מחר (שישי) יציינו בעולם את יום חופש העיתונות. ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בחר השבוע לציין את היום הזה כשהוא מזכיר את פוריה זאראתי, כתב האתר "איראן אינטרנשיונל" בבריטניה שנדקר ליד ביתו כנראה על ידי חוליית חיסול של משמרות המהפכה שהצליחה להימלט מהמדינה.
זאראתי נחשב לעיתונאי משפיע מאוד באיראן ומחוצה לה, בקרב ההקהילה הגולה. הוא מותח לא אחת ביקורת חריפה על השלטונות בטהרן, ונחשב לתומך ישראל במלחמה הנוכחית בעזה. מכאן הדרך להיות יעד לחיסול לא הייתה כנראה פתלתלה כל כך עבור משמרות המהפכה.
הפעילות האיראנית בבריטניה הגיעה השבוע גם לבית הנבחרים. לדיון המיוחד של ועדת החוץ הבריטית הוזמנו שני מומחים, סר אלכס יאנגר, לשעבר ראש ה-MI6 – המקביל למוסד הישראלי – ופרופסור עלי אנסארי מאוניברסיטת סנט אנדרוז, מומחה להיסטוריה איראנית.
יאנגר היה מאופק מאוד בדבריו, וטען כי פעילות הטרור האיראנית חייבת תשובה מקיפה של כלל המערכות – מדינית, צבאית ומשפטית. הדברים הללו עומדים בסתירה לדברים שנשא בדיוק באותו היום שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון בוועדה.
לא ברור מה קדם למה, אבל קמרון ללא ספק הרים גבות רבות כשאמר כי הגדרת משמרות המהפכה האיראניים כארגון טרור "איננה האינטרס הברור של בריטניה כרגע". בהמשך דבריו הסביר כי הדבר יביא לקרע עמוק ביחסי המדינות, עד כדי ניתוק.
קמרון ללא ספק הרים גבות רבות כשאמר כי הגדרת משמרות המהפכה האיראניים כארגון טרור "איננה האינטרס הברור של בריטניה כרגע". בהמשך דבריו הסביר כי הדבר יביא לקרע עמוק ביחסי המדינות
במילים אחרות, למרות הידיעה הברורה שאיראן פועלת בשטחה, בריטניה עדיין לא מוכנה ללכת צעד נוסף ולהתעמת עם טהרן. נראה שקמרון שמוביל קו פייסני יחסית מול איראן בהשוואה לשר ההגנה גרנט שאפס – והוא עדיין קול משפיע אצל ראש הממשלה סונאק, שבינתיים מיישר איתו קו.
מי ששפך מים קרים – בנימוס רב, יש לציין – על דבריו של קמרון היה פרופסור אנסארי, שטען קודם כל כי בכדי להבין את איראן, דרך הפעולה שלה בפעילות שלה מחוץ למדינה ואת הגדול האיום שהיא מייצרת, חייב להבין את השפה הפרסית.
"אתם חייבים להגדיל את דוברי הפרסית בשירותי הבטחון כדי להבין טוב יותר ניואנסים ומסרים", הוא אמר לחברי הוועדה. פרופ' אנסארי טען כי הגדרה בלבד של משמרות המהפכה כארגון טרור אינה מספיקה, שכן אם מדינות אחרות באירופה לא יישרו קו עם בריטניה, לא תהיה לזה משמעות מעשית.
אנסארי טען כי הגדרה בלבד של משמרות המהפכה כארגון טרור אינה מספיקה, שכן אם מדינות אחרות באירופה לא יישרו קו עם בריטניה, לא תהיה לזה משמעות מעשית
הדיון הזה מספק הצצה נדירה לדרך שבה נתפס האיום האיראני באירופה. בשונה מארצות הברית, משמרות המהפכה של איראן פעלו ופועלות על אדמת בריטניה ועדיין המדיניות הבריטית נראית הססנית.
לפני יותר משנה, בעקבות תשתית איראנית שעדמה לפגוע באנשי רשת "איראן אינטרנשיונל", נאלצו חלק מעובדי הערוץ להעתיק את מקום מגוריהם לניו יורק. בריטניה בשלב מסויים הודתה כי איננה יכולה לערוב לבטחונם.
בריטניה, במקרה הזה, היא מיקרו קוסמוס לתופעה שארגוני ביון בעולם מכירים היטב, אבל לא רבים מהם מרבים להתעמת איתה: רשת הטרור העולמית שפרסה איראן דרך הנציגויות שלה בעולם.
בכל פעם שאחד משירותי הביטחון של אירופה ניסה להתמודד עם הטרור האיראני ועצר פעילים, איראן הגיבה במעצרי סרק והאשמות שווא של אזרחי אותן מדינות.
בכל פעם שאחד משירותי הביטחון של אירופה ניסה להתמודד עם הטרור האיראני ועצר פעילים, איראן הגיבה במעצרי סרק והאשמות שווא של אזרחי אותן מדינות
בלגיה, למשל, שפטה קצין במשמרות המהפכה של איראן שתכנן התנקשות בגולים איראנים בפריס, ונאלצה לחוקק חוק מיוחד שיאפשר לממשלה לחתום על הסכם שחרור אסירים הדדי. הקצין אסדוללה אסדי שוחרר תמורת שחרורו של עובד סיוע בלגי בשם אוליביה ונדקסטל שישב בכלא איראני במשך 455 ימים.
מבחינת ישראל, הדיון בבית הנבחרים הבריטי הוא סימן מעודד. העולם מתחיל להבין שהאיום האיראני גדול בהרבה משנדמה.
מתקפת הטילים שכוונה לישראל היא רק זרוע אחת, שבעתיד יכולה להיות מכוונת גם לאירופה. לא בכדי איראן מפתחת טילים בליסטיים ל-3,000 ו-4,000 ק"מ. הזרועות האחרות של הטרור כבר נטועות עמוק באירופה, דרום אמריקה ואפריקה.
בהנחה שמבחינת טהרן החשבון עם ישראל אחרי חיסול הגנרל מהדווי בדמשק ב-1 באפריל עדיין פתוח, כל מטרה ישראלית בחו"ל היא לגיטימית לנקמה.
למרות חילופי המהלומות בין הצדדים – מטח הטילים האיראני ב-14 באפריל והתגובה שמיוחסת לישראל שבוע אחר כך באספהאן – נראה שאיראן עדיין מחפשת את פעולת התגמול הסימטרית, כלומר פגיעה בשגרירות או נציגות ישראלית בחו"ל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו