כהרגלו מתחילת המלחמה, גיורא איילנד טועה ומטעה כשהוא כותב במאמר ב"הארץ" ב-10.5:

"ארצות הברית מבינה שישראל איבדה כל חוש כיוון, ולכן היא מנסה להציל אותנו מעצמנו, אך בדרך היא עושה שגיאות קשות וגורמת נזק, לא רק לישראל, אלא גם לאינטרסים שלה עצמה".

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

במשפט אחד, כותב איילנד דבר והיפוכו, שכן מדינה שאיבדה את הדרך חייבת מבוגר אחראי שיעזור לה למצוא את דרכה מחדש. אם למדנו משהו משבעת החודשים האחרונים זה, שאל מול איומי הימין הקיצוני לערער את ממשלת נתניהו, המביאים אותו להיכנע לכל גחמה בן גבירית או סמוטריצ'ית, חייב לעמוד כוח נגדי חזק, כזה שלא מותיר לו ברירה.

מדינה שאיבדה את הדרך חייבת מבוגר אחראי שיעזור לה למצוא את דרכה מחדש. אם למדנו משהו מהחודשים האחרונים: מול איומי הימין הקיצוני לערער את ממשלת נתניהו, נדרש כוח נגדי חזק, שלא מותיר לו ברירה

איילנד מאשים את ממשל ביידן בציניות ובפעולות המנוגדות לאינטרס האמריקאי. אך בעודו מביא דוגמאות מאוקינאווה ב-1945, נראה שהוא עצמו לא מבין כל כך את השינויים שחלו בעולם מאז, כמו גם את המהות הערכית של הברית בין ארצות הברית לישראל.

למדינת ישראל אין עתודות נפט כמו לסעודיה, החיבור האמריקאי לישראל אינו נובע רק מאינטרסים כלכליים. הוא נובע גם מערכים דמוקרטיים משותפים, ממחויבות אמת של המעצמה הגדולה בעולם למדינה הקטנה שצמחה ממוראות השואה, ובמשך שנים היוותה עבור רבים, גם בארצות הברית, מודל לדמוקרטיה תוססת ולחברה חלוצית וערכית.

הדרישה של הנשיא ג'ו ביידן מממשלת נתניהו להכניס לעזה סיוע הומניטרי איננה צינית ומסוכנת, אלא תנאי בסיסי לשימור חוסנה של מדינת ישראל, שקשור קשר בל ינותק למוסריותה ולערכיותה וגם ללגיטימציה הבינלאומית שלה.

למדינת ישראל אין את הפריווילגיה לוותר על הדמוקרטיה שלה פנימה, או על מוסריות בסיסית כלפי חוץ. והנשיא ביידן, אולי הנשיא הציוני ביותר מאז ומעולם, אכן עושה כל שהוא יכול כדי "להציל את ישראל מעצמה", כדברי איילנד, אך נכון יותר לומר, מממשלתה.

דרישת ביידן מממשלת נתניהו להכניס לעזה סיוע הומניטרי איננה צינית ומסוכנת, אלא תנאי בסיסי לשימור חוסנה של מדינת ישראל, שקשור קשר בל ינותק למוסריותה ולערכיותה וגם ללגיטימציה הבינל' שלה

איילנד, קצין אמיץ ומוערך, הוביל מאז פרוץ המלחמה קו אסטרטגי, שעיקרו לגיטימציה להפיכת המלחמה בחמאס למלחמה באזרחי עזה. גם במאמר האחרון הוא ממשיך ומדבר בשבח הרעבת האזרחים בעזה.

עצוב ומאכזב לא פחות, איילנד מוריד מבנימין נתניהו וממשלתו את האחריות לחייהם של החטופים, שכן לדבריו "מי שלחץ על ישראל בעניין הסיוע קבע בכך בפועל גזר דין מוות בייסורים לחטופים הישראלים". כמעט באגביות, מספיד איילנד את כל 132 החטופות והחטופים, ופותח בפני נתניהו את הדרך לכל פעולה, אכזרית ומסוכנת ככל שתהיה, שכן "גזר דין המוות בייסורים", כבר נחרץ.

אבל לא רק בנושא שחרור החטופים מסיר איילנד את עול האחריות מנתניהו. במאמר שכולו ביקורת על הלחץ האמריקאי, הוא נמנע מלהתוות את הדרך הנכונה להחזיר את ממשלת נתניהו לדרך אותה איבדה.

לצד הכנסת הסיוע ההומניטרי, מציין איילנד טעות נוספת שעשתה כביכול ממשלת ישראל בהתנגדות לכל יוזמה להכניס לעזה כוחות של הרשות הפלסטינית. "כשאין אלטרנטיבה לשלטון חמאס, גם אין לחץ אמיתי שיביא לנפילת שלטונו", כותב איילנד, אבל לא מתווה שום דרך יעילה להביא את נתניהו לפעול לתיקון אותה טעות וליצירת האלטרנטיבה. הוא אינו עושה זאת ככל הנראה מהטעם הפשוט, שאין לו מענה, שכן הכלי היחיד שיכול להיות שקול לרצונו של נתניהו להיאחז בשלטון הוא רק לחץ אמריקאי.

איילנד, קצין אמיץ ומוערך, הוביל מאז פרוץ המלחמה קו אסטרטגי, שעיקרו לגיטימציה להפיכת המלחמה בחמאס למלחמה באזרחי עזה. גם במאמר האחרון הוא ממשיך ומדבר בשבח הרעבת האזרחים בעזה

עצירת משלוחים של נשק התקפי מסוים, גם אם לא תשכנע את נתניהו (שגורל מדינת ישראל לא מעניין אותו), אולי תשכנע חלק מחברי קבינט המלחמה. בכל מקרה, זה ימנע מארה"ב להיות שותפה של המדיניות חסרת התוחלת של נתניהו, שפוגעת באינטרסים של ארה"ב ובסיכויי בחירתו של ביידן.

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב סאליבן על ההחלטה להשהות משלוחי נשק לישראל אם תפעל קרקעית ברפיח: פעולה כזו תגרום נזק ונפגעים רבים בקרב אוכלוסייה אזרחית, כשרבים ממחבלי חמאס יוכלו לברוח. אין זה אומר שביידן נוטש את ישראל, מדובר במבצע הנקודתי הזה – שלהערכתו לא יצלח@itamargalit pic.twitter.com/Qor3YxVjED

— כאן חדשות (@kann_news) May 12, 2024

כך ביחס ליצירת האלטרנטיבה לחמאס, כך ביחס להגעה לעסקת חטופים. זה עצוב מאד, אבל בהיעדר מנהיג בישראל – נחוצה לנו מנהיגות מעבר לים שתדע ללחוץ, ולסייע לישראל למצוא את דרכה מחדש.

משפט אחרון על הטענה שביידן פועל מסיבות פוליטיות. אין מדינה בעולם שממשלתה לא פועלת גם משיקולים פוליטיים. אבל האינטרס הפוליטי של ביידן, שהוא גם האינטרס החשוב ביותר של ארצות הברית ושל העולם החופשי כולו, הוא למנוע מדונלד טראמפ לחזור לבית הלבן ולהיות "דיקטטור ליום אחד" כפי שהתחייב.

שובו של טראמפ לשלטון, אליו מייחל הימין הישראלי, הוא סופה של המנהיגות האמריקאית בעולם ומעבר לבדלנות שמסוכנת לישראל, לטייוואן, לדרום קוריאה לאוקראינה, לאירופה, ולכל דמוקרטיה ליברלית.

עצירת משלוחי נשק התקפי, גם אם לא תשכנע את נתניהו (שגורל ישראל לא מעניין אותו), אולי תשכנע חברים בקבינט המלחמה. בהיעדר מנהיג בישראל – נחוצה מנהיגות מעבר לים שסייע לישראל למצוא את דרכה

נכון להיום נראה שנתניהו עושה כל שביכולתו בכדי לסייע לטראמפ להגשים את משאלתו. זה לא "ציני" – יש לעשות מה שצריך כדי למנוע זאת, בעיקר כשזה גם משרת את האינטרסים של ישראל הליברלית.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.