הבחירות באיראן לא ישנו דבר

רגע לפני פתיחת הקלפיות באיראן המנהיג הרוחני עלי חמינאי קרא למצביעים להגיע בהמוניהם ולמעשה הוציא כרטיס אדום למועמד הרפורמי היחידי – מסעוד פזשקיאן.

המשטר האיראני מנסה להתמודד עם שתי תרחישים אפשריים: אחוז נמוך של מצביעים בבחירות – ונהירה לכיוון המועמד הרפורמי. כמו כן, המנהיג הרוחני הקשיש לחץ על המועמדים בעלי הסיכוי הנמוך להיבחר להסיר את מועמדותם וביום חמישי גזיזאדה האשמי, לשעבר יועצו של הנשיא אבראהים ראיסי, הכריז על פרישה מהמרוץ.

שני המועמדים השמרנים – יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ואיש המשא והמתן בנושא הגרעין סעיד ג'לילי – למעשה מתחרים על הנשיאות לצד פזשקיאן המזוהה עם נשיא לשעבר חסן רוחאני. הקולות באיראן עדיין נספרים, אך בעיני האיראנים עצמם, התוצאה לא ממש משנה.

קריקטורה המסתובבת ברשתות האיראניות השבוע מציגה שקי אשפה בצבעים שונים, כאשר ברור לכל שמדובר באותו מוצר. הקריקטורה הנוקבת הזאת – ורבות אחרות – לועגת לא רק למועמדים, אלא להליך הבחירה עצמו.

יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף בקמפיין בחירות בטהרן, 26 ביוני 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

במהלך עשרות השנים האחרונות איראן התנסתה בנשיאים רפורמיסטיים כמו מוחמד ח'אתמי ורוחאני, אך אלה לא הצליחו להביא את הבשורה ולשנות את מהות המשטר הדכאני והאכזר. אף אחד גם לא רואה בג'לילי או בקאליבאף – הידועים בעמדותיהם הנוקשות ביחס לנשים, מפגינים וצעירים – ישועה.

גם הם ילכו בתלם, ימשיכו במסלול ההתנגשות עם ארה"ב, יממנו מיליציות בארצות זרות וידכאו את שוחרי החופש והשינוי באיראן.

מבחינת הגולים האיראנים, המערב שוגה בכך שהוא מעניק איזושהי חשיבות לבחירות באיראן. כמו הגולים הרוסים, גם הם למדו על בשרם שבחירות במשטרים אוטוקרטיים ודיקטטורות הן לא יותר מפסאדה, משחק מכור שלא מעיד על שום שינוי אמיתי עבור האזרח.

מבחינת הגולים האיראנים, המערב שוגה בכך שהוא מעניק איזושהי חשיבות לבחירות באיראן. כמו הגולים הרוסים, גם הם למדו על בשרם שבחירות במשטרים אוטוקרטיים ודיקטטורות הן לא יותר מפסאדה

סוריה תצטרף לחזבאללה במקרה של מלחמה בצפון?

השבוע המיליציות השיעיות בעיראק הכריזו על נכונותם להילחם כתף אל כתף עם אנשי חזבאללה במקרה של מלחמה עם ישראל. גם "חטיבת האימאם חוסיין" בסוריה הודיעה על העברת כוחות מסוריה ללבנון.

בשטח סוריה יש לא מעט מיליציות פרו־איראניות כמו "פאטימיון", שבמקרה הצורך יכולות להזיז את כוחותיהן מעבר לגבול ולהצטרף למערך הלחימה של חזבאללה. המיליציות הללו נאמנות בראש ובראשונה לאיראן ולא לדמשק, ולכן גם אם בשאר אל־אסד יחליט לא להיכנס ללחימה בלבנון, קרוב לוודאי שלפחות חלק מהכוחות הללו יקבלו החלטה המשרתת את האינטרס האיראני ולא הסורי.

חיילי חזבאללה מצדיעים בהלוויה של פעיל בארגון שנהרג במתקפת צה"ל, 17 באפריל 2024 (צילום: AFP)

עד כה אסד הרחיק את עצמו עד כמה שאפשר מהמלחמה בעזה ואף מנע תהלוכות והפגנות ספונטניות בעד הפלסטינים. אולם, מלחמה בלבנון היא סיפור אחר לגמרי. בעוד שעזה רחוקה, ביירות נמצאת במרחק של שעתיים נסיעה בלבד מדמשק וההתערבות הסורית בענייני לבנון נמשכת שנים רבות.

השתתפות במלחמה נגד ישראל מסוכנת לאסד, שכן היא יכולה להזיז את הגבינה בדמשק ולהותיר את אסד חשוף בפני האויבים שלו, שלא יפסידו את ההזדמנות להרים את הראש ולפגוע במשטר. מצד שני, לנוכח הקרבה הגדולה לחזבאללה ולאיראן, ספק אם אסד יוכל להמשיך לשבת על הגדר.

השתתפות במלחמה נגד ישראל מסוכנת לאסד, שכן היא יכולה להזיז את הגבינה בדמשק ולהותיר את אסד חשוף בפני האויבים שלו, שלא יפסידו את ההזדמנות להרים את הראש ולפגוע במשטר

בשלב הזה התנועה של השליחים האיראניים בסוריה לעבר לבנון כבר החלה. זאת רק שאלה של זמן מתי גם המשטר הסורי יישאב לתוך המערבולת הגדולה.

קטאר שוב מאיימת לגרש את מנהיגי חמאס

העיתון המפרצי "The National" דיווח השבוע כי מנהיגי חמאס צפויים לעזוב את דוחה ולעבור לעיראק. "איראן תגן על מנהיגי חמאס", צוטט מקור עיראקי בעיתון. זמן קצר לאחר מכן בחמאס הכחישו את הידיעה ובעיראק הודיעו כי כלל לא ידעו על התוכנית הזאת. הקטארים מצדם שומרים על זכות השתיקה.

שליט קטאר האמיר תמים בן חמד אאל ת'אני נפגש עם ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה, 16 בדצמבר 2019 (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אל־ג'זירה פלסטין)

לפי שעה לא ברור אם המעבר המדובר יקרה. אם כן, הוא צפוי לפגוע באופן משמעותי בקשר בין השלטונות העיראקיים לבין ממשלת ארה"ב. רק לאחרונה ראש הממשלה העיראקי מוחמד שיאע א־סודאני ביקר בארה"ב ונפגש עם שורה של בכירים אמריקאים.

היחסים בין שתי המדינות רעועים לנוכח ההתחזקות של האחיזה האיראנית במדינה, שלפי התכנון האמריקאי כבר מזמן הייתה אמורה להיות דמוקרטית ופרו־מערבית. ראשי חמאס מצדם יהיו הרבה יותר קרובים לפטרונים האיראנים שלהם בעיראק, אך אין זה אומר שהם בהכרח ייהנו מביטחון אישי.

גם בעיראק ראשי חמאס יהיו מאוימים וגם הרבה יותר תלויים באיראנים. בטווח הארוך זה עלול להחליש את חמאס, ובטווח הקצר – להקשיח עוד יותר את עמדותיה

לפני ארבע שנים חוסלו בבגדאד קאסם סולימאני, שעמד בראש כוח קודס האיראני, ואבו מהדי אל־מוהנדס, מנהיג עיראקי שיעי בכיר שעמד בראש "כתאאיב חזבאללה" – מיליציה פרו־איראנית בעיראק. כמובן שעיראק עדיפה על סודאן, שם מתנהלת מלחמה קשה והתנאים יכולים להיות בסיסיים בלבד – או על לבנון, שגם בה עלולה לפרוץ מלחמה בכל רגע.

גם בעיראק ראשי חמאס יהיו מאוימים וגם הרבה יותר תלויים באיראנים. בטווח הארוך זה עלול להחליש את חמאס, ובטווח הקצר – להקשיח עוד יותר את עמדותיה.

אבראהים ראיסי נואם בטקס יום הזיכרון לחיסולם של קסאם סולימאני (ברקע מימין) ומפקד הכוחות העיראקים אבו מהאדי אל־מוהנדיס (ברקע משמאל), 3 בינואר 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

למרות הביקורת, מרוקו ממשיכה לשתף פעולה עם ישראל

בערי מרוקו מתקיימות הפגנות תמיכה בעזה ופעולות מחאה נגד נורמליזציה עם ישראל מאז תחילת המלחמה. הממשלה המרוקאית דואגת לשגר סיוע הומניטרי לעזה ולהביע תמיכה בפלסטינים אך בעת ובעונה אחת ממשיכה לשתף פעולה עם ישראל בתחום הכלכלי והביטחוני.

השבוע ארגון מרוקאי המתנגד לנורמליזציה עם ישראל פרסם גילוי דעת חריף נגד שיתוף הפעולה עם ירושלים. זה קרה בעקבות הסכמה שניתנה על ידי מרוקו לנחתת הישראלית "קוממיות" לתדלק ולהצטייד במזון בנמל טנג'יר בדרכה מארה"ב לישראל.

ספק אם מישהו במשרד החוץ יטרח להתייחס לטענות של מתנגדי הנורמליזציה, שכן מרוקו, כהרגלה, מנסה ללכת בין הטיפות ולשמור על דרך האמצע ועל מעמדה היוקרתי כמתווכת שקטה אך יעילה

גם עבדאללה בואנו, חבר הפרלמנט המרוקאי מטעם המפלגה האסלאמיסטית, גינה את שיתוף הפעולה הזה ודרש משר החוץ של מרוקו הסברים מפורטים לאירוע, אותו כינה "חרפה". ספק אם מישהו במשרד החוץ יטרח להתייחס לטענות של מתנגדי הנורמליזציה, שכן מרוקו, כהרגלה, מנסה ללכת בין הטיפות ולשמור על דרך האמצע ועל מעמדה היוקרתי כמתווכת שקטה אך יעילה.

שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום הביטחוני ובתחומים אחרים הוא משמעותי עבור מרוקו, ולכן לצד התמיכה בפלסטינים (השבוע גם הושקה יוזמה חדשה לקורסים דיגיטליים עבור סטודנטים פלסטינים), רבאט גם תמשיך להדק את יחסיה עם ישראל.

הפגנת סולידריות עם הפלסטינים בעזה, מרוקו, 16 בנובמבר 2023 (צילום: AFP)

היום הזה בתולדות מזה"ת: הפיגועים במגדלי ח'ובאר

ב־25 ביוני 1996, פיגוע טרור הרסני זעזע את מגדלי ח'ובאר – מתחם מגורים של חיל האוויר האמריקאי סמוך לעיר דהראן בערב הסעודית. מחבלים על משאית תופת עם יותר מ־2,000 קילוגרמים של חומרי נפץ נכנסו למתחם המגורים, דרסו כמה מהרכבים שחנו ברחוב – ונמלטו ברכב אחר דקות לפני הפעלת המטען.

בפיצוץ האדיר, שנשמע גם ממרחק של כ־30 קילומטר, נהרגו 19 לובשי מדים אמריקאים ונפצעו כ־500 בני אדם, אזרחים של כמה מדינות. במתחם התגוררו כ־2,000 אנשי צבא אמריקאים שפטרלו באזור האסור לטיסה שהוקם בדרום עיראק בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה.

כחמש שנים לאחר הפיגוע ארה"ב הגישה כתב אישום נגד 14 חשודים, בהם 13 אזרחים סעודים ולבנוני אחד, שנחשדו כחברי קבוצת חזבאללה אל־חיג'אז, שנתמכה על ידי איראן

כחמש שנים לאחר הפיגוע ארה"ב הגישה כתב אישום נגד 14 חשודים, בהם 13 אזרחים סעודים ולבנוני אחד, שנחשדו כחברי קבוצת חזבאללה אל־חיג'אז, שנתמכה על ידי איראן. כתב האישום טען כי הפיגוע תוכנן במשך יותר משלוש שנים במטרה לגרום לכוחות האמריקאים לעזוב את ערב הסעודית.

התובע הכללי של ארה"ב ג'ון אשקרופט רמז למעורבות של גורמים איראנים רשמיים בתמיכה בפיגוע. איראן הכחישה. ב־2006 בית משפט בארה"ב הודיע כי מצא הוכחות לקשר בין איראן וחזבאללה לבין הפיגוע במגדלי ח'ובאר. ביולי 2020 בית המשפט הורה לרפובליקה האסלאמית לשלם פיצויים בגובה של 879 מיליון דולר לניצולים ולמשפחות הקורבנות שנספו בפיגוע המחריד.

מתחם מגדלי ח'ובאר בערב הסעודית לאחר הפיגוע, 29 ביוני 1996 (צילום: DOD POOL / AFP)