"שאולי צדק" הייתה תגובה רווחת למונולוג מהפך הקרביים של שאולי ואירנה מ"ארץ נהדרת", בגילומו ברוך הכישרון של אסי כהן, שערב הבחירות במרץ 2021 צפה שהחברה הישראלית המשוסעת דוהרת לעבר מלחמת אזרחים.

השבוע שאולי התחלף בשאול, כשגורמים רבים במשק האנרגיה סיכמו באנחה "שאול צדק" את הסערה שחולל שאול גולדשטיין, מנכ"ל "נגה", החברה שמנהלת את משק החשמל.

גולדשטיין, כזכור, הצהיר כי "אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל – אי אפשר יהיה לגור כאן. אנחנו במצב לא טוב ולא מוכנים למלחמה אמיתית", ופירט מדוע נסראללה יכול להחשיך את העורף הישראלי בקלות. אם ככה נראה הניצחון המוחלט שמבטיחים לנו, איך נראה הפסד?

לא פחות משדבריו של גולדשטיין חשפו את הפגיעות האנרגטית של ישראל, הם חשפו את מערכות היחסים העכורות ששוררות בין בעלי התפקידים הבכירים במשק האנרגיה.

לא פחות משדבריו של גולדשטיין חשפו את הפגיעות האנרגטית של ישראל, הם חשפו את מערכות היחסים העכורות ששוררות בין בעלי התפקידים הבכירים במשק האנרגיה

בין יו"ר נגה סמי תורג'מן (אלוף פיקוד דרום לשעבר) ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר לבין גולדשטיין שוררים יחסים שלא מוגזם להגדיר אותם כתיעוב. התגובה הפבלובית של תורג'מן ושפיגלר נעה בין הכחשת התמונה הקודרת ששרטט גולדשטיין להלעגה שלו ברמה האישית.

מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בטקס מכירת תחנת הכוח אשכול באשדוד, 3 ביוני 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

בצעד חסר תקדים (שלא יכול להתרחש בלי אישור משר האנרגיה אלי כהן או לפחות מתורג'מן) הוציאה דוברות נגה הודעה שסותרת את דברי המנכ"ל עצמו, והיה גם מי שהדליף כי הדירקטוריון דן בהדחתו.

בדיעבד התברר שלא הדחה ולא נעליים, ובתום סלאלום מרהיב, הדירקטוריון – שהתכנס אתמול (רביעי) לישיבה נוספת – הוציא הודעה מרוככת להפליא עם ביקורת מעודנת על סגנונו של גולדשטיין. לפי לשון ההודעה, "הוסכם כי חלק מהדברים שאמר המנכ"ל וסגנון התבטאותו לא היו נכונים". אין פירוט על איזה חלק מהדברים של גולדשטיין הדירקטוריון כן מוכן לחתום.

בדיעבד התברר שלא הדחה ולא נעליים, ובתום סלאלום מרהיב, הדירקטוריון הוציא הודעה מרוככת להפליא עם ביקורת מעודנת על סגנונו של גולדשטיין: "הוסכם כי חלק מהדברים שאמר וסגנון התבטאותו לא היו נכונים"

בכל הנוגע לסגנון, גולדשטיין עצמו הודה בשיחות סגורות שבחירת המילים שלו לא הייתה מוצלחת, ובראש הקביעה שאי אפשר יהיה לגור בישראל. גולדשטיין ייחס את ההתבטאות הזו לעובדה שהרגיש רע, ואכן כשחזר מהכנס הביתה נבדק ומצא שחלה בקורונה. זה תירוץ לא משכנע.

האמת היא שגולדשטיין – שהגיע לנגה אחרי כהונה כמנכ"ל רשות הטבע והגנים – הוא פשוט לא פוליטיקאי ולא לקח בחשבון את האפקט המהדהד שיהיה לדבריו ואת העובדה שבימים הטעונים האלה, כל מילה משפיעה על מפלס הפאניקה הלאומי.

חובתו של אדם בתפקידו של גולדשטיין לומר לציבור את האמת, גם אם היא מפחידה, אבל כדאי שיעשה את זה בהקראה של טקסט מדויק שכתב מבעוד מועד ולא בדיבור חופשי שמזמין תאונת שרשרת.

מנכ"ל חברת נגה, שאול גולדשטיין, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בשדרות, 20 ביוני 2024 (צילום: רונן טופלברג, INSS)

בניכוי הסגנון והדרמה, גולדשטיין לא אמר דברים שחורגים בהרבה מהתרחישים הרשמיים של רשות החירום הלאומית אשר הוצגו באינספור ישיבות בחודשים האחרונים.

גולדשטיין מצא לנכון לשקף לציבור שפגיעה באספקת החשמל משמעותה לא רק עלטה בבית (ובמזג האוויר הנוכחי אולי יותר גרוע מעלטה – חממה), אלא פגיעה אפשרית בתשתיות החיים שנתפסות כמובנות מאליהן: רשתות הסלולר, כספומטים, תחנות דלק ואפילו צופרי האזעקה שמתריעים מפני ירי טילים.

גולדשטיין מצא לנכון לשקף לציבור שפגיעה באספקת החשמל משמעותה לא רק עלטה בבית (ובמזג האוויר הנוכחי אולי יותר גרוע מעלטה – חממה), אלא פגיעה אפשרית בתשתיות החיים שנתפסות כמובנות מאליהן

לפני שמתייגים את גולדשטיין כמחולל תבהלה, כדאי לשים לב לנוסח המדויק של הודעת התגובה שהוציא משרד האנרגיה, לפיה "תרחיש 'עלטה' בו מעל 60% ממשקי הבית עלולים להיוותר ללא חשמל למשך עד 72 שעות הוא תרחיש קיצוני והסבירות לכך נמוכה".

אבל מה לגבי 50% ממשקי הבית? האם הסבירות כבר יותר גבוהה? ובעיקר – מה לגבי התשתיות הציבוריות החיוניות?

גולדשטיין היה חייב לשקף לציבור את המשמעויות של מלחמה בצפון, משום שההשלכות על משק האנרגיה חייבות להיות חלק ממערך השיקולים בכל הנוגע ליציאה למלחמה.

תרגיל צה"ל באזור הצפון לקראת מלחמה אפשרית עם לבנון, 27 ביוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)

ליציאה למלחמה יש מחיר – עכשיו יותר ברור לישראלים מהו – כשם שלאי יציאה למלחמה יש מחיר, וכך גם להסדר מדיני. במדינה דמוקרטית, זכותו של הציבור לדעת וחובתו של משרת הציבור לשקף את המחיר של החלופות השונות כדי להבין מה מונח על השולחן.

אם וכאשר נצא למלחמה וניקלע למצוקה אנרגטית קשה, לא נוכל להגיד שלא ידענו – ובעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו לא יוכלו להגיד שלא משכו בדש מעילם.

אם וכאשר נצא למלחמה וניקלע למצוקה אנרגטית קשה, לא נוכל להגיד שלא ידענו – ובעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו לא יוכלו להגיד שלא משכו בדש מעילם

לגופו של עניין, להערכת שורה של מומחים שאיתם שוחחתי בימים האחרונים, כשתיפתח מלחמה על מלא עם חזבאללה, ישראל כמעט בוודאות תיאלץ להיפרד מאספקת הגז שלה, מאותה סיבה שאסדת תמר הושבתה בשבועות הראשונים למלחמה בדרום.

"על פי תרחישים שהכנו, בתרחיש סביר של מלחמה כוללת עם חזבאללה, הממשלה תורה לשלושת ספקי הגז לעצור את האספקה", אומר ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת "אקו אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי" ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן.

"זה חיוני כדי להגן על הפלטפורמות של תמר ולוויתן ואסדת ההפקה של כריש מפני נזק אדיר העלול להיגרם להן אם ייפגעו מטילים בזמן שהגז מטופל. וזה עוד לפני שתשתית ייצור החשמל, ההשנאה והולכת החשמל נפגעת ישירות מטילי חזבאללה".

אסדת הגז תמר, כ-24 ק"מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)

את מקומו של הגז יחליף בעיקר הסולר. "סולר נאגר במאגרים ומהווה דלק חליפי לגז", מסביר מור. "תחנות הכוח הן דו-דלקיות ויכולות לשרוף גז טבעי או סולר. למיטב ידיעתי, הצטיידו בסולר הסקה כרזרבה אסטרטגית לשעת מלחמה שבה לא יהיה לנו גז זמין, אבל לא בכמות מספקת בשל מגבלות תקציביות ומגבלות תשתית.

"תחנות הכוח הן דו-דלקיות ויכולות לשרוף גז טבעי או סולר. למיטב ידיעתי, הצטיידו בסולר הסקה כרזרבה אסטרטגית לשעת מלחמה שבה לא יהיה לנו גז זמין, אבל לא בכמות מספקת בשל מגבלות תקציביות ומגבלות תשתית"

"קיימות מגבלות אובייקטיביות – לדוגמה, סולר תחבורה דרוש גם למערכת הביטחון לטובת הטנקים וכלי הרכב הצבאיים ויש מגבלה של שטחי האחסון בחוות המכלים.

"צריך לזכור שבמצב מלחמה, בית הזיקוק בחיפה יהיה מושבת, כך שלא תהיה אפשרות להביא נפט גולמי מחו"ל ולזקק אותו לסולר. יכול להיות שגם בית הזיקוק באשדוד יהיה תחת טילים ויושבת ובאופן כללי ספקי הנפט בעולם לא יגיעו לכאן במצב מלחמה. כלומר כל מה שיהיה לנו זה הגיבוי שהכנו מראש".

לכמה סולר נזדקק כדי לשמר את אספקת החשמל?
"כדי לפעול כמו בימי שיגרה, תחנות הכוח זקוקות לסולר כדלק חילופי לגז בכמויות אדירות של קרוב למיליון טון לחודש. זה אומר שבנושא אספקת החשמל אנחנו לא בנויים למלחמה ארוכה, והמלחמה הזו הרי עלולה להיות ארוכה.

ד"ר עמית מור (צילום: באדיבות המצולם)

"אני יודע שהגדילו את כמות הסולר, אבל היא לא מספיקה לתקופה ארוכה, ולכן איך שאתה לא מסתכל על זה, בהינתן המגבלה של כמות הסולר, המגבלה של אחסון הסולר והמגבלה התקציבית – טון סולר הסקה עולה כ-750 דולר – המשמעות היא שבוודאות נראה מתחילת המלחמה הפסקות חשמל מתגלגלות יזומות וארוכות, כדי לחסוך סולר.

"ברור שבמצב כזה עושים תיעדוף – קודם יקבלו חשמל בתי חולים ותשתיות חיוניות, כוחות הביטחון ומערכות תקשורת ורק בסוף שכונות המגורים. המלצנו לממשלה עם תחילת המלחמה לרכוש כמה מכליות ענקיות עם סולר שיעגנו כגיבוי בישראל, אבל לממשלה יש כידוע עדיפויות תקציביות אחרות".

אחרי כמויות הסולר, הסוגיה הבאה שתעמוד למבחן היא העמידות של המערכת מול המתקפות הצפויות.

"השאלה הגדולה היא רמת הפגיעות של המערכת – של תחנות הכוח, תחנות המשנה וההשנאה ומערכת ההולכה – מהטילים המדויקים של חזבאללה. ברור שבחודשים האחרונים נערכו והוסיפו מיגון מסוים והצטיידו בציוד חליפי. השאלה אם זה מספיק.

"במקרה הטוב, רוב הזמן המשק יתנהל ברמת אספקה של 40%-50% לעומת ימי שיגרה. כלומר, כמחצית מהזמן נשב בחושך, וזה עוד לפני פגיעה של טילים במערכת החשמל".

"במקרה הטוב, רוב הזמן המשק יתנהל ברמת אספקה של 40%-50% לעומת ימי שיגרה. כלומר, כמחצית מהזמן נשב בחושך, וזה עוד לפני פגיעה של טילים במערכת החשמל"

מכיוון שלישראל יש עוצמות גדולות בהרבה מאשר לחזבאללה, מטבע הדברים הנזק שייגרם לתשתיות החשמל של לבנון יהיה גדול שבעתיים. אז בעצם נקבל פה מערכה בין שני מתאבקים שמחליפים מהלומות בחושך?
"בשבוע שעבר, כשהשר אלי כהן אמר שאם הם ישביתו לנו את החשמל לימים אנחנו נשבית להם לחודשים, בדיוק השתתפתי בכנס אנרגיה בינלאומי ביוון. חבריי המומחים הערבים והאחרים צחקו. הלבנוני אמר שמערכת החשמל של לבנון לא צריכה לחכות לצה"ל כדי להפסיק לתפקד: היא קרסה כבר לפני שנים.

מנכ"ל חברת חשמל מאיר שפיגלר לצד השר אלי כהן בסיור בתחנת הכוח רידינג, 30 בינואר 2024 (צילום: יוסי וייס, חברת חשמל)

"כל תחנות הכוח בלבנון פועלות על מזוט (דלק מזהם במיוחד, א"ל) וסולר, חברת החשמל הלבנונית פשטה את הרגל ואין לה כסף לקנות מזוט, מספקים חשמל לבתים 2-4 שעות ביום.

"כל תחנות הכוח בלבנון פועלות על מזוט (דלק מזהם במיוחד, א"ל) וסולר, חברת החשמל הלבנונית פשטה את הרגל ואין לה כסף לקנות מזוט, מספקים חשמל לבתים 2-4 שעות ביום"

"מה שהלבנונים עשו זה להתארגן על אנרגיה סולארית, כמו שעשו בעזה עד המלחמה. כמעט לכל משק בית יש פאנלים על הגג, אפילו דירות בביירות שפונות מערבה אל הים ולא מקבלות שמש לקחו מוט של עשרה מטר ושמו עליו פאנל סולארי שיקבל את השמש מהדרום והתקינו מצברים במרפסת שיאגרו את החשמל הסולארי.

"חברי הלבנוני אמר לי: 'זה גם מה שאתם האזרחים בישראל צריכים לעשות כדי לספק לעצמכם חשמל בזמן מלחמה עם חזבאללה, אל תסמכו על הממשלה שלכם שתספק לכם חשמל כשאלפי טילים מדויקים נשלחים אליכם כל יום. אם ישראל תרצה להרוס לנו בלבנון את תחנות הכוח – אז שתהרוס. ללבנונים זה לא יעשה שינוי מהותי מבחינת אספקת החשמל'".

יש משהו שעדיין ניתן לעשות כדי להגיע מוכנים יותר?
"בטווח הזמן המיידי, הממשלה, חברת החשמל וייצרני החשמל הפרטיים צריכים להגדיל משמעותית את כמות הסולר הסקה לייצור חשמל הזמין למשק, וחברת החשמל צריכה להגדיל עוד יותר את רזרבות הפחם מעבר למה שכבר הגדילה. המשמעות התקציבית היא כמיליארד דולר.

תחנת הכוח של חברת החשמל ליד רמת חובב (צילום: יניב נדב/פלאש90)

"בנוסף, הממשלה צריכה מיידית לעודד את הציבור לרכוש מצברים עם ממירים שייטענו בזמן שיש חשמל ויספקו חשמל מינימלי למשקי הבית למקרר, לתאורה, לאינטרנט ולהטענת הסלולריים, ואם ניתן אז במקביל גם להתקין מערכות סולאריות כדי שהבית יהיה אוטונומי ויקבל חשמל 24/7.

"הממשלה צריכה מיידית לעודד את הציבור לרכוש מצברים עם ממירים שיספקו חשמל מינימלי למשקי הבית – ואם ניתן אז במקביל גם להתקין מערכות סולאריות כדי שהבית יהיה אוטונומי ויקבל חשמל 24/7"

"המערכות יקרות וצריך להעמיד לציבור מערכת הלוואות בנקאיות לפריסת תשלומים למספר שנים עם ערבות ממשלתית.

"בשום פנים ואופן לא לעודד את הציבור לרכוש גנרטורים – הם מספקים מעט מאוד חשמל שלא מספיק אפילו למקרר. אחסון הבנזין או הסולר בבתים מסוכן ביותר והוא גם לא יהיה זמין בשעת מלחמה וחיבור הגנרטורים למערכת החשמל מסוכן".