הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט מת במהלך הכהונה הרביעית שלו. יש אומרים שאלמלא מת היה נבחר גם בפעם החמישית. בו ביום השביעו את הארי טרומן סגנו לנשיא. בכהונתו השנייה טרומן נבחר בבחירות. במהלך כהונתו הגבילו בחוק את מספר הכהונות של הנשיא לשתיים. החוק לא חייב את טרומן, הוא היה צריך לחול רק לאחר תום כהונותיו, אך הוא בחר לא להתמודד בפעם השלישית.

אנחנו בסוג של מלכוד. בנימין נתניהו איננו רוזוולט ולדאבוננו גם לא טרומן. כתבי האישום נגד ראש הממשלה מחריפים את השנאה כלפיו מצד מתנגדיו אך מגבירים את אחיזתו בכל מחיר בשלטון ואת התמיכה בו מצד המאמינים בהיותו נרדף.

אנחנו בסוג של מלכוד. נתניהו אינו רוזוולט ולדאבוננו גם לא טרומן. כתבי האישום נגדו מחריפים את השנאה כלפיו מצד מתנגדיו אך מגבירים את אחיזתו בכל מחיר בשלטון ואת התמיכה בו מצד המאמינים בהיותו נרדף

הקיטוב הקיצוני שחווינו בישראל בשנים האחרונות הוא, בין יתר הסיבות, גם פרי כתבי האישום נגד נתניהו, והמוכנות הלקויה של הצבא שאפשרה את הפוגרום שעברנו בשבעה באוקטובר היא גם תוצאה של כל זאת. אבל כעת, במהלך מלחמה, נוצרה בעיה נוספת בקיום משפט נגד ראש הממשלה.

העתירות לבג"ץ "להוצאת נתניהו לנבצרות, בשל היותו מצוי בניגוד עניינים חריג בניהול המלחמה", ככל הנראה לא יתקבלו, ובכל מקרה הן בוודאי לא ירפאו את הקיטוב ולא יקדמו את הפתרון.

בכירים במשק עתרו לבג"ץ להוצאת נתניהו לנבצרות: "מצוי בניגוד עניינים חריג בניהול המלחמה"@Amirkurz1234 https://t.co/z6IWojpc1X pic.twitter.com/ukj4rfYaWB

— כלכליסט | Calcalist (@calcalist) April 4, 2024

החוק הפלילי נתפס כ"מגנה כרטה", מגילת הזכויות של האזרח, ומערכת המשפט אמורה לפעול ברוח זו וללא מורא כדי להבטיח שוויון בפני החוק ואת ריסון שרירותו של הריבון. אלא שלפעמים שוכחים כי בזיקה למטרת העל של מדינה חופשית, מטרת החוק היא בראש ובראשונה להבטיח את הביטחון והחירות של אזרחיה. לכן זה הזמן, כמו שהיה בעבר בעתות משבר, בו נדרשת התערבות חריגה בחוק כדי להבטיח את שלום המדינה.

כך היה בעקבות פרשת קו 300, כאשר הנשיא חיים הרצוג העניק חנינה לאנשי שב"כ אשר הרגו את שני החוטפים והעלימו את העובדה כי עשו זאת. וכך היה כאשר הכנסת חוקקה את חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תכנית ההתנתקות, שכלל מתן חנינה לכל מי שנפתח נגדו הליך פלילי בגין עבירות שבוצעו במסגרת המחאה נגד ההתנתקות.

דברי ההסבר להצעת החוק מתאימים אז כהיום, "נוכח משקעים, ניכור ואיבה שהותירה תכנית ההתנתקות בקרב העם…רובצת לפתחה של החברה הישראלית משימה לאומית כבירה ודחופה לעשות לריפויו של השבר, אף אם נדרש ממנה לפעול במישורים מסוימים לפנים משורת הדין".

בעתיד יהיה צורך לבחון את נושא החקירות של ראשי ממשלה ואת הגבלת תקופת הכהונה. עכשיו הזמן להתרומם לגודל השעה ולהסיר את חרב המשפט מעל צווארו של בנימין נתניהו, שהיא במידה לא מבוטלת חרב על צווארנו. יש לעשות זאת כדי שראש הממשלה יוכל לקבל החלטות ענייניות לטובת ישראל, שתהיינה נקיות משיקולים הישרדותיים ומקובלות על רוב הציבור. ובכל מקרה אין חשיבות גדולה בבירור האישומים האלה – במיוחד לאחר שהשופטים חיוו דעתם שלא מדובר בשוחד, אלא אולי רק ב"הפרת אמונים".

יתרה מכך, ראוי לנהוג בראש הממשלה בכבוד, ולו מתוקף תפקידו, ולאפשר לו לסיים את תפקידו הציבורי ללא המשך המשפט. המהלך עשוי, כך אני מאמין, להוות פתח של הסכמה רחבה ראשונה על הפוליטיקה של אחרי המלחמה, ולאפשר לאחדות שהתחדשה בחברה הישראלית עם פרוץ המלחמה לשרוד נוכח הדילמות הקשות מנשוא הקורעות אותנו בימים אלו ממש. בנוסף, ביטול משפט נתניהו עשוי להקטין את אחיזתו של ראש הממשלה ב"מזבח" השלטון, לקרב את הבחירות ואת הסיכוי להצלחת הקמתה של ממשלה חדשה הנשענת על קואליציית מרכז רחבה.

בעתיד יהיה צורך לבחון את נושא החקירות של ראשי ממשלה ואת הגבלת תקופת הכהונה. עכשיו הזמן להתרומם לגודל השעה ולהסיר את חרב המשפט מעל צווארו של נתניהו, שהיא במידה לא מבוטלת חרב על צווארנו

גישה זו אינה מפחיתה מחשיבות שמירת העקרונות החוקיים לטווח הארוך. בחינה יסודית של אופן חקירת ראשי ממשלה והגבלות הכהונה נותרת חיונית. אולם, בנסיבות הנוכחיות, קידום האחדות הלאומית וקבלת החלטות אסטרטגיות עשויים להיות בעלי חשיבות גבוהה יותר.

ד"ר יוסף זהר הוא חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר הסגל הבכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר "הקבצן השביעי - רשימות מבית העצורים".