בתום היום הראשון של דיוני בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בסבב הנוכחי של תביעת דרום אפריקה נגד ישראל, התייצבו אתמול (חמישי) שני נציגים של המשלחת הדרום אפריקאית על מדרגות ארמון השלום, מקום משכנו של בית הדין, וקיימו מסיבת עיתונאים. אחד מהם הוא שגריר דרום אפריקה בהולנד ווסימוזי מדונסלה, שפתח וסיים את טיעוני מדינתו בפני בית הדין.
אל הנציגים הדרום אפריקאים הצטרף עמאר חיג'אזי, נציג הרשות הפלסטינית. השלושה השיבו בסבלנות לשאלות כלי תקשורת מגוונים, שכללו נציגים של רשתות "אל-ג'זירה" ו"אל-ערבייה", ודיברו על הצורך שבית הדין יפעל בתקיפות נגד הרצחנות הישראלית. השאלות שנשאלו היו גורמות לריאיון עם בנימין נתניהו בערוץ 14 להיראות כמו עיתונות לעומתית.
הסצנה הזאת היוותה המשך ישיר למה שהתרחש קודם לכן, בתוך אולם בית הדין. במשך שעתיים עמדו שבעה נציגים של דרום אפריקה, ובטון סמכותי ונחרץ השמיעו טיעון משפטי שכל בית משפט נורמלי היה מגלגל מכל המדרגות. אפילו אוזניים לא מקצועיות היו יכולות להבחין כי הדברים שהושמעו היו חסרי יסוד הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.
אין בכך כדי להטיל דופי בשופטי בית הדין; הם עדיין לא אימצו את הטענות של דרום אפריקה, בסבב הרביעי של בקשות להוצאת צווים זמניים נגד ישראל. אם הטענות הללו יאומצו, ולו בחלקן, יהיה מקום לביקורת על השופטים.
דוגמה קטנה: אחד הטיעונים של דרום אפריקה שמטרתו לשכנע את בית הדין להוציא צו להפסקת פעולות הלחימה בכל רחבי רצועת עזה, נוכח הפעולה הצה"לית ברפיח, נוגע להשתלטות המלאה של ישראל על מעברי הגבול של הרצועה.
במסגרת זו מונה דרום אפריקה שוב ושוב את מעבר רפיח, שבין הרצועה למצרים, ואת מעבר כרם שלום, שבין הרצועה לישראל, באותה נשימה. כאילו במסגרת הפעולה ברפיח ישראל "השתלטה" על מעבר כרם שלום ובכך השלימה את המצור על הרצועה. זוהי דוגמה לניתוק המוחלט של דרום אפריקה מהעובדות הגאוגרפיות, הדמוגרפיות והצבאיות בשטח.
שוב ושוב השמיעו משפטני דרום אפריקה תיאורים הנשמעים כציטוטים מספרי אימה, על ילדים ונשים הקבורים תחת הריסות; על קשיש קטוע גפיים שרימות מלחכות את פצעיו; על קברי אחים ומשפחות שפונו תשע פעמים ממקום למקום, ואין להן מקום אחד בטוח בכל רחבי הרצועה.
המילים נאמרו בביטחון מוחלט, כאילו מדובר בתשתית עובדתית שהוכחה בבית הדין. בפועל, אלה היו סתם מילים של נציגי דרום אפריקה, שכלל לא טרחו לעגן אותן בראיות כלשהן
המילים נאמרו בביטחון מוחלט, כאילו מדובר בתשתית עובדתית שהוכחה בבית הדין. בפועל, אלה היו מילים, סתם מילים, של נציגי דרום אפריקה, שכלל לא טרחו לעגן אותן בראיות כלשהן. כאילו עצם העובדה שהמילים נאמרות בפרצוף רציני מספיקה על מנת שבית הדין יוכל להסתמך עליהן.
מבחינה משפטית, האתגר הדרום אפריקאי הוא לשכנע את בית הדין כי הנסיבות השתנו באופן שמחייב את בית הדין לעדכן את הצווים הזמניים שהוציא ב-26 בינואר, ושכבר עודכנו ב-28 במרץ.
האתגר הדרום אפריקאי הוא לשכנע את בית הדין כי הנסיבות השתנו באופן שמחייב את בית הדין לעדכן את הצווים הזמניים שהוציא ב-26 בינואר, ושכבר עודכנו ב-28 במרץ
מצד אחד, עצם העובדה שבית הדין כבר הסכים פעם אחת לעדכן את הצווים משחקת לטובת דרום אפריקה, שכן השופטים הביעו נכונות לראות בשינויים העובדתיים במצב ההומניטרי בעזה כנסיבות חדשות שמצדיקות עדכון הצווים.
מצד שני, האתגר המשפטי של דרום אפריקה רק הולך וגדל: כבר בינואר היא טענה שהמצב ההומניטרי של הפלסטינים ברצועה הוא חמור מעבר לכל דמיון. מאז, בכל סבב של פנייה חדשה לבית הדין, היא מתעקשת לומר שיש עוד ועוד דרגות של חומרה, מעבר לדרגה האולטרה-חמורה שנטענה כבר מלכתחילה.
ללא שינוי נסיבות, בית הדין אינו יכול להצדיק שינוי של הצווים. השינוי אינו יכול להיות רק התקדמות כוחות צה"ל מחאן יונס ודיר אל-בלח אל פאתי רפיח.
לכן, כל הגזמה פראית בטיעון הדרום אפריקאי היא בעצם ירייה עצמית ברגל. "ישראל מבצעת חיסול מתמשך של העם הפלסטיני"; "עזה פחות או יותר נמחקה מהמפה"; "המטרה הישראלית היא שרצועת עזה תיהרס לחלוטין ולא יהיה מקום שבו הקבוצה האתנית הפלסטינית יכולה להתקיים".
כל הטענות האלה, המופרכות והמוגזמות, תכליתן לטשטש את העובדה שאין לדרום אפריקה תשתית עובדתית כלשהי או טיעון משפטי ראוי.
החולשה הישראלית היא בהתבטאויות של בכירים ישראלים, שדרום אפריקה משתמשת בהן כדי להוכיח כוונה לביצוע רצח עם. בראשן דבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר: "אין חצי עבודה. רפיח, דיר אל-בלח, נוסייראת – השמדה מוחלטת".
החולשה הישראלית היא בהתבטאויות של בכירים ישראלים, שדרום אפריקה משתמשת בהן כדי להוכיח כוונה לביצוע רצח עם. ובראשן דבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
אין לישראל שום דרך להתגונן מפני אמירות מופקרות שכאלה, מלבד הטענה – שנטענה כבר בינואר ביחס להתבטאויות אחרות של שרים ישראלים – כי הן אינן מייצגות את ישראל. אך גם את הטענה הזו אי אפשר למתוח עד אין קץ. בשלב מסוים, הכמות עושה איכות, והדברים הללו מבטאים נאמנה את עמדת ממשלת ישראל.
נוכח הפגמים העמוקים בעמדה המשפטית הדרום אפריקאית, היא חיפשה כמה קיצורי דרך: למשל, לטעון שישראל היא זו שמונעת איסוף של ראיות מהימנות ולכן בית הדין צריך להסתמך על "הראיה הזמינה הטובה ביותר";
למשל, הטענה שהצווים החדשים – לרבות הצו להפסקת הלחימה ברצועה – נדרשים על מנת "לאפשר את יישומם של הצווים הקודמים" שהוציא בית הדין;
ולמשל, הטענה שיש לראות את פעולות ישראל ברצועה ובגדה המערבית כמקשה אחת, כדי לטעון שישראל היא כוח כובש (גם ברצועה) ולכן אין לה כל זכות להגנה עצמית.
עד עתה ישראל לא הגישה כל תגובה, בכתב או בעל פה, לפנייתה האחרונה של דרום אפריקה לבית הדין מלפני כשבוע. התגובה היחידה הגיעה אמש מדובר משרד החוץ אורן מרמורשטיין שמסר כי "טענותיה של דרום אפריקה מעוותות מבחינה מוסרית ועובדתית", וכי היא משמשת בפועל כזרוע המשפטית של חמאס.
ישראל שלחה אתמול לבית הדין נציגות מצומצמת במיוחד, שכללה שלושה נציגים בלבד, בראשם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינלאומי) ד"ר גיל-עד נועם.
ישראל שלחה אתמול לבית הדין נציגות מצומצמת במיוחד, שכללה שלושה נציגים בלבד, בראשם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינלאומי) ד"ר גיל-עד נועם
השלושה ישבו בפנים חתומות ולא הוציאו מילה במשך כל הדיון, בעת שנציגי דרום אפריקה שפכו על ישראל אש וגופרית. אין ספק שנדרשו להם הרבה כוחות נפש כדי לשתוק אל מול מטח השקרים של דרום אפריקה.
הבוקר, בדיון ההמשך ומתן התשובה לבית הדין, יש להניח שהשולחן הישראלי יתמלא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו