נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נזף בראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כשבועיים בשיחת טלפון בגלל המצב ההומניטרי ברצועה. מייד לאחר השיחה גבר קצב כניסת משאיות המזון, התרופות והציוד לעזה – וישראל הודיעה כי תפתח את מעבר ארז בצפון לכניסת משאיות ותאפשר הובלת סחורות מנמל אשדוד לתוך עזה.
ההתפתחות הזו הגיעה אחרי שצה"ל הרג שבעה עובדי סיוע של ארגון "המטבח המרכזי העולמי". בקהילה הבינלאומית זעמו על המגבלות הרבות הנוגעות לסיוע הומניטרי המיועד לשני מיליון תושבי עזה, ובכלי התקשורת בעולם הרבו לדווח על ההרעבה ועל האסון ההומניטרי הנמצא מעבר לפינה.
בעוד שבישראל עדיין מתקשים לעכל את מצב התשתיות החמור בעזה, לרבים בקהילה הבינלאומית ברור שהכנסת המזון היא רק צעד ראשון. מצב התשתיות בעזה מחייב טיפול נרחב הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך וזאת כדי למנוע מוות המוני כתוצאה מהיעדר של מים, סניטציה וחשמל.
גם אם מוות המוני מרעב הוא לא איום מיידי על תושבי עזה, הרי שבלי מים זורמים, חשמל וביוב תקין, רצועת עזה תהפוך למרבץ של מחלות בלתי נשלט. במכון "מיתווים" – מכון מחקר למדיניות חוץ אזורית, שהוקם בשנת 2011 – עבדו בשבועות האחרונים על נייר מחקר ומידע הנוגע למצב התשתיות בעזה לפני ובמהלך המלחמה, וכולל שורה של המלצות בכתב בנוגע לשיפור התשתיות.
אחד העקרונות המנחים את המסמך הוא הצורך בהקמת תשתיות ושירותים במנותק מחמאס, כדי שארגון הטרור לא יוכל להמשיך ולשלוט בקיום המינימלי של תושבי עזה. ניתוק השירותים החיוניים מידי חמאס הוא קריטי גם לתושבי עזה וגם למדינת ישראל.
נוסף על כך, ב"מיתווים" מצביעים על החשש הכבד מהתפרצות של מחלות בעזה, באופן שעשוי להשפיע גם על ישראל. התיקון וחידוש הפעילות של מערכי התשתיות והבריאות חיוניים למניעת "Spillover Effect" ("אפקט זליגה") של זיהומים ומחלות לישראל.
"זיהומים ארוכי טווח כתוצאה מחוסר פעילות של תשתיות חיונית עשויים לפגוע במקורות המים הטבעיים, במתקני ההתפלה ובאתרי שאיבת מים בישראל", נכתב במסמך
"זיהומים ארוכי טווח כתוצאה מחוסר פעילות של תשתיות חיונית עשויים לפגוע במקורות המים הטבעיים, במתקני ההתפלה ובאתרי שאיבת מים בישראל", נכתב במסמך.
בר רפפורט, דוקטורנטית בתחום מערכות האנרגיה באוניברסיטה העברית, המחלקה לגיאוגרפיה, חיברה את המסמך בשיתוף פעולה עם ארגון אקופיס מזרח תיכון. רפפורט – עמיתה במכון "מיתווים" ובמכון טרומן ליישוב סכסוכים, בוגרת תואר שני בניהול משאבי טבע – חוקרת מתחילת המלחמה את נושא הסיוע ההומניטרי, הקשור לעולמות האנרגיה, התשתיות, המים והרפואה.
לדבריה, אחת המטרות של המסמך היא למפות באופן מקצועי את הצרכים בעזה ברמה המיידית וגם ברמת טווחי זמנים ארוכים יותר. "הנושא של התשתיות הוא מאוד פוליטי, כי אם לא יהיה מענה לנוכחות של חמאס בשטח, אז גם האתגר המדיני של שינוי השליטה בעזה לא ייפתר.
"צריך להבין שיש אינטרס ביטחוני ישראלי להתעסק בנושאים האלה, ובצד שלנו צריכים להבין גם את המשמעות של זליגת מחלות, או זיהומי מים ותשתיות".
"העקרונות המנחים אותנו הם גם מההיבט של מי יכול לבצע את תיקון התשתיות, מי יכול להפעיל למשל את מפעל טיהור השפכים, וגם למה כדאי שחמאס לא ישלטו בתיקון ו/או בתפעול התשתיות"
המסמך של "מיתווים" מחולק לארבעה תחומים: אנרגיה וחשמל, מים, ביוב ושירותי רפואה. בכל אחת מהקטגוריות ישנה סקירה תמציתית של מצב האספקה לפני המלחמה ומה מצב התשתיות בעת הזו.
"העקרונות המנחים אותנו בחלוקה לתחומים הללו הם גם מההיבט של מי יכול לבצע את תיקון התשתיות, מי יכול להפעיל למשל את מפעל טיהור השפכים, וגם למה כדאי לישראל להוביל מהלך שימנע מחמאס לשלוט בתיקון ו/או בתפעול התשתיות הללו".
אז מי באמת יכול לעסוק בחלוקת מים ובגביית תשלום על מים?
"בגדול, עדיף שהרשות הפלסטינית תעשה את זה ולא צה"ל. בוודאי שלא חמאס. ברשות הפלסטינית יש אנשים ויש גופים מקצועיים שעוסקים בנושא המים, ביוב ואנרגיה. יש להם אנשי מקצוע. כמובן שיש פה מורכבות כי אנשי הרשות לא ייכנסו לעזה בלי שידברו ויסכמו איתם על מעמדם לפרק זמן ארוך טווח.
"כמובן שהם זקוקים לתמיכה בינלאומית ולהבנה איך הם יכולים לשלוט בשטח. ועדיין הם החלופה הכי טובה לטיפול בתשתיות. אחד הדברים הכי משמעותיים בטיפול בתשתיות הוא שהגורמים חייבים להיות משלימים למהלך צבאי".
"הרשות הפלסטינית היא החלופה הכי טובה לטיפול בתשתיות. אחד הדברים הכי משמעותיים בטיפול בתשתיות הוא שהגורמים חייבים להיות משלימים למהלך צבאי"
אם אנשי הרשות הפלסטינית ישלטו בברזים זה לא אומר שחמאס נוטרל.
"אין כאן פתרונות קלים. במקומות שבהם הצבא טיהר את אזורי המחבלים והוא נמצא בשטח בשליטה ביטחונית, אפשר לראות שיש כאוס אזרחי והכאוס הזה מאפשר לחמושים להמשיך לשלוט בחלוקת אוכל.
"כל עוד אין ישות אחרת שמנסה להכניס ניהול וארגון, לחמאס נותר מרווח להשתלט. אפשר לראות שארגוני סיוע מתנדבים יכולים לעסוק בחלוקת מזון, אבל הם לא מחזיקים בנשק ואינם יכולים לנהל ביוב, מים ואנרגיה".
Following coordination, the repair of Bani Suheila water line has been completed.
The water line will now supply over 400,000 people in central Gaza with an additional 42 liters of high-quality water per person each day. pic.twitter.com/h8ua8R2Yuc— COGAT (@cogatonline) April 11, 2024
מהיכן המידע שלכם על מצב התשתיות העדכני?
"אנחנו עוקבים אחר מידע יום־יומי שמוציאה סוכנות האו"ם OCHA (משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים). החומרים באנגלית – כולל פירוט מדוקדק של מצב תשתיות – ואנחנו מנגישים את זה בעברית.
"כמו כן אנחנו עובדים מאחורי הקלעים עם שותפים אזוריים נוספים, עמותות ודיווחים מבפנים. למשל יצאה השבוע הודעה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים על תיקון צנרת, אבל הבנו שהתיקון נעשה רק בצד אחד של הצינור ויש עדיין בעיה בצד השני של הצינור. מי שיקרא את הדוח המלא שלנו, יראה לינקים והפניות לכל פיסת מידע".
"אין בעזה מקום שזורמים בו מים מהברז. אולי ברפיח נותר מעט שירות מים, שמגיע ממתקן מצרי, אבל גם זה לא בטוח. לפני המלחמה היו מים זורמים, וגם אז לא היה מצב אידיאלי"
יש היום מקום כלשהו בעזה שיש בו מים זורמים מהברז?
"אין בעזה שום מקום שזורמים בו מים מהברז. אולי ברפיח נותר מעט שירות מים, שמגיע ממתקן מים מצרי, אבל גם זה לא בטוח. לפני המלחמה היו מים זורמים, וגם אז לא היה מצב אידיאלי. אבל כדי להוביל מים מנקודה לנקודה, צריך רשת חשמל מתפקדת – וגם זה לא קיים יותר".
הדוח מציג תמונה של תלות הדדית תשתיתית. תיקון רשת אספקת המים, למשל, הכולל הפעלת משאבות והובלת מים מצריך גם תיקון של רשת החשמל. שימוש במים מזוהמים קשור ישירות למצב מערכת הבריאות. ככל שהמחוסר במים יימשך, כך העומס על טיפולי הבריאות יגבר.
לפני המלחמה מקור המים העיקרי בעזה היה השאיבה מאקוויפר החוף, שסבל משאיבת יתר בבארות הפרוסות ברצועה. כתוצאה מכך אקוויפר החוף הגיע למצב מליחות גבוה ואיכות המים ירדה. בעבר אקוויפר החוף סיפק 90% מצריכת המים ברצועה, אך רק חלק קטן היה ראוי לשתייה.
המים הללו שימשו לבישול, השקיה, כביסה, תעשייה וחקלאות. ישראל העבירה כ־46% מהמים הראויים לשתייה דרך שלושה צינורות ראשיים: צינור הסמוך לקיבוץ נחל עוז ושני צינורות דרומיים בקרבת העיירות בני סעיד ובני סוהילה. שלושה מתקני התפלה קטנים בעיר עזה ודיר אל־בלח היוו מקור מים נוסף – 39% מהמים הראויים לשתייה הופקו במתקני ההתפלה.
במהלך המלחמה ישראל הודיעה על ניתוק אספקת החשמל והמים. כעבור זמן מה חודשה הזרמת המים בצינורות הדרומיים. אספקת החשמל והמים בצינור הצפוני לא חודשה. בהמשך גם אחד הצינורות הדרומיים הושבת
במהלך המלחמה ישראל הודיעה על ניתוק אספקת החשמל והמים מישראל. אולם, כעבור זמן מה חודשה הזרמת המים בצינורות הדרומיים. אספקת החשמל והמים בצינור הצפוני לא חודשה. בהמשך גם אחד הצינורות הדרומיים הושבת.
כיום יש אספקת מים רק דרך צינור אחד הממוקם בבני סעיד. מתקני ההתפלה הפסיקו לפעול במהלך המלחמה ולאחרונה שניים מהם חזרו לפעולה חלקית באמצעות ארגונים בינלאומיים. כמו כן, משאבות הולכת המים לאורך חלקי הרצועה הושבתו שכן הן תלויות בחשמל ודלק לגנרטורים.
רפפורט מציעה בדוח פתרונות מים לטווח הקצר ולטווח הבינוני. לטווח הקצר, למשל, מוצע למקד מאמצי סיוע בינלאומיים בהתפלת מי ים או בטיהור בארות מקומיים על פי המודל של המבנה שהתקינה איחוד האמירויות על גבול מצרים.
"נוכח האתגרים בטווח המיידי, וחוסר היציבות ביחס למיקומי אוכלוסייה בגלל הימשכות הלחימה, יש לתת דגש למערכות מים המנותקות מרשת החשמל ככל שאפשר, וגם מערכות שניתן לנייד יחד עם ריכוזי האוכלוסייה", היא מציינת בדוח.
"קשה לשקם ללא הפסקת אש וגם יש לשים לב שלא ניתן להכניס כיום לרצועה ציוד וחומרים רב־שימושיים כמו צינורות, כי חמאס כבר לקח את הצינורות האלה בעבר והסב אותם לנשק"
בהמשך היא מציעה פתרונות מים לטווח ביניים וטווח רחוק, תוך כדי התבוננות על הצורך לנתק את הפעילות הזו מהשפעת חמאס. כאמור, סט הניתוח וההמלצות הזה חוזר על עצמו ביחס לאנרגיה, ביוב ושירותי רפואה.
יש כל מיני רעיונות והצעות לבניית תשתיות באופן מהיר ולטווח הרחוק, אך במקביל מתנהל בעזה עולם תת־קרקעי שצה"ל עדיין מתיימר להשמיד, לפוצץ. אין כאן סתירה? בנייה במקומות המיועדים להריסה?
"זה נכון, חייבים באופן מיידי לשאוב החוצה ביוב, לתקן תשתיות חשמל כי כ־60% מתשתית חוטי החשמל ועמודי החשמל ומתקני הולכת החשמל נהרסו במלחמה.
"אבל בגדול אין דרך לעשות שיקום ובנייה עתידית כשהמלחמה נמשכת. מצד אחד, למה שמישהו ירצה להשקיע כסף לשיקום כשיש עדיין מנהרות שצריך לפוצץ? מצד שני, אפשר לעשות דברים דחופים ואקוטיים שהם פעולות חירום ושלא יהרסו אותם.
"אבל זה נכון שבסוף קשה לבצע שיקום ללא הפסקת אש וגם יש לשים לב שלא ניתן להכניס כיום לרצועה ציוד וחומרים רב־שימושיים כמו צינורות, כי חמאס כבר לקח את הצינורות האלה בעבר והסב אותם לנשק, אז ברור שלא ניתן לספק מתכות וציוד שיכול להפוך לנשק. הנושא של שיקום והשבת תפקוד התשתיות קשור לגמרי לפעולה הצבאית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם