בפסח האחרון אילת הפסיקה להיות עיר של מפונים וחזרה רשמית להיות אתר הנופש ותיירות הפנים הפופולרי בישראל. המלונות התמלאו והחופים עלו על גדותיהם. בסוף החג גילו אנשי הים והצוללים שלתחייה התיירותית הזו יש מחיר כבד: עם הישראלים חזר גם זיהום הפלסטיק, ובגדול.
גיל קופלוביץ, שצלל בחוף הצפוני של העיר לאחר חופשת החג, צילם את קרקעית הים כשהיא משובצת בכלי פלסטיק, פחיות ושקיות. בתמונות שצולמו לפני החג הים נראה נקי וריק מפסולת. תראו מה שפסח אחד יכול לעשות.
רק שפסטיבל הפלסטיק והפסולת מעורר תמיהה: הרי כבר ב-2019 הודיעה עיריית אילת חגיגית על תום עידן החד"פים בחופים, כשמועצת העיר אישרה חוק עזר שאוסר על הכנסת כלי פלסטיק חד-פעמיים לחופי הים בעיר.
איך ייתכן, אם כך, שחמש שנים אחרי שהחוק עבר, שום דבר בשטח לא השתנה? "שימשיכו לאפשר מכירה של חד"פ בקיוסקים, בארומה, בקניון", כתב גולש בשם דוד בתגובה לסרטון של קופלוביץ, "אל תתפלאו שמסריח".
איך ייתכן, אם כך, שחמש שנים אחרי שהחוק עבר, שום דבר בשטח לא השתנה? "שימשיכו לאפשר מכירה של חד"פ בקיוסקים, בארומה, בקניון", כתב גולש בשם דוד בתגובה לסרטון של קופלוביץ, "אל תתפלאו שמסריח"
מבירור עם גורמים בעיריית אילת עולה שחוק העזר אמנם עבר במועצת העיר ואף אושר כנדרש על ידי משרד הפנים, אבל גם אחרי חמש שנים הוא נותר ללא שיניים.
לכלוך אחרי החג, חוף צפוני אילת
זה לא כריש או בטאי, אבל זה מה שקורה מתחת למים באחד המקומות שהוגדרו כחשובים לכרישים ובטאים.החוף הצפוני באילת מהווה בית קבוע לטריגוני שוט, טחנים צעירים, חשמלנים, וטריגונים כנופי זנב. לאורך השנים זכינו אפילו לראות שם מנטה צעירה, כינורנים צעירים וכרישים שונים ???? גיל הוא אחד מכמה אנשים שחיים ונושמים את החוף הצפוני באילת, שוחים בו באופן קבוע, מתעדים בו כרישים ובטאים באופן קבוע, ובגדול מאוהבים בו עד קצה הראש.אפשר רק לתאר את התחושה של להכנס מתחת למים אחרי החג ולראות את כל זה. עד כמה זה מייאש ועצוב.הדרך ארוכה, אנחנו חייבים ללמוד לחיות יחד עם הטבע. זה לא הם, והאלה והאחרים. זה אנחנו, כולנו. המנעות מכלים חד פעמיים היא חלק קטן מפעולות בסיסיות שאנחנו חייבים לעשות אם אנחנו רוצים להנות מהטבע. ????️שתפו את הפוסט כדי להעלות את המודעות ובחופשה הבאה בואו כולם נזכור שכל דבר שאנחנו לא מפנים לפח מגיע בסוף אל הים ופוגע בכל החי בו ????Gil Koplovitz
Posted by עמותת כרישים בישראל Sharks in Israel on Thursday, May 2, 2024
תיעוד של הפסולת בקרקעית הים בחוף הצפוני של אילת (וידיאו: גיל קופלוביץ)
לחוק כזה אמורות להיות מוצמדות סמכויות אכיפה שניתנות לפקחי העירייה ומאפשרות להם להטיל קנס על מי שמפר את החוק, בין אם מדובר בנופשים או בעסקים שפועלים בחוף ומגישים את התקרובת בשלל חד"פים. הסמכות להטיל קנסות מחייבת אישור נפרד, והאישור הזה לא ניתן לעיריית אילת עד היום.
"המצב הוא שלפי החוק אסור להכניס חד"פים לחופים", אומר גורם בעיריית אילת, "אבל אי אפשר לאכוף את זה. בהתחלה הייתה מחלוקת כי במשרד המשפטים חשבו שזה לא רעיון טוב שנאכוף את החוק על עסקים, רצו לאשר קנסות רק לתושבים. היו ויכוחים, הם כנראה השתכנעו, אבל מאז זה תקוע. היועצת המשפטית שלנו פונה וכל פעם אומרים לה 'כן, תיכף'.
"בהתחלה הייתה מחלוקת כי במשרד המשפטים חשבו שזה לא רעיון טוב שנאכוף את החוק על עסקים, רצו לאשר קנסות רק לתושבים. היו ויכוחים, הם כנראה השתכנעו, אבל מאז זה תקוע"
"נכנסו שני פקחים חדשים לעבודה, אבל הם רק יכולים לבוא בטוב לאנשים בחוף ולבקש יפה. אין להם שום סמכות. לעסקים אנחנו אומרים כבר שנים שעוד מעט נבצע אכיפה אבל זה לא קורה, אז הפסקנו להגיד.
"הכנו להם אוגדן איך לבצע את המעבר ולהפסיק את השימוש בכלים חד-פעמיים אבל אין לנו מנוף עליהם, אז חלק מהם ממשיכים להשתמש בחד"פים. כשראיתי את הסרטון זה לא הפתיע אותי".
האירוניה היא שהחוף הצפוני של אילת, שבו תועדה הפסולת, מועמד להיכנס לרשימה מכובדת של ארגון השימור העולמי (IUCN) שהכריז על שישה אתרים חשובים לכרישים ובטאים (דגים גדולים שטוחים עם סנפירים דמויי כנפיים) בים התיכון ובים הסוף.
"בחוף הצפוני יש התקבצות של הרבה דגים גדולים ומעניינים", אומרת ד"ר עדי ברש מעמותת כרישים בישראל שהייתה שותפה לבחירה של ארגון השימור העולמי, "נראתה שם גם מנטה צעירה היחידה שנראתה בים סוף. זה עצוב שהם מוקפים בזיהום. גרתי באילת ואני יודעת בדיוק כמה פלסטיקים, חיתולים ופסולת יש בחוף הצפוני".
מה עושה הפלסטיק לדגים?
"דגים קטנים לפעמים נלכדים בתוך גומיות שיער של ילדות. הכריש הלוויתני מסנן פלנקטון ולכן אוכל הרבה פלסטיק. יש תמנונים שנחתכים מהאשפה הזו. וכמובן שהפלסטיק הזה נכנס לתוך מארג המזון: אנחנו יודעים היום שאתה לא יכול לאכול דגים בלי לאכול הרבה פלסטיק. מעבר למה שזה עושה לדגים, תחשוב על התיירות – יש לנו כזה אוצר טבע ונוף, למה הוא צריך להיות כל כך מגעיל?"
"דגים קטנים לפעמים נלכדים בתוך גומיות שיער של ילדות. הכריש הלוויתני מסנן פלנקטון ולכן אוכל הרבה פלסטיק. יש תמנונים שנחתכים מהאשפה הזו. וכמובן שהפלסטיק הזה נכנס לתוך מארג המזון"
ניסיון להתחקות אחר החוק האבוד מעלה את הממצאים הבאים: בתום המחלוקות עם עיריית אילת, ואחרי עוד נצח קטן, במשרד המשפטים סוף-סוף אישרו את הצו המעניק לעירייה סמכויות אכיפה והטלת קנסות, והעבירו אותו בפברואר השנה למשרד הפנים. שם אמורים להעלות אותו לוועדת חוקה חוק ומשפט – ואחרי שזו תאשר, שר הפנים אמור לחתום על הצו ואו אז הוא ייכנס לתוקף.
רק שלמישהו במשרד הפנים הייתה שאלת הבהרה שנשלחה למשרד המשפטים. במשרד המשפטים כנראה פספסו את השאלה, או שכחו לענות, או השד יודע מה, וכך במשך שלושה חודשים החוק מוטל אי-שם בין שני משרדי הממשלה ואיש לא מקדם אותו.
תמנון בכלי פלסטיק באילת (וידיאו: דורון בראש)
השבוע, בעקבות פניית זמן ישראל, הודיעו במשרד המשפטים שישיבו למשרד הפנים בהקדם ומכאן העסק אמור להתקדם. כמה זמן זה עוד ייקח? אלוהי הבירוקרטיה הממשלתית יודע.
השבוע, בעקבות פניית זמן ישראל, הודיעו במשרד המשפטים שישיבו למשרד הפנים בהקדם ומכאן העסק אמור להתקדם. כמה זמן זה עוד ייקח? אלוהי הבירוקרטיה יודע
אילת לא לבד. שורה של עיריות ורשויות מקומיות – בראשן הרצליה ותל אביב – הכריזו בשנים האחרונות על סוף עידן החד"פים בחופיהן.
אולם לפי בדיקת זמן ישראל, אף לא אחת מהן הצליחה לעבור את הוויה דולורוזה הממשלתית ולקבל את סמכויות האכיפה. להרצליה משרד המשפטים אישר לקנוס את מי שישליך פלסטיק בחוף – אבל לא את מי שיגיע עם חד"פים לים. ככה אי אפשר לשמור על "חוף ללא פלסטיק".
כולם מסתפקים לפי שעה בפעילות רכה של הסברה וחינוך, מציבים שלטים ופועלים בהידברות עם העסקים שעובדים בחופים במטרה לשנות את דרכי העבודה שלהם. אכיפה וקנסות מחוץ לתחום. ההצלחה, מן הסתם, מוגבלת. "בשביל שזה יצליח צריך גם גזר וגם מקל", אומר גורם באחת העיריות, "המקל שלנו תקוע אצל הממשלה".
הרשות המקומית היחידה בארץ שהצליחה לקבל את האישור הממשלתי לבצע אכיפה היא דווקא המועצה האזורית חוף כרמל, שחולשת על רצועת החוף היפהפייה שמשתרעת מאזור קיסריה עד מבואות חיפה.
בחוף כרמל קיבלו את האישור הסופי כבר ב-2022. בשלב זה קבעה מליאת המועצה שיבוצע פיילוט בחוף האקוודוקט בקיסריה שהוכרז כ"חוף ללא פלסטיק". בקיץ שעבר התחילו שם בפעולות הסברה והשנה תבוצע גם אכיפה, אם כי מאוד מדורגת: פקח שיבחין בשוהים בחוף שמצוידים בכלים חד-פעמיים יבהיר להם שחל איסור על הכנסתם. קנס יינתן רק במקרה של הפרה חוזרת.
בחוף כרמל מציינים שמדובר גם באיסור על הכנסת כלי זכוכית, שלא פעם נשברים ומסכנים את שלום המבקרים בחוף. כך או כך, עונת הרחצה עדיין בחיתוליה, החופש הגדול עוד לא התחיל ועדיין מוקדם לדעת האם התוצאות יורגשו בשטח.
אז איך ייתכן שחוקים, הצהרות ותוכניות נתקעים כל כך הרבה שנים בצנרת החקיקה הממשלתית? ד"ר יובל ארבל מעמותת "צלול" משרטט מצב שבו הדשדוש הזה נוח לכולם, חוץ מאשר לסביבה, כמובן.
"מצד אחד חלק מהרשויות המקומיות לא מנסות יותר מדי לקדם את זה, הם רוצים להעביר את זה יותר ברמה ההצהרתית ולהתחיל לעבוד על חינוך והסברה, לא רוצים ליצור אנטגוניזם אצל העסקים והתושבים. מצד שני, הרי כבר כמה שנים אין פה כנסת מתפקדת, כל הזמן בחירות ועכשיו ממשלה אנטי סביבתית", אומר ד"ר ארבל.
"חלק מהרשויות המקומיות לא מנסות יותר מדי לקדם את זה, הם רוצים להעביר את זה יותר ברמה ההצהרתית ולהתחיל לעבוד על חינוך והסברה, לא רוצים ליצור אנטגוניזם אצל העסקים והתושבים"
משפטנית עם עבר בשירות הממשלתי לא מופתעת כשהיא שומעת על הסחבת: "זה הזוי אבל זה מאוד הגיוני. כל מה שקשור לסמכויות אכיפה עם אופציה של קנס או מאסר ועלול להגיע לבתי משפט הוא מאוד מורכב.
"יש המון דברים שקשורים לסמכויות אכיפה שתקועים. בגלל שזה נחשב לפגיעה בזכויות הפרט, זה צריך לעבור תהליכים ממושכים ומייאשים במשרד המשפטים".
זה נובע ממחסור בכוח אדם וזמן או מחוסר יעילות?
"תלוי את מי אתה שואל. תמיד מסבירים את זה בכוח אדם וסדר עדיפויות, אבל לטעמי במקרים רבים זה חוסר יכולת להפריד בין עיקר וטפל. על כל נושא מגיעים במשרד המשפטים לדיון שבעה רפרנטים מכל התחומים וכל אחד שיש לו חצי נגיעה לנושא וזה מתכון לתקוע את הדברים.
"העיריות כבר עשו תהליך שלם של שילוט והסברה ועכשיו רק מחכים ליכולת אכיפה, אבל הדבר האחרון שמעניין את השרים זה לחתום על הצו. אכיפה והיישום שלה הפכו לסיוט בלתי נסבל במדינת ישראל".
"העיריות כבר עשו תהליך שלם של שילוט והסברה ועכשיו רק מחכים ליכולת אכיפה, אבל הדבר האחרון שמעניין את השרים זה לחתום על הצו. אכיפה והיישום שלה הפכו לסיוט בלתי נסבל במדינת ישראל"
למועצה אזורית גליל עליון אמנם אין חוף ים אבל גם שם הבעיה מוכרת. אחרי שבקיצים האחרונים נחלי הצפון התמלאו תועפות של פסולת, ביקשה המועצה סמכות לחלק קנסות למזהמים. גם שם עדיין ממתינים לאישור שתקוע אי שם במנגנון הממשלתי. כרגע המועצה טרודה במשימות אחרות וממילא רוב אתרי הטבע בצפון ריקים ממטיילים.
"היתרון היחיד של המלחמה הוא שהכול נקי כאן", אומר באירוניה תושב אצבע הגליל, "אבל אנחנו יודעים שיום אחד כולם יחזרו. נקווה שעד אז כבר יאשרו למועצה את הסמכות להטיל קנסות".
ממשרד הפנים נמסר: "ככלל, בתהליך אישור צו עבירות קנס נדרשת הסכמה של שרי הפנים והמשפטים, ואישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
"לגופו של עניין, טיוטת הצו של עיריית אילת אכן התקבלה ממשרד המשפטים בסוף פברואר אך נעשתה פנייה חוזרת אליהם כבר בחודש מרץ לצורך בדיקה נוספת.
"בימים אלה, הטיוטה הועברה לאישור סופי של הרשות המקומית לנוסח טיוטת הצו. עם אישורם, התהליך ימשיך כאמור לקבלת הסכמת השרים וקביעת מועד לדיון בוועדת החוקה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חופי הים בישראל מטונפים! משעשע או טרגי שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם נתונים כאילו חופי הים נקיים. זה הזוי. זלזול בציבור. החופים מלאים בזבל – כולם רואים כולם יודעים והממשלה מפרסמת נתון הפוך לגמרי. Whats next? המשרד לביטחון פנים יפרסם שאין פשיעה.