שיעורי ההצבעה במגזר החרדי גבוהים ביותר, והמפלגות החרדיות משמרות את כוחן האלקטורלי לאורך השנים למרות שינויים שעוברים על החברה הישראלית והחרדית בפרט.

אבל האם שיעורי ההצבעה של הציבור החרדי משקפים גם תפיסות חיוביות לגבי הכנסת והמפלגות החרדיות? ההנחה היא שהצבעה והשתתפות פוליטית – לרוב תשקף גם תחושת אמון וייצוגיות. במילים אחרות, אזרחים המביעים יותר אמון במערכת הפוליטית וחשים שנבחרי הציבור מייצגים אותם ומשרתים את האינטרסים שלהם ייטו יותר להיות מעורבים פוליטית ולהצביע.

האם שיעורי ההצבעה של הציבור החרדי משקפים גם תפיסות חיוביות לגבי הכנסת והמפלגות החרדיות? ההנחה היא שהצבעה והשתתפות פוליטית – לרוב תשקף גם תחושת אמון וייצוגיות

תפיסות הייצוג הפוליטי של החרדים נבדקו בסקר שערכו המכון לחירות ואחריות ומכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, בשיתוף חברת אסקריא, באוגוסט-ספטמבר 2023. הסקר, בקרב מדגם מייצג של 1135 חרדים, מעלה ספק לגבי תחושת הייצוג והאמון של הציבור החרדי.

רק ל-21% מהחרדים יש אמון רב או רב מאוד בכנסת, לעומת 46% שיש להם אמון מועט או שאין להם כלל אמון בבית המחוקקים. ייתכן שמי שמאמינים בכוחו ובמעמדו של האל, או מקבלים את סמכותם של רבנים, מתקשים להביע אמון במוסד חילוני או כזה שמבטא ערכים חילוניים.

גרף: אמון בכנסת – מתוך סקר המכון לחירות ואחריות ומכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, בשיתוף חברת אסקריא

אבל מה לגבי תחושות הנוגעות לייצוגיות במערכת הפוליטית? מהסקר עולה כי תחושת חוסר האמון בכנסת מלווה גם בתחושת ייצוגיות בינונית. רק 34% מהחרדים חשים שיש בארץ מפלגה או פוליטיקאי/ת שמייצגים אותם במידה רבה או במידה רבה מאוד.

גרף: באיזו מידה את/ה מרגיש/ה שיש בארץ מפלגה או פוליטיקאי/ת שמייצגים אותך? מתוך סקר המכון לחירות ואחריות ומכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, בשיתוף חברת אסקריא

הנתון המפתיע ביותר שעולה מן הסקר הוא ש-47% מהחרדים – כמעט מחצית מהציבור החרדי – לא חושבים שיש מפלגה, או לא יודעים אם יש מפלגה, שיכולה לטפל במה שהם רואים כבעיה החשובה ביותר בישראל.

הנתון המפתיע ביותר שעולה מן הסקר הוא ש-47% מהחרדים – כמעט מחצית מהציבור החרדי – לא חושבים שיש מפלגה, או לא יודעים אם יש מפלגה, שיכולה לטפל במה שהם רואים כבעיה החשובה ביותר בישראל

רק 28% ממשתתפי הסקר השיבו כי שתי המפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – יצליחו לעשות זאת, בעוד 11% טוענים שמפלגת הציונות הדתית/עוצמה יהודית תצליח לטפל בבעיה החשובה ביותר. 9% שמים מבטחם בליכוד כמפלגה שתוכל לטפל בבעיה החשובה ביותר.

גרף: איזו מפלגה תטפל בבעיה החשובה ביותר? מתוך סקר המכון לחירות ואחריות ומכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, בשיתוף חברת אסקריא

נתונים אלה משקפים אי אמון משמעותי של הציבור החרדי במפלגות החרדיות ואולי אף תחושת מיאוס מהפוליטיקאים החרדים. מצד שני, הנתונים מראים כי חלק מהחרדים סבורים שדווקא מפלגות לא חרדיות מסוגלות להתמודד טוב יותר עם בעיות המדינה.

אז מדוע בכל זאת החרדים ממשיכים להצביע בהמוניהם למפלגות החרדיות ופועלים בדרך שנראית לנו כמקשה אחת?

ראשית, הצייתנות – החובה לעשות כרצון הרב או הקהילה – היא ערך בסיסי וחזק שמוטמע בחברה החרדית. הצייתנות מבטיחה את ההצבעה הרחבה למפלגות החרדיות ומשמרת את כוחן.

שנית, ייתכן שההצבעה כגוש למפלגות החרדיות משרתת את האינטרסים של החרדים כקבוצה נפרדת. החרדים מרגישים שההצבעה כגוש יכולה להשיג את מה שחשוב להם, גם אם הם לא לגמרי מאמינים בפוליטיקאים ובמפלגות שלהן.

שלישית, קיים פלח בחברה החרדית שמזהה את עצמו כחרדים מודרניים. אלה אינם מזדהים עם המפלגות החרדיות ואינם מצביעים להן. כך שחלק מתחושת חוסר הייצוג בסקר מבטאת גם את תפיסותיהם.

עם זאת, הספקנות לגבי המפלגות החרדיות, כפי שמשתקפת בנתונינו, יכולה להוביל בטווח הארוך לנטישה של הציבור החרדי את המפלגות שמייצגות אותו כיום. אולי החשש הזה הוא הגורם לרבנים ולנציגי המפלגות להתנגד לכל אפשרות של היטמעות מלאה בחברה הישראלית, בין אם בגיוס לצה"ל או ביציאה לעבודה.

הספקנות לגבי המפלגות החרדיות, המשתקפת בנתונים, יכולה להוביל לנטישה של הציבור החרדי את המפלגות שמייצגות אותו כיום. אולי החשש הזה מוביל להתנגדות להיטמעותם בחברה הישראלית

ככל ששיעורם של החרדים המודרניים יגדל, סביר שנראה יותר זליגה למפלגות אחרות ואולי אפילו הקמה של מפלגות חדשות. ימים יגידו אם המפלגות החרדיות אכן יצליחו לשמר את כוחן על רקע ספקנות הציבור החרדי כלפיהן.

ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.