על שאלה אחת לא מצליחים שרים וחברי כנסת, שופריהם ומכונות הרעל וההסתה שלהם לענות: בשביל מה הם עדיין נאחזים בשלטון?

ברור שהם רוצים שלטון. ברור שהם רוצים כסף, כוח, כבוד וכרטיס חינם לרעייתי לכל העולם. ברור. אבל בשביל זה ממשלה נשארת בשלטון?

מפלגה פוליטית מבטיחה לבוחריה הרבה מאוד הבטחות. כשהיא נבחרת לשלטון, היא ממלאת את ההבטחה "להגיע לשלטון". אבל זו לא הייתה המטרה היחידה.
היא הרי ביקשה להגיע לשלטון על בסיס הבטחות לשיפור החיים של כלל אזרחי המדינה.

מפלגה פוליטית מבטיחה לבוחריה הבטחות. כשהיא נבחרת לשלטון, היא ממלאת את ההבטחה "להגיע לשלטון". אבל זו מטרתה היחידה. היא הרי ביקשה להגיע לשלטון על בסיס הבטחות לשיפור חיי האזרחים

כשמפלגה פוליטית מבטיחה להוריד את מחירי המזון והדלק, ברור שההוזלה לא מיועדת רק לבוחריה אלא לכלל הציבור.

כשמפלגה פוליטית מבטיחה ביטחון, ברור שהיא לא יכולה להבטיח ביטחון רק ליישובים בהם הצביעו בעדה.

כשמפלגה פוליטית מבטיחה לחסל את חמאס, ברור שהיא לא יכולה לבצע את המהלך הזה בלי בוחרים של מפלגות שלא הגיעו לשלטון, אבל משרתים בצה"ל. הם מחויבים לחוקים, מחויבים לצאת להילחם ואף להיהרג, גם אם מטרות המלחמה אינן מוסכמות עליהם.

כשמפלגה פוליטית נבחרת היא אמורה לטפל בבעיות ובחיים של כלל האזרחים. לא רק בסקטור שאותו היא מייצגת בפרלמנט.

אבל אחרי שורת כישלונות קולוסליים, שרי הממשלה הזו לא מצליחים להסביר ולשכנע מה הם עדיין עושים בשלטון. כמה פעמים אפשר עוד לשמוע את דודי אמסלם דורש להכניס לכלא את אהוד ברק ואהרון ברק ושקמה ברסלר וגלי בהרב מיארה?

כמה פעמים אפשר עוד לראות שדרי רדיו וטלוויזיה מהנהנים בראש באימה ולא שואלים אותו פשוט בשביל מה הוא עדיין שר לשיתוף פעולה אזורי, שר במשרד המשפטים וממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית? מה הוא עשה מאז הקמת הממשלה הזו ומה עשה מאז 7 באוקטובר?

כשמפלגה פוליטית מבטיחה לחסל את חמאס, ברור שהיא לא יכולה לבצע את המהלך הזה בלי בוחרי מפלגות שלא הגיעו לשלטון, אבל משרתים בצה"ל. הם מחויבים להילחם ואף להיהרג, גם בלי להסכים למטרות המלחמה

אפשר למנות כאן שורה ארוכה של שרים כושלים חסרי כישורים, שלא תרמו כלום בתפקידיהם (היי עמיחי שקלי, מאי גולן גילה גמליאל, יצחק וסרלאוף ואחרים) או פשוט הזיקו למדינה בכל יום שהם בלשכתם ( היי איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', מירי רגב ובנימין נתניהו כמובן).

אם כך למה הם נשארים בשלטון? ממשלה שכשלה בכל הבטחה שהבטיחה (גם לבוחריה וגם לכלל הציבור), ממשיכה להוביל לאסונות, כאוס וחורבן בכל תחום שנגעה בו, למה היא נשארת בשלטון?

איזו עשייה למען כלל הציבור היא עדיין רוצה להוביל אחרי שנחשפה במלוא עליבותה, מחדליה, חוסר התפקוד השלטוני שלה? מדוע שריה עדיין חושבים שהם מסוגלים לנהל מדינה?

שרי הממשלה תוקפים יומיום את הרמטכ"ל, את ראש השב"כ, את היועמ"שית, את מפגיני קפלן, את משפחות החטופים. את מי לא בעצם? אבל הם לא מצליחים להשיב תשובה אחת לעצמם – מדוע הם צריכים להמשיך להיאחז בשלטון? מה הם בעצם מציעים?

אין שום תכנית או פעולה שלטונית שהממשלה הזו מסוגלת ליישם למען הציבור בישראל.

קואליציית הממשלה הזו תקפה את הממשלה קודמת בסיסמה "ממשלת דמים". במציאות אליה הובילה הממשלה הנוכחית, זו ההבטחה היחידה שהיא עצמה מקיימת – היא היא ממשלת הדמים.

קואליציית הממשלה הזו תקפה את הממשלה קודמת בסיסמה "ממשלת דמים". במציאות אליה הובילה הממשלה הנוכחית, זו ההבטחה היחידה שהיא עצמה מקיימת – היא היא ממשלת הדמים

המלחמה כושלת, כמות ההרוגים עולה יומיום. החטופים עדיין תקועים בידי חמאס, הצפון בוער ונטוש, הדרום מפונה ואלפים חיים בבתי מלון כבר 9 חודשים, מאות אלפי מילואימניקים מתרסקים בשל עומס המילואים במלחמה ללא סוף, והכלכלה הישראלית מתרסקת לתהום.

ראשי המדינה מואשמים בפשעי מלחמה, מסתכסכים עם בעלת הברית הגדולה והטובה ביותר, מוקצים מחמת מיאוס ברוב המדינות הדמוקרטיות, וכל הסקרים הפנימיים בישראל מוכיחים שרוב הציבור דורש בחירות עכשיו וחושב שרק שיקולים פוליטיים מנחים את מקבל ההחלטות הראשי ולא טובת המדינה.

לא שכחנו: המחירים עולים, הגירעון גדל, האבטלה עולה, התוהו ובוהו השלטוני חשוך כמו המפץ הגדול.

אז מדוע הם נאחזים בשלטון ודורשים להמשיך לשלוט אחרי כל הכישלונות והוכחת חוסר המשילות התפקודית שלהם?

בדמוקרטיה, המבחן של הקלפי הוא אכן מבחן רשמי מרכזי, אלא שהוא לא המבחן היחיד. שלטון נבחר נבחן יומיום בכל מה שמצופה ממנו בניהול המדינה. גם במילוי הבטחות הבחירות. אבל קודם כל יש לנהל את הקיים. לתחזק את הכלכלה, הביטחון, מערכות הרפואה והחינוך, ביטחון הפנים, ביטחון המזון וביטחון המדינה.

פשוט לשמור שאויבים אכזריים לא יפרצו את גבולות המדינה ושאזרחים יוכלו לישון בשקט בבתיהם. פשוט לאפשר לאזרחים לא להירצח ברחובות. וכשהם מתאשפזים בבית חולים, לדאוג שיהיה מי שיציל את חייהם. פשוט לתת לילדים בית ספר בלי הפצצות כטב"מים.

את המינימום הזה הממשלה הזו לא מקיימת. אז למה היא נשארת שלטון?

בדמוקרטיה, מבחן הקלפי אכן מרכזי אך אינו המבחן היחיד. שלטון נבחן יומיום בניהול המדינה ובמילוי הבטחות הבחירות. אבל קודם כל יש לנהל את הקיים. לתחזק את הכלכלה, הביטחון, הרפואה, החינוך וכו'

העובדה שהממשלה עצמה לא מסוגלת לענות לשאלה הפשוטה הזו, מעידה שגם היא חושבת שעליה ללכת.

נותר לה לשכנע את עצמה ואת ראש הממשלה שאין סיבה להיותם בשלטון ויש להם את כל הסיבות לפנות את השלטון למי שמסוגל.

נותר לאנשיה לאזור אומץ, להודות בכישלונם ולא לברוח מהבשורה – לא נותרה עוד שום הצדקה להישארותם בשלטון.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.