1
12 מיני טרמיטים יש בישראל (מתוך כ-3,000 בעולם), אבל הבעייתי ביותר הוא דווקא זה שהגיע לכאן מרחוק. לפני כמה שנים, הטרמיט הפורמוסי עשה את כל הדרך לארץ מטאיוואן (פורמוזה הוא שמו העברי המקורי של האי) כנראה בתוך משלוח של דברי עץ. כשהגיע לארץ הקודש, הוא שם פעמיו – מסיבות שעדיין לא הובררו – לאזור פתח תקווה.
הטרמיטים הפורמוסיים מקננים בעצים כל השנה אבל עם תחילת הקיץ יוצאים מהמחילות בהמוניהם ופוצחים במחול כלולות במרחב הציבורי. המחול אורך בדרך כלל כשעה בין הערביים, והאירוע כולו נמתח על פני חודש.
מדובר בחודש ארוך מאוד עבור התושבים שנאלצים להסתגר בבתים, לסגור חלונות, לכבות תאורה במרפסות ולעיתים לגלות שהאורחים מפורמוזה פלשו אל פנים הבית והתיישבו בתוך המשקופים, הרהיטים ושאר פריטי עץ.
מדובר בחודש ארוך מאוד עבור התושבים שנאלצים להסתגר בבתים, לסגור חלונות, לכבות תאורה במרפסות ולעיתים לגלות שהאורחים פלשו אל פנים הבית והתיישבו בתוך המשקופים, הרהיטים ושאר פריטי עץ
על פי מבקר המדינה, מדינת ישראל אינה מצטיינת – בלשון המעטה – במניעת חדירתם של מינים פולשים ובהתמודדות איתם. המיינות, הדררות והשיטה המכחילה הם הוכחה יומיומית שהנפנו דגל לבן.
גם במקרה של הטרמיט הפורמוסי, תושבי פתח תקווה והסביבה מתלוננים על אוזלת יד של הרשויות ועל כך שהם מופקרים מול הפולש. בעירייה מכחישים וטוענים שצוותי החירום וההדברה שלהם פועלים במלוא המרץ ועומדים לרשות התושבים מסביב לשעון.
בכל הנוגע לטווח הארוך יותר, במשרד להגנת הסביבה מאמינים שיש בידיהם פתרון, ושהאורחים הלא קרואים מהמזרח הרחוק ימוגרו באמצעות לוחמה טכנולוגית כירורגית.
בתקופה האחרונה הוצמדו חיישנים מתוחכמים למאות עצים באזור פתח תקווה ובחודשים הקרובים הפריסה תגיע ל-6,000 עצים. "מדובר בפרויקט חלוצי כשלמיטב ידיעתנו אנחנו המדינה הראשונה שעושה פיילוט כזה", אומר ד"ר שי רייכר, ראש אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה.
בתקופה האחרונה הוצמדו חיישנים מתוחכמים למאות עצים ובחודשים הקרובים הפריסה תגיע ל-6,000 עצים. "מדובר בפרויקט חלוצי כשלמיטב ידיעתנו אנחנו המדינה הראשונה שעושה פיילוט כזה"
"אנחנו מתקינים חיישנים בסנטימטרים הנמוכים של גזע העץ. הם מחוברים ברשת ומקיימים תמסורת שמעבירה נתונים על ויברציות בבסיס הגזע, הרבה לפני שרואים את הטרמיטים יוצאים אל פני השטח.
"הטרמיט הזה יכול ממש לחורר עץ מבפנים ואתה כמעט לא תראה מבחוץ שיש פגיעה בעץ. בעולם ידוע שלפעמים הכרסום כל כך אגרסיבי שעץ עלול לקרוס, בארץ עוד לא הכרנו מקרה כזה".
החיישנים מבוססים על טכנולוגיה שפיתחה חברת "אגרינט" הישראלית, שרשמה אותה כפטנט בארצות הברית. החברה גם מתקינה בפועל את החיישנים בהנחיית ובתקצוב המשרד להגנת הסביבה.
"הדאטה של התנועות בעץ מועבר דיגיטלית וכל מי שיש לו הרשאה יקבל לטלפון אינדיקציה באיזה עץ קיים חשד לתנועות של טרמיטים, להבדיל מנקר שמקיש על העץ", אומר ד"ר רייכר.
"בזכות ההתראות האלה נוכל להגיע אל העצים הנכונים ולתפוס את אתרי הקינון של הטרמיטים הרבה לפני עונת מעוף הכלולות. הרעיון הוא להקדים תרופה למכה, כל מושבה כזו חולשת על טווח של 100 מטר מהעץ".
"בזכות ההתראות האלה נוכל להגיע אל העצים הנכונים ולתפוס את אתרי הקינון של הטרמיטים הרבה לפני עונת מעוף הכלולות. הרעיון הוא להקדים תרופה למכה, כל מושבה כזו חולשת על טווח של 100 מטר מהעץ"
בהנחה שמדובר באזעקת אמת והגעתם לעץ נגוע – איך מדבירים את הטרמיט הפורמוסי?
"יש שיטה מאוד יעילה ומאוד ספציפית לטרמיט הזה: שמים על מסלולי ההליכה שלהם חומר פיתיון. הם אוכלים אותו ולוקחים אותו לתוך הקן. זה חומר הורמונלי שיודע לעכב את התפתחות שכבת הקוטיקולה החיצונית של החרק, שהיא בעצם השלד שלו.
"מה שקורה זה שהדרגות הצעירות לא מצליחות להתנשל כדי לעבור לדרגה גבוהה יותר, ובטווח של מספר שבועות הצעירים לא מצליחים להתבגר והבוגרים מתים. ברגע שאתה שם פיתיון והם מכניסים אותו לתוך הקן זה כמו פצצה מתקתקת.
![ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה (צילום: "ממשק")](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/reicher-280x360.jpeg "ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה (צילום: "ממשק")")
"הטרמיטים שמתים בתוך הקן נאכלים על ידי פרטים אחרים, ואז גם הם הופכים להיות נגועים באותה הפרעה. זה מופץ כמו וירוס עד שזה מחסל את המושבה. היתרון הוא שאין לזה שום השפעות על הסביבה או על בריאות האדם – זה פוגע רק בטרמיט הפורמוסי".
רגע לפני שפותחים בקבוקי שמפניה וחוגגים את הניצחון המוחלט, רייכר מבקש לצנן ולהכניס לפרופורציות: "אנחנו לא מצפים להצלחה בטווח של חודשים. זה תהליך שלוקח זמן ואנחנו עכשיו רק לומדים את המערכת ומנסים אותה.
"אנחנו מקווים שבתוך שנים בודדות נצליח לצמצם את טווח הפעילות של הטרמיט בישראל. הצלחה מדהימה ממש תהיה אם נצליח למגר אותו ולהעלים אותו לחלוטין מהארץ. אנחנו לא יכולים להתחייב שזה יקרה, אבל אני מתחייב שאנחנו עושים הכול כדי שזה יקרה".
"הצלחה מדהימה ממש תהיה אם נצליח למגר אותו ולהעלים אותו לחלוטין מהארץ. אנחנו לא יכולים להתחייב שזה יקרה, אבל אני מתחייב שאנחנו עושים הכול כדי שזה יקרה"
2
מתחילת חודש יוני, רוב מהדורות החדשות מסתיימות בתחזית מזג האוויר, לפיה צפוי להיות "חם מהרגיל". אבל מה זה הרגיל? לעורכי המהדורות מומלץ להפנים ששום דבר כבר לא רגיל במזג האוויר, ושהרגיל או הממוצע של לפני חמש שנים הוא לא הרגיל של היום.
מישהו אמר השבוע שהביטוי "חם מהרגיל" מזכיר את התשובה האוטומטית "זמני ההמתנה ארוכים מהרגיל" במוקדי שירות של תאגידים שלא מתחשק להם לשרת אותך. מתי בפעם האחרונה נתקלתם בזמן המתנה רגיל?
וידוי: במשך שנים רבות ישנתי בלי מזגן. אמנם בלב מישור החוף הלח אבל בקומה רביעית, שלושה כיווני אוויר ובעיקר מאווררי תקרה חרוצים בכל חדר (ובסלון אפילו שלושה). 25 שעות עבודה של מאוורר תקרה עולות כמו שעת עבודה אחת של מזגן. חסכתי המון כסף וכנראה גם כמה הצטננויות.
מדי פעם הוזמנתי לתוכניות הבוקר בטלוויזיה על תקן התימהוני שישן בלי מזגן. ניסיתי לשכנע שאני לא קדוש מעונה שמקריב את עצמו על מזבח הסביבה, שאני ישן טוב ושכדאי לבחון מחדש את ההתמכרות שלנו למזגנים. ספק אם הצלחתי.
לפני כחמש שנים הגיעה נקודת השבר הראשונה. באוגוסט זה פשוט נהיה יותר מדי. מאווררי תיקרה הם המצאה מופלאה, אבל כשבאוויר יש מעל 200% לחות הם יודעים רק להעביר את המים מצד לצד. אז בשבועיים הקשים והרטובים ביותר של אוגוסט התחלנו להפעיל את המזגן. כשהתקשרו מהטלוויזיה דחיתי את ההצעה בנימוס. אני כבר לא ראוי לקרדיט ההרואי "ישן בלי מזגן".
לפני כחמש שנים הגיעה נקודת השבר הראשונה. באוגוסט זה פשוט נהיה יותר מדי. מאווררי תיקרה הם המצאה מופלאה, אבל כשבאוויר יש מעל 200% לחות הם יודעים רק להעביר את המים מצד לצד
חלפו עוד שנה-שנתיים, הקיץ המשיך להחמיר והיכולת לשרוד בלי מזגן המשיכה להצטמצם. הדלקנו אותו החל מאמצע יולי ועד סוף אוגוסט.
עדיין, התנחמתי בכך שאני חסכוני מאוד – סביבתית וכלכלית – לעומת רוב שכניי ומכריי שמדליקים את המזגן בתחילת יוני ומכבים אי שם באוקטובר. ימי ראשית הקיץ והישורת האחרונה שלו היו לגמרי נסבלים ואפילו נעימים עם מאווררי תקרה. בתקופות האלה הייתי שוכב בלילות עם חלון פתוח ושומע את נהמת המזגנים של כל השכונה. רק שלנו נותר דומם.
עד השנה. עם פרוץ יוני היה ברור שפנינו להסלמה. למעשה, יוני כחודש מעבר מתון יחסית בוטל לחלוטין. מהרגע הראשון הוא יישר קו עם יולי-אוגוסט. ניסיתי לדחות את הקץ, נתתי אמון במאוורר התקרה, אבל הלילות הפכו למרחץ זיעה ומרחץ דמים (יתושים) ובלית ברירה יישרתי קו עם הסביבה. אז עכשיו גם המזגן שלי נוהם ומחמם את העיר בשעה שהוא מצנן את חדר השינה.
השינוי הוא כמובן לא בראש שלי. אם 2023 הדהימה את מדעני האקלים עם עלייה אקספוננציאלית בגובה הטמפרטורות ברחבי הכדור (והוכתרה כשנה החמה בהיסטוריה), המחצית הראשונה של יוני 2024 שברה את טבלאות האקסל של מעלות הצלזיוס בישראל.
שלושה גלי חום עם הפסקות קלות ביניהם הפכו את תחילת החודש לגל חום אחד מתמשך ולמחצית יוני החמה בהיסטוריה של המדידות.
אבל זו לא רק הבכורה המפוקפקת, אלא הפערים: הטמפרטורה הממוצעת בירושלים במחצית הראשונה של יוני 24' הייתה גבוהה ב-5.7 מעלות מהממוצע של חודשי יוני (בשנים 1991-2020); בבאר שבע הפער הוא 3.7 מעלות; בכנרת (צמח) 3.9; בצפת נרשם הפער הגדול ביותר – 6.8; ובצפון רמת הגולן (מרום גולן) 4.6. דווקא בתל אביב הפער לעומת חודש יוני ממוצע היה צנוע יחסית במחצית הראשונה של החודש – 2.1 מעלות.
הטמפרטורה הממוצעת בירושלים במחצית הראשונה של יוני 24' הייתה גבוהה ב-5.7 מעלות מהממוצע של חודשי יוני (בשנים 1991-2020); בבאר שבע הפער הוא 3.7 מעלות; בצפת נרשם הפער הגדול ביותר: 6.8
ובמילים אחרות: יוני התחפש השנה לאוגוסט. נותר רק להמתין ולראות למה אוגוסט יתחפש, ולפי כל הסימנים זה יהיה למשהו שלא מוכר מהשנים הקודמות.
3
איך גורמים לישראלי המטנף להפסיק להתייחס אל המרחב הציבורי כאל פח אשפה? בעבודה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ועיריות שזכו בקול קורא שהוציא המשרד, הגיעו למסקנה שאכיפה לבדה לא תפתור את הבעיות. שלפעמים דווקא פידבק חיובי וחשיבה מחוץ לקופסה יכולים להניב תוצאות טובות יותר ולהניע שינוי התנהגות של הציבור.
עיריית עכו מודה לתושביה על שזרקו זבל לפח האשפה
בעכו, העירייה שלחה שחקניות צעירות להתחבא בין השיחים בגינות ציבוריות ולהפתיע אנשים שניקו את המקום בריקוד קטן, שיר וזר פרחים. בירושלים חילקו פחים בבתי הספר, והתלמידים הקליטו מסר אותו ישמיע הפח בכל פעם שמשליכים לתוכו פסולת. באחת האולפנות, הבנות הלכו על "זורקת לפח? אשרייך".
אפשר לתהות אם המחוות הקטנות האלה באמת יעשו את ההבדל וגם מה הקשר בין השלכת פסולת לפח בבית ספר להגנה על הסביבה.
התשובה היא שלקיחת אחריות על המרחב הציבורי מתחילה בכיתה וממשיכה בוואדיות ובשטחים הפתוחים. לפסולת שמושלכת בטבע יש נזקים מוכחים, ולא בכל מקום אפשר להציב פח שיפצח בתרועת "אשרייך".
לקיחת אחריות על המרחב הציבורי מתחילה בכיתה וממשיכה בוואדיות ובשטחים הפתוחים. לפסולת שמושלכת בטבע יש נזקים מוכחים, ולא בכל מקום אפשר להציב פח שיפצח בתרועת "אשרייך"
4
הנה פינה שהופכת את הקיץ למעט יותר נסבל: הפאנלים הסולאריים מייצרים צל וגם חשמל שמזין את מערכת הספרינקלרים שמתיזים ערפל צונן.
זה קורה בפארק העירוני בכפר סבא במסגרת פרויקט "ערים חכמות" במימון האיחוד האירופי. אם הערים באמת רוצות להיות חכמות, הן צריכות ליישם את המודל הזה גם בתחנות אוטובוס.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו