ואדסדון, הנטוע בין השדות הרחבים של איילסבורי וייל, הוא כפר אנגלי טיפוסי. אבל מעליו, על גבי גבעה מוקפת עצים, מתגלה שאטו צרפתי בסגנון רנסאנס.

אחוזת ואדסדון, עם הצריחים המחודדים והמגדלים שלה, היא הבית הידוע ביותר של משפחת רוטשילד באנגליה. בחודש שעבר היא נפתחה לציבור כגלריה קבועה, ולפי ההערכות היא צפויה להפוך בקרוב לאחד מבתי הכפר המתוירים בבריטניה.

אך בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אנשים מהיישוב לא הורשו להיכנס בשערי הטירה, המזכירה את אחוזת דאונטון הטלוויזיונית. מסיבות סוף השבוע שנערכו במקום אירחו מלכים ומלכות, ראשי ממשלה ואת העילית של החברה.

האחוזה נוצרה עבור הברון פרדיננד דה רוטשילד, שביקש לתת לה שיק צרפתי. הברון, שנולד בפריז וגדל בפרנקפורט ובווינה, החליט לעבור לאנגליה ב-1859.

"חדר האוצר" באחוזה של הרוטשילדים, כיום (צילום: Waddesdon Image Library/Mike Fear)

אביו של פרדיננד, אנסלם, ניהל את הבנק הידוע של משפחת רוטשילד בווינה החל מ-1849. אמו, שרלוט, הייתה בתו של נתן שהגיע ללונדון בתחילת המאה ה-18 ומאוחר יותר הקים את בנק נ.מ. רוטשילד ובניו בלונדון. פרדיננד, לעומת זאת, לא התעניין בבנקאות, והקדיש את עצמו לשתי תשוקות: פוליטיקה וציד.

דודו של פרדיננד, ליונל, ניהל מאבק ממושך בניסיון להפוך לחבר הפרלמנט היהודי הראשון של בריטניה; גיסו, נתי, היה היהודי הגלוי הראשון שקודם מהפרלמנט לבית הלורדים; וב-1885 תפס פרדיננד את מקומו של נתי בפרלמנט.

לא יותר מגבעה

אך עוד לפני שנבחר לפרלמנט, פרדיננד החל לממש את החלום שלו עבור ואדסדון. ב-1874 הוא קנה את הנכס החקלאי – שכלל לא יותר מגבעה בגובה 60 מטרים, אפילו ללא אספקת מים – ופרויקט בן שבע שנים יצא לדרך.

פרדיננד שכר אדריכל צרפתי שעבד קודם לכן על חידוש טירה מהמאה ה-16 במוצ'י, צרפת, ותחת פיקוחו נחפרו יסודות של 9 מטרים, נבנתה מסילת רכבת כדי להוביל את חומרי הבנייה, השטח עבר עיצוב נוף ועצים בוגרים נשתלו.

החלל הפנימי של הבית תואם לעיצוב החיצוני המרהיב. "תנאים מהממים של נוחות" במילותיו של עיתונאי מהעת האחרונה. ואדסדון נבנה לטובת אירוח: הבית נפתח רק בחודשי הקיץ, למסיבות סוף שבוע. במקום הזה הצליח פרדיננד להציג לראווה את אוסף הרהיטים הצרפתיים שלו מהמאה ה-18, ולהגיש כיבוד בסרוויסים מפורצלן, לצד שטיחי קיר מהעיר בווה בצרפת ודיוקנאות אנגליים.

חדר אוכל בטירת ואדסדון (צילום: כריס לייסי (c) הקרן הלאומית, טירת ואדסדון)

גם בבנייה עצמה לא חסכו על דבר: לוחות לציפוי הקירות של לואי ה-15 הובאו מהבית של הדוכס-מרשל דה רישלייה ולוחות לציפוי הקירות של לואי ה-16 הובאו מביתו של הבנקאי ניקולא בוז'ון, שניהם מפריז.

שלוש שנים לאחר שיסודות האבן הונחו ב-1877, הושלם "אגף הרווקים" במבנה, ופרדיננד ערך מסיבת בית קטנה לשבעה מחבריו הגברים הקרובים.

ב-1883, הבית הראשי היה האחרון שהיה מוכן לקבלת אורחים, ופרדיננד הזמין 20 מהם להתארח. כנראה שלא היה חסר להם כלום: 24 עובדים היו שם לדאוג להם, יחד עם שף צרפתי ושף קינוחים איטלקי שהגיעו מלונדון

ב-1883, הבית הראשי היה האחרון שהיה מוכן לקבלת אורחים, ופרדיננד הזמין 20 מהם להתארח. כנראה שלא היה חסר להם כלום: 24 עובדים היו שם לדאוג להם, יחד עם שף צרפתי ושף קינוחים איטלקי שהגיעו מלונדון.

מתחת לשתי נברשות מבהיקות, וסביבם שיש ומראות שהושוו למיני-ורסאי, פרדיננד היה יכול להושיב עד 24 אורחים. לאחר ארוחת הערב, הגברים נותרו בחדר ושתו פורט. הנשים פרשו ל"חדר הציור" להקשיב למוזיקה, לשחק קלפים ולהעריך שלושה פורטרטים באורך מלא של סיר ג'ושוע ריינולדס.

פרדיננד רוטשילד (צילום: Waddesdon Image Library)

ב-1889, הבית הורחב לכיוון מערב, מה שאפשר את יצירת "חדר הבוקר". כאן האורחים היו יכולים לקרוא עיתונים ולכתוב מכתבים ומברקים, כשהם ישובים לצד אחד משני שולחנות שעמדו פעם בחדר העבודה של לואי ה-16.

אם פרדיננד הרגיש את הצורך לברוח מהאורחים שלו, הוא היה יכול להיעלם ל"חדר הספרייה" הקטן, לסגור את דלתות המראה וליהנות מחברתו של אוסף ספרי פוליטיקה, היסטוריה ופרוזה, רבים מהם בחתימת המחברים.

רשימת אורחים אקסקלוסיבית

רשימת האורחים שהוזמנו למסיבות "שבת עד שני" הייתה אקסקלוסיבית. מעבר לבני משפחתו, פרדיננד אירח לרוב את הנסיך מוויילס – מי שהיה מאוחר יותר אדוארד השביעי – ובאופן מועיל במיוחד, הזמין גם את המאהבת שלו.

ראש הממשלה וויליאם גלאדסטון היה אורח נוסף, כמו גם חברים בכירים בממשלו. גלאדסטון היה רק אחד מבין חמישה ראשי ממשלה – לרבות רזברי, בלפור, אסקווית' וצ'רצ'יל – אשר ביקרו באחוזת ואדסדון.

צ'רצ'יל אהב לישון ב"חדר פוריטקו", בעל לוחות הקיר הלבנים. זה היה חדר השינה היחיד עם מרפסת, מה שאפשר לו לצאת החוצה לעשן, וכך להתחמק מהאיסור על עישון בתוך הבית – שנאכף על ידי אחותו של פרדיננד, אליס

צ'רצ'יל אהב לישון ב"חדר פוריטקו", בעל לוחות הקיר הלבנים. זה היה חדר השינה היחיד עם מרפסת, מה שאפשר לו לצאת החוצה לעשן, וכך להתחמק מהאיסור על עישון בתוך הבית – שנאכף על ידי אחותו של פרדיננד, אליס.

אליס רוטשילד (צילום: Waddesdon Image Library)

אליס ירשה את הבית מפרדיננד לאחר שמת ב-1898 (אשתו נפטרה בלידה 33 שנים קודם לכן) ואכפה חוקים מחמירים. כשחברו הוותיק של פרדיננד, הנסיך מוויילס – כעת המלך אדוארד השביעי – חזר לואדסדון, הוא ביקש להרים את התריסים כדי שיוכל לראות טוב יותר את הציורים. אליס, סירבה לכך בתקיפות.

ב-1890, המלכה ויקטוריה ביקשה לבקר בואדסדון. היא לא נשארה ללון, אבל נחה שם לאחר שהגיעה מטירת ווינזדור. המלכה, הידועה בקשיחותה, כתבה ביומנה כי "המארח היה נפלא והמקום היה יפה". החשמל שהותקן זמן קצר לפני כן משך את תשומת ליבה, והיא ביקשה להדליק ולכבות את האור עבורה שוב ושוב.

בן מלוכה נוסף התרשם, כמו ויקטוריה, מהשהות שלו בואדסדון. השאה של פרס התענג מצפייה בפודל של פרדיננד, פופון, כשהוא מבצע קפיצות באוויר.

300 פריטים נדירים

ב"חדר המגדל" הקטנטן, פרדיננד שמר חלק מהפריטים היקרים ביותר באוסף שלו, ושיתף אותם רק עם האורחים המובחרים ביותר. בין הפריטים – שולחן כתיבה קטן שנבנה עבור מארי-אנטואנט. בהמשך הועברו חלק מהם ל"חדר האוצר".

רבים מ-300 הפריטים של משפחת רוטשילד מוצגים כעת לראשונה באחוזה. ביניהם, סט כסף מוזהב לתינוק הכולל כוס, סכין, מזלג וכף עם ראשי התיבות FR, שניתנו לפרדיננד כשהיה פעוט. חלק מהפריטים עדיין מכילים את מספרי המלאי בהם השתמשו הנאצים לאחר שהחרימו אותם מהרוטשילדים הצרפתים.

"חדר ג'יימס ודורות'י רוטשילד", שנפתח בקיץ האחרון, מתאר את הסיפור שמתחיל עם אביו של ג'יימס, הברון אדמונד דה רוטשילד, אשר ב-1882 סיפק הלוואות לתמיכה במושבה ראשון לציון. זמן קצר לאחר מכן רכש קרקעות עבור יישובים בעצמו והשקיע בתשתית עבורם. עד 1902, 19 מתוך 28 הקהילות היהודיות בפלסטינה היו חייבות את קיומן לתמיכת הברון.

ואדסדון מציגה בגאווה מודלים מוקטנים של בניין בית המשפט העליון והספרייה הלאומית החדשה של ישראל, שנבנו בסיוע האדיב של משפחת רוטשילד.

חדר ה-Tower Drawing Room בטירת ואדסדון (צילום: כריס לייסי (c) הקרן הלאומית, טירת ואדסדון)

במרס 1939, 21 ילדים יהודים בגילאי 8 עד 13 יחד עם המורה שלהם, אשתו ושתי בנותיו, הסתתרו בשטח האחוזה לאחר שנמלטו מהנאצים בפרנקפורט. טירת ואדסדון עצמה אכלסה 100 ילדים שפונו מלונדון עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלי הטירה המכובדים עברו יחד ל"אגף הרווקים".

במרס 1939, 21 ילדים יהודים בגילאי 8 עד 13 יחד עם המורה שלהם, אשתו ושתי בנותיו, הסתתרו בשטח האחוזה לאחר שנמלטו מהנאצים בפרנקפורט. טירת ואדסדון עצמה אכלסה 100 ילדים שפונו מלונדון במלחמה

על אף שהבית כבר לא נמצא בבעלות משפחת רוטשילד – ג'יימס הפקיד אותו בידי הקרן הלאומית למקומות בעלי עניין היסטורי או יופי טבעי של בריטניה – המשפחה נשארה קשורה אליו מאוד. קרן רוטשילד מנהלת את הבית בשם הקרן הלאומית, כאשר לורד רוטשילד הנוכחי משמש בתור יו"ר ועדת הניהול.