הרמטכ"ל צריך להתפטר עכשיו

עיתוי התפטרותו של ראש אמ"ן נושא עמו משמעות כבדת משקל: חליוה מצהיר למעשה כי המאמץ המלחמתי העיקרי הסתיים, והגיעה העת לשאת בתוצאות הכישלון ● למעשה, הגם שאיש לא הכריז וכנראה גם לא יכריז לעולם על סיום המלחמה – כל ישראלי יודע שמה שמתרחש כעת ברצועת עזה איננו מלחמה ● אי לכך, צריך גם הרמטכ"ל הלוי להודיע כעת על התפטרותו - ואין כל סיבה שימתין ● דעה

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בסיור במרחב בנימין בגדה המערבית, 15 במרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)
דובר צה"ל
הרמטכ״ל רא"ל הרצי הלוי בסיור במרחב בנימין בגדה המערבית, 15 במרץ 2024

אסון 7 באוקטובר הוביל את הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש שב"כ ליטול מייד אחריות למחדל הנורא, ולהודיע – במפורש או במשתמע – כי הם עתידים להתפטר מתפקידם, כפועל יוצא של נשיאתם באחריות.

ראשון נוטלי האחריות היה ראש שב"כ רונן בר. "לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת", הוא כתב לאנשי השירות ביום העשירי למלחמה, "כמי שעומד בראש הארגון – האחריות היא עליי".

למחרת בבוקר פרסם הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, באיגרת לכלל חיילי צה"ל: "ספגנו מכה ואנחנו אחראים". עוד באותו יום נשא ראש אמ"ן אהרן חליוה נאום והודיע: "לא עמדנו במשימה החשובה ביותר שלנו, וכראש אמ"ן אני נושא באחריות מלאה לכישלון".

השבוע, ערב חג הפסח, פרע חליוה את השטר והגיש לרמטכ"ל מכתב התפטרות. "לצד הסמכות מונחת גם אחריות כבדה", הוא כתב תוך שידור מסר ברור לדרגים שמעליו, "למשימה, לאנשים, להצלחה ולכישלון. כעת, בחלוף למעלה מחצי שנה [מתחילה המלחמה], ובמקביל לתחילת התחקירים, אני מבקש לסיים את תפקידי ולפרוש מצה"ל".

השבוע, ערב חג הפסח, פרע חליוה את השטר והגיש לרמטכ"ל מכתב התפטרות. "לצד הסמכות מונחת גם אחריות כבדה", הוא כתב תוך שידור מסר ברור לדרגים שמעליו

עצם התפטרותו של חליוה איננו בגדר הפתעה, כאמור, אולם העיתוי שבו בחר להודיע על פרישתו נושא עמו משמעות כבדת משקל: ראש אמ"ן הפורש מצהיר למעשה כי המאמץ המלחמתי העיקרי הסתיים, והגיעה העת לשאת בתוצאות הכישלון, פועל יוצא מתחייב של האחריות שבה נשא.

ראש אמ"ן, אלוף אהרן חליוה (צילום: גדעון מרקוביץ/פלאש90)
ראש אמ"ן, אלוף אהרן חליוה (צילום: גדעון מרקוביץ/פלאש90)

רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להכריז על מועד ספציפי כלשהו כעל "היום שאחרי המלחמה" ברור כשמש; חליוה מאותת שהיום הזה הגיע.

החלפת ראש אמ"ן במהלך מלחמה, או לחימה, איננה עניין מובן מאליו. הצבת אדם חדש בתפקיד כה רגיש, במהלך תקופת חירום ביטחונית, נושאת בחובה סכנות ומגרעות. חליוה לא היה מעלה על דעתו להתפטר שבוע לאחר פרוץ המלחמה, אף שהיה ברור כבר אז כי הוא לא יישאר בתפקידו.

זה ההבדל בין אז ועכשיו: הגם שאיש לא הכריז, וכנראה גם לא יכריז לעולם, על סיום המלחמה – כל ישראלי יודע שמה שמתרחש כעת ברצועה איננו מלחמה. מה שלא ניתן היה לעשות בעיצומה של המלחמה, יש הכרח לבצע כעת.

הגם שאיש לא הכריז, וכנראה גם לא יכריז לעולם, על סיום המלחמה – כל ישראלי יודע שמה שמתרחש כעת ברצועה איננו מלחמה. מה שלא ניתן היה לעשות בעיצומה של המלחמה, יש הכרח לבצע כעת

מאותה סיבה שבעטיה הרשה לעצמו חליוה להתפטר כעת, צריך גם הרמטכ"ל הלוי להודיע כעת על התפטרותו. אין כל סיבה שימתין, ואין סיבה לחשש שמא יורשו בתפקיד הרמטכ"ל לא יהיה בשל לתפקידו. יש בצה"ל קצינים מוכשרים ובשלים, גם בדרגת אלוף.

בריאיון לתוכנית "עובדה" לפני כשבועיים אמר ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן כי על בעלי התפקידים הבכירים במערכת הביטחון להישאר בתפקידם עד לאחר נפילת הממשלה, על מנת שמחליפיהם לא ימונו על ידי נתניהו. אך לפחות לגבי ראש אמ"ן והרמטכ"ל – אין חשש כזה.

מי שאינו סומך על שיקוליו של נתניהו בהקשר זה, עשוי למצוא נחמה בעובדה שבהתאם לסעיף 3(ג) לחוק יסוד הצבא, את המועמד לרמטכ"לות בוחר שר הביטחון והמלצתו מובאת לאישור הממשלה. אין סיבה להניח שהשר יואב גלנט שותף למזימה אפשרית של נתניהו להאריך את מצב המלחמה, משיקולי שרידות פוליטית.

עם זאת, אין בהיסטוריה של ישראל תקדים לכך ששר הביטחון בחר מועמד לתפקיד הרמטכ"ל שלא היה מקובל על ראש הממשלה. אך הסיטואציה הפוליטית הנוכחית, שבה גלנט אינו חושש להתעמת עם נתניהו, עשויה לייצר תקדים כזה – בוודאי אם שר הביטחון ייאלץ לבחור מועמד במצב שבו הלוי יודיע על התפטרות וינקוב במועד קונקרטי.

המצב לגבי ראש שב"כ מורכב יותר, בשל כפיפותו הישירה של השירות לראש הממשלה. מהטעם הזה בלבד, ובהתאם לעמדתו של ארגמן הקורא לבר שלא לפרוש עד לירידתו מהבמה של נתניהו – ובהנחה שהרמטכ"ל לא ימתין זמן רב עד להתפטרותו שלו – יהיה זה סביר שבר ימתין עם הודעת ההתפטרות שלו עד למועד שבו מחליפו בתפקיד לא ייבחר על ידי נתניהו.

פרישתם של בכירי מערכת הביטחון, כולם או רובם, אמורה לשדר למערכת הפוליטית ולציבור כולו מסר חד-משמעי: הזמן לנשיאה בתוצאות הכישלון המוחלט, לפני, במהלך ואחרי 7 באוקטובר – הוא עכשיו.

פרישתם של בכירי מערכת הביטחון, כולם או רובם, אמורה לשדר למערכת הפוליטית ולציבור כולו מסר חד-משמעי: הזמן לנשיאה בתוצאות הכישלון המוחלט, לפני, במהלך ואחרי 7 באוקטובר – הוא עכשיו

כפי שלא ניתן להצדיק עמדה אפשרית של נתניהו כי אין בכוונתו להתפטר עד למועד שבו תפרסם – אי שם בעתיד הרחוק – ועדת החקירה הממלכתית את מסקנותיה, עניין של שנים ארוכות, כך גם לא ניתן להצדיק עיכוב נוסף בתוצאות הציבוריות והפוליטיות המתחייבות של הכישלון.

בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים, מרץ 2024 (צילום: MARC ISRAEL SELLEM/POOL)
בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים, מרץ 2024 (צילום: MARC ISRAEL SELLEM/POOL)

ממילא, התנהלותו הפוליטית של נתניהו מוכרת היטב לציבור הישראלי. גם אם ועדת החקירה הממלכתית העתידית תקבע בעניינו ממצאים חמורים ביותר, וגם אם תטיל עליו אחריות אישית מוחלטת לאסון הביטחוני, הרי שמסקנות ועדת החקירה הממלכתית בעניין אסון מירון לימדו אותנו שתי עובדות בלתי ניתנות לערעור:

  1. אף אם המסקנות בעניינו של ראש ממשלה הן חמורות, הוועדה נמנעת מלהמליץ המלצות בעניינו, ומותירה את העניין ל"משפט הציבור";
  2. בלי המלצות מובהקות להדחתו, אין בכוונתו של נתניהו להתפטר. כמו את מסקנות דו"ח מירון, גם את מסקנות ועדת החקירה בעניין המלחמה נתניהו יהדוף בתואנות שווא.

בלי המלצות מובהקות להדחתו, אין בכוונתו של נתניהו להתפטר. כמו את מסקנות דו"ח מירון, גם את מסקנות ועדת החקירה בעניין המלחמה נתניהו יהדוף בתואנות שווא

שיקול נוסף הנוגע לעניין, מצוי בשאלה האם על בעלי התפקידים הללו להמתין עד לנפילת הממשלה או להקדמת הבחירות. כללי הריסון והאיפוק החלים על ממשלת מעבר מביאים להקפאת האפשרות לבצע מינויי קבע לתפקידים בכירים, אך גם לכלל הזה יש חריג.

במקרים מסוימים, ומטעמים מיוחדים, רשאית גם ממשלת מעבר למנות בעלי תפקידים בכירים, ובעיקר במערכת הביטחונית. הרמטכ"ל הלוי עצמו מונה על ידי ממשלת מעבר בראשותו של יאיר לפיד, באישור היועצת המשפטית לממשלה. כך שממילא, המתנה לממשלה חדשה שתיכנס לתפקידה, היא בהגדרה המתנה לתקופה ארוכה מדי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב בקריה בתל אביב, 8 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב בקריה בתל אביב, 8 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)

נשיאה באחריות פירושה לא רק קבלת התוצאות המתחייבות כתוצאה מכישלון, אלא שהתוצאות הללו יתבצעו בתוך פרק זמן סביר, ולא הרחק אל תוך העתיד.

כשם ששנות חקירה ארוכות ושנות ניהול משפט בבתי המשפט מהוות עינוי דין כלפי הנאשם, כך מימוש הצעדים המתחייבים ביחס לנושא משרה ציבורית – עקב כישלונו בתפקידו וכאקט של נשיאה באחריות – רק שנים ארוכות לאחר מעשה, מהווה עינוי דין כלפי הציבור כולו.

כשם ששנות ניהול משפט מהוות עינוי דין כלפי הנאשם, כך מימוש הצעדים המתחייבים ביחס לנושא משרה ציבורית – עקב כישלונו וכאקט של נשיאה באחריות – רק שנים ארוכות לאחר מעשה, מהווה עינוי דין כלפי הציבור כולו

בשל שורת טעמים, עקרוניים ופרקטיים, על נתניהו לשאת באחריות ובתוצאות המתחייבות מכישלונו, בתוך פרק זמן הולם. מי שפיקד על הטיטאניק אינו יכול לבקש הזדמנות נוספת, או המתנה של חודשים או שנים בטרם יעזוב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,000 מילים ו-2 תגובות
סגירה