היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

היועמ"שית נלחמת בכוונת הממשלה לממש את ההפיכה המשטרית על גבה

חילופי המכתבים בין המשנה ליועמ"שית ומזכיר הממשלה חושפים את האופן שבו הממשלה העבירה, מתחת לרדאר הציבורי, שתי החלטות בשבועות האחרונים שמטרתן לעקוף את הייעוץ המשפטי לממשלה ולממש את כל הסכנות שהיו גלומות בהפיכה המשטרית ● המדובר בחציית קו אדום - ולא ניתן לעבור על כך בשתיקה ● פרשנות

אי אפשר להפריז בחשיבות המכתב ששיגר אתמול (רביעי) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, למזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס.

המכתב, העוסק בהיקף הייצוג המשפטי הפרטי שאותו תקבל הממשלה במסגרת העתירות בעניין גיוס תלמידי ישיבות, משקף עליית מדרגה דרמטית בהתנגשות המקצועית בין היועצת גלי בהרב-מיארה לבין הממשלה. וזאת, באחד הנושאים הנפיצים המונחים על סדר היום הציבורי.

אבל לא רק בהקשר גיוס תלמידי ישיבות. לימון חושף במכתבו כי לשיטת היועצת, התנהלות הממשלה בנושא הייצוג הפרטי שהיא דרשה וקיבלה במסגרת העתירות הנדונות בבג"ץ בנושא, משקפת את המשכה של ההפיכה המשטרית, לא פחות.

לימון חושף במכתבו כי לשיטת היועצת, התנהלות הממשלה בנושא הייצוג הפרטי שהיא דרשה וקיבלה במסגרת העתירות הנדונות בבג"ץ בנושא, משקפת את המשכה של ההפיכה המשטרית, לא פחות

למעשה, מכתבו של לימון חושף את האופן שבו הממשלה העבירה, מתחת לרדאר הציבורי, שתי החלטות בשבועות האחרונים שמטרתן לעקוף את העמדה התקיפה שמציגה בהרב-מיארה בהקשר לחובת הממשלה לגייס את תלמידי הישיבות, וחובתה להימנע מתשלום קצבאות לתלמידי ישיבות החייבים בגיוס.

זאת, לאחר שפקעה לפני חודש החלטת הממשלה שהעניקה כסות משפטית, אם כי מפוקפקת, להמשך מדיניות ההשתמטות.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס במשרד ראש הממשלה בירושלים, 29 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מזכיר הממשלה יוסי פוקס במשרד ראש הממשלה בירושלים, 29 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הנה ההתפתחויות האחרונות בגזרה הנפיצה שבין היועצת לבין הממשלה בעניין גיוס תלמידי הישיבות – התפתחויות שיש להן השלכות נרחבות על החובה שהממשלה רואה לעצמה לפעול בהתאם להוראות הדין, כפי שמפרשת אותו הפרשנית המוסמכת עבור הרשות המבצעת.

לפני חודש ימים פקעה החלטת הממשלה מיוני 2023, שקבעה מדיניות זמנית של "אי גיוס" תלמידי ישיבות. הממשלה לא יזמה החלטה להאריך את תוקף תקופת הביניים הזו, ועתירות נגד ההחלטה, שממילא כבר פקעה, תלויות ועומדות בבג"ץ ועתידות להגיע לדיון מסכם בתחילת חודש יוני, בפני הרכב של תשעה שופטים.

היועצת הודיעה לממשלה הודיעה כי משעה שהחלטת הממשלה פקעה, הרי שאין בסיס חוקי להמשך מדיניות האי-גיוס ולתשלום תמיכות לתלמידי ישיבות החייבים בגיוס. לפיכך, על הממשלה לפעול לקידום גיוס בפועל של כל תלמידי ישיבות שדחיית השירות שלהם הסתיימה, ובמקביל להפסיק את תשלום התמיכות עבור חייבי הגיוס.

הממשלה, כפי שמשתקף ממכתביו של מזכיר הממשלה אל המשנה ליועצת מהחודש האחרון, אינה מקבלת את הפרשנות של היועצת למצב המשפטי. לפיכך ביקשה הממשלה מהיועצת להיות מיוצגת בייצוג נפרד, על ידי עורך דין פרטי, בהמשך הדיון בעתירות בבג"ץ.

הממשלה, כפי שמשתקף ממכתביו של מזכיר הממשלה אל המשנה ליועצת מהחודש האחרון, אינה מקבלת את הפרשנות של היועצת למצב המשפטי. לפיכך ביקשה הממשלה מהיועצת לקבל ייצוג נפרד

היועצת הערימה קשיים וטענה כי עמדת ראש הממשלה איננה "עמדת הממשלה", וכי כל עוד אין החלטת ממשלה מסודרת בנושא, לא ניתן לשקול את סוגיית הייצוג הנפרד, כי לא ניתן לדעת האם אכן עמדת הממשלה אינה מתיישבת עם עמדת היועצת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה נפגשת עם תובעים כלליים וראשי מערכות תביעה מהעולם, תל אביב, 22 בינואר 2024 (צילום: משרד המשפטים)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה נפגשת עם תובעים כלליים וראשי מערכות תביעה מהעולם, תל אביב, 22 בינואר 2024 (צילום: משרד המשפטים)

בעקבות זאת, העבירה הממשלה לפני שבועיים החלטה חפוזה, בפרוצדורה משונה, בזו הלשון:

"הממשלה החליטה לאמץ את עמדת ראש הממשלה ולבקש את אישור היועצת המשפטית לממשלה לייצוג נפרד בבג"ץ בעניין חוק הגיוס".

נניח לעובדה שלא מדובר בעתירות בעניין חוק הגיוס – אף שלממשלה יש אינטרס לצייר אותן ככאלה – אלא בעניין החלטת הממשלה שקבעה, ללא יסוד בדין, מדיניות של "אי גיוס" תלמידי ישיבות עד לחקיקת חוק פטור חדש.

נוכח ההחלטה הזו, הודיעה היועצת על הסכמתה לייצוג נפרד לממשלה בבג"ץ, אך היא הגבילה במפורש את היקף הייצוג הנפרד וקבעה שעורך הדין הפרטי ייצג אך ורק את עמדות השרים, ולא את עמדות משרדי הממשלה הרלוונטיים – הביטחון, החינוך והאוצר.

"יודגש", כתב לימון לפוקס ערב חג הפסח, "כי משרדי הממשלה ויתר גופי המדינה יהיו מיוצגים בעתירות אלה באמצעות פרקליטות המדינה. מעורבותו של עורך דין פרטי תהיה גדורה לייצוג הממשלה בלבד".

"יודגש", כתב לימון לפוקס ערב חג הפסח, "כי משרדי הממשלה ויתר גופי המדינה יהיו מיוצגים בעתירות אלה באמצעות פרקליטות המדינה. מעורבותו של עורך דין פרטי תהיה גדורה לייצוג הממשלה בלבד"

נראה שהיועצת והמשנה שלה צפו את הבאות. הממשלה זיהתה כאן אפשרות לא רק להתעלם מעמדת היועצת המשפטית בעניין גיוס תלמידי הישיבות, אלא לערער את הנורמה הכללית שלפיה על משרדי הממשלה לציית באופן מוחלט להנחיות המשפטיות של מערך הייעוץ המשפטי.

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 11 ביולי 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

דוח ועדת שמגר משנת 1998 שהסדיר את מעמד היועץ המשפטי לממשלה ואת סמכויותיו, קובע כי יש הבדל בין שרי הממשלה ופורום הממשלה, שרשאים במקרים מסוימים שלא לקבל את עמדת היועץ המשפטי, לבין יתר בעלי התפקידים ברשות המבצעת, שאין להם פריווילגיה כזאת.

הדחתם של משרדי ממשלה לפעול בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, מהווה מימוש של כל הסכנות שהיו גלומות ב"חוק היועמ"שים" ובהפיכה המשטרית כולה, שאותה ניסתה הממשלה לקדם במהלך השנה שעברה.

הדחתם של משרדי ממשלה לפעול בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, מהווה מימוש של כל הסכנות שהיו גלומות ב"חוק היועמ"שים" ובהפיכה המשטרית כולה, שאותה ניסתה הממשלה לקדם בשנה שעברה

הפיכתם של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון, והיכולת של שרים גם להימנע מלציית להנחיות המשפטיות של היועצת, וגם להרחיב את האי-ציות הזה מטה אל גורמי המקצוע במשרדיהם – היא סופו של שלטון החוק במדינה.

זה מה שמתרחש כעת מול עינינו, בהקשר של סוגיית גיוס תלמידי ישיבות: ממשלה הנוהגת כסוכנת כאוס, פועלת בניגוד לדין, ומנסה להרחיב ככל יכולתה את הפעילות שאינה כדין.

ישיבת הממשלה, 17 באפריל 2024 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)
ישיבת הממשלה, 17 באפריל 2024 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

ואכן, מרגע שאושר לממשלה ייצוג פרטי, פועלים נתניהו ואנשיו על מנת לקבוע שהייעוץ המשפטי הפרטי – שמן הסתם יגן בלהט על עמדתה של הממשלה שלפיה אין חובה לגייס כעת תלמידי ישיבות וניתן להמשיך לשלם להם כספי תמיכה – ינחה גם את הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה הרלוונטיים ליישם את העמדה הזו.

במכתב ששיגר ביום שישי האחרון פוקס ללימון הוא קבל כי ההפרדה בין השרים, שזכו לייצוג עצמאי בבג"ץ, לבין משרדיהם היא "בלתי חוקית ובלתי חוקתית". לדברי פוקס, "מדובר בניסיון תמוה לכפות על הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, הפרדה בינה לבין גופי הביצוע. אי אפשר לכפות על הממשלה הפרדה בינה לבין הגורמים הכפופים לה".

"מדובר בניסיון תמוה לכפות על הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, הפרדה בינה לבין גופי הביצוע. אי אפשר לכפות על הממשלה הפרדה בינה לבין הגורמים הכפופים לה"

פוקס קבל על כך שהיועצת מנסה לייצר הפרדה בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל, וזאת בניגוד לכאורה לחוק יסוד הצבא – על אף שככל הידוע, שר הביטחון לא בדיוק מיישר קו עם ראש הממשלה בנושא המשך הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות.

פוקס דרש במכתבו כי "משעה שאושר לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ, המשמעות היא שייצוג זה כולל ביחידה אחת את כלל גורמי הביצוע הכפופים לממשלה". הנה, היועצת אוכלת את פרי הבאושים הנובע מעצם הסכמתה להכניס עורך דין פרטי לתמונה.

קשה להסביר את מידת עזות המצח בעמדת הממשלה: היא מבקשת להשתמש בעובדה שהותר לה להציג בבג"ץ את עמדתה, השונה באופן מהותי מעמדת היועצת, בסוגיית חוקיות המשך מדיניות האי-גיוס – כדי לייצר דה-פקטו ייעוץ משפטי פרטי הסר למרות הדרג הפוליטי, והמוסמך להנחות את כלל משרדי הממשלה.

שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונועם סולברג בדיון בנושא גיוס חרדים. 26 בפברואר 2024 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)
שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונועם סולברג בדיון בנושא גיוס חרדים. 26 בפברואר 2024 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

המשמעות היא שאין יותר שירות משפטי ממלכתי וציבורי. היועצת המשפטית, אנשי משרד המשפטים, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה – כולם יכולים לדבר אל הקיר. משרדי הממשלה יעשו מה שאומר להם עורך דין פרטי.

המשמעות היא שאין יותר שירות משפטי ממלכתי וציבורי. היועמ"שית, משרד המשפטים, היועצים במשרדי הממשלה – כולם יכולים לדבר אל הקיר. משרדי הממשלה יעשו מה שאומר להם עורך דין פרטי

בהמשך למכתב הזה, קיבלה הממשלה שלשום (שלישי) החלטה חסרת תקדים, המתנגשת במוצהר עם הוראות הדין – הן דוח ועדת שמגר בנוגע לסמכויות היועץ, והן פסיקתו העקבית של בג"ץ – ביחס למרותה של היועצת על רשויות השלטון, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

גם בהיבט הפרוצדורלי – ההחלטה הוכנסה במחטף לסדר היום של הממשלה דקות אחדות לפני שהתכנסה, בלא שעין משפטית שזפה אותה ומבלי שצורפה לה כל חוות דעת; וגם בהקשר המהותי, כך שהממשלה ראתה לנכון להפוך את קביעתה של היועצת ביחס להיקפו של הייצוג הפרטי בבג"ץ תלמידי הישיבות.

בהחלטת הממשלה, שהתקבלה כמובן פה אחד, נכתב:

"מחליטים לדחות את ההבחנה המופיעה במכתבו של עו"ד לימון ולקבוע כי משמעות הייצוג הנפרד לממשלה בבג"ץ היא ייצוג נפרד לממשלה ולכל משרדי הממשלה וגופי המדינה הרלוונטיים לעתירה, ובכללם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך. זאת משום שעמדה המובאת לפני בית המשפט חייבת להיות עמדה המייצגת מדיניות ממשלתית אחת".

מבחינת היועצת, זו הייתה חצייה של קווים אדומים מצד הממשלה. על כך לא ניתן לעבור בשתיקה.

הפגנה נגד גיוס חרדים בירושלים, אפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
הפגנה נגד גיוס חרדים בירושלים, אפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

היועצת, המודעת לכך שמכתבים היוצאים מטעמה עשויים לשמש בהמשך בסיס לעתירות לבג"ץ ולצעדים נוספים, החריפה את הטון. אתמול כתב לימון לפוקס:

"מכתבך והחלטת הממשלה מעוותים את המשמעות של ההיתר שניתן לייצוג נפרד. מבחינה מעשית, התוצאה של הכפפת כלל גופי המדינה הרלוונטיים לייצוג של עורך דין פרטי היא שאלו יקבלו גושפנקה לפעול בהתאם לעמדת הממשלה – כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות ולהמשיך לשלם תמיכות בהיקף דומה.

"מדובר בהחלטה המנוגדת לדין. דרך פעולה זו, יש בה המשך של הניסיון שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק".

עמדתה של היועצת היא שהממשלה חרגה מסמכותה – קביעה משפטית מרחיקת לכת שעשויה להביא לכך שעתירה אשר תוגש בבוא היום נגד הממשלה בעניין זה תתקבל, גם על ידי השמרנים שבשופטים.

עמדתה של היועצת היא שהממשלה חרגה מסמכותה – קביעה משפטית מרחיקת לכת שעשויה להביא לכך שעתירה אשר תוגש בבוא היום נגד הממשלה בעניין זה תתקבל, גם על ידי השמרנים שבשופטים

תגובתה של הממשלה כעת תשפיע לא רק על השאלה הפרקטית – האם תלמידי ישיבות החייבים בגיוס ימשיכו לקבל כספי תמיכות שלא כדין – והאם צה"ל ייערך לגיוסם של חייבי הגיוס, אלא גם על היבטים רחבים בהרבה: האם הממשלה החליטה להוציא לפועל את תוכניתה לרסק את מערך הייעוץ המשפטי, ולהפוך את היועצת המשפטית לממשלה לבובה חסרת חשיבות.

עוד 1,411 מילים
סגירה