פלסטינים זורמים בחזרה אל חאן יונס ההרוסה, 8 באפריל 2024 (צילום: AFP)
AFP

אין מנוס מלהסיק: ממשלת נתניהו רוצה שחמאס ימשיך לשלוט בעזה

הקונספציה שהמיטה עלינו את אסון 7 באוקטובר לא נעלמה ולא התפוגגה בעשן המלחמה. היא עדיין כאן, שרירה וקיימת ● האיראנים לא זזים מדמשק למרות פעולות נקם ישראליות ● לבנון סוערת בעקבות חטיפת פעיל נוצרי שביקר את חזבאללה ● טייקון אמירתי מוציא את כספו מבלארוס ● והשבוע לפני 51 שנה התרחש מבצע "אביב נעורים" ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

הרמדאן חלף והעסקה איננה

צה"ל יצא השבוע מחאן יונס ועל פי העדויות של התושבים העזתים, חמאס מייד חזר לשם ותפס שליטה על מספר מוקדים. בהעדר אלטרנטיבה אחרת וכוח פלסטיני מזוין שהיה יכול למנוע את התסריט הזה, אין מי שיפריע לחמאס להשתלט על כל מקום שממנו יוצא צה"ל ברצועת עזה.

שישה חודשים חלפו מאז שראש הממשלה הבטיח "למגר את חמאס", אך במשך כל הזמן שחלף היה ברור שחמאס אינו הולך לשום מקום, למרות הפגיעות הרבות בו ובאנשיו וההרס המאסיבי של הרצועה.

שישה חודשים חלפו מאז שראש הממשלה הבטיח "למגר את חמאס", אך במשך כל הזמן שחלף היה ברור שחמאס אינו הולך לשום מקום, למרות הפגיעות הרבות בו ובאנשיו וההרס המאסיבי של הרצועה

המסקנה היחידה ביחס לעזה שניתן להגיע אליה, אחרי בחינה מדוקדקת של המדיניות הישראלית מאז 7 באוקטובר, היא שממשלת נתניהו רוצה שחמאס ימשיך לשלוט ברצועה. הקונספציה שהמיטה עלינו את האסון לא נעלמה ולא התפוגגה בעשן המלחמה. היא עדיין כאן, שרירה וקיימת.

אם כך, לשני הצדדים אין לאן למהר ושניהם לא באמת זקוקים לעסקה עכשיו. ישראל איננה רוצה לסיים את המלחמה – למרות שהמלחמה בפועל הסתיימה; וחמאס מרגיש שהוא מנצח, גם אם לא ישוחררו בקרוב בכירי המחבלים מהכלא הישראלי.

פלסטינים חוזרים לחאן יונס ההרוסה, 8 באפריל 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
פלסטינים חוזרים לחאן יונס ההרוסה, 8 באפריל 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

החטופים מבחינת חמאס הם נזק טהור: הסיפורים שהם יספרו אם ישוחררו יהיו קשים מנשוא. וממילא, נותרו בחיים הרבה פחות חטופים מהמספר הרשמי שמככב בתקשורת.

ויש גם אסירים שחמאס לכאורה מחויב לשחרורם, כולל מרואן ברוגתי. אך גם הוא מאיים על חמאס בגלל הפופולריות האדירה שלו ולא בטוח כלל שיזכור לחמאס את החסד שנעשה עמו, בעתיד, כשיעלה לשלטון.

לעזתים אין כל כך מה לעשות עם המצב הזה – הם נאבקים כעת על קיומם, מחפשים את מה שנותר להציל מהריסות ביתם, מאוימים על ידי חמאס וישראל. אך לאזרחי ישראל עדיין יש כוח והשפעה על עתידם. אם לא יפעלו עכשיו, אולי מחר יהיה כבר מאוחר מדי.

לעזתים אין כל כך מה לעשות עם המצב הזה – הם נאבקים כעת על קיומם, מחפשים את מה שנותר להציל מהריסות ביתם, מאוימים על ידי חמאס וישראל. אך לאזרחי ישראל עדיין יש כוח והשפעה על עתידם

האיראנים לא מתכוונים לעזוב את דמשק

שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדולחיאן הגיע השבוע לדמשק וחנך קונסוליה איראנית חדשה, לאחר שהמבנה הקודם נהרס בעקבות התקיפה המיוחסת לישראל, במהלכה נהרגו שבעה בכירים במשמרות המהפכה.

לאיראנים יש סבלנות; כסף וגנרלים נוספים שישוגרו לסוריה במקום אלה שחוסלו, והם אינם ממהרים לשום מקום.

זירת החיסול בדמשק, סמוך לשגרירות האיראנית, 1 באפריל 2024 (צילום: Maher AL MOUNES / AFP)
זירת החיסול בדמשק, סמוך לשגרירות האיראנית, 1 באפריל 2024 (צילום: Maher AL MOUNES / AFP)

עד כה הרפובליקה האסאלמית השקיעה בסוריה עשרות מיליארדי דולרים, בנתה שם תשתיות צבאיות ואזרחיות, והגבירה באופן משמעותי את הנוכחות וההשפעה שלה על חיי המדינה הערבית שנמצאת בלב אזור אסטרטגי וחשוב – הלבנט.

המכות שהכוחות האיראניים השונים חוטפים בסוריה מפריעות לטהרן באופן נקודתי, אך הן אינן מונעות מאיראן להמשיך ולהתבסס בסוריה, ולנטוע שורשים בקרקע הסורית.

המכות שהכוחות האיראניים השונים חוטפים בסוריה מפריעות לטהרן באופן נקודתי, אך הן אינן מונעות מאיראן להמשיך ולהתבסס בסוריה, ולנטוע שורשים בקרקע הסורית

לכך אין לישראל בשלב הזה כל פתרון. מדובר בהתפתחות אזורית בעייתית מאוד עבור ישראל וגם עבור מדינות ערביות רבות שניסו בשנים האחרונות לתקוע טריז בין סוריה לאיראן, הכניסו את דמשק שוב לשורות הליגה הערבית והבטיחו השקעות שלא הגיעו מכיוון שהסנקציות המערביות נגד סוריה שרירות ועומדות.

אי לכך, גם אם ישראל תפגע בבניין הקונסוליה האיראנית כל שבוע, האיראנים עדיין יחזרו לשם, יבנו מחדש ויסמנו את הטריטוריה.

האם לישראל יש אסטרטגיה ארוכת טווח בנוגע לנוכחות האיראנית בסוריה? כנראה שלא. האם ישראל תדע להתמודד באחריות וחוכמה עם התגובה האיראנית על פגיעה בקונסוליה שלהם בדמשק? ייתכן שבקרוב נקבל את התשובה הזאת ונצפה בה בזמן אמת, מתוך המקלטים.

זירת התקיפה בדמשק, סמוך לשגרירות האיראנית, בה חוסל חסן מדהווי, מפקד כוח קודס של איראן בסוריה ולבנון. 1 באפריל 2024 (צילום: Maher AL MOUNES / AFP)
זירת התקיפה בדמשק, סמוך לשגרירות האיראנית, בה חוסל חסן מדהווי, מפקד כוח קודס של איראן בסוריה ולבנון. 1 באפריל 2024 (צילום: Maher AL MOUNES / AFP)

הנוצרים הלבנונים נגד חזבאללה

כבר ביום ראשון השבוע, כאשר פסקל סליימן, בכיר המפלגה הלבנונית הנוצרית "הכוחות הלבנוניים" נחטף, המקורבים שלו האשימו את חזבאללה.

ביום למחרת, כאשר גופתו התגלתה בסוריה, הם עברו למתקפה חזיתית נגד ארגון הטרור הפרו-איראני. כאשר גופתו של סליימן הוחזרה ללבנון, תומכי מפלגתו ליוו את הארון עם קריאות "מוות למחבלים של חזבאללה" ו"איראן החוצה".

נסראללה הכחיש את המעורבות של ארגונו ברצח סליימן וכינה את הרצח "עסק משפחתי". בכירים בצבא הלבנוני עצרו שבעה אזרחים סורים בחשד לחטיפתו ורציחתו וטענו שסליימן נחטף ונרצח על ידי גנבי רכב – טענה שנדחתה בזעם על ידי העדה הנוצרית בלבנון ועל ידי מפלגתו של סליימן.

בכירים בצבא הלבנוני עצרו שבעה אזרחים סורים בחשד לחטיפתו ורציחתו וטענו שסליימן נחטף ונרצח על ידי גנבי רכב – טענה שנדחתה בזעם על ידי העדה הנוצרית בלבנון ועל ידי מפלגתו של סליימן

פסקל סליימן איננו המתנגד הראשון של חזבאללה שנרצח באכזריות בשנים האחרונות. למעשה, מדובר בשורה ארוכה של לבנונים נוצרים, שיעים וסונים ששילמו בחייהם על כך שרצו לראות את לבנון חופשית מהשפעה איראנית ומהטרור של חזבאללה.

בינתיים התושבים הנוצריים של פרבר ביירות בורג' חמוד הודיעו לפליטים הסורים שיש להם 48 שעות להסתלק מבתיהם, למרות שהפליטים הסורים בלבנון ברובם הגדול מתנגדים למשטר אסד וסולדים מחזבאללה, שסייע לאסד לטבוח באזרחים הסורים במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ב-2011.

הלווייתו של פסקל סליימן בלבנון ב-12 באפריל 2024 (צילום: Ibrahim CHALHOUB / AFP)
הלווייתו של פסקל סליימן בלבנון ב-12 באפריל 2024 (צילום: Ibrahim CHALHOUB / AFP)

השאלה היא האם הרצח הזה יהיה שונה מאחרים ויהפוך לקש האחרון ששבר את גב הגמל.

טייקון אמירתי מוציא את כספו מבלארוס

לפני קצת פחות משנתיים, כאשר המלחמה הרוסית נגד אוקראינה כבר הייתה בעיצומה, מוחמד אל-אבאר, מנכ"ל חברת הבנייה האמירתית EMAAR ביקר במינסק, בירת בלארוס, נפגש שם עם הנשיא אלכסנדר לוקשנקו והודיע על כך שחברת הענק האמירתית תקדם פרויקט בנייה יוקרתי בעיר.

השבוע דיווחה סוכנות הידיעות "רויטרס" שאל-אבאר משך את השקעותיו מבלארוס הנתונה בסנקציות מערביות נרחבות. החלק של EMAAR בפרויקט הבנייה במינסק יימכר לגורם אחר שזהותו לפי שעה אינה ידוע. על פי הפרסום של "רויטרס", אל-אבאר מתכוון לפעול עכשיו בסרביה בשיתוף עם חתנו של דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר.

אל-אבאר משך את השקעותיו מבלארוס הנתונה בסנקציות מערביות נרחבות. החלק של EMAAR בפרויקט הבנייה במינסק יימכר לגורם אחר שזהותו לפי שעה אינה ידוע

בשנה האחרונה ארה"ב והאיחוד האירופי החלו לקדם סנקציות אישיות נגד חברות ואישים שממשיכים במסחר ושיתוף פעולה עם חברות רוסיות ובלארוסיות שנמצאות תחת סנקציות.

בעקבות הלחץ הזה, גורמים רבים במדינות המזרח התיכון – כגון טורקיה, איחוד האמירויות, ערב הסעודית ועוד – משכו השקעות, נמנעו מלחתום על עסקאות חדשות או הטילו הגבלות על ההון הרוסי בבנקים שלהם.

נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו משוחח עם קצינים בבסיס צבאי במדינה, 15 במאי 2023 (צילום: Belarus' Presidential Press Office via AP)
נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו משוחח עם קצינים בבסיס צבאי במדינה, 15 במאי 2023 (צילום: Belarus' Presidential Press Office via AP)

האם האמצעים הללו יצליחו לפגוע באופן משמעותי בכלכלה הרוסית, שאמנם נחלשה מאוד, אך עדיין מחזיקה מעמד על פני המים, וגם בכלכלה הבלארוסית? אין ספק שמי שמנסה לעקוף את הסנקציות, נתקל כעת במכשולים רבים יותר מאשר בעבר.

אולם גופי הביקורת בארה"ב ובאירופה עדיין מתריעים על כך שדרך מזרח התיכון עוברות סחורות רבות שעלולות לשמש את רוסיה במלחמתה נגד אוקראינה, וכי עסקאות רבות מתבצעות מתחת לרדאר.

גופי הביקורת בארה"ב ובאירופה עדיין מתריעים על כך שדרך מזרח התיכון עוברות סחורות רבות שעלולות לשמש את רוסיה במלחמתה נגד אוקראינה, וכי עסקאות רבות מתבצעות מתחת לרדאר

עם זאת, נראה שלחברות גדולות ובעלות מוניטין רציני כמו EMAAR אין שום עניין להסתכן בסנקציות אמריקאיות או אירופאיות למען עוד עסקה במוסקבה או במינסק.

השבוע במזרח התיכון: מבצע "אביב נעורים"

ב-9 באפריל 1973 יצאו כוחות צה"ל למבצע "אביב נעורים" ופגעו במספר מפקדות של פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין בביירות.

הכוחות הישראלים הגיעו בסטי"לים אל חופי לבנון והונחתו בסירות גומי בסיוע לוחמי שייטת 13. על החוף כבר המתינו להם אנשי מוסד עם מספר רכבים שהובאו למקום יום לפני כן.

אהוד ברק ואמנון ליפקין שחק במבצע "אביב נעורים", אפריל 1973 (צילום: דובר צה"ל)
אהוד ברק ואמנון ליפקין שחק במבצע "אביב נעורים", אפריל 1973 (צילום: דובר צה"ל)

במהלך המבצע חוסלו כמאה מחבלים שהשתייכו לשני הארגונים, בינהם שלושה בכירים. בנוסף, פוצצו משרדים, בתי מלאכה לייצור מוקשים, רקטות, תחמושת ונשק. הכוח הישראלי איבד שני לוחמים.

למבצע "אביב נעורים" קדמו פיגועי טרור קשים נגד מטרות ישראליות ויהודיות, בארץ ובחו"ל – כולל טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, השתלטות מחבלים על השגרירות הישראלית בבנגקוק, פיגוע בנמל התעופה בן-גוריון שבמהלכו נרצחו 25 נוסעים, ופעולות טרור נוספות הניעו את צה"ל לפעולה הנועזת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 1,141 מילים ו-3 תגובות
סגירה