הערכת ההשפעה הסביבתית שסיפקה נובל אנרג'י בנוגע לאסדת הגז לווייתן היא "הערכת חסר גסה" של כמות פליטת החומרים המזהמים לאוויר של ישראל, מכילה "שורה של פגמים", מתבססת על מודלים "פשטניים מדי" וצריכה להתבצע בצורה מקצועית יותר, כך עולה ממחקר מדעי בלתי תלוי שפורסם בשבת בכתב העת היוקרתי "Environmental Impact Assessment Review".
המחקר מגבה את דרישות האזרחים, הרשויות המקומיות וארגונים להגנת הסביבה לבחון מחדש את מיקום האסדה – הנמצאת בבנייה וצפויה להתחיל לפעול בסוף השנה – 9.7 קילומטרים בלבד מצפון לקיסריה, סמוך לאזורים מיושבים, ולשקול להעביר אותה קרוב יותר למאגר הגז, 120 קילומטרים מהחוף.
המחקר מגבה את דרישות האזרחים, הרשויות המקומיות וארגונים להגנת הסביבה לבחון מחדש את מיקום האסדה – הנמצאת בבנייה וצפויה להתחיל לפעול בסוף השנה – 9.7 קילומטרים בלבד מצפון לקיסריה
המדענית הראשית לשעבר של המשרד לאיכות הסביבה אומרת כי ממצאי המחקר "מטרידים מאוד", וטוענת כי "אמון הציבור שוב נפגע".
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", שפועלת להרחקת אסדת הגז לעומק הים, אומר שנובל אנרג'י לא סיפקה לממשלה או לציבור כל מפרט טכני של המערכת שהיא הבטיחה להתקין כדי להפחית את הפליטות ב-99%. הוא גם מאשים את הממשלה כי כשלה בתפקידה, בכך של התעקשה לקבל את המידע החיוני הזה.
"זה הופך את כולנו לשפני ניסיונות של המערכת הראשונה מסוגה בעולם, שאין שום הוכחות לגביה ואין ידע מצטבר על היעילות שלה", אומר ספיר.
"אסור לרגולטור הישראלי לטמון את ראשו בחול ולתת למיזם ההרסני הזה רישיון לפגוע בבריאות הציבור, בנכסי המדינה ובסביבה הימית".
המחקר פורסם שבועיים בלבד לאחר שהמשרד להגנת הסביבה פרסם את דוח מצאי הפליטות השנתי שלו, שמבוסס על דיווחי המפעלים והתעשיות המזהמים עצמם. הנתונים שמספק המשרד מעידים על הפחתה מרשימה בזיהום האוויר, בכלל זאת שיפור בצמצום הפליטה מ-10% ל-45%, על פי דיווחי החברות במפרץ חיפה, שם ממוקמים רבים ממפעלי התעשייה הכבדה של ישראל.
אולם נראה שהנתונים האלה אינם מתיישבים עם הדוח החריף של מבקר המדינה שפורסם ביוני, ולפיו לא היה כמעט שינוי, אם בכלל, באיכות האוויר של חיפה בארבע השנים האחרונות, ותושבי העיר השלישית בגודלה והאזור המטרופוליני שלה – כ-900,000 איש – חשופים למזהמים מסרטנים באותה מידה כמו בעת הגשת תכנית הפעולה הלאומית של המשרד להגנת הסביבה ב-2015.
על פי הדוח של המשרד להגנת הסביבה, אסדת הגז הפעילה של נובל אנרג'י, תמר, היא המתקן המזהם ביותר בישראל, והייתה אחראית ליותר מ-50% מפליטת הבנזן המסרטן בישראל בין השנים 2013 ו-2018.
הדו"ח חושף: "יכולת פיקוח מוגבלת"
סיניה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר של המשרד לאיכות הסביבה, שמשרתה לא אוישה מאז שהתפטרה לפני 18 חודשים, אומרת כי ממצאי המחקר החדש "מטרידים מאוד". לדבריה, הממצאים משקפים את "הידע המקצועי הלוקה בחסר והלא מספק בתוך המשרד", וחושפים את "יכולתו המוגבלת ליצור ידע מקורי ולבחון בצורה ביקורתית את הערכות ההשפעה הסביבתית שהגישו התעשיינים".
המחקר גם חושף את היעדרם של "ידע מקצועי ו/או יכולת ו/או כוונה" מצד שותפות הגז לספק לממשלה מידע מדויק".
היא מוסיפה כי "תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, אמון הציבור שוב נפגע".
"מדינת ישראל החליטה להסתמך על גז טבעי עבור 80% מייצור החשמל שלה, לפחות עד 2030 וככל כנראה עוד הרבה אחר כך", היא ממשיכה. "לכן, רצוי לשכור אנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה וניסיון, אולי מחו"ל, וללכת בעקבותיה של לשכת ניהול האנרגיה הימית של מחלקת הפנים האמריקאית".
ב-2015, חתמה הלשכה האמריקאית חתמה עם האקדמיה הלאומית למדע, הנדסה ורפואה על חוזה להקמת ועדה אקדמית לאומית למדע והערכה ימיים, אשר, על פי אתר האינטרנט שלה, מספקת "מידע בלתי תלוי, אובייקטיבי ומבוסס מדעית בעניינים הנוגעים למחקרים ולהערכות הסביבתיים של לשכת ניהול האנרגיה הימית, ומעודדת דיון בנושאים הרלוונטיים".
נובל אנרג'י: "שורה של פגמים"
חברת נובל אנרג'י, היושבת בטקסס, ושותפותיה למיזם לווייתן – דלק לווייתן, המשתייכת לקבוצת דלק, ורציו – מפעילות את אסדת הקידוח תמר מאז 2013. הם גילו את שדה הגז הגדול יותר, לווייתן – אחד הגדולים בעולם – ב-2010.
בתחילה תכננה נובל אנרג'י למקם את אסדת הפקת הגז משדה לווייתן בקרבת המאגר, על יחידת הפקה, אחסנה ופריקה צפה.
אבל ב-2016 החליטה הממשלה – מסיבות שלא הובהרו מעולם – למקם את האסדה בקרבת חוף דור הפופולרי, שם היא נבנית בימים אלה.
בשנה שעברה אמר לנו משרד האנרגיה כי המיקום נבחר "לאחר בדיקות רבות, הערכת השפעה סביבתית ושיקולים של מערכת הביטחון".
הדוח חושף כי המשרד להגנת הסביבה עצמו דחה את בקשת נובל אנרג'י להיתר ההפעלה של אסדת לווייתן, לאחר שמומחה בלתי תלוי איתר פי שישה מקורות לפליטות פוטנציאליות מאלה שציינה החברה בבקשה שלה
המחקר המדעי החדש – שערכו דויד ברודאי מהפקולטה להנדסה בטכניון, אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, עינת אהרונוב מהמכון למדעי כדור הארץ בעברית, הפיזיקאי מייק אדל והמידען דרור לאופר, שניהם קשורים לעמותת "שומרי הבית" – מצא "שורת פגמים" בהערכת ההשפעה הסביבתית שנדרשה נובל אנרג'י לספק במסגרת הגשת בקשת היתר הבנייה ללווייתן ב-2010.
החוקרים השוו בין הפליטות החזויות על פי החברה של חומרים אורגניים נדיפים שאינם כוללים מתאן, אבל כוללים בנזן מסרטן, משתי האסדות, תמר ולווייתן, לבין הפליטות בפועל של אסדה ים-תיכונית אחת, 24 אסדות בריטיות, 17 אסדות נורווגיות ושתי אסדות במפרץ מקסיקו, שחלקן מפיקות נפט, חלקן גז וחלקן שילוב של השניים. הם גם השתמשו במדדים תעשייתיים להשוואת ביצועים.
נובל אנרג'י חזתה פליטות של 30 טונות חומרים אורגניים נדיפים מדי שנה מאסדת לווייתן, תחזית "לא מציאותית" על פי החוקרים.
לפי המחקר, "בבדיקה של יותר מ-40 אסדות להפקת נפט וגז בעולם, לא נמצאה שום אסדה שמפיקה לפחות 10 מיליארד מטרים מעוקבים שווי ערך נפט של גז טבעי בשנה ושהפליטות שלה מסתכמות בפחות מ-600 טונות, כפי שהוערך לגבי לווייתן" ("שווה ערך נפט" היא יחידת מידה לאומדן נפט, גז או שילוב של השניים). לצורך השוואה, לווייתן אמורה להפיק 12 מיליארד מטרים מעוקבים שווי ערך נפט בשנה, ולהגדיל בהדרגה את תפוקתה עד ל-20 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה.
הדוח חושף כי בדצמבר, המשרד להגנת הסביבה עצמו דחה את בקשתה של נובל אנרג'י להיתר ההפעלה של לווייתן, משום שמומחה בלתי תלוי איתר פי שישה מקורות לפליטות פוטנציאליות מאלה שציינה נובל אנרג'י בהגשת הבקשה שלה.
החוקרים מצאו כי הערכת ההשפעה הסביבתית של נובל אנרג'י התבססה על פליטות קבועות, שגרתיות, ולא התייחסה לפליטות החורגות מגדר הרגיל כמו במצבים של הצטברות לחץ במכלי אחסנת הגז או במקרים של תקלות.
לדברי החוקרים, הכשל הזה עשוי "להסוות" סכנה גדולה יותר לאוכלוסייה שתיחשף לכך מכפי שמנבאים הנתונים שהוצגו. על פי תחזיות החברה לאסדת לווייתן, 99% מהגזים ינוטרלו על ידי לפידי שריפה, ורק 1% ישתחרר לאטמוספרה.
אולם, בהתחשב בתנאי מזג האוויר וברוחות בקרבת הלפידים, גם הערכה זו "אינה מציאותית", משום שהיא אינה מביאה בחשבון תקופות זמן שבהן הלפידים לא יהיו פעילים בשל גורמים כגון כשלים בהצתה או טיפולי תחזוקה תקופתיים.
יתר על כן, לפי דוח שפרסמה לשכת הבטיחות והאכיפה הסביבתית של ארה"ב ב-2017 על המאגרים במדף החוץ-יבשתי של מפרץ מקסיקו, 28% ו-41% מפליטות הגז נשרפו בין השנים 2011 ו-2015, ואילו השאר השתחרר לאטמוספרה.
על פי דוח מצאי פליטות המזהמים האחרון, אסדת תמר היא המתקן המזהם ביותר בארץ, והייתה אחראית ליותר מ-50% מפליטת הבנזן המסרטן בישראל בין השנים 2013 ו-2018
מעבר לתחזיות של נובל אנרג'י על כמות נמוכה באופן בלתי סביר של פליטות מזהמים, "התנהגותם באטמוספרה תוארה בצורה שגויה", מוסיפים המדענים.
על פי הדוח, החברה גם לא הביאה בחשבון כי ריכוז גדול יותר של מזהמים ייפלט מהאסדה בכיוון הרוח או כי במזג אוויר קר המזהמים עשויים להצטבר באזורים הנמוכים של מישור חוף הכרמל הסמוכים לאסדה.
החוקרים, שמתארים את ממצאי המפתח שלהם כ"מדאיגים" בהתחשב בקרבתה של אסדת לווייתן ליישובי קו החוף, מסיקים כי יש בסיס לביצוע אומדן מחודש של הסכנות הסביבתיות והבריאותיות שטומנת בחובה התכנית הנוכחית ולהערכה מחודשת של החלטת הממשלה "החידתית למדי" לבנות את האסדה בקרבה כזאת לקו החוף במקום בסמוך למאגר הגז עצמו, בעומק הים.
"יש לבצע הערכת השפעה סביבתית חדשה, המתבססת על תרחישים שמרניים ואמינים, יעילות שריפה מציאותית של מזהמים, חריגה בכמות הפליטות מדי תקופה ומידע מקיף על שדה הרוח", כך על פי החוקרים.
נובל אנרג'י סיפקה הערכת חסר של הפליטות מאסדת תמר
אסדת תמר ממוקמת 23 קילומטרים מהחוף, סמוך לאשקלון. המאגרים שלה, כמו אלה של אסדת לווייתן, נמצאים 120 קילומטרים בעומק הים.
על פי הערכת ההשפעה הסביבתית שהגישה נובל אנרג'י בשנת 2012, התחזית השנתית לפליטת חומרים אורגניים נדיפים עמדה על 38 טונות – בערך פי 30 פחות מהפליטות בפועל, שעמדו על 1,160 טונות, כפי שנמדדו בשנת 2016 ופורסמו על ידי המשרד להגנת הסביבה ב-2017.
על פי המשרד להגנת הסביבה, הפליטות בפועל מאסדת תמר בשנת 2016 שהיו "ידועות או חשודות כמסרטנות" השתוו בהיקפן לסך פליטת החומרים המזהמים מ-570 מפעלי תעשייה גדולים ברחבי המדינה, בכלל זאת בתי הזיקוק בחיפה.
נראה שמצב זה טרם תוקן, למרות טענת המשרד להגנת הסביבה (ראו בהמשך). לדברי נובל אנרג'י, לא צפוי לפעול על אסדת תמר לפיד שריפה לפני סוף 2021.
תגובתה של נובל אנרג'י מובאת בסוף הכתבה.
למעשה, לפי דוח מצאי פליטות המזהמים האחרון, תמר היא המתקן המזהם ביותר בארץ, והייתה אחראית ליותר מ-50% מפליטת הבנזן המסרטן בישראל בין השנים 2013 ו-2018 ולנתון המדהים של פליטת 20,000 טונות של גז מתאן, כמות שאפקט החממה שלה שקול לזה של 600,000 טונות פחמן דו-חמצני – ומדובר בהערכה שמרנית. לפידי השרפה אמורים למנוע גם פליטות מתאן.
מייק אדל, אחד מעורכי המחקר, אומר כי "השאלה כיצד מנהליה של נובל אנרג'י עצמם אפשרו ב-2013 את בנייתו של מתקן ענק כזה להפקת גז ללא לפיד שריפה נותרת פתוחה, ומעידה על היעדרו המוחלט של ממשל תאגידי סביבתי כלשהו".
המשרד מתעקש: פליטות לווייתן לא יעלו על 1%
על פי הצהרה ששחרר המשרד להגנת הסביבה לפני פרסומו של המחקר בשבת, אסדת תמר ממוקמת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, ונבנתה בזמנו ללא הנחיה סביבתית בשל "סיבוכים משפטיים הקשורים בסמכויות המשרד".
בעקבות חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שלפיה חוק האוויר הנקי תקף גם לשטחים הסמוכים לחופי הארץ מחוץ למים הטריטוריאליים, המשרד החל להתייחס לפליטות ולאכוף את החוק גם על אסדת תמר.
על פי ההצהרה, בעקבות הדרישות להפחתת פליטות, נובל אנרג'י התקינה מערכות לספיגה ושריפה של גזים ולייצור אנרגיה.
"המערכות האלה הפחיתו את פליטות הגז ב-99%", נאמר.
המשרד פרסם טיוטת היתר פליטה לתמר להערות הציבור, וקיים פגישה פתוחה לדיון בדאגות שהועלו, אותן בוחן כעת האחראי לנושא במשרד, כך לפי ההצהרה.
באשר ללווייתן, לפי ההצהרה, המשרד דרש מהחברה לבצע בקרת פליטות קפדנית משלב תכנון האסדה, וכלל זאת בטיוטת היתר הפליטה, "כדי להבטיח שהפעלתה לא תשפיע על איכות האוויר בקו החוף". ניתוח נתונים שערך המשרד בתנאים שונים העלה כי פחות מ-1% מהפליטות ישוחררו לאוויר, לפי ההצהרה.
תגובת נובל אנרג'י
"ה'מחקר' של 'שומרי הבית' שאתם מצטטים כבסיס לכתבתכם מבוסס על הנחות שווא שרובן אינן רלוונטיות לפעילותה הנוכחית של נובל אנרג'י בישראל. למשל, הדוח הפגום מניח שאסדת לווייתן פועלת באמצעות אותה מערכת כמו אסדת תמר, ולפיכך תגרום לפליטות דומות. זוהי הנחה שגויה בבירור, כפי שהובהר לנציגים של 'שומרי הבית' בכמה הזדמנויות בפורומים שונים.
"יתרה מזאת, כפי שכבר פורסם, גם בתמר – שעברה שדרוג בהיקף 36 מיליון דולר – פליטות BTEX (בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן) הופחתו ביותר מ-99% מתחת לרמות הפליטה שדווחו במקור. כל זה היה צריך להיות ברור לאתר Science Direct ולמו"ל שלהם אם הם היו מבצעים בדיקת עובדות מהירה. העובדה שזה לא נעשה, לא מהווה תירוץ שלא לבצע בדיקת עובדות בסיסית.
"זהו רק האחרון בסדרה של ניסיונות כושלים מצד מי שמנסים לעכב את היתרונות הטמונים בפרויקט הגדול הזה עבור תושבי ישראל והאזור. למרבה המזל, לווייתן עומד בלוח הזמנים המתוכנן להפקת גז ראשונה – לפני סוף השנה.
"עם זרימתו של גז טבעי מלווייתן, ישראל תיהנה מאוויר נקי ובריא יותר הודות לצמצום השימוש בפחם, מהכנסות ממשלתיות גדולות יותר שיושקעו בחינוך, בבריאות ובתשתיות ומקשרים טובים יותר עם מדינות באזור באמצעות ייצוא. מטריד הדבר שעדיין קיימת קבוצה קטנה (אם כי הולכת ומצטמצמת) של אנשים שמתעקשים להפחיד את הציבור באמצעות דוחות שקריים שאין בהם שמץ אמת מדעית. עצוב ש"זמן ישראל" מסכים לשמש במה לניסיונות כושלים שכאלה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חבל מאד שהציבור הולך שולל אחרי מאבק של יישובים עשירים שפועלים לעכב ולבטל תכניות של לטובת משק האנרגיה.
האוכלוסיות החזקות יודעות להפעיל את החוקרים מטעמן ולהטיל דופי בהחלטות שקולות שכל משרדי הממשלה הסכימו עליהן.
כל זמן שתסקירי סביבה יבוצעו ע"י מומחים שהייזם מינה ומימן, זה יהיה המצב! בכל המייזמים והמזימות. אמנם התסקירים עוברים "בדיקה ואישור" ע"י משרד הגנת הסביבה, אולם אל תיבנו על זה. למשרד אין כוח אדם ותקציבים לבדיקה רצינית. התוצאה: ראו מה קרה לחופי הקריות, אחרי שהתסקירים של חנ"י קבעו שיהיה בסדר. ותראו עכשיו איך נראים התסקירים של "נובל אנרג'י" בקשר לאסדת דור.