הוועדה המיוחדת של הכנסת שדנה בהצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי למהפכה בתקשורת הידרדרה לכאוס, כשחברי כנסת מהאופוזיציה והיועצים המשפטיים של הוועדה האשימו את חברי הקואליציה בעקיפת פיקוח משפטי והליך פרלמנטרי, בניסיון לדרוס את החקיקה ולהביאה להצבעות סופיות לפני פיזור הכנסת ויציאה לבחירות.
חברי כנסת מהאופוזיציה אמרו כי קיבלו טיוטה חדשה של 178 עמודים להצעת החוק שעות בודדות לפני כניסת השבת, מה שהותיר להם זמן מועט לבחון שינויים נרחבים של הרגע האחרון לפני חידוש הדיונים הבוקר, הראשון במרתון חקיקה בן שלושה ימים שנועד לקדם את הצעת החוק השנויה במחלוקת להצבעות סופיות בכנסת לפני פיזורה האפשרי.
"ניסיתם להנחית עלינו טיוטה חדשה לגמרי שמעולם לא ראינו, בלי שום פיקוח משפטי", אמרה ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד ליו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד, וטענה כי נוספו להצעה סעיפים חדשים לגמרי, בין היתר, כדי להיטיב עם ערוץ 14 הפרו-ממשלתי.
היועץ המשפטי של הוועדה, פנחס גרוט, הזהיר כי הקואליציה מכניסה ברגע האחרון סעיפים ושינויים מרכזיים חדשים לחקיקה, תוך האצה מכוונת של הצעת החוק לפני בחירות אפשריות, למרות התנגדויות חוזרות ונשנות מצד צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה.
"הקצב, שאינו מאפשר לימוד ראוי, הוא בעיה מובנית", אמר גרוט, והוסיף בנימה מאיימת: "ברגע שהחוק יעבור, אני לא יודע איך תיראה הכנסת הבאה".
נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, הזהירה כי משרד התקשורת התעלם מחששותיהם במשך חודשים, והאשימה את אנשי המשרד בניסוח סעיפי חקיקה אף ש"אין להם סמכות או כשירות מקצועית" לבצע תפקידי ייעוץ משפטי. היא כינתה את המצב "כשל מערכתי חסר תקדים".
החקיקה, שתעניק לממשלה שליטה משמעותית על התקשורת המשודרת, אתרי חדשות וכלי תקשורת אחרים באמצעות הקמת מועצה רגולטורית חדשה, שרוב חבריה ייבחרו על ידי שר התקשורת, עוררה התנגדות חריפה הן מצד הצוות המשפטי המקצועי של הוועדה והן מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הם הזהירו כי הטיוטה הנוכחית פוגעת בחופש העיתונות ומאפשרת התערבות פוליטית בתקשורת.
ישראל הקימה שני בסיסים חשאיים בעיראק לקראת המלחמה עם איראן, כך דיווח ה"ניו יורק טיימס".
חשיפות אחרונות של "וול סטריט ג'ורנל" הצביעו על כך שישראל הקימה בסיס אחד במדבר המערבי של עיראק. אולם גורמים עיראקיים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי ישראל החזיקה שם בסיס נוסף, ששימש במתקפה הישראלית על איראן ביוני 2025.
לפי גורם אזורי, ישראל החלה להקים את הבסיס הזה בסוף 2024. לפי ה"ניו יורק טיימס", ארה"ב ידעה על לפחות אחד מהבסיסים.
ישראל הקימה את הבסיסים כדי לקצר את זמן הטיסה לתקיפות באיראן, וכדי שישמשו מרכז לוגיסטי לתמיכה בחיל האוויר. בבסיסים שהו גם כוחות מיוחדים וצוותי חילוץ והצלה שהיו ערוכים לפעול אם טייסים ישראלים יופלו.
בדואים מקומיים הבחינו בפעילות חשודה סביב אחד הבסיסים ודיווחו עליה, אך צבא עיראק בחר לנסות לתצפת עליו מרחוק ולבקש מידע מארה"ב.
וושינגטון לא שיתפה פעולה.
עוואד א-שמארי, רועה בדואי שנסע לעיירה הקרובה כדי לקנות מצרכים ב-3 במרץ, נהרג מירי מסוק ישראלי לאחר שנתקל בבסיס, כך אמרו קרוביו ל"ניו יורק טיימס". הוא הספיק לדווח על הבסיס לרשויות בעיראק.
העיראקים שלחו משימת סיור, אך נסוגו לאחר שחייל אחד נהרג ושניים נפצעו, ככל הנראה מאש ישראלית.
צה"ל הודיע כי ארבעה לוחמים נפצעו הלילה מפגיעת מטען צד בדרום לבנון, בהם אחד באורח קשה.
חייל אחד נפצע באורח קשה, קצין נפצע באורח בינוני, וקצין נוסף וחייל נפצעו באורח קל.
צה"ל מסר כי הלוחמים פונו לבית חולים ומשפחותיהם עודכנו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בישיבת ממשלה מיוחדת לרגל יום ירושלים במוזיאון הכנסת בבית פרומין למתיחות מול איראן ואמר כי כי "עינינו פקוחה", וכי הוא צפוי לשוחח היום עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בין היתר על רשמיו מביקורו בסין. "יש הרבה אפשרויות, אנחנו ערוכים לכל תרחיש", אמר.
בפתח דבריו שלח נתניהו תנחומים למשפחתו של סרן מעוז ישראל רקנטי, שנפל בלבנון. בהתייחסו ללחימה שם אמר כי ישראל "תופסת שטח, מנקה שטח ומגנה על יישובי ישראל", לצד התמודדות עם איומי כטב"מים ורחפנים.
נתניהו אמר כי כבר לפני שש שנים הזהיר בישיבת קבינט מפני איום הרחפנים, שלדבריו נראה אז בעיקר ככלי להתנקשות באישים אך מאז התפתח לאיום משמעותי גם בשדה הקרב.
ראש הממשלה אמר כי כינס צוות מיוחד למציאת פתרונות לאיום "רחפני הסיב", בהשתתפות גורמים ממשרד הביטחון, מהתעשיות הביטחוניות ומהמגזר האזרחי. לדבריו, הנחה את הצוות כי "אין מגבלת תקציב" וכי עליו למצוא פתרון גם לאיום הנוכחי וגם לאיומים הבאים.
ראש הממשלה התייחס גם לחיסול של עז א־דין אל־חדאד, שאותו כינה "רב המרצחים" ו"מספר אחת בזרוע הצבאית של חמאס".
לדברי נתניהו, אל־חדאד היה אחראי לרציחתם, פציעתם וחטיפתם של אלפי ישראלים וחיילי צה"ל, והשתמש בחטופים כמגן אנושי. "הבטחתי שנחזיר את כל חטופינו, עד האחרון שבהם, עד גיבור ישראל רני גואילי ז"ל, והחזרנו אותם", אמר. "הבטחתי דבר שני: שכל אדריכלי הטבח וכל אדריכלי החטיפה יחוסלו עד האחרון שבהם, ואנחנו מתקרבים מאוד לסיום המשימה הזאת גם כן".
נתניהו הוסיף כי ישראל מחזיקה כעת ב־60% מרצועת עזה, לדבריו, וכי היא "לופתת את חמאס" במטרה להבטיח שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל.
חוק הפטור מגיוס של הקואליציה הוחזר לסדר היום הפרלמנטרי לקראת יום רביעי, אז צפוי להתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לצורך הכנת החקיקה השנויה במחלוקת לקריאה שנייה ושלישית.
מוקדם יותר היום אמרו גורמים פוליטיים חרדיים כי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו הציעה לחדש את הדיונים בוועדה, בניסיון לדחות את הבחירות לאוקטובר, בעוד שהחרדים מעוניינים במועד בספטמבר, בתקופת חגי תשרי.
![הרב דב לנדו משתתף בדיון בנושא גיוס חרדים לצה"ל, בני ברק, 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/03/63346346346.jpg "הרב דב לנדו משתתף בדיון בנושא גיוס חרדים לצה"ל, בני ברק, 5 באפריל 2024 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)")
ההצעה נדחתה על ידי החרדים, ומנהיגה הרוחני של דגל התורה, הרב דב לנדו, הורה לחברי הכנסת "לא להיגרר למשחקים פוליטיים ולתמוך בפיזור הכנסת ביום רביעי הקרוב".
החרדים החליטו לקדם את פיזור הכנסת לאחר שנתניהו הודיע להם כי לקואליציה אין רוב להעברת החוק השנוי במחלוקת, והציע להמתין עד אחרי בחירות 2026. הם דחו גם את הצעתו של נתניהו לאפשר את המשך העבודה על החוק בכנסת הבאה באמצעות תיקון לחוק הרציפות.
חוק הפטור מגיוס של הקואליציה, שאמור לכאורה להגדיל את גיוס החרדים לצה"ל אך בפועל מעגן את המשך הפטורים לתלמידי ישיבות הלומדים במשרה מלאה, נתפס בציבור הרחב כבעייתי משפטית ורווי פרצות, ועורר התנגדות חריפה גם בקרב חברים בקואליציה של נתניהו.
החוק הוסר מסדר היום במרץ, עם פרוץ המלחמה בין ישראל וארצות הברית לבין איראן. עם זאת, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, הודיע בהמשך כי ימשיך לקדם אותו.
יו"ר ישר, גדי איזנקוט, תקף את נתניהו על המשך קידום החוק וכינה זאת "עוד ניסיון נואש" של ראש הממשלה "לקנות לעצמו עוד כמה שבועות בשלטון על חשבון האינטרס הלאומי של חיזוק צה"ל בזמן מלחמה כוללת".
הקירות בבתי הספר התיכוניים בישראל נראים היום כמעט בדיוק כפי שנראו לפני שלושה, ארבעה עשורים ואף יותר. שורות של שולחנות מול לוח, וקולו של מורה המנסה לדחוס חומר לבחינת הבגרות לתוך תודעה של דור שרואה את העולם דרך מסכים מהירים ודינמיים.
אך מחוץ לחצר בית הספר, המציאות הישראלית של השנים האחרונות, ובשיאה אירועי מלחמת אוקטובר 2023 ותקופות אי-הוודאות הממושכות שבאו בעקבותיה, טלטלה את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על יציבות.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
זה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 וזה עלול לקרות שוב.
משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אי אפשר לדבר על הרג ילדים בגדה המערבית בלי לדבר על מעצרי הילדים. אי אפשר להפריד בין הדברים, כי מעצרי הילדים הם חלק מאותה מציאות: מציאות שבה ילדים אינם מוגנים, שבה עצם היותם ילדים כבר לא מהווה חיץ מפני אלימות, הפחדה ופגיעה.
מי שמבקש להבין את מה שקורה היום בגדה, צריך לראות את התמונה השלמה. מצד אחד – אלימות הולכת וגוברת של מתנחלים, שפועלים מתוך תפיסה ברורה של דחיקה ושל יצירת מציאות בלתי אפשרית לחיים עבור קהילות פלסטיניות.
טיטי כרמל הוא מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", פעיל חברתי ואיש טיפול. בעל ניסיון רב בעבודה עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון, ובפעולה למען צדק וזכויות אדם.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהברברים הרשעים האלה פירקו את הכריש לויתן בגרזנים חרבות אלות וסכינים .בעל חיים כזה נעים רגוע וידידותי . הם בטח חשבו( עם מוחם המעוות) שהוא מרגל ציוני . בנוסף קטילתו של כריש לוייתן בעזה מול ההתנהגות הישראלית שלנו בחופי אשדוד מבליטים את ההבדל בין העמים ומדגישים את האמת בינינו לבינם .
כעובדה מי שקוטל כך בעל חיים ועוד צוהל משמחה יכול לקטול גם בני אדם . (את זה אנחנו כבר ראינו )