1
במבט ראשון הכול נראה רגיל. אחד הנחלים היפים בארץ (שלא ננקוב בשמו מטעמי ביטחון) – נגיעה מגבול הצפון – מתפתל מתחת לאף של חזבאללה. העונה הזו מיטיבה איתו כמו עם כל האזור, שמפגין שיאים של ירוק ופסטורליה. רק במבט שני ושלישי מבחינים בפרטים שמסגירים: כאן מלחמה, וגם הטבע חוטף בה.
מדרון ההר שתוחם את דרך העפר עבר גילוח. צה"ל הרחיב את הדרך – בימים כתיקונם שביל להולכי רגל – כך שתתאים לטנקים וכלים כבדים. השפוכת שנחצבה מההר הושלכה לעבר האפיק ונערמה ליד הבריכה הטבעית שמכונה הג'קוזי.
יבוא יום – לפחות מותר להאמין בכך – שאפשר יהיה לפנות מכאן את פסולת החציבה ולהחזיר את גדת הנחל למצבה הקודם. בכל הנוגע להר שכורסם, את הנעשה אין להשיב.
יבוא יום – לפחות מותר להאמין בכך – שאפשר יהיה לפנות מכאן את פסולת החציבה ולהחזיר את גדת הנחל למצבה הקודם. בכל הנוגע להר שכורסם, את הנעשה אין להשיב
מימיה הראשונים של המלחמה, אנשי שמירת הטבע מביטים צפונה בדאגה רבה. עם כל הכבוד לעוטף, ויש כבוד, בצפון הרחוק מרוכזים נכסי הטבע היפים והחשובים בישראל.
עוד לפני שנורתה ירייה אחת על ידי כוח רדואן, צה"ל כבר הפך את גבול הצפון למחנה צבאי ענק. סוללות תותחים התמקמו בתוך מטעים, פלוגות טנקים בשמורות טבע, נמ"רים דהרו באפיקי נחלים. המערכת הייתה בפאניקה, אבל כשבאוויר עומד חשש מפני תרחיש העתק-הדבק של אירועי 7 באוקטובר בגרסת גבול הצפון, פאניקה נראית כמו תגובה סבירה למדי.
חצי שנה אחרי, כשהמלחמה מסרבת לדעוך ואולי רק מתחילה להתניע, אפשר להתחיל להתבונן בפרספקטיבה על הנזקים שנגרמו לטבע ולסביבה בצפון. זה חשוב מפני שמתישהו – הרי חייבים להאמין בזה – יפציע היום שאחרי.
ביום הזה הישראלים ירצו לחזור לטייל, ליהנות מהטבע ומהסגולה שלו לעטוף את הכול באיזון ושפיות. הרבה דברים התקלקלו, אבל חלק לא מבוטל מהם אפשר להתחיל לתקן כבר עכשיו. יש אפילו מי שכבר עובד על זה.
ביום שאחרי הישראלים ירצו לחזור לטייל, ליהנות מהטבע ומהסגולה שלו לעטוף את הכול באיזון ושפיות. הרבה דברים התקלקלו, אבל חלק לא מבוטל מהם אפשר להתחיל לתקן כבר עכשיו. יש אפילו מי שכבר עובד על זה
המציאות של הטבע והסביבה שפגשתי השבוע בגבול לבנון מדאיגה, אבל ממדי הקטסטרופה פחותים מכפי שחששתי. צה"ל עשה טעויות למכביר, חלקן מתוך לחץ ובהילות מובנים וחלקן מתוך זלזול מסורתי בכל מה שלא יורה. אבל במקרים רבים הוא היה ועדיין קשוב לבקשות של אנשי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע שאיתם הוא מקיים פורום משותף משלבים מוקדמים של המלחמה.
זה מתבטא גם ברמת הנראות המיידית: בעבר כל מקום שבו שהו חיילים נראה אחרי עזיבתם כמו פארק ישראלי ממוצע במוצאי יום העצמאות – כלומר מזבלה מאולתרת. היום צה"ל מקפיד לא להשאיר אחריו פסולת בשטח. לפחות במקומות שבהם ביקרתי הצפון היה נקי, וזו הפתעה נעימה.
הפגיעה העיקרית נגרמה מפריצת דרכים חדשות ומהרחבת דרכים קיימות לאורכו ולרוחבו של הגליל העליון.
אולי כלקח מטראומת העוטף, צה"ל החליט לשריין לעצמו – וליישובים שנמצאים בסכנת פלישה – מגוון מקסימלי של דרכי גישה ומילוט. באופן טבעי הכול נעשה בהחלטות של רגע, כלים כבדים נשלחו לשטח להכשיר גישה ולדרוס כל מה שנקרה בדרכם – ובעיקר את הטבע.
בחלק מהדרכים הללו כלל לא נעשה שימוש מאז שנפרצו. זה לא אומר שלא ישתמשו בהם בעתיד, אבל אם הם לא יתוחזקו באופן שוטף הם ממילא יהפכו במהירות לבלתי עבירות.
לפחות בדרך אחת שבה ניסינו לעבור, זה כבר קרה: התכסית העליונה נסחפה בגשמים והתחלפה בבורות עמוקים, ונאלצנו לוותר ולסוב על עקבותינו. לחולל נזק לטבע בשביל תשתית שהופכת לפיל לבן, זה הפסד כפול.
באחד העמקים היפים, בעליות מעמק החולה לעבר הגבול, התמקמה בראשית המלחמה סוללת תותחנים. היא כבר מזמן לא כאן, אבל הנוף מסגיר את הדרמה הבוטנית שהתחוללה כאן.
באחד העמקים היפים, בעליות מעמק החולה לעבר הגבול, התמקמה בראשית המלחמה סוללת תותחנים. היא כבר מזמן לא כאן, אבל הנוף מסגיר את הדרמה הבוטנית שהתחוללה
בכל מקום שבו עמד תותח, הצמחייה המקורית נעלמה ועל השטח השתלט הגדילן, קוץ סגול, גבוה ויפה (בעונה), מין מתפרץ שזכה כאן מן ההפקר. קירות שלמים של גדילנים כבשו את העמק, האיזון הטבעי של הצמחייה הופר, השאלה אם ואיך יחזור.
ברוב הדרכים שנפרצו פיזרו מצעי אבן וחצץ כדי להקל על תנועת הכלים. למצע הזה יש תפקיד תשתיתי חשוב, אבל הוא בעייתי מאוד לטבע. המצעים מגיעים ממחצבות ומביאים איתם זרעים של מינים שזרים לאזור. ככה השתלטה השיטה הכחלחלה על שטחים נרחבים ממדינת ישראל.
ברוב הדרכים שנפרצו פיזרו מצעי אבן וחצץ כדי להקל על תנועת הכלים. למצע הזה יש תפקיד תשתיתי חשוב, אבל הוא בעייתי מאוד לטבע. המצעים מגיעים ממחצבות ומביאים איתם זרעים של מינים שזרים לאזור
אנחנו מתקדמים באפיק של אחד הנחלים היפים בגליל העליון. כאן הייתה דילמה: הצבא ביקש לפרוץ דרך חדשה על המדרון, בחצי הגובה. אנשי שמירת הטבע סברו שהנזק של דרך כזו יהיה אדיר, השפוכת והזיהום יתדרדרו לתוך הנחל, הנזק לצמחייה יהיה בלתי הפיך.
מוזר ככל שיישמע, הם העדיפו שהצבא ינוע בתוך אפיק הנחל עצמו. שם, בתוך כמה חורפים, המים ישטפו הכול. לראות גדה מכוסחת ועקבות של טנקים בנחל זה לא מחזה מרנין, אבל הסיפור של שמירת טבע בשעת מלחמה הוא סיפור של מזעור נזקים.
בקרב פעילי שמירת הטבע, אגב, יש חשש דווקא מנזקי היום שאחרי: אז, כשהישראלים יחזרו לטייל, בעלי ה-4×4 עלולים לגלות את הדרכים החדשות שנפרצו ולמלא בשאון מנועים ושריפת דלקים את הנתיבים שעד 6 באוקטובר היו בלעדיים להולכי רגל.
רמת דלתון, למרגלות הר מירון שבראשו מתנשאות האנטנות של הבסיס המטווח, היא שמורת טבע ייחודית: מישור עשבוני שנראה כמו מחווה לנופי אירלנד, עתיר שלוליות חורף בתקופה הזו של השנה.
גם הרמה הזו הפכה בשלב מסוים משדה ירוק לשדה תותחים והמישור הלח התמלא סוללות ומגננים. על גדת האפיק שמזרים מים למאגר דלתון יושבים כמה דייגים. אין סיכוי שנסראללה יגרום להם לשנות הרגלים.
ברשות הטבע והגנים כבר קיבלו הקצאה ראשונה מקרן הניקיון ועובדים בימים אלה על הכנת תוכנית שיקום ותיקון לשמורות שנפגעו, כשלכל אתר יוצמד תג מחיר. יש מקומות שעדיין אין גישה אליהם, אבל זו לא סיבה לא להתחיל, מה עוד שאיש לא יודע מתי תסתיים המלחמה.
גורם באחד מארגוני הסביבה מודאג דווקא מהתהליכים שהצפון צפוי לעבור לטווח ארוך. "בהנחה שלא יפרוץ פה שלום עולמי", הוא אומר, "כל התפיסה הביטחונית בצפון תשתנה והוא יהפוך לאזור הרבה יותר מבוצר וממוגן.
"צה"ל ירצה להקים עוד המון מחנות קבע, לכל יישוב יהיו כמה דרכי מילוט. גם אם נצליח להחזיר לנו את הצפון עד סוף המלחמה, עם הזמן אנחנו עלולים לגלות שאיבדנו את הצפון שהכרנו".
"צה"ל ירצה להקים עוד המון מחנות קבע, לכל יישוב יהיו כמה דרכי מילוט. גם אם נצליח להחזיר לנו את הצפון עד סוף המלחמה, אנחנו עלולים לגלות שאיבדנו את הצפון שהכרנו"
2
"פיפיתל" הוא השם החינני של מתקני השירותים האוטומטיים שהציבה עיריית תל אביב ברחבי העיר.
לראשונה נתקלתי במתקן כזה, שמנקה את עצמו אחרי כל משתמש ומתנהל ללא מגע יד אדם, לפני כעשור בברלין. היה לי קצת קשה כשהמתקן נבח עליי בגרמנית, אבל הייתי אסיר תודה לעיריית ברלין על האפשרות להתפנות בלי להיכנס לבית קפה ולהעמיד פנים שאני עומד להזמין משהו.
השירותים האוטומטיים הראשונים הוצבו בתל אביב ב-2015 בכיכר מסריק, אבל בתקופה האחרונה העסק תפס תאוצה וכיום פזורים 15 מתקנים ברחבי העיר. לכאורה, כפי שגם מציינת השחקנית בסרטון שהעלתה העירייה (בסך הכול חמוד), לא ברור למה עושים מזה עניין. כולה שירותים. כל דבר צריך למתג ולשווק?
השירותים האוטומטיים הראשונים הוצבו בתל אביב ב-2015 בכיכר מסריק, אבל בתקופה האחרונה העסק תפס תאוצה וכיום פזורים 15 מתקנים ברחבי העיר
אבל שירותים במרחב הציבורי – רצוי כאלה שמתוחזקים היטב – הם בפירוש לא עניין זניח. מדובר בצורך חיוני עבור פלחים נרחבים באוכלוסייה – גברים ונשים עם שלפוחית רגיזה, הורים לפעוטות – שבהיעדרו, בלית ברירה, רבים מוצאים חלופות שהופכות את העיר עצמה למשתנה.
יותר מזה – שירותים ציבוריים הם תשתית סביבתית מובהקת. עיר עם שירותים ציבוריים היא עיר ידידותית להולכי רגל, עיר שמזמינה את התושבים להשאיר את המכונית בבית מבלי להטריד את עצמם במחשבה איך יתפנו במהלך בילוי של כמה שעות ברחובותיה.
כרגיל בכל מה שנוגע לעיריית תל אביב, לפנינו מלכוד: השאלה המתבקשת היא למה רק עכשיו, ולמה רק 15 מתקנים בעיר של חצי מיליון תושבים (ובימים כתיקונם גם רבבות תיירים). ובאותה נשימה, איפה תל אביב ואיפה רוב ערי ישראל, שאדם יכול לצעוד בהן עם שלפוחית מתפוצצת ולא להיתקל בשירותים ציבוריים.
בתחילת העשור הקודם, על רקע המחסור בשירותים בתל אביב, פתחה הרשת ההולנדית "טו דה לו" סניף ראשון בישראל של שירותים בתשלום ברחוב קינג ג'ורג'. כניסה עלתה 5 שקלים. ההפרטה הגיעה גם לעולם ההשתנה. בתחילה היה נראה שהעסק פורח, אפילו נצפו תורים, אבל בשלב מסוים הרשת התאיידה מכאן. כנראה שהישראלים מעדיפים להתאפק ולא להרגיש שיצאו פראיירים.
קל להתייחס לשירותים ציבוריים כאנקדוטה, אבל הם חלק מהשקפת עולם על מהותה של עיר. בישראל, באופן מסורתי, שירותים ציבוריים בתחנות מרכזיות או בגינות ציבוריות הפכו לפינה מוזנחת ומפוקפקת, ותשתיות מפוקפקות מזמינות אנשים מפוקפקים. שלא לדבר על זה שבמקרים רבים השירותים הציבוריים פשוט נעולים בלי סיבה ולך תמצא את הג'ינג'י עם המפתחות.
בישראל, באופן מסורתי, שירותים ציבוריים בתחנות מרכזיות או בגינות ציבוריות הפכו לפינה מוזנחת ומפוקפקת, ותשתיות מפוקפקות מזמינות אנשים מפוקפקים
השבוע נקלעתי במקרה לגן מאיר בתל אביב. יש שם שירותים ציבוריים אנלוגיים כמו פעם, לא מהזן המסתובב. בילדותי הרביתי לבלות בגן הנפלא הזה, ולא העזנו להתקרב לשירותים. השבוע נכנסתי וציפתה לי הפתעה נעימה: נקיים, מתוחזקים, מוארים.
הייתי שולח את התמונות לכל ראשי הערים בישראל. רוצים לעבוד בשביל התושבים שלכם? השירותים הציבוריים הם מקום מצוין להתחיל ממנו.
3
תמונת השבוע מוכיחה שלביטוי "עור של פיל" אין קשר למציאות. במציאות, הפיל הוא בעל חיים רגיש במיוחד – והשבוע הפילים בספארי התכנסו לפרידה אחרונה מוורדה, זקנת השבט בת ה-66.
בהתחלה ניסו להרים אותה – פיל שאינו מסוגל לעמוד על רגליו נגזר גורלו, שכן המשקל מקשה על הריאות לנשום. המאמצים לא נשאו פרי, ורדה נשארה לשכב, וכל פיל בתורו הניף חדק ושחרר תרועת שלום.
פיל שאינו מסוגל לעמוד על רגליו נגזר גורלו, שכן המשקל מקשה על הריאות לנשום. המאמצים לא נשאו פרי, ורדה נשארה לשכב, וכל פיל בתורו הניף חדק ושחרר תרועת שלום
4
זו לא מוטציה וגם לא AI. זה מלפוף (כרוב ערבי) ענק שהגיע יחד עם המשלוח השבועי ממשק חביביאן האורגני שבעוטף.
שימושים/מתכונים נפוצים: ממולאים, או פשוט לאפות בתנור. החדשות הטובות: הוא פחות כבד מכפי שהוא נראה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו