המדרון שמדינת ישראל גולשת בו כבר לא רק חלקלק, אנחנו נמצאים בתחתיתו. המדינה נמצאת באזור המסוכן של סתימת פיות ופגיעה בחופש הביטוי.

זו לא רק המשטרה, שבחסות השר האחראי עליה הופכת ליותר ויותר אלימה, במיוחד נגד ציבורים שידוע לה שהשר לא רוצה ביקרם; אלו לא רק בתי המשפט, אשר שופטיהם חשים מאוימים, שאם לא יפסקו בהתאם לעמדת השלטון קידומם ייעצר; לאחרונה הושלכה גם האקדמיה לחזית המאבק על חופש הביטוי, למעשה לחזית המאבק על הדמוקרטיה הישראלית.

זו לא רק המשטרה, שהופכת אלימה במיוחד נגד ציבורים שהשר לא רוצה ביקרם, אלו לא רק בתיה"מש ששופטיהם חשים מאוימים – לאחרונה הושלכה גם האקדמיה לחזית המאבק על חופש הביטוי והדמוקרטיה

אנחנו מתרכזים בהפגנות האנטי-ישראליות, חלקן על סף האנטישמיות בקמפוסים בחו"ל, ובניסיון של סטודנטים, אוניברסיטאות ומרצים במוסדות האקדמיים המובילים בעולם לסתום פיות לכל מי שלא מסכים להדהד את מסרי השנאה שלהם לישראל. אך בינתיים מתפתח לנו כאן בבית מקרתיזם אקדמי כחול לבן, שמובל בגאון על ידי לא אחרת מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הישראלית. דווקא מי שאמורים להוביל פתיחות ותמיכה בערכים דמוקרטיים, הם אלה שהתגייסו למאבק נגד מרצות ומרצים "תומכי טרור".

מייד גייסו לעצמם עסקני הסטודנטים כשותף את יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, על מנת לקדם הצעת חוק שתאפשר לפטר כל "מרצה, איש הוראה או חוקר, אם יתבטא או יפעל באופנים הבאים: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית/ הסתה לטרור/ תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור נגד מדינת ישראל". התאחדות הסטודנטים לא הסתפקה בכך והוסיפה סעיף לפיו ייפגעו תקציביו של מוסד אקדמי שלא יפטר את המרצה.

מיותר לציין שבהתאם לחוק, עבירה של תמיכה בטרור היא עבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר.

להתאחדות הסטודנטים לא ממש אכפת מהחוק, הם מבקשים להיות השופטים והמוציאים לפועל כאחד. למה לדרוש העמדה לדין, אם אפשר פשוט לסתום פיות?

אם אנחנו חושבים שזה יתחיל וייגמר ב"תמיכה בטרור", אנחנו טועים. לפני מספר שבועות קיבלנו טעימה מסתימת הפיות באקדמיה; כשד"ר חיים וייצמן, יו"ר מועצת המנהלים של המכללה האקדמית רמת גן, העז לומר בטקס חלוקת התארים של המכללה ש"יש בעזה הרג של חפים מפשע" – לא תמיכה בטרור, לא הסתה לטרור, אפילו לא שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, רק ציון עובדה שרבים מההרוגים בעזה הם חפים מפשע.

לפני מספר שבועות קיבלנו טעימה מסתימת הפיות באקדמיה; כשיו"ר מועצת המנהלים של המכללה האקדמית ר"ג העז לומר בטקס חלוקת התארים במכללה ש"יש בעזה הרג של חפים מפשע"

לא רק שהטקס עצמו פוצץ, לא רק שהיו"ר וייצמן אולץ להתפטר מתפקידו, אלא גם ח"כ אופיר כץ, שותפם לרדיפה של חברי התאחדות הסטודנטים, מיהר לקפוץ על העגלה ולצייץ:

"אנשים כאלו לא אמורים להיות באקדמיה הישראלית, בושה וחרפה. הצעת החוק שלי היא הכרחית, והיא תעבור. מי שפוגע בישראל ובחיילי צה"ל בחסות האקדמיה, יפוטר!".

כך, במחי אירוע אחד, יצא המרצע מהשק. לא מדובר ברצון למנוע הסתה או תמיכה בטרור, אלא בניסיון מאורגן לסתימת פיות שמובל על ידי מי שאמורים להיות מובילי התמיכה בגיוון מחשבתי. רצון להוציא מהשיח כל אמירה שלא משרתת את הפופוליזם של השלטון, גם אם היא נכונה עובדתית.

בכסות של רדיפת "תמיכה/הסתה לטרור", יותר ויותר אמירות שלא קשורות לכך הופכות ללא לגיטימיות. וזאת כאשר הפוליטיקאי היחיד שהורשע בבית משפט בתמיכה בטרור, מכהן כשר לביטחון לאומי.

סתימת פיות היא פגיעה בעיקרון-העל הקובע את האסור והמותר במדינה דמוקרטית. פועל יוצא מעמדה זו הוא שאין להתעכב על הזכויות האזרחיות. האזרחים נתבעים על ידי השלטון להימנע מלבקר את המדינה על פגיעתה בערכי יסוד, כגון: הזכות לבקר את מחדלי הממשלה והחירות למחות ולהביע דעות.

עמדה זאת מנוגדת לעקרון הדמוקרטי, לפיו האזרח הוא תמיד הריבון, גם בעת מלחמה, בה מפעילה המדינה כוח צבאי. גם במצב שבו המדינה מצויה בסכנה, הדמוקרטיה לא מושהית. היפוכו של דבר, דווקא בעת מלחמה, חובה על האזרחים לעמוד על המשמר ולוודא שהמדינה עומדת במחויבויותיה הערכיות והאזרחיות.

בכסות של רדיפת "תמיכה/הסתה לטרור", יותר ויותר אמירות שלא קשורות לכך הופכות ללא לגיטימיות. וזאת כאשר הפוליטיקאי היחיד שהורשע בבית משפט בתמיכה בטרור, מכהן כשר לביטחון לאומי

לפיכך, זה הזמן שסטודנטים, מרצים, ראשי מוסדות אקדמיים ואזרחים שהדמוקרטיה חשובה להם, ירימו קול ויעצרו את סתימת הפיות. כשעצם האמירה (העובדתית) שיש בעזה חפים מפשע, מהווה עילה לפיטורים, או להתפטרות מאולצת, כל אחת ואחד מאתנו עלולים להיות הבאים בתור.

דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, שנוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם "התאחדות עולי גרמניה". מאז ועד היום ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז-אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית - גרמניה, אוסטריה צ'כיה ושוויץ (צילום: אלישע אבן טוב)