שיעורי ההצבעה במגזר החרדי גבוהים ביותר, והמפלגות החרדיות משמרות את כוחן האלקטורלי לאורך השנים למרות שינויים שעוברים על החברה הישראלית והחרדית בפרט.
אבל האם שיעורי ההצבעה של הציבור החרדי משקפים גם תפיסות חיוביות לגבי הכנסת והמפלגות החרדיות? ההנחה היא שהצבעה והשתתפות פוליטית – לרוב תשקף גם תחושת אמון וייצוגיות. במילים אחרות, אזרחים המביעים יותר אמון במערכת הפוליטית וחשים שנבחרי הציבור מייצגים אותם ומשרתים את האינטרסים שלהם ייטו יותר להיות מעורבים פוליטית ולהצביע.
ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.
הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו השבוע, ב-27 בפברואר, יאפשרו לתושבים לבחור את המועמדים המועדפים עליהם להובלת הרשות. מה חשוב לאזרחי ישראל בבואם לבחור את ראש העיר או הרשות המקומית? אילו שיקולים משפיעים על הצבעתם?
סקר אותו ערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן במהלך פברואר ביקש לענות על שאלות אלה. הסקר, בשיתוף עם חברת iPanel, כלל מדגם מייצג של 803 נשאלים, ובמסגרתו ביקשנו מהמשתתפים לציין את החשיבות שהם מייחסים לשיקולים שונים בהצבעתם בבחירות לראשות העיר או המועצה. הבחנו בין שלושה סוגי שיקולים: שיקולים הנוגעים להבטחות המועמד/ת בנושאים מקומיים, שיקולים המשקפים את המאפיינים האישיים של המועמד/ת ושיקולים הקשורים לפוליטיקה הארצית.
ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.
פוליטיקאים פעמים רבות מנסים להצטייר כמנהיגים חזקים בעיני הבוחרים. תעמולת הבחירות של בנימין נתניהו, למשל, הדגישה שוב ושוב את חוזקו. אולם, כמיהה של הציבור למנהיג חזק – מנהיג שמרכז בידו סמכות ועוצמה על חשבון מוסדות שלטון אחרים – היא אחת התפיסות המזוהות עם נטיות אוטוריטריות (או אנטי-דמוקרטיות). נטייה זו מתקשרת גם באופן ישיר לפופוליזם, שכן מנהיג חזק וכריזמטי עלול לממש את הרעיון הפופוליסטי של דחיית האליטות ופעולה בשם "העם".
כמיהת הציבור למנהיג חזק – שמרכז בידו סמכות ועוצמה על חשבון מוסדות שלטון אחרים – היא אחת התפיסות המזוהות עם נטיות אוטוריטריות (או אנטי-דמוקרטיות). ומתקשרת באופן ישיר לפופוליזם
ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ה-7 באוקטובר 2023 ייזכר כיום השחור ביותר בתולדות מדינת ישראל. מאות מחבלי חמאס פרצו את הגדר המפרידה בין רצועת עזה לשטח ישראל ופשטו על יישובים, מחנות ומוצבי צה"ל. המחבלים לא הבחינו בין אזרחים לחיילים, בין יהודים לערבים בעת שטבחו, התעללו, וביצעו מעשי זוועות.
בקו הראשון וגם אחריו פגשו המחבלים בלוחמי ולוחמות צה"ל מופתעים אך נחושים. אחד הדברים שהאירוע הנורא הזה חידד הוא התרומה האדירה של נשים בשירות קרבי בצה"ל. היו אלה התצפיתניות בחמ"לים, לוחמות במוצבים, באוויר וביבשה, בטנקים ובכלי טיס שפגשו במחבלים פנים אל פנים – ניהלו ופיקדו על קרבות.
ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ארגונים כמו "בוחרים משפחה" לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. הלוחמות האזרחיות והצבאיות הראו שהו לא פחות טובות מהלוחמים, יתכן שאף יותר. במקום לבקש סליחה על האג'נדה של הדרת נשים הם מעדיפים להפיץ "פייק ניוז". בנוסף הם מתעלמים מהעובדה הפשוטה שהנציגים של שלהם ניהלו אג'נדה של "ניהול סיכסוך" שקרסה. הם גם מעלמים ש"משיח לא בא ומשיח גם לא יטלפן".
עם ההתקדמות בגיל הפרופורציות משתנות. ככל שאני מתבגרת ומוסיפה שנים זה נהייה יותר קשה ובלתי נסבל לשמוע את גילאי הלוחמים הנופלים. הם הולמים שוב ושוב בראש. באכזריות, בלי רחמים: בן 19, בן 20, בן 21. בצעירותי לא הייתי מודעת כמו עכשיו לגודל ההחמצה. לא ממש תפסתי שחייהם נגדעו ממש בהתחלה.
המילה "בהתחלה" חזרה שוב ושוב ברשימות ושירים, שפרסמה אחות שכולה אשר אחיה נפל בגיל 21 במלחמת ששת הימים. הכרתי את האחות המוכשרת, רותי אבני מקיבוץ כפר בלום. היא כתבה על אחיה ברוך בעיתונות הקיבוצית והייתה חוזרת ותוהה: זה בלתי נתפס ובלתי אפשרי. איך זה שחיים צעירים נגדעים כל כך בהתחלה?
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
ראש הממשלה ורעייתו הגיעו השבוע לניחום אבלים וחיללו ברגל גסה את הטקס היהודי המקודש ביותר בישראל
שנת הלימודים נפתחה בימים של מתח וחרדה. המלחמה חשפה את בועת הענק של חיינו – הפיל שבחדר שהמעטנו בסכנות הטמונות בו במהלך הזמן, כמו אומה המדחיקה את הבשורה.
ואולם, מערכת החינוך הפסיקה לעסוק בשאלות הגדולות, ומחנכים ברחו לזוטות ולאזורי הנוחות מפחד העיסוק בתפוח אדמה לוהט בעל גוון פוליטי. המערכת נמנעה ככל יכולתה מלגרום לתלמידים לחשוב על השלכות הסכסוך והבעיות הקיומיות שהוא מציב לעתיד הדור הבא.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
האריס שלטה בעימות, אבל המרוץ ימשיך להיות צמוד
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם