניים – בסוגיית הגיוס עצמה. בעניין זה הוצא צו על תנאי, בין היתר בשאלה מדוע לא ייערכו הממשלה וצה"ל לגיוסם, אך אין הוראה שיפוטית אופרטיבית להתחיל לגייס.
אך ב"שאלות הכרוכות בה" דווקא כן ניתן צו ביניים – זהו נושא התמיכות התקציביות למוסדות התורניים שבהם רשומים חייבי גיוס. וזה בדיוק מה שנתניהו ניסה למנוע. מה שעמד על הפרק בימים שבהם נשלח מכתבו של נתניהו הוא צו הביניים שבג"ץ נדרש להחליט לגביו, בעניין הכספים.
לכן, בניגוד לטענתו של פוקס, בג"ץ לא "נענה לבקשתו של ראש הממשלה", אלא להיפך. מעניין שנתניהו, באמצעות מזכיר הממשלה, בוחר למסגר כך את העניין – ככל הנראה מתוך שיקולים פוליטיים, כדי להסביר את בחירתן של המפלגות החרדיות שלא לטלטל בשלב הנוכחי את הקואליציה.
שנית, פוקס בונה קומה על קומה בטיעונו חסר היסוד, וטוען כי נוכח העובדה שבג"ץ נענה לבקשתו של ראש הממשלה, הרי שעצם ההנחיה שנתנה היועצת המשפטית למערכת הביטחון, לפעול כבר עכשיו לגיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי, מנוגדת להחלטת בג"ץ. זוהי טענה מופרכת.
גם אם בג"ץ לא נתן עדיין הוראה אופרטיבית לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות, נוכח פקיעת החלטת הממשלה מיוני 2023 אין עילה חוקית להימנע מגיוס חרדים
גם אם בג"ץ לא נתן עדיין הוראה אופרטיבית לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות, אין שום דבר שמונע מהייעוץ המשפטי לממשלה לפרש את המצב המשפטי הנוכחי בעבור הרשות המבצעת, ולהסביר כי נוכח פקיעת החלטת הממשלה מיוני 2023 שהגדירה "תקופת ביניים" של "אי גיוס" עד לסוף החודש שעבר, אין עילה חוקית להימנע מגיוסם בפועל של תלמידי הישיבות.
להיפך – מוטלת על הייעוץ המשפטי לממשלה חובה להסביר זאת לממשלה.
בכתב התשובה לצו על תנאי שהגישה היועצת לפני כעשרה ימים, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לאפשר לה להגיש תצהיר תשובה משלים, שבו יפורט "אופן היערכות רשויות הגיוס לגיוסם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי".
פוקס, שמזכיר כי עמדתה של היועצת כלל אינה מקובלת על הממשלה, נתפס למילה "היערכות". לדבריו היערכות אינה שווה למה שנאמר במכתבו האחרון של לימון לממשלה, "כי על מערכת הביטחון לפעול כבר כעת לגיוסם של תלמידי הישיבות". מבחינת הממשלה אפילו היערכות היא "מנוגדת להחלטת בג"ץ". לפעול הלכה למעשה לגיוס? לא יעלה על הדעת.
כל זה מגיע כרקע לדרישתו של פוקס, בשם הממשלה, שזו תיוצג בהמשך ההליכים בבג"ץ הגיוס באמצעות עורך דין פרטי, וזאת מאחר ש"אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי שבין עמדת היועצת המשפטית לממשלה לעמדת הממשלה הן בסוגיית הגיוס והן בסוגיית התמיכות, וראוי כי בסוגיה ציבורית כה מרחיקת לכת, בעיצומה של מלחמה, יאושר ייצוג משפטי נפרד לממשלה בעתירות אלו".
היועצת פועלת על פי ההוראות הפשוטות של החוק ופסיקת בית המשפט העליון. הממשלה, לעומת זאת, מבקשת לייצר מניפולציה שעיקרה משיכת זמן
מן הראוי שבהרב־מיארה תסרב לדרישה זו, ולא תאשר לממשלה ייצוג נפרד בעתירות גיוס תלמידי הישיבות. אכן, לממשלה וליועצת יש עמדות מנוגדות, הופכיות, בעניין חובתה של הממשלה לגייס את תלמידי הישיבות, בהיעדר כל הסדרה חוקית אחרת, ובעניין החובה להפסיק את תשלומי התמיכות למי שמחויבים בגיוס.
אלא שאין מדובר בשתי עמדות משפטיות לגיטימיות. היועצת פועלת על פי ההוראות הפשוטות של החוק ופסיקת בית המשפט העליון. הממשלה, לעומת זאת, מבקשת לייצר מניפולציה שעיקרה משיכת זמן: לא רק לעכב את הליכי בג"ץ ואת פסק הדין הצפוי ככל שניתן, אלא לייצר מצג שלפיו כביכול מהלכי החקיקה המתגבשים משנים משהו ביחס לחובת הממשלה לפעול בהתאם לחוק הנוכחי.
בג"ץ אינו פוסק בהתאם לחקיקה עתידית פוטנציאלית (שכלל לא ברור שתבוא לעולם במקרה הנוכחי), וחובה משפטית לפעול נקבעת תמיד בהתאם למצב המשפטי בהווה. לכן עמדתה של הממשלה כלל אינה לגיטימית: אין בסיס משפטי, או אפילו טענה לבסיס משפטי, להימנעות מגיוס תלמידי הישיבות כעת.
אכן, בשנים האחרונות התגבר קצב המקרים שבהם היועצים המשפטיים לממשלה אישרו לממשלה ייצוג נפרד בעתירות שונות, ולא הסתפקו רק בכך שעמדת הדרג הפוליטי בממשלה נמסרה לשופטים, לצד העמדה המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה, שהיא זו המשקפת את "עמדת המדינה" מבחינה משפטית.
הסכמה של הייעוץ המשפטי לממשלה לאפשר לממשלה ייצוג נפרד בכל מקרה ומקרה שבו קיים פער בין עמדת הפוליטיקאים לבין עמדת היועץ או היועצת היא מסוכנת
בעיקר קרה הדבר בתקופתו של היועץ הקודם, אביחי מנדלבליט, שנקט יד רחבה עם הדרג הפוליטי ונטה להיענות לכל גחמותיו. אך הסכמה של הייעוץ המשפטי לממשלה לאפשר לממשלה ייצוג נפרד בכל מקרה ומקרה שבו קיים פער בין עמדת הפוליטיקאים לבין עמדת היועץ או היועצת, היא מסוכנת, ועלולה לאיין את משקל העמדה המשפטית של משרד המשפטים בכל נושא שהוא.
אם הממשלה תדע שכל פעם שהיא תבחר שלא לקבל את עמדת היועצת, היא תזכה בייעוץ נפרד, היא תוכל להרשות לעצמה להתעלם מכל חוות הדעת המשפטיות. ממש כפי שרצתה הממשלה להשיג בתקופת ההפיכה המשטרית, במסגרת מה שקרוי "חוק היועמ"שים".
גם אם זה לא נוח ליועצת מבחינה ציבורית, עליה להודיע כי הממשלה לא תזכה לייצוג משפטי נפרד במקרה הנוכחי. לכל היותר, היא תאפשר לצרף לתצהיר התשובה המשלים מטעמה כל עמדה או מכתב שינסחו נתניהו או פוקס, כדי שהעמדה הפוליטית, נטולת הבסיס המשפטי, תובא גם היא בפני ההרכב המורחב שידון בעתירות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם